דף הבית / אקדמיה / האם כדאי להעביר את קרן הפנסיה לקופת גמל?

האם כדאי להעביר את קרן הפנסיה לקופת גמל?

האם ניתן לחסוך יותר לפרישה בהעברת הכספים מקרן הפנסיה לקופת הגמל? קרן הפנסיה כוללת עלויות כיסוי ביטוחי לאבדן כושר עבודה ומוות, ודמי ניהול מהפקדות. האם נוכל לחסוך יותר אם נעביר את ההפקדות השוטפות שלנו לקופת גמל?

ההפקדה לקופת הגמל נמצאת בירידה חדה כבר מספר שנים. שני אירועים שהתרחשו בשנת 2008 הסיטו את ההפקדות המעטות שעוד נותרו בקופות הגמל לעבר קרן הפנסיה.

תיקון 3, הפך את כלל המוצרים הפנסיונים למוצרים קצבתיים ופנסיית חובה שקבעה כי בררת המחדל לחיסכון פנסיוני תהייה במוצר הכולל כיסויים ביטוחיים לאבדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות.

מדוע עברו כל ההפקדות לקרן הפנסיה?

קרן הפנסיה מציעה מספר אפשרויות שאינן קיימות בקופת הגמל. אפשרויות אלה נתפסות על ידי מרבית החוסכים כיתרון.

  • כיסויים ביטוחים בתעריפים זולים המובנים במוצר
  • דמי ניהול נמוכים יותר מאשר בקופת הגמל
  • זכאות לאגרות חוב מיועדות המבטיחות תשואה
  • אפשרות לקבלת קצבה החל מגיל 60

עצור

למרות תכונות אלו, ישנם חוסכים שסבורים שכדאי להם לחסוך בקופת גמל על פני חיסכון בקרן פנסיה. אחד מהם הוא בעל הבלוג משקיע בערך. משקיע בערך פרסם סדרת פוסטים בהם הוא מסביר מדוע בחר להמיר את החיסכון בקרן פנסיה בחיסכון בקופת גמל (לקריאה) כאשר הוא מפרט בבלוג את הסיבות שגרמו לו לעשות זאת:

  • ביטול הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה והמרה שלו בביטוח אבדן כושר עבודה דרך מקום העבודה עליו משלם המעסיק.
  • החלפת דמי הניהול הקיימים בקרן הפנסיה הכוללים דמי ניהול מצבירה ודמי ניהול מהפקדה בדמי ניהול מצבירה בלבד בסך של 0.45% בקופת הגמל.
  • המרת ביטוח השארים הקיים בקרן הפנסיה ברכישת ריסק באופן עצמאי.
  • ויתור על האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה בהשקעה מלאה בשוק ההון.

משקיע בערך רואה בכל אותם תכונות של קרן הפנסיה חסרונות.  תכונות הנתפסות על ידי מרבית החוסכים ומרבית היועצים הפנסיונים כיתרונות מתפרשים אצלו כפגיעה אפשרית בחיסכון לפרישה.

ננסה לבחון כעת את הצעדים שעשה משקיע בערך ונראה כיצד זה עשוי להשפיע על החיסכון לפרישה.

>>>לרקוד על כל החתונות : האם כדאי להעביר את החיסכון הקיים לקופת גמל ולשמור את ההפקדות השוטפות בקרן הפנסיה?

ביטול הכיסוי הביטוחי בקרן

כפי שראינו בעבר הביטוח לאבדן כושר עבודה בקרן הפנסיה בשיעור של 75% פוגע באחוז אחד של החיסכון לפרישה. את האבדן כושר עבודה הזה המיר משקיע בערך בביטוח קולקטיבי שנרכש על ידי המעסיק.

היתרון– חיסכון כספי של רכישת הכיסוי הביטוחי באמצעות החיסכון לפנסיה, בסימולציה שנציג בהמשך מדובר על חיסכון של 21,000 שקלים על פני 40 שנים.

החיסרון – נדרש למצוא בכל זמן מעסיק שירכוש עבורך את הביטוח לאבדן כושר עבודה. בנוסף יתכן ובעתיד, התקציב של המעסיק לא יהיה מספיק כדי לרכוש ביטוח בשיעור של 75% מהשכר.

ההימור הזה מומלץ לחוסכים בריאים בלבד ללא היסטוריה רפואית שעשויה לעשות להם בעיות בעתיד בחברת הביטוח.

החלפת דמי הניהול בקרן הפנסיה לדמי ניהול בקופת הגמל

משקיע בערך ויתר על דמי ניהול בקרן הפנסיה הכוללים דמי ניהול מפרמיה ודמי ניהול מצבירה כדי לשלם רק דמי ניהול מצבירה בסך 0.45%.

ביצעתי סימולציה הבוחנת את החיסכון בגיל פרישה לחוסך בן 27 עם שכר של 8,000 שקלים בחודש אשר יחסוך בקרן פנסיה או בקופת גמל.

דמי הניהול שחושבו בסימולציה מופיעים בטבלה

דמי ניהול
מוצר צבירה פרמיה
קופת גמל 0.45% 0%
קרן פנסיה 0.25% 2%

קרן פנסיה או קופת גמל

תוצאות הסימולציה

החיסכון המצטבר בקרן הפנסיה שכוללת ביטוח מלא הוא החיסכון הנמוך ביותר. חיסכון זה קטן ב- 3% מהחיסכון בקופת הגמל. אך כאשר מקטינים את אחוז הכיסוי בקרן הפנסיה ועוברים למסלול עתיר חיסכון מתקבל החיסכון הגבוה ביותר, אפילו גבוה יותר מקופת הגמל שאינה כוללת כיסויים ביטוחים.

למעשה דמי הניהול בקופת הגמל הם דמי הניהול הגבוהים ביותר בכל החישובים שנעשו.

האם בשביל הגדלת החיסכון ב- 3% ההימור היה שווה? אני סבור שלא.

הערה למבינים: בדרך כלל כאשר מבצעים סימולצייה לקרן פנסיה משתמשים בהנחת תשואה של 4.26% ואילו בקופת גמל משתמשים בהנחת תשואה של 4%. לצורך ההשוואה השתמשתי בשני המקרים בהנחת תשואה של 4%.

המרת ביטוח שארים הקיים בקרן הפנסיה, בביטוח חיים

קרן הפנסיה כוללת ביטוח שארים, ביטוח זה ישלם קצבה חודשית לבת הזוג של המבוטח לכל חייה ולילדיו עד לגיל 21.

במסלול הכללי בקרן הפנסיה בסימולציה שחישבנו, סך עלות הריסק אותה ישלם המבוטח בכל תקופת החיסכון היא 19,689 שקלים.

העלות הממוצעת לחודש תעמוד על 40 שקלים בחודש, עלות אשר תרכוש לו ביטוח בשווי של 1,500,000 שקלים (כן, מליון וחצי שקלים).

רכישת ריסק של מליון וחצי שקלים בגיל 27 תעלה למבוטח שאינו מעשן 113 שקלים מידי חודש. כמעט פי שלוש מהעלות בקרן הפנסיה.

בגיל מבוגר יותר רכישת ביטוח חיים באופן עצמאי תגדל גם היא.

בחישוב לאורך כל תקופת החיסכון עלות הריסק תסתכם בעלות של 75 אלף שקלים (במהלך החישוב נלקחה בחשבון הפחתת סכום הריסק שנדרש לרכוש לאור החיסכון הקיים בקופה)

ויתור על אג"ח מיועדות מבטיחות תשואה

עד כה ראינו שהפעולות אותם ביצע משקיע בערך חסכו בקרן הפנסיה את הסכומים הבאים:

חיסכון הוצאה
אבדן כושר עבודה 21,032
דמי ניהול 35,994
ריסק 19,689  75,188
סה"כ  70,461-

הפעולות אותם ביצע החוסך עלו לו ביותר מ- 70,000 שקלים.

הניסיון לבנות חיסכון פנסיוני המקביל לחיסכון בקרן הפנסיה עלה הרבה יותר מהמתוכנן.

אז היכן נמצא הרווח שמחפש משקיע בערך? ככל הנראה בשוק ההון.

כאשר בוחנים את התשואה הממוצעת במוצרים הפנסיונים בין השנים 2003 ל- 2012 רואים שהתשואה הממוצעת של קופות הגמל הייתה גבוהה יותר מאשר של קרנות הפנסיה.

חוסך שיגדיל את הסיכון בקופת הגמל שלו, יכל אפילו להשיג פער גבוה יותר.תשואות 2003-2012י

משקיע בערך רואה בתשואה המובטחת בקרן הפנסיה משקולת עליה צריך לוותר בדרך לתשואות אותן ניתן להשיג בשוק ההון. היועצת הפנסיונית מירב בן עובד כתבה בצורה יפה על המשמעות של אגרות החוב המיועדות בבלוג שלה להבין את המירב (לקריאה).

לדבריה :

השקעה באגרות חוב אלו היא בטוחה , מקנה יציבות ומונעת תנודתיות בשיעור התשואה.

מאמרה של מירב מצטרף לעתירה לבג"ץ שהגיש פורום החוסכים לפנסיה ואיגוד בתי ההשקעות כנגד האוצר בגין אפליה בין החוסכים בקרנות הפנסיה לחוסכים בקופות הגמל הנוגעת להטבה המוענקת לקרנות הפנסיה בדמות אג"ח מיועדות. לטענת העותרים, על המדינה להנפיק אג"ח מיועדות מסוג "ערד" גם לעמיתי קופות הגמל. (לקריאה)

העתירה לבג"ץ בעצם עתידה לשמוט את השטיח מתחת לרגליו של משקיע בערך. המשקיע רצה לברוח מקרן הפנסיה בשל המשקולת, אך איגוד בתי ההשקעות שואף להטיל עליו את המגבלות גם במוצר החדש אליו הצטרף.

מקומה של קופת הגמל בחיסכון הפנסיוני (או סיכום)

הבחנו בעבר בין המוצרים הפנסיונים המשלימים, קרן פנסיה כללית, ביטוח מנהלים וקופת גמל, בין היתרונות אותם ציינו לגבי קופת הגמל היו האפשרות לחיסכון טהור ללא כיסוי ביטוחי ומגוון רחב של מסלולי השקעה. קופת הגמל צריכה לנצל יתרונות אלו ולקרוץ למשקיעים מתוחכמים בעלי שכר גבוה ולא לנסות ולהפוך להיות קרן פנסיה מוגבלת.

גילוי נאות : אין לי אינטרס כזה או אחר באף אחד מהמוצרים. מומלץ לבצע שינויים בתכנית הפנסיונית רק לאחר קבלת ייעוץ מתאים מבעל רישיון משווק, סוכן או יועץ פנסיוני. (מה הבדל?)

האם כדאי להעביר את קרן הפנסיה לקופת גמל? by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

39 comments

  1. נדב תודה על התשובה המושקעת באתר שלך.
    כמה נקודות שלדעתי מאד חשובות:
    1. מצאת חתך זמן שכולל את המשבר הכי גדול מאז שנות ה 20 של המאה הקודמת, ועדיין התשואות הן כמעט אותו דבר ועם תשואה קצת עודפת של קופת הגמל. בוא נשווה את מדד ה S&P. הוא עשה בתקופה הזו 100%. קרן הפנסיה הממוצעת עשתה גם בערך 100%. אז סבבה יצא עשור שבאמת זה אותו דבר. גם אם יש מנהל שעושה כמו המדד, אני מעדיף את המדד. זה מוכיח את הנק' שהוא לא מכה את המדדים. כמה הממוצע ל 40 שנה? 10%. אני חוזר 10%.כ- 3% יותר מממוצע הקרנות. ואני אומר לך, אין שום סיכוי שקרן הפנסיה שלך תגיע לתשואות האלה של 7%, ובטח לא ל S&P. מצטער, אני מעדיף להקשיב לבאפט שאומר להיצמד למדד (עד שיהיה IRA). בעוד 30 שנה יתחלפו לך 15 מנהלי קרנות. מי יודע מה הולך שם בכלל? וחוץ מזה, אם הם ב 30% מהכסף מקבלים 4.86% ריאלי, איך זה שהתשואה שלהם כ"כ נמוכה בשנים שוריות? איפה הם היו כשאפל עלתה מ 1$ ל 700$? כשוולס פארגו נסחרה ב 8$, בנק אוף אמריקה ב 4$? האם הם קנו את נאוי? את רמי לוי? את בית הזהב? תן לי מניה וונרית אחת שהם החזיקו….
    2. בוא תוסיף את שנת 2013 עם תשואה של 32%, והופ, כבר המדד השאיר אבק לקרן הפנסיה הממוצעת. כמה נוח לשחק עם מס. איפה ראיתי את זה שנאמר פעם? "יש שקר גדול, יש שקר קטן ויש סטטיסטיקה"…תחזור לסעיף 1, ותראה כמה זה עבור 40 שנה. לי יש עוד כ-30. אין לי ספק שהמדד יעשה יותר מקרן הפנסיה. בסופו של דבר משנה לי מה יהיה בסוף הדרך ולא בחתך קצר יחסית.
    3. אין לי שום יכולת לדעת מה קרן הפנסיה שלי תעשה ביחס לאותו ממוצע. הצצתי עכשיו בהרכב הנכסים של מנורה מבטחים וקיבלתי חום. מפוצצות באג"ח. וכמות האחזקות? עשרות. איזה מן מנהל רציני יכול לנהל ככה תיק השקעות? מי זה בכלל המנהל שם? מי מבטיח לי שאם הוא וורן באפט בארון (יותר סביר שמחר בבוקר נשמע שברק פגע באובמה) לא יעבור פתאום לקרן גידור כי הוא כ"כ מוכשר אחת בדורו?. לא תודה. אני מעדיף לקבל את המדד. אני יותר סומך על המדד מאשר על מנהל שם. ככה זה. אני שמרן (הפוך ממה שמשתמע אולי לקוראים אחרים). אני בכלל במנורה מבטחים במסלול מניות שעשתה פחות ממסלול כללי בשנות שוריות. ממש הגיוני. זה רק מוכיח את הטענה שהם לא יודעים לנהל הון.
    4. אם אני מת, מה שיש בקרן פנסיה, הלך. הלכה הקרן. נשארים עם קצבה וגם עד שאחרון הילדים עד גיל 21. מה פתאום שהצבירה שלי תלך פייפן?! זה הכסף של אישתי והילדים. בקופ"ג היתרה במקרה פטירה עוברת למוטבים. ואם הזמן כשהצבירה תגדל, אני בכלל אבטל את ביטוח החיים. מדובר פה עד לצבירה שלדעתי אגיע אליה בעוד 10 שנים. יחד עם הצבירה הנוכחית שלי וביטוח המשכנתא, לא צריך כ"כ הרבה שנים ריסק. בכלל, בוא נתערב ש90% מהאנשים לא מודעים בכלל לעובדה שבמקרה של פטירה הלכה הקרן?
    5. קרן פנסיה היא במתכונת של ערבים זה לזה. לא תודה. לא רוצה ערבים. מה שמצטבר שלי, מה שמצטבר אצלך שלך. לא רוצה לערוב לאף אחד ושאף אחד יערוב לי. אם יהיה אסון המוני, יש סיכוי שהתשואה שלך תחתך. זה עוד לא קרה? אמרתי לך, אני שמרן… אני לא סוציאליסט…
    6. אכ"ע. סתם מגלחים לי תשואה. בקופ"ג אין את זה. וזה לא עולה לאף עובד צווארון לבן שמקבל אכ"ע מהעבודה. ממש מעצבן אותי שלוקחים ממני כסף על פארש על מוצר שלעולם לא אשתמש בו כי יש לי גם מהעבודה.

    תקשיבו, אני מציע לכולם לקחת מחשבון פיננסי ולבדוק. אני לא מבין איך אתה מוכיח את הטענה שלך בהבדל של רבע אחוז על טווח של 10 שנים בלבד. נתת דוגמא של תשואה בקרן פנסיה 7.35% (אני מבטיח לבדוק בהמשך אבל אני מרגיש ממש צורך לענות עוד לפני הבדיקה) ובקופת גמל של 7.61%. הבדל כזה מינורי לכאורה של כרבע אחוז בלבד לאורך 30 שנה לאותו עמית שנתתי בדוגמאות קודמות, כלומר עמית המרוויח 20K₪ בחודש ויש לו צבירה נוכחית של 300K₪, ההבדל הוא כחצי מיליון שקל!!! חצי מיליון שקל זה הרבה כסף. על ביטוח מנהלים אני בכלל לא מדבר. מי שמנהל אותו זה שודד בחליפה. לא מבין מאיפה הבאת את ה 8.7%. אצלי השנה הם עשו אחוז שניים. ביזיון…
    עכשיו, תבדוק מה יקרה כאשר ההבדל יהיה אחוז: 2M₪.
    הבדל של 2%: הבדל של 4.6M₪
    הבדל של 3%: הבדל של 8M₪

    אתה מבין מה זה הבדל של 8M₪ בהנחת 3% תשואה עודפת?? רק על ה-ה-ב-ד-ל אתה קונה מזארטי לך, לאישה ולכל ילד. בחייכם. וזה מצבירה לפי שכר של 20K וצבירה של 300K. ההבדלים נהיים יותר גדולים עבור כמובן שכר וצבירה יותר גדולה.
    ומה עם עניין ההסתברות?
    ההסתברות שתכה את המדד היא קרוב לאפס. למה? ככה. כי 99.99% מהאנשים ככה. כלומר, הסיכוי שאתה תהיה במכשיר פנסיוני אקטיבי שיכה את המדד לאורך כ"כ הרבה שנים הוא קרוב מאד לאפס. לא רוצה לקחת סיכונים. ככה אני. אתם יותר מדי מוטי ביטוח. אם יש פה 2 צדדים למטבע הפנסיוני של חסכון וביטוח, תפסיקו להסתכל רק על ביטוח. יש גם חסכון. זה הביטוח הכי טוב…

  2. ערב טוב,

    נתוני התשואות שמפורסמים כאן מתבססים על נתוני דוח הממונה על שוק ההון לשנת 2013 (מצטער שלא שמתי משהו יותר מעודכן). מטרת הגרף דוקא תומכת בטענה שלך שקופות הגמל ואפיקים ללא אג"ח מיועדות עשויים להשיג תשואה עודפת על פני קרן הפנסיה.
    כל השאר אלה הימורים אותם אתה לוקח, האם לוותר על אבדן כושר עבודה או האם לרכוש ביטוח למקרה מוות, זה סיכון שהערכת והחלטת לקחת אותו הסיכון הזה כאמור מתאים לך אבל חשוב שגם שאר הקוראים בבלוג שלך יחשפו אליו.

    קצת לגבי תשואות, הסימולציות (בחור בן 27, שכר חודשי 8,000 שקלים) חושבו לפי תשואה של 4%, בחישוב לפי תשואה של 5% בשנה (אחוז אחד יותר) קופת הגמל תשיג צבירה של כמעט שני מליון, בחישוב של 6% בשנה הקופה תשיג כמעט שניים וחצי (מליון יותר מהסימולציה המקורית) וכן הלאה.

    לסיכום, כפי שכתבתי קרן הפנסיה מתאימה למרבית החוסכים. חוסכים מתוחכמים שרוצים לבצע שינויים כאלה ואחרים רצוי שיבדקו ורצוי שיתייעצו לפני ביצוע השינוי.

  3. הי נדב. אם התשואה היא עודפת, אז למה לא ללכת להיכן שהתשואה היא עודפת?! אין בזה שום תחכום. מאז שסיפרתי לחבריי ההדיוטות מה המשמעות של אובדן אחוז או 3% בשנה לאורך 30 שנה, הם נחרדו והם כל היום חופרים לי על הפנסיה. זה לא עניין של תחכום, זה עניין של מתמטיקה. אם בקופ"ג אתה עושה יותר מאשר קרן פנסיה שלכאורה יותר טובה בגלל אותם אג"ח מיועדים, אז איפה הטיעון שקרן פנסיה טובה יותר?! לכאורה קופ"ג אקטיבית וקרן פנסיה אקטיבית צריכות להשיא פחות או יותר אותה תשואה, לא? אז אולי האג"ח הזה לא כ"כ טוב לעניין התשואה ובכלל, כנראה שמנהלי פנסיה הם לא טובים באופן מוחלט.

    בכל מקרה, לקחת מקרה של קופ"ג ממוצעת. קופ"ג מחקה מדדים היא לא ממוצעת. היא המדד עצמו.
    איך באפט אמר? עדיף להיות צודק בערך מאשר טועה בדיוק. להיות במדד זה להיות צודק בערך

  4. שלום,
    1. אני מאוד לומד ונהנה מהדו שיח והצגת העמדות ההדדית,תודה
    נדב, בתשובתך המלומדת לא נתת מענה לנושא אובדן הקרן בכללותה בקרן פנסיה במקרה של פטירת החוסך בעת החיסכון והאובדן החלקי בעת הגיע הילדים לגיל 21 . ויותר מכך, לחוסך בקופת גמל יש אופציה לשייך החיסכון למוטב (נניח הורה, בן דוד צעיר וכו') למבוטח בפנסיה זה רק יורשים חוקיים, אני טועה?

    2.שאלה, מה קורה לחוסך בקופת גמל שמגיע לגיל פרישה, הוא הרי מחוייב לקבל גמלה, האם קרנות הפנסיה מחוייבות לקבלו ? ואם אינן מוכנות, מה עושים ? הוא לא עלול להפסיד המון בניסיון נואש להתקבל לקרן שמחלקת קצבה ?

    • הי בנצי,

      1. שארים בקרן הפנסיה (אישה וילדים) יקבלו קצבה חודשית שלא תפחת מסך החיסכון הקיים בקרן. כלומר לא ישאר כסף בקרן שלא יחולק. הילדים יקבלו קצבה עד לגיל 21 והאישה תקבל קצבה עד סוף חייה. במידה ואין שארים, יקבלו את הכסף מוטבים ובמדיה ואין כאלה יקבלו את הכסף יורשים בעלי צו ירושה.
      2. בהגיע המבוטח בקופת הגמל לגיל פרישה הוא צריך להעביר את הכספים לקופה משלמת לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח. כיום קרנות הפנסיה מתנות העברת כספים בתקופת המתנה של חמש שנים. בקופת ביטוח אין צורך להמתין אך התנאים לפרישה פחות טובים מהקיימים בקרן הפנסיה. זאת המגבלה העיקרית על חיסכון עד לפרישה בקופת גמל.

      עוד על הבעיה בפרישה מיידית בקרן פנסיה אפשר לקרוא בקישור הבא:
      http://pensuni.com/?p=557

  5. הי נדב. שאלה: אני רוצה למשוך הכל הוני בגיל 67 מלבד אותו חלק שצריך לרתק לטובת הקצבה ונניח שאני ממשיך בקופ"ג עד גיל 67 ואז רוצה להעביר אותו לקצבה. אני מבין שקרן הפנסיה לא תקבל אותי. מה המשמעויות בביטוח המנהלים? האם מה שאתה מתכוון ב"תנאים פחות טובים" זה מקדם פחות טוב, כלומר כזה שיהיה אז?

    כלומר, אם נניח המקדם קצבה יהיה אז 250 והמינימום לקצבה יהיה 8000 שקל, החוסך יוכל לעבור לביטוח עם קצבה משלמת עם 2M שקל (8000*250), ואת כל השאר למשוך הוני. נכון?

    • כן, הכוונה בתנאים פחות טובים היא למקדם. כיום המקדם בביטוח מנהלים לא כולל תשואה מובטחת ולכן הוא מגלם ריבית נמוכה יותר מאשר בקרן הפנסיה, בנוסף דמי הניהול גבוהים יותר.
      אני מאמין שבעשרים – שלושים השנים הבאות שוק הקצבאות יהיה משוכלל הרבה יותר, יופיעו כבר הטבות בדמי ניהול בפרישה ויהיה ניתן לבחור ממי לקבל את הקצבה הטובה ביותר.
      כרגע אנחנו עדיין עוסקים בפילוסופיה 🙂

  6. שלום נדב,
    קראתי את הניתוח של משקיע בערך ושלך ולפני שאני נכנס לעובי הדיון, לא ברור לי הגילוי הנאות שלך.
    אתה חותם כ"נדב טסלר משווק פנסיוני" וטוען בגילוי נאות שאין לך אינטרס באף אחד מהמוצרים. איך זה ייתכן שכמשווק פנסיוני שעובד במנורה אין לך אינטרס?
    לגופו של ענין, בוא נסתכל על תשואות קודם. מדד תא 25, למשל, שהושק במחיר של 100 והיום שווה צפונה מ 1400. התשואה הממוצעת שלו מאז השקתו היתה 12% ריבית דריבית בשנה,
    תראה לי איזו קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, או קרן נאמנות עשתה קרוב לזה. ואני מזכיר שמדובר ב 22 שנה של שתי אינתיפאדות, מבצעים ומלחמות, טילים וקטיושות, רצח ראש ממשלה, משברים, ממשלות נופלות ומתחלפות ושני משברים פיננסיים עמוקים מאוד. היד נטויה עוד אבל נסתפק בזה.
    הנקודה שלי היא שאם "דורשים" שהמדד יחזיר "רק" 10% ריבית דריבית ממוצעת (CAGR) למשך שלושים השנים הבאות נגמר הסיפור. זה פי 17 על כל שקל שאשים היום. פי 17!!!! מי שמעביר 300 אלף שקל מסיים עם צפונה מחמישה מיליון, לא כולל הפקדות!!!
    קופת גמל שמאפשרת לך לחקות את המדד, תא 25 או S&P 500, שלא שודדת אותך בדמי ניהול שולחת אותך לחיי פנסיה עשירים אם אתה נמצא בה מספיק זמן. נקודה.
    אני אשמח לשמוע על מודל ניהול אקטיבי שמתקרב למספרים האלה.
    אם אני צריך לקנות את כל הכיסויים הביטוחים שאני מאבד בגלל שאני מצטרף למוצר "נחות" כמו קופת גמל והם יעלו לי כמה עשרות אלפי שקלים. אתה יודע מה? 200 אלף שקלים, זה עדיין זניח יחסית למיליונים שאקבל בתשואה עודפת.
    בקיצור אלוהים נמצא בתשואה, בחיסכון, לא בכיסויים הביטוחים

    • הי מיקי,

      יתכן והגילוי הנאות שלי לא היה ברור מספיק, כמשווק פנסיוני שעובד בחברה שמשוווקת גם קופות גמל וגם קרנות פנסיה אין לי אינטרנס כזה או אחר באף אחד מהמוצרים ואי אפשר להאשים אותי בהעדפה של קרן הפנסיה או של קופת הגמל.

      לעניין התשואות שציינת וגם משקיע בערך ציין, שאני מציג סימולציה אני מחוייב להציג אותה לפי כללים מסויימים (ככה קבע האוצר), כך למרות שקופות הגמל וקרנות הפנסיה השיגו תשואה ממוצעת גבוהה יותר בשנים האחרונות אני עדיין חייב להשתמש בנתונים שקבע האוצר.

      לעניין התשואות שישיגו המדדים בעתיד זאת החלטה שחלק מהמשקיעים החליטו לקחת ואני לא פוסל אותה, גם לא הבעתי כנגדה דעה שלילית במאמר.

      • נדב,
        אני מבין את המגבלות שהאוצר מטיל על סימולציות, אבל הבעיה היא שסימולציה תשואה תחת מגבלות כאלו מעקרת את הדיון מחצי תוכנו.
        דיון שמוגבל לכיסויים הביטוחיים ולא מביא בחשבון פוטנציאל תשואה אמיתי (ויסלח לי משרד האוצר הנכבד על שלל תקנותיו ואיסוריו) הוא דיון חסר, לא מאוזן, מטעה ומוטה.

  7. היי נדב , יופי של בלוג.

    כמה נקודות.
    נקודת ההתיחסות שבחרת (2003) לא עושה כ"כ חסד עם אחד היתרונות הגדולים של קרן הפנסיה היום והוא
    האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה(4.8% ריאלי). בשנה זאת אפשר היה לקנות צמודי מדד בשוק עם תשואה של 6% ושחרים לא צמודים בריבית של 13%. אם תיקח בעתיד נקודת התייחסות מול היום האג"ח המיועדות יהיו פקטור רציני .באחד הלינקים שצירפת אפשר לראות את שווי ההטבה של המדינה מול האג"ח הצמוד שניתן לקנות היום.

    נקודה שניה – ב22 השנה האחרונות בישראל הייתה תשואה ריאלית על המדדים של 7-7.5% לשנה(בתור משקיע מגיל צעיר נהנתי ממנה), בארה"ב היתה תשואה ריאלית ממוצעת של 6.5% לשנה ב100 שנה האחרונות. הצפי על ידי כלכלנים בארה"ב שכנראה קצב צמיחת הכלכלה במאה ה21 לא יהיה זה לקצב במאה העשרים ועל כן על המשקיע יש להתחשב בכך מטעמי שמרנות ולצפות לתשואה נמוכה יותר — ( מה שמגדיל את יתרון המיועדות בפנסיה)….

    אחרי שאמרתי את זה אני רוצה לציין שהעברתי כל כל כספי הפיצויים מקרן הפנסיה שלי למדדי מניות (45%) בעבר
    ואת השאר השארתי בפנסיה ככספים המיועדים ל[קצבה]( עליה פחות כדאי להמר אם מה שהיה הוא לא מה שיהיה)
    גם שם יש לי כ30% מניות כך שאני כנראה גם אופטימי לגבי העתיד.

    אני אומר שהאפשרות שציין משקיע בערך(להעביר 100% למניות) היא בהחלט סבירה אבל למי שרוצה יש אפשרות
    באמצע … וזה אפילו לא באמצע אלא מדרגה אחת מתחת. אני מציין זאת על מנת שהקוראים שלך יהיו מודעים לעניין.

    • העלת כאן נקודה יפה לגבי הפיצול בין כספי הפיצויים והתגמולים, היא באמת מהווה נקודת ביניים למי שרוצה להגדיל את רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני שלו.

  8. אמריקה אינק.

    אני ממש שמח למצוא את הדיון הזה כאן כי זו בדיוק שאלה שאני מתלבט לגביה בימים האחרונים, למרות שההתלבטות שלי היא יותר מהפן הביטוחי:

    יש לי פוליסת אכ"ע מהעבודה, אבל יש בה 2 החרגות שאומרות שאם אני נפגע כתוצאה משכרות או שיכרון או כתוצאה מפעולות איבה אז הם לא משלמים לי. מעבר לזה, הבנתי שהשכר המבוטח בפוליסה הוא ממוצע השכר בשנים עשר החודשים האחרונים לפני התרחשות האירוע (כלומר אם מחר מפטרים אותי ואני לא מוצא עבודה במשך שנה ובדיוק אז פוגעת בי משאית – הפוליסה לא שווה כלום).

    ממה שהצלחתי להבין, בקרן פנסיה אין את ההחרגות האלה, מה גם שיש את הסיפור של הריסק זמני, מה שמפחית את הסיכון להיפגע בזמן אבטלה ולא לקבל כסף (תקנו אותי אם אני טועה, החלק של הריסק הזמני לא יושב לי הכי טוב).

    החשש שלי הוא שמעבר מקרן פנסיה לקופת גמל תחשוף אותי ביטוחית לאותם תסריטים שתיארתי למעלה.
    זה נשמע לכם הגיוני או שאני מפספס פה משהו?

  9. קופת גמל אינה כוללת כיסוי ביטוחי כלומר אתה חוזר לסמוך על הפוליסה דרך מקום העבודה והסייגים הקיימים בה.

  10. גיא ונדב
    תוכלו יותר להעמיק בנושא של פיצול כספי פיצויים ותגמולים?
    יש לי פיצויים שלא משכתי מלפני 3 שנים – האם יש תוקף לאפשרות של הפיצול הנ"ל?
    תודה

    • זרטוסטרא , נחכה לתשובה של נדב מאחר ואני לא בקיא מספיק והשאלה מעניינת גם אותי.

      פעם אחרונה שביצעתי את משיכת הפיצויים הייתה לפני 6 שנים.
      יש גם להתחשב לדעתי ברצף הפקדות של 32 שנה שמעניק הטבת מס בזמן קבלת הפנסיה ואז להחליט
      ( יש פה איזה פוסט בעניין שמומלץ לקרוא). לדעתי זה אומר שכדאי יותר למשוך כספים למי שצעיר מ 35 או
      38 אם תועלה הפנסיה לגיל 70. מה דעתך נדב?
      תודה.

      • גיא,
        חשוב לזכור כי בנוסחת השילוב מתייחסים ל-32 שנות עבודה. כך שבהחלט יכל להיות מצב שגם כספי פיצויים שנמשכו בגיל 30 ישפיעו על המענק הפטור ממס בגיל פרישה.

    • התייחסתי לנושא בהרחבה בפוסט הבא:
      http://pensuni.com/?p=1516

      כמובן שאתה יכל להעביר גם כספי פיצויים ממעסיקים קודמים מקרן הפנסיה לקופת הגמל. צריך לראות במקרה הזה מה הפער בין דמי הניהול שתשלם בקופת הגמל (מקסימום 1.05%) לעומת דמי הניהול בקרן הפנסיה.

  11. http://www.themarker.com/markets/1.2514244

    אכן, ניהול הון מבריק של המוסדיים. תודה רבה להם על העברת הפנסיות שלנו לידי אנשים שאין להם מושג בניהול הון. בעצם, עבורי זה כבר לא רבלנטי. אני עברתי למדד S&P דרך קופ"ג…

  12. פוסט מושקע ומעניין, אני שוקל מעבר לקופת גמל גם.
    האם יש תקרה להפקדה לקופת גמל וכמה היא? זה משהו שחסר פה בפוסט.

    • בוקר טוב אלון ותודה,

      בניגוד לקרן פנסיה, אין מגבלה על הסכום החודשי שתעביר לקופת הגמל. הטבות המס בחיסכון יהיו זהות.

      • תודה נדב,
        אם ככה אני לא מבין את התקרה בלינק הזה מהאתר:
        http://pensuni.com/?p=827

        אני שוקל להפקיד על שכר של 21000 אבל חושש שלא אקבל את הטבות המס על מלוא ההפרשה.
        אשמח להסבר.

        • הטבת מס במועד ההפקדה לשכיר היא עד לתקרה של 8,700 שקלים וזה לא משנה האם אתה מפקיד לקרן פנסיה או לקופת גמל. אתה יכל לקרוא עוד על כך בקישור הבא:

          http://pensuni.com/?p=1532

          • תודה, נדב. מה שאתה מסביר אם אני מבין נכון את הלינק, שגם על הפנסיה הטבת המס היא רק עד 8700 ש"ח.
            אם ככה למה להפקיד על יותר?
            לא עדיף לקבל את הכסף הזה מהמעמסיק בברוטו ולהשקיע אותו באפיק פרטי כלשהו עד לפנסיה? ככה לא "יאכל" לי שליש מהקרן בדמי ניהול? וגם אוכל לקחת את הסכום בכל זמן גם כקצבה בלי לשלם "קנס" נוסף של 35%.

  13. שאלה,
    מה תוחלת החיים לאשה שהגיעה היום לגיל 62 ו 67 לגבר שעל פיה מחשבים את המקדם ?
    תודה,

  14. אלון,

    אתה יכל לבקש מהמעסיק שלך לקטום את ההפקדה לפנסיה בשכר של 8700 ולהוסיף את היתר לברוטו של של יותר מעשרים אלף שקלים. הבעיה שכאן תשלם מס שולי של יותר מ-31% במועד קבלת הכספים (בלי שדיברנו על ביטוח לאומי ומס בריאות), נדמה לי שזה יותר מדמי הניהול במרבית קרנות הפנסיה 🙂

  15. היי,
    בדקתי עם המנהל הפנסיוני של החברה שלי לגבי העברה של מרכיב הפיצויים לקרן נפרדת מקרן הפנסייה והתשובה שקיבלתי היא:
    ניתן להפריש לקרן פנסיה מינימום 6% פיצויים ואת ההשלמה של ה 2.33% ניתן להפריש לפוליסת ביטוח מנהלים נפרדת שתיפתח במיוחד למרכיב זה.
    האם זה מדוייק?
    מה אם ברצוני להעביר את כל ה 8.33% לקרן אחרת?

    • אין מניעה לנייד את הכספים לקופה לפי בחירתך.

      • יש לך מקור רשמי שניתן להתבסס עליו?
        כרגע נאמר לי שלפי חוק פנסיית חובה לא ניתן להעביר את כל ה 8.33%

        • שמתי לב עכשיו שהתבלבלתי בפוסט
          בכל מקרה התשובה מופיעה כאן
          http://marketingmiv.menora.co.il/mivtsite/mivt_es.nsf/($All)/EB627AE38D7F229942257588002F0A38?openDocument
          הפרשות 6% פיצויים לקרן פנסיה – במקום 72% מחובת המעסיק לתשלום פיצויים.

          הפרשות 2.33% לקרן הפנסיה/קופה אישית להשלמת פיצויים – במקום 28% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים.

          הפרשות 8.33% לקופת ביטוח – במקום 100% מחובת המעסיק לתשלום פיצויים.

          • הי בועז,
            נפריד בין הדברים. צו ההרחבה קובע את אחוזי ההפקדה אותם המעסיק מחוייב להפקיד לחיסכון פנסיוני ומגדיר כי בררת המחדל להפקדות תהייה חיסכון שכולל כיסויים ביטוחים. הצו לא מונע ממך לבחור מוצר פנסיוני אחר.

            סעיף 14 מגדיר איזה אחוזי הפקדה יהיו מוכרים לפי הסעיף. ואכן במידה ותפקיד את הכספים לקופת גמל הם לא יהיו מוכרים לפי סעיף 14.

            מה ניתן לעשות, במידה וכספי הפיצויים שמופקדים לך היום לקרן הפנסיה הם במקום כספי הפיצויים שתקבל בסיום עבודה, אתה צריך לחתום על הסכם עם המעסיק שמורה שהכספים יבואו במקום כספי הפיצויים.

            חלק מהקוראים באתר, כבר הצליחו לבצע העברה של כספי הפיצויים לקופת הגמל אולי הם יכתבו לנו את התובנות שלהם. בגדול, זה בעיקר תלוי בך ובמקום העבודה.

  16. נדב שאלה לי- אשמח להתייחסותך- במידה ואדם מעביר את הצבירה לגמל (פעם בשנה שנתיים) אך ממשיך בהפקדות השוטפות שלו לקרן הפנסיה וקורה מקרה של אכע / פטורה. השארים מקבלים את הסכום החודשי המגיע להם לפי משכורת אחרונה בלי קשר לסכום הצבירה נכון? (וזאת עד גיל 67 שלו) כאשר בגיל 67 הופכים לקבל את הסכום החודשי לפי היתרה. 1. אני צודק? 2. במקרה כזה, שהביטוח עדיין תקף, כי יש הפקדות שוטפות, האם יוצר נוחה לעדיפות לגמל? כמובן שתהיה "בעיה" בהעברת הצבירה לקופה משלמת לקראת גיל 67 וצורך עבור לפנסיה כמה שנים לפני, אבל לחוסך צעיר האם האופציה עדיפה?

    • ערב טוב אוריה,

      דןקא הבעיה השנייה שציינת מסתיימת ולא יהיה קושי בעתיד להחזיר את הכספים מקופת הגמל אל קרן הפנסיה. נגעתי בזה כאן https://pensuni.com/?p=4118
      לגבי השאלה הראשונה, ניוד הצבירה פוגע בתקופת האכשרה ובכיסוי הביטוחי לשארים, עסקתי בזה בהרחבה בפוסט לרקוד על שתי החתונות https://pensuni.com/?p=2097

      • תודה על התגובה.
        1. לגבי תקופת האכשרה- במידה ולמבוטח אין כבר בעייתי כשעושה את ההעברות בין הפנסיה לגמל אז לא אמורה להיות בעיה (כי תקופת האכשרה לא רלוונטית, בכל החל לאחר ההפקדות ה"חדשות"- לאחר העברת הכספים לגמל). לגבי השארים שאלת הבנה- ככל שהיתרה בפנסיה קטנה עלות ביטוח השארים עולה?במידה וכן האם זה אכן דרמטי והאם יש דרך לעשות השוואה בצורה כלשהי לפי מקרים? (האם יש הנחיות משרד האוצר בתחום וכדו' או שכל קופה מחליטה?)

        • תקופת אכשרה אכן רלוונטית כי בכל פעם שתמשוך את הכספים תאבד את הוותק הקודם ותתחיל את הספירה מחדש. במידה ואתה בריא כמו שור אתה צריך להיות פחות מודאג מזה.
          לגבי הכיסוי, נניח שהסכום בסיכון שלך הוא מליון שקלים ונייד כעת 300,000 שקלים. כלומר אחוז הכיסוי שלך ירד מ- 100% ל- 66%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים