איגרות חוב מיועדות, המאזן האקטוארי והפנסיה שלך

מקבלי הקצבאות בקרנות הפנסיה זכאים להבטחת תשואה על 60% מהנכסים שלהם, המהלך הוא ראשיתו של שינוי דרמטי שישפיע על קצבאות הזקנה, התחרות בתחום ועל המאזן האקטוארי

ביולי האחרון חל שינוי באופן הקצאת אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה החדשות, כך שהחל מהראשון ליולי גדלה הזכאות לאגרות חוב מבטיחות תשואה של מקבלי הקצבאות בקרן מ- 30% ל- 60% מסך הנכסים. מדובר באחד השינויים המרכזיים בקרן הפנסיה המקיפה מאז צמצום אגרות החוב המובטחות בשנת 2004. השינוי בהקצאה באגרות החוב המיועדות יוביל להקטנת הגרעון האקטוארי אך הוא קשור בטבורו למהלך נוסף שישפיע על האופן שבו מחשבים את הקצבה החודשית בקרן הפנסיה.

מה זה בכלל איגרות חוב מיועדות?

איגרות חוב מיועדות הן איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד ונושאת ריבית קבועה. בעוד שריבית בנק ישראל כיום עומדת על 0.1%, איגרות החוב המיועדות מספקות תשואה ריאלית של 4.86%. בעבר הונפקו איגרות חוב מיועדות לכלל הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני וכל המוצרים, בהם ביטוחי מנהלים וקופות גמל. בשנת 1986 החליטה הממשלה על הנהגת רפורמה בשוק ההון, במטרה לשכלל את מנגנוני הקצאת ההון במשק, והפניית עיקר כספי החיסכון למימון השקעות במשק. משכך, הוחלט על צמצום הנפקת אגרות חוב מיועדות למוצרים הפנסיונים.

איגרות חוב מיועדות הן איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד ונושאת ריבית קבועה. אגרות החוב הונפקו בהיקף של 30% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות. עד היום, איגרות החוב הוקצו באופן זהה לכל החוסכים והפנסיונרים בקרנות. איגרות החוב המיועדות מספקות תשואה ריאלית של 4.86%.

אגרות חוב מיועדות על ציר הזמן

מדוע הגדילו את הזכאות לאגרות חוב לפנסיונרים?

הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר נקראה הוועדה להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני, אבל להגדלת הקצאת אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה החדשות היתה מטרה מעבר להגברת הוודאות, והיא הגברת התחרות בחיסכון הפנסיוני.

אחת המטרות אותה מנסה לקדם משרד האוצר שנים האחרונות, היא הקמה של שוק קצבאות לפרישה. החוסכים יחסכו לפנסיה באחד משלושת המוצרים הפנסיונים : קופת, גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וכאשר יגיעו לגיל פרישה הם יעשו, בעצם, שוק על מקדם הפרישה במטרה לקבל את המקדם הטוב ביותר

הבעיה שהשוק סרב להתרומם, קרנות הפנסיה סרבו להתחרות על קליטת מבוטחים לקראת פרישה מכיוון והדבר יצר אצלם גרעון אקטוארי.

במצב הקיים היום בכל מקרה פרישה מקרן פנסיה חדשה, נוצר גרעון אקטוארי מיידי בגובה של 0.25% מהסכום אותו צבר הפורש. בכדי למנוע הגדלת הגרעון נמנעו קרנות הפנסיה החדשות מקליטה של חוסכים לפרישה מיידית.

>>>רוצים להיזכר כיצד גורמים הפנסיונרים לגרעון בקרן הפנסיה?

כיצד משפיעה הגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות על המאזן האקטוארי?

הגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות בקרב הפנסיונרים תשפיע על המאזן האקטוארי בשלושה אופנים:

1. בשלב הראשון, במחצית השניה של שנת 2017 כל פורש חדש עדיין יצור גרעון אקטוארי בפרישה אך הרבה יותר נמוך מאשר בעבר, נניח במקום 0.25% רק 0.11%.
2. בשלב השני, ברבעון השלישי של שנת 2017,  קרנות הפנסיה צפויות לזקוף עודף אקטוארי חד פעמי כתוצאה מהקטנת התחייבויות כלפי מקבלי הקצבאות בעבר. ככל שתיק מקבלי הקצבאות של קרן הפנסיה גדול יותר כך היא צפויה להציג עודף אקטוארי חד פעמי גדול יותר.
3. בשלב השלישי, בינואר 2018, יכנס לתוקף חוזר הקובע כללים חדשים לאופן חישוב קצבת הזקנה של הפנסיונר בקרן המקיפה. בעקבות התיקון, פורשים חדשים לא יצרו עוד גרעון אקטוארי במועד היציאה לפנסיה.

האם החל מינואר הקרוב לא יהיה קיים יותר גרעון אקטוארי בקרנות הפנסיה?

אגרות החוב המיועדות מטפלות בבעיה אחת במאזן האקטוארי, הפורשים החדשים. לצד הפורשים החדשים, חלק נכבד מהאיזון האקטוארי מושפע מהוזלת התעריפים לאבדן כושר עבודה. אחת ההנחות היא שלקראת פרסום התקנון האחיד בחודש ינואר הקרוב, צפוי לעדכן משרד האוצר את הנחיות לחישוב התעריפים לאבדן כושר עבודה. במידה ואכן התעריפים יעודכנו, הגרעון צפוי להצטמצם משמעותית.

>>>רוצים להיזכר : כואב אבל פחות על העליה הצפויה בכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה

כיצד ישפיע השינוי על החוסכים הצעירים בקרן הפנסיה?

כדי למנוע חריגה תקציבית, משרד האוצר לא הגדיל את כמות אגרות החוב שמועברת לכל קרן פנסיה. אחוז אגרות החוב שמועבר לקרן נשמר, 30% מסך נכסי הקרן. על הקרן להקצות כעת את אגרות החוב בשיעור שונה, כך שלרשות מקבלי הקצבאות יעמדו 60% אגרות החוב מיועדות וכל יתר אגרות החוב יופנו ליתר החוסכים.

מהלך זה צפוי להקטין את שיעור אגרות החוב של החוסכים כך שלאחר הגדלת הזכאות לפנסיונרים שיעור הזכאות של החוסכים יעמוד על כ- 28% במקום 30% שיש היום.

בנוסף, חשוב לזכור כי מהלך זה מונע את הסבסוד שהיה קיים עד כה בין החוסכים לבין הפורשים החדשים.

>>>רוצים להיזכר למה קרן הפנסיה היא לא פירמידה? 

בשנת 2024 צפוי להיות מהלך נוסף, כאשר חוסכים מעל לגיל 50 יזכו להבטחת תשואה על 30% מהנכסים שלהם, והיתרה (במידה ותישאר) תופנה לצעירים. עד 2024 יש לא מעט שנים, כך שאני לא יכל להתחייב שהשינוי המתוכנן אכן יצא לפועל.

כיצד ישפיע השינוי על הפנסיונרים?

ככל הנראה זאת שאלת מליון השקלים. המהלך החדש יוצר קבוצת פנסיונרים חדשה בקרנות הפנסיה. נקרא להם פנסיונרים דור ג'.

במידה וקרן הפנסיה לא תעמוד ביעד התשואה של הפנסיונרים מדור ג', פנסיית הזקנה שלהם תופחת. על מנהלי הקרן לעמוד ביעד תשואה של 3.36% בשנה צמוד למדד.

כדי לעמוד ביעדי התשואה קרנות הפנסיה צפויות להגדיל את רמת הסיכון בחלק ההשקעות החופשיות במסלול הפנסיונרים.

כיצד ישפיע השינוי על השוק הפנסיוני?

מטרת האוצר היתה לעודד תחרות בשוק הפרישה. המהלך שהחל עכשיו הוא צעד ראשון בכך. כעת שפורשים חדשים אינם גורמים עוד לגרעון אקטוארי קרנות הפנסיה צפויות לקלוט פורשים אחת מהשנייה והן ממוצרים מתחרים כמו ביטוחי מנהלים וקופות גמל. באוצר צופים שהתחרות בתחום תוביל להורדת דמי הניהול לפנסיונרים ואף תוביל לניוד כספים של מקבלי קצבאות.

בשורה התחתונה

• החל מיולי האחרון גדל שיעור אגרות החוב המיועדות בקרן הפנסיונרים בקרנות הפנסיה מ – 30% ל- 60%
• המהלך צפוי לצמצם את הגרעון האקטוארי בשל פרישות חדשות ובינואר למנוע אותו לחלוטין
• הפסקת השפעת הפרישות על המאזן האקטוארי תוליד תחרות על פורשים עתידיים
• בקרב הפורשים החדשים צפויה להיות תנודתיות בקצבה בשל הגדלת החשיפה לשוק ההון

הערה קטנה, ההסבר שמופיע כאן הוא הסבר פשטני למהלך גדול שמתרחש וימשך בחודשים הקרובים. יתכן ונרחיב עליו עוד בעתיד.