דף הבית / מכתבים למערכת / האם תמיד כדאי לנייד את קרן הפנסיה הלא פעילה? (אקסל להורדה)

האם תמיד כדאי לנייד את קרן הפנסיה הלא פעילה? (אקסל להורדה)

בעקבות ההודעה של האוצר על שירות עקוב אחרי פנסיוני, שירות שיעביר באופן אוטומטי כספים מקרנות הפנסיה המוקפאות (לא פעילות) אל קרנות הפנסיה הפעילות, אני מקבל המון שאלות שעוסקות באותה השאלה.

האם כדאי להעביר את קרן הפנסיה הלא פעילה אל הקרן הפעילה?

על היתרונות בריכוז הכספים במקום אחד כתבתי כבר בעבר, מעבר ליתרונות הברורים כמו הוזלת דמי הניהול או הקטנת עלות הכיסוי הביטוחי אנחנו נמנע מהשארת זנבות פנסיונים בכל מיני מקומות שנשכח מקיומם עד שנצא לפנסיה.

אך למרות יתרונות אלו, יש יועצים פנסיונים רבים שמצדדים בהשארת החיסכון הלא פעיל בנפרד מהחיסכון הפעיל.

מדוע יועצים פנסיונים רבים ממליצים לא לחבר קרנות פנסיה?

במקרה של מוות, קרן הפנסיה תשלם קצבה חודשית לשאריו של המבוטח. גובה הקצבה מושפע מהשכר ממנו אנו מפקידים לקרן הפנסיה.  במידה ותפקיד משכר של 10,000 שקלים הקצבה אותה תקבל משפחתך מהקרן לא תעבור את ה- 10,000 שקלים ולא משנה האם צברת בקרן הפנסיה 100,000 שקלים או 500,000 שקלים.

גובה קצבת השארים

כך, במידה ויש ברשותך שתי קרנות פנסיה. קרן פעילה המבטחת אותך על שכר של 10,000 שקלים, וקרן לא פעילה שנצבר בה חיסכון של 100,000 שקלים, אין טעם בהעברת החיסכון הלא פעיל אל אותה הקרן. הרי גובה קצבת השארים של לא תשתנה. וכך במקרה של מוות, המשפחה תקבל גם קצבת שארים מקרן הפנסיה וגם סכום חד פעמי (או קצבה נוספת המבוססת על אותו הסכום).

קרן פנסיה לא פעילה תשלם קצבה לבן הזוג של העמית על סמך היתרה הקיימת בקופה. כלומר גם במקרה של מוות של עמית שיש לו בן זוג לא יהיה ניתן למשוך את הכספים כסכום חד פעמי. כדי להבטיח סכום חד פעמי למשפחה יש להעביר את הכספים מהקרן הלא פעילה לקופת גמל.

בסופו של דבר, רובנו נחיה עד הפנסיה

למרות הפחד של כולנו מהמוות והרצון לדאוג למשפחה, רובנו נחיה עד הפנסיה. מכיוון וקרנות הפנסיה גובות על חסכונות לא פעילים את דמי הניהול המרביים, השארת החיסכון הפנסיוני בקרן פנסיה לא פעילה עשוי לעלות לנו בלא מעט דמי ניהול אותם נשלם עד שנגיע בריאים ושלמים אל הפנסיה.
מי שבכל זאת חושש להשאיר את משפחתו רק עם קצבה מקרן הפנסיה עשוי לגלות שרכישה של ריסק למקרה של מוות עשויה להיות זולה יותר מאשר השארת הכספים בקופה הלא פעילה.

כיצד ניתן לקבל את ההחלטה הנכונה?

כדי לסייע לכם בקבלת ההחלטה, הכנתי אקסל פשוט שמשווה עלויות לרכישת ריסק למקרה של מוות לעומת הפער בדמי הניהול שתחסכו בהעברת הכספים מהקופה הלא פעילה אל הקופה הפעילה.

השימוש באקסל פשוט, יש לבחור האם מדובר בגבר או אישה, להקיש את הגיל במספר שלם. להזין את הסכום שנצבר בקרן הפנסיה ולמלא את דמי הניהול.

מכיוון ואני מניח שרוב החוסכים יצאו לפנסיה בגיל 67, אין חישוב של עלות ביטוח למקרה של מוות מעבר לגיל זה.

ריסק מול דמי ניהול

מה האקסל עושה?

האקסל  יציג לכם את העלות של ביטוח למקרה של מוות בהתאם לסכום אותו הזנתם בטבלה, לדוגמא כתבתם בטבלה שיש לכם חיסכון של 100,000 שקלים. האקסל יחשב את העלות השנתית לרכישה של ביטוח זהה למקרה של מוות וישווה את העלות השנתית אל מול דמי הניהול אותם תחסכו בהעברת הכספים לקופה הפעילה.

חיסכון בדמי ניהול

במקרה הזה, העלות השנתית לרכישת ריסק למקרה של מוות עבור 100,000 שקלים לגבר בן 40 תהייה 162 שקלים. לעומת זאת החיסכון בדמי ניהול הוא 259 שקלים, כלומר כדאי להעביר את הקופה הלא פעילה את הקרן הפעילה ולרכוש ריסק למקרה של מוות.

כדי להקל את ההשוואה, במידה והפער יהיה שלילי, הוא יופיע באדום. בנוסף אפשר לראות את הנתונים גם בגרף.

גרף רווח מדמי ניהול

כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שמתחילים לשחק עם האקסל

האקסל נועד להתרשמות בלבד והוא לא בא להחליף התייעצות אישית עם בעל  מקצוע שבחן את התיק הפנסיוני שלכם ואת מצבכם הבריאותי.

  1. האקסל מניח שני מצבים, גבר או אישה. ברכישה של ביטוח למקרה של מוות התעריפים עשויים להשתנות בהתאם למצב בריאותי, עיסוק והאם אתם מעשנים.
  2. האקסל לא לוקח בחשבון הנחות ברכישת הריסק. לדוגמא הנחה שקיבלתם מהסוכן או הנחה דרך מקום העבודהץ כמובן במידה ואתם מקבלים הנחה ברכישת הריסק הדבר יחזק את הנטייה להעביר את הכספים לקופה הפעילה.
  3. האקסל מעגל את סכום הריסק כלפי מעלה, כלומר במידה וציינתם שיש ברשותכם 150,000 שקלים. האקסל יבחן רכישה של ריסק בסך 200,000 שקלים.
  4. במידה והמצב הבריאותי שלכם לקוי (בלשון המעטה) סביר להניח שתתקשו לרכוש ביטוח למקרה של מוות ויהיה עדיף להשאיר את הקופה הלא פעילה במקום בו היא נמצאת גם במחיר דמי ניהול גבוהים יותר.

הורדת אקסל

האם תמיד כדאי לנייד את קרן הפנסיה הלא פעילה? (אקסל להורדה) by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כסמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי פנסיה וגמל, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה

6 comments

  1. הדר דוד מלך

    צריך רק לוודא במקרה שמשאירים את הצבירה בקרן לא פעילה שתקנון הקרן מאפשר את קבלת הצבירה כסכום חד פעמי ולא רק קבלת קצבה (ורצוי גם לעקוב אחרי השינויים בתקנון ולוודא שהאפשרות לפדיון חד פעמי לא נגרעת).

    • נכון מאוד ! כיום תשולם קצבה לאלמנה מהסכום הלא פעיל. בעתיד האוצר מתכנן שתשולם קצבה כזאת לכל השארים.

      העברת החלטה הזאת תייתר לגמרי את השיקול בהשארת קופה לא פעילה ככלי להורשה של כספים לשאריםץ

  2. תלוי בתקנון הקרן. לפי האקסל שנדב כתב הרי מגיל 46 ומעלה לא כדאי לנייד ובאם נקח עמית מעשן הרי בגיל צעיר יותר כבר לא כדאי לנייד. ובאם נקח את סה"כ העלות עד גיל 67 בכלל לא כדאי לנייד. מי שהוציא התקנה הזאת פשוט לא חשה על כל האפשרויות אלא רק על החיסכון בדמי הניהול. וזה רגיל במקומותינו. חושבים רק על הנקודה הקלה ולא על כל המכלול.

  3. האם הבנתי נכון, לאישה גרושה ללא שארים(כל הילדים מעל גיל 21) כל הסיפור הזה לא רלוונטי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
%d בלוגרים אהבו את זה: