דף הבית / דעות / בשם התחרות, מקריבים באוצר את הפורשים

בשם התחרות, מקריבים באוצר את הפורשים

בטיוטת חוזר אותה פרסם בחודש שעבר משרד האוצר הוא מפרסם שורה של הנחיות עבור קרנות הפנסיה החדשות לגבי אופן חישוב הקצבאות לפנסיונרים. בהתאם להנחיות משרד האוצר, קצבת הזקנה תחושב במעמד הפרישה בהתאם למקדם הידוע, אך הקצבה תשתנה לאורך השנים בהתאם לתשואה שתשיג קרן הפנסיה ובהתאם לפער בין הריבית התחשיבית המגולמת במקדם לבין הריבית במועד הפרישה.

באמצעות החוזר מנסה משרד האוצר לתת פתרון לבעיה אותה הצגנו בפוסט, מתקפת הפנסיונרים החדשים. במצב הקיים היום החוסכים לפנסיה מסבסדים את הפורשים לזקנה בשיעור של כ- 20% במעמד הפרישה. בעבר הועלה פתרון אחר, אותו פתרון טען שיש צורך לשנות את הריבית התחשיבית שקיימת במקדם ההמרה בצורה שתקטין באופן מיידי את קצבאות היוצאים לפנסיה. (רוצים להיזכר)

מה ההבדל בין התכניות?

השפעת הרפורמה  באוצר על פנסיית הזקנה
בניגוד להצעה הקודמת שקראה לחתוך את קצבאות הזקנה היום ב- 20% ועוררה גל של ביקורת ציבורית. ההצעה החדשה קוטמת את קצבאות הזקנה אט אט, כל פנסיונר בהתאם למועד הפרישה שלו ובהתאם לתשואה שתשיג קרן הפנסיה. למרות שלאורך השנים קצבאות הזקנה של הפנסיונרים ירדו בשיעור ניכר, החוזר החדש של האוצר התקבל באדישות בקרב החוסכים.

למרות שבאוצר מנסים להתמודד עם בעיה מובנית הקיימת בחיסכון הפנסיוני, הפתרון הקיים לוקה בשלוש בעיות מהותיות:

  1. הפרה של עיקרון הערבות הדדית בקרן הפנסיה
  2. פגיעה נוספת בודאות של החיסכון הפנסיוני
  3. לא בטוח כלל שהאוצר ישיג את מטרתו באמצעות החוזר

פגיעה בעיקרון הערבות ההדדית

אחד העקרונות הבסיסים שמנחים את תפעולה של קרן הפנסיה הוא הערבות הדדית בין החוסכים. הערבות ההדדית מתקיימת בין החוסכים הפעילים, החוסכים הלא פעילים (חוסכים מוקפאים) ומקבלי הקצבאות. עיקרון הערבות הדדית מאפשר לחוסכים לרכוש כיסויים ביטוחים בתעריפים מוזלים הנמוכים משמעותית מערכם הריאלי מתוך ידיעה שברגע האמת קרן הפנסיה תעמוד מאחורי התחייבויותיה ותשלם להם את הקצבה המגיעה להם.

לדוגמא חוסך בן 32, המצטרף לקרן הפנסיה ורוכש ביטוח שארים. החוסך ישלם כ- 41 שקלים לחודש תמורת ההתחייבות של קרן הפנסיה לדאוג למשפחתו לאחר מותו. חס וחלילה במקרה שימות , שאריו יקבלו מקרן הפנסיה קצבאות בשווי של כמעט שני מליון שקלים. במקרה של מוות או נכות, תשלומי הקצבאות משפיעים על המאזן האקטוארי של הקרן.

מתוך נתוני המאזן אקטוארי של קרנות הפנסיה הגדולות 2014

מאזן_אקטוארי

ביולי 2013 בהנחיית משרד האוצר הוזלו תעריפי אבדן כושר העבודה בקרנות הפנסיה (לקריאה נוספת). כפי שאפשר לראות מהטבלה כתוצאה מהוזלת התעריפים עברו קרנות הפנסיה למאזן אקטוארי שלילי בגין מקרי הנכות בקרן. הפגיעה במאזן האקטוארי של מקרי הנכות גבוהה בהרבה מאשר הפגיעה בשל הפורשים החדשים. בכלל פנסיה לדוגמא הפער בין שני הרכיבים במאזן הוא פי 11.

כפי שניתן לראות הפגיעה בחוסכים בגין הנכים גבוהה בהרבה מהפגיעה שיוצרים הפנסיונרים, אך בכל זאת האוצר לא ממהר למצוא פתרון לבעיית הנכים. במקום זאת האוצר מנסה להתמודד עם בעיית הפורשים החדשים.

מה הבעיה בהצעת האוצר?

בהתאם להנחיית האוצר, ברגע הפרישה כל חוסך יוצר לעצמו גרעון אקטוארי. אך בניגוד לעבר, הגרעון האקטוארי לא יושלך על יתר החוסכים בקרן. אלה החוסך עצמו יצטרך להתמודד בשנים הקרובות עם הבעיה אותה הוא יצר.

לדוגמא, פנסיונר שצבר מליון שקלים בקרן הפנסיה וצפוי לקבל קצבה של 5,000 שקלים.בעצם הפרישה, הפנסיונר יצר גרעון של 200,000 שקלים.
לאורך השנים הקרובות, קצבת הזקנה של הפנסיונר תפחת לאט לאט עד שהוא יסיים להחזיר את "ההלוואה" אותה הוא קיבל מיתר חבריו לקרן הפנסיה.

מקדם עדכון

בפעם הראשונה יוצר משרד האוצר גרעון אקטוארי אישי למבוטח. גרעון שרק הוא אחראי לשלם אותו. באותו אופן יכל היה משרד האוצר להודיע לאלמנת החוסך (מהדוגמא הראשונה) כי בעלה יצר גרעון אקטוארי של כשני מליון שקלים ועליה להחזיר את הכסף בשנים הקרובות.

חשוב לחזור ולציין כי מלבד הגרעון האישי, מקבלי הקצבאות לוקחים חלק בערבות ההדדית הקיימת בקרן הפנסיה. למרות שהם מקבלים קצבה הם ממשיכים להיות ערבים ליתר העמיתים הפעילים בקרן. במידה ובעתיד יהיה גרעון עתידי (לדוגמא בשל מקרי נכות) עדיין מקבלי הקצבאות ישאו בחלק מעלות הגרעון.

שום דבר כבר לא בטוח

גרעון אקטוארי, ריבית תחשיבית ומקדם עדכון הם מושגים שלא מעניינים את הפורש לפנסיה. הפורשים מקרנות הפנסיה החדשות מקבלים קצבה חודשית של 1,500 שקלים בממוצע. עבורם הדבר החשוב ביותר הוא יציבות הקצבה. גם עבור החוסך בן השלושים או ארבעים, הדבר החשוב ביותר הוא היציבות של מערך החיסכון הפנסיוני בישראל. חוסך שמפקיד היום כסף לתכנית פנסיונית חוסך מתוך מחשבה שהכסף אותו הוא מפקיד היום יבטיח את קיומו בעוד שלושים או ארבעים שנים.

החוזר החדש יגרום לירידה קבועה בקצבת הזקנה של הפורש, ירידה אותה קשה מאוד להסביר. החוסך יתקשה לחשב בכמה צפויה לרדת קצבת הזקנה שלו בשנה הבאה או למה קצבת הזקנה של השכן שלו שפרש רק חודש אחריו יורדת בצורה אחרת.

עקדת יצחק

עקדת יצחק, Caravaggio

משרד האוצר, שולח את הפנסיונרים לשוק ההון

אחד הפתרונות אותם מציע משרד האוצר להקטנת הירידה בפנסיית הזקנה הוא הגדלת רמת הסיכון במסלול ההשקעות של הפנסיונרים. במידה וקרן הפנסיה תשיג עבור הפנסיונר תשואה גבוהה יותר בשוק ההון, פנסיית הזקנה שלו תיפגע פחות מהגרעון האקטוארי האישי. כיום מרבית קרנות הפנסיה משקיעות את כספי הפנסיונרים בהתאם להתחייבויות העתידיות. בצורה זו, שומרות קרנות הפנסיה על קצבה קבועה וצמודה למדד, הגדלת הסיכון בנכסי הפנסיונרים טומנת אפשרות לפגיעה נוספת בקצבאות הזקנה העתידיות.

החלטות מסוג זה מקטינות את האמון במערכת הציבורית וגורמות לחוסך לבקש לנהל את כספיו בעצמו.

כלל לא בטוח שהתחרות תשפר את מצבם של החוסכים

מדוע מיהרו באוצר לטפל בבעיית הפורשים החדשים ונמנעו מלטפל בבעיית הנכים?

אחת המטרות אותה מנסה לקדם משרד האוצר שנים האחרונות, היא הקמה של שוק קצבאות לפרישה. החוסכים יחסכו לפנסיה באחד משלושת המוצרים הפנסיונים : קופת, גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וכאשר יגיעו לגיל פרישה הם יעשו, בעצם, שוק על מקדם הפרישה במטרה לקבל את המקדם הטוב ביותר

הבעיה שהשוק סרב להתרומם, קרנות הפנסיה סרבו להתחרות על קליטת מבוטחים לקראת פרישה מכיוון והדבר יצר אצלם גרעון אקטוארי. מטרת האוצר, בחוזר הנוכחי, למנוע את הגרעון האקטוארי של הפורשים החדשים ולעודד תחרות על דמי הניהול לפנסיונרים לפרישה מיידית.

הבעיה היא שברמת הריבית במשק היום, גם בדמי ניהול אפסיים, קצבת הזקנה של הפורשים תהייה נמוכה מזאת שהם יכולים לקבל היום.

מה אומרים במשרד האוצר?

בתגובה לכתבה של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט שעסקה בסוגיה זו, פרסמו במשרד האוצר את התגובה הבאה.

אגף שוק ההון במשרד אוצר נמסר: "ההוראות שפרסם משרד האוצר לגבי מנגנון חישוב הקצבה, מאפשרות לחוסכים לקראת פרישה לבחור את קרן הפנסיה המתאימה להם ביותר. ההוראות יפתחו את השוק לתחרות, שצפויה להוביל להפחתת דמי הניהול בשלב הפרישה. המנגנון יאפשר קצבה ראויה ויציבה לחוסכים".

אכן, חוזר האוצר יפתח את השוק לתחרות, קרנות הפנסיה יאפשרו קליטת כספים לפרישה מיידית. אך הקצבה של החוסכים תהייה נמוכה יותר וכלל לא יציבה.

בשורה התחתונה:

  1. קצבת הפנסיונרים שיצאו לפנסיה החל מחודש אוגוסט תקטן במשך השנים
  2. כל פנסיונר יגרור עימו גרעון אקטוארי קטן (או גדול) אותו הוא יצטרך לכסות
  3. לא בטוח שהמהלך יוביל לשיפור מצבם של יתר החוסכים או להגדלת רמת החיסכון בארץ

 

בשם התחרות, מקריבים באוצר את הפורשים by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

29 comments

  1. אני מבין את החשש אבל הוא לא שונה מחשש שיש לכל אדם שחוסך לפנסיה ואפילו להיפך
    ההפרדה בין החוסכים הפעילים לפורשים הוא מוצדק, אי אפשר לייצר ערבות הדדית בין דורית בין מי שמכניס לבין מי שמוציא
    זה דו קיום בסגנון "סוס ורוכבו"
    גם נושא הגרעון עצמו רק מחדד את העובדה ש"אין ארוחות חינם" אי אפשר לקבל "הבטחת הכנסה ארוכת טווח"
    בחינם על חשבון המדינה, מישהוא אמור לממן את זה, דווקא הצמדה לשוק ההון ביחוד כשמדובר בפורש "ממוצע" עם תוחלת חיים ממוצעת של 20 שנה הופכת את ההשקעה ללא בעייתית מדי.

    אם האוצר היה הופך מחלק את האגח המיועדות לפי מודל ציליאני הרי שזה היה אפילו משפר את המודל ומוזיל אותו כך שהפורשים היו מקבלים בין 30-50% אג"ח מיועד לפי הקרבה לתוחלת החיים ו העמיתים מתחילים עם 10% בגיל צעיר ומסיימים עם 30% בפרישה

    מודל כזה יהיה זול יעיל עם פחות רגישות לתנודותיות לפורשים.

    בקיצור שינוי קטן בהקצאת אגח המיועדות ולדעתי הפתרון טוב וזול

    • אתה מתעלם מהעובדה שערבות הדדית בין דורית תמשיך להתקיים. הפורשים ימשיכו לקחת חלק בגרעון האקטוארי של קרן הפנסיה, רק שבנוסף אליו יהיה להם גם הגרעון האישי שלהם.

      אני מסכים איתך, ששינוי ההקצאה של אגרות החוב המיועדות היה פותר את הבעיה לגמרי. כנראה שבאוצר חוששים שזה יגדיל את ההתחייבות בעתיד.

      • אני חושב ששינוי ההקצאה איננו הוגן כלפי המבוטחים הצעירים. זאת אפליה כי המיועדות שוות היום כסף רב. אין אלטרנטיבה חסרת סיכון עם תשואה כזאת. זה יפגע לחוסכים הצעירים בתשואה.
        מצטער לראות שההחלטה הזאת, שבאה מתוך מגמה אחראית לתקן עיוות – סבסוד הפורשים ע"י החוסכים הקיימים, הפכה כעת אמצעי לנגח את קרן הפנסיה ולהצגת ביטוחי המנהלים כאלטרנטיבה עדיפה למרות שגם שם הפורשים חשופים לתשואות בשוק ההון אחרי הפרישה.

  2. ובחזרה למקדם המובטח בפוליסות……..אמנם מגיל 60
    האסון של החוסכים הוא קרנות הפנסיה.
    והאוצר.
    והפיקוח.

    • עדיין קרן הפנסיה כמוצר חיסכון עדיפה על ביטוחי המנהלים (בשל עלויות דמי הניהול והכיסויים הביטוחים), יתכן ובגיל פרישה המבוטח יעביר את כספו ויקבל קצבה ממקור אחרץ

  3. אם אני מותר על ביטוח שארים האם הפנסיה לא תקטן?
    האם זה אומר שכדאי לפצל את הביטוח הפנסיוני בין הבעל והאישה וששניהם לא ירכשו ביטוח שארים
    זה מאוד רלוונטי ומעשי עבור מי שכבר אין להם ילדים מתחת לגיל 18 שביטוח שארים כלל אינו מכסה.

    האם זה לא נותן עדיפות לחסכון בגמל לשני בני הזוג וביציאה לפנסיה כל אחד יבחר מסלול ללא קצבה לבן זוג

  4. הי נדב,
    האם יש השלכות לפנסיונרים שפרשו בשנים קודמות (בקרן פנסיה חדשה) – או זה נשאר צמוד מדד?
    או בעקבות החוזר הזה ישתנה חישוב של המאזן אקטוארי ובעקיפין תקטין את הפנסיה?

    • ערב טוב שלמה,

      כרגע מדובר בטיוטת חוזר, כך שעדיין לא ברור מה יקרה בסוף. על הפנסיונרים הקיימים מקדם העדכון לא ישפיע, הקצבה שלהם תמשיך להיות צמודה למדד ותעודכן לפי המאזן האקטוארי כפי שקורה היום.

  5. "בפעם הראשונה יוצר משרד האוצר גרעון אקטוארי אישי למבוטח. גרעון שרק הוא אחראי לשלם אותו. באותו אופן יכל היה משרד האוצר להודיע לאלמנת החוסך (מהדוגמא הראשונה) כי בעלה יצר גרעון אקטוארי של כשני מליון שקלים ועליה להחזיר את הכסף בשנים הקרובות."

    אני לא מסכים. יש הבדל גדול מאד בין המצבים. אותו גרעון "אישי" יהיה תקף למעשה לכל הפורשים, כך שבסיבת ריבית נמוכה מאות אלפי (מליוני?) אנשים יהיו חשופים אליו. במצב כזה "ערבות הדדית" היא שם נרדף ל"שיטת פירמידה" בה חוסכים צעירים ממנים את המבוגרים.

    לעומת זאת מקרה של מוות מוקדם, ודאי כזה שיצור התחייבות של 2 מיליון ש"ח, יקרה רק לאחוזים בודדים מהאוכלוסיה. אם נניח למשל שמאורע כזה יקרה לאחוז אחד מהאוכלוסיה, אין בעיה לערבות הדדית מה-99% האחזוים האחרים.

    • גם המקרה שציינת הוא סמנטי. למה המקרה הזה נכון והמקרה הזה לא נכון? למה שצעירים מסבסדים מבוגרים זה לא תקין אבל מצב שמבוגרים מקבלים יותר אגרות חוב מבטיחות תשואה זה תקין? גם כאן הכסף יגיע על חשבון הצעירים.
      חשוב לזכור שהפנסיונרים ממשיכים להשתתף בגרעון האקטוארי של עמיתי הקרן גם לאחר היציאה לפנסיה. הפנסיונר לוקח חלק בגרעון שנגרם בעקבות מקרי עבודה שלא יכולים לקרות לו בעתיד.

      • כאמור מקרי עבודה הם דבר יחסית נדיר (וחשוב מכך, ניתן לחיזוי סטטיסטי סביר), כך שיש כאן הגיון בערבות הדדית. אני מניח שהפנסיונרים משתתפים בגרעון פשוט כדי להגדיל את סכום הכסף ממנו מאוזן הגרעון, מה שמתורגם לאחוזי השתתפות יותר קטנים לכל פרט. זה בגדול הרעיון של ביטוח ואין לי בעיה מיוחדת איתו.

        לגבי אגרות החוב בעלות התשואה המובטחת.. אכן העלת נקודה טובה. אני משער שלא משנה איך תסובב את זה, הצעירים יהיו חייבים להשלים את תשואה השוק במידה וזו לא היתה גבוהה מספיק עבור הפנסיונרים.

        שאלת מליון הדולר היא מהי תשואה "גבוהה מספיק". כיום התשובה היא 4.86% מ-30% מכמה שצבר הפנסיונר בפנסיה. אני מאמין שאפשר לחשוב על מנגנון הרבה יותר שוויוני והגיוני. למה שאדם שצבר 3 מליון ש"ח בפנסיה יקבל הבטחת תשואה על מליון ש"ח ואדם שצבר 300 אלף יקבל הבטחת תשואה על עשירית מהסכום?? פשוט מרתיח לחשוב שעל כל מסבסד צעיר של השני יהיו עשרה מסבסדים של הראשון.

      • אמנם החוזר הזה כבר לא רלוונטי, אבל יש הבדל גדול.
        קרנות הפנסיה החדשות מלכתחילה נבנו בצורה שיהיו מאוזנות ככל האפשר. החוסך יחסוך כסף ויצבור אותו, הוא יפריש לביטוח בסדר גודל של תוחלת הסיכון הצפוי, וכשיקבל קצבה, הוא יקבל קצבה שתוחלתה אמורה להיות זהה לתוחלת הסכום בצבור עם תוחלת התשואה שלו.
        איזון אקטוארי בא להשלים את החסר במקרה שבו מתברר שהממוצע על פני המבוטחים בתוך הקרן לא זהה לתוחלת שחושבה מראש. במקרה כזה אמורים להתבצע שני דברים –
        1. חלוקת הסטייה בין כל חברי הקרן.
        2. בדיקה האם הסטייה הזו היא סטיה סטטיסטית או שההנחות המקוריות שלנו היו שגויות. במקרה והם שגויות – צריך לתקן אותם ולחשב את התוחלות מחדש.

        כך למשל ב-2013 תוקנו שיעורי הביטוח כלפי מטה, וכיום מתקנים אותם כלפי מעלה. כמו כן לוחות תוחלת החיים אמורים להתעדכן מפעם לפעם.

        דבר דומה ניסה האוצר לבצע לגבי תוחלת התשואה. אני לא רוצה לתאר את ה"עליהום" שקפץ עליו, עד כדי כך שלדעתי רק שר אוצר שאינו פוליטיקאי (כמו יעקב נאמן ז"ל) יוכל לבצע תיקון כזה.
        מרגע שלא מאפשרים את התיקון הזה, ההצדקה לבצע איזון אקטוארי בגין הפער הזה היא לא מוצדקת.

        ענין נוסף:
        האיזון האקטוארי בגין הפורשים החדשים שונה משאר האיזון האקטוארי מסיבה נוספת. איזון בגין נכות למשל מתבצע אם מראש חשבנו שיהיה שיעור נכות מסוים, ושיעור הנכות בפועל היה גדול יותר. במקרה כזה אנחנו מאזנים. באופן דומה לגבי אריכות חיים – מראש חשבנו שימותו לנו כך וכך פנסיונרים השנה (ונפסיק לשלם להם קצבה), ובפועל מתו פחות.
        היה אפשר להבין איזון דומה מהצורה – מראש חשבנו שנקבל תשואה מסויימת ובפועל קיבלנו פחות.
        אבל זה לא מה שקורה. אנחנו מראש חושבים שנקבל תשואה נמוכה, ובכל זאת אנחנו מתעקשים (בגלל עיתונאים וממים יפים שהבאת כאן בבלוג) לחשב לפי תשואה גבוהה יותר, מלאכותית, ושלא מתקרבת להנחות של "לפנסיונרים צריך סיכון ורווח נמוך". כך האיזון האקטוארי לא מתבצע בכל שנה ביחס לתשואה של כספי פנסיונרים, אלא מבוצע כבר במועד הפרישה של העמית – אותו מועד שבו מחשבים לו את הקצבה בצורה שגויה.

        ולגבי הטענה שההשפעה של הפורשים החדשים היא שולית:
        פירמידה זו פירמידה גם אם כרגע הראש שלה קטן כי הגיל הממוצע של העמיתים הוא 40. בודאי כשזה לא בגלל התפזרות הגילאים באוכלוסיית המדינה, אלא כי אתה נמצא בנקודת זמן של כמה שנים אחרי רפורמת פנסית חובה.

        ול-toxin. הרבה מהטבות הפנסיה מוצגות כך שהעשירים נהנים מהם יותר. זה נשמע ממש מרתיח, עד שנזכרים שההוא שמקבל יותר סבסוד לפנסיה, כנראה שילם הרבה יותר מפי עשר מס הכנסה במהלך החיים שלו.
        זה כמו שמקטרים על הטבות המס החדשות שלא עוזרות למעמד הנמוך. אתה לא יכול להרוויח מהטבת מס כי אתה לא משלם מס – אז תשתוק. בסך הכל מישהו שעד עכשיו מימן את הביטחון והבריאות שלך, החליט לממן אותך קצת פחות.

        • נקודה טובה לגבי הסבסוד, אבל עדיין יכולה להיות תקרה או משהו בסגנון. כמו שלא משנה כמה שילמת לביטוח לאומי, יש מקסימום לקצבה שתקבל (אני משער שגם עם זה אפשר להתווכח…)

  6. האם החוזר הזה נכנס לתוקף?
    אם כך עדיף למשוך את כספי הפיצויים לנהל אותם לבד
    ולחשוף רק את החיסכון הפנסיוני המינימאלי לגחמות של האוצר
    מודה מראש אם תתיחחס לנקודה זו כי אנו עומדים לפני יציאה לפנסיה וזה חשוב מאוד

    • לא, החוזר הזה לא נכנס לתוקף וככל הנראה גם לא יכנס. הפנסיונר העתידי מקרן הפנסיה יקבל הבטחת תשואה של 60% ויתרת הכספים תושקע בשוק ההון. קצבת הזקנה תושפע מהשינויים בשוק ההון. (התשובה מתייחסת לפורשים החל מינואר 2018).

      • רוב תודות על תשובתך המהירה
        כלומר עדיף לצאת לפנסיה לפני 1/2018
        האם ניתן יהיה לבחור במסלולים השקעה בשוק ההון?
        גם נשלם דמי ניהול?

  7. ישנם דברים שאי אפשר אותם לשוק החופשי
    ולשחרר את המדינה מאחריות לאזרחים מוחלשים כמו פנסיונרים.
    האם המדינה מעוניינת בפנסיונרים על סף העוני?
    הרי אנשים אלו תרמו במשך עשרות שנים לתל"ג
    התל"ג הזה ממשיך להניב פירות למדינה גם אחרי שהפנסיונרים ילכו לעולמם

    פנסיה היא חובת המדינה כלפי אזרחיה
    אין כאן מקום לשוק חופשי כפי שאי אפשר להפריט בתי סוהר ואי אפשר להפריט משטרה ובטחון

    חדיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים