השלמת פיצויים והאפשרויות לטיפול בכספי הפיצויים בסיום עבודה

רצף קצבה אוטומטי, תקרה לרצף קצבה, תקרה להשלמת פיצויים הם רק חלק מהחידושים בנושא כספי פיצויים שנכנסו לאחרונה, כיצד תשתמשו בהם בצורה הנכונה.

המאמר עוסק בהשלמת פיצויים לאור תיקון 232 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף בינואר 2017, במסגרת התיקון נקבע לראשונה כי על כספי הפיצויים שעולים על התקרה תהייה זקיפת הכנסה.

מידע על השלמת פיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות ניתן למצוא במאמרים הבאים:

• השלמת פיצויים במקרה של פיטורים
• השלמת פיצויים במקרה של התפטרות

תקרת הפקדה לפיצויים

תקרת ההפקדה לפיצויים שאינה חייבת במס לשנת 2020 עומדת על הנמוך מבין השניים (הפקדה חודשית בסכום של 2,907 ש"ח או 8.33% מהמשכורת החודשית המבוטחת, הנמוך שבהם).

בראשית שנת 2020 פרסמה רשות המיסים חוזר המבהיר את תיקון 232 ומספק הנחיות לפעולה.
תקרת ההפקדה לפיצויים

• 34,900 ש"ח
• משכורת חודשית מבוטחת

הפקדה עד לסכום "תקרת השלמת הפיצויים" אינה חייבת בזקיפת הכנסה וניתן לייעד אותה לרצף קצבה או לרצף פיצויים.

הפקדה מעבר לתקרת ההשלמה לפיצויים תחויב במס כבר במועד ההפקדה והכספים יחשבו כתשלומים פטורים – קצבה מוכרת.

הטיפול בכספי פיצויים העולים על תקרת ההשלמה בטופס 161

טופס 161, או הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, הוא הטופס אותו מגישים לעובד בסיום עבודה. בטופס מפורטים כספי הפיצויים העומדים לרשות העובד.

כדי למנוע תשלום מס כפול במועד משיכת הכספים, המעסיק יצרף לטופס 161 נספח שכולל את הפרטים הבאים: שם הקופה אליה הופקדו הכספים, חודש עבודה, משכורת, שכר מבוטח, סכום הפקדה לפיצויים וחלק ההפקדה למרכיב הפיצויים שעליו בוצעה זקיפת הכנסה.

סכום ההפקדות למרכיב הפיצויים שחויב במס יירשם בטופס 161 בחלק ח'  בצמוד לשם המשלם יצויין "סכומים שחוייבו במס".

מעמד כספי הפיצויים העולים על תקרת ההשלמה בסיום עבודה

בניגוד לכספי פיצויים העולים על תקרת הפיצויים השנתית (כ – 12,420 ש"ח בשנה) החייבים במס במועד המשיכה ולצורך הקטנת המס או התחשבנות על המס בעתיד ניתן לבצע בחירה באחד הרצפים או פריסת מס. הטיפול בכספי הפיצויים העולים על תקרת ההשלמה (34,900 ש"ח או משכורת חודשית מבוטחת) פשוט יותר.

מכיוון ובמועד ההפקדה שילם העובד על הכספים מס שולי, לא נדרש כעת לבחור ברצף על כספים אלו והם יהיו חייבים בעתיד במס של 15% על הרווח הנומינלי בדומה להיוון קצבה מוכרת.

כספי הפיצויים שחוייבו במס במועד ההפקדה והרווחים עליהם יהיו פטורים ממס במקרה של מוות.

דוגמה לאופן השימוש בתקרת השלמת הפיצויים

מקור הדוגמה חוזר רשות המיסים 4/2019. אפשר לראות דוגמאות נוספות בחוזר.

משכורת חודשית 43 אלף ש"ח

השכר המבוטח והשכר לפי חוק פיצויי פיטורים 40 אלף ש"ח

וותק בעבודה 10 שנים

תאור המקרה

לרשות העובד נצברו 380,000 ש"ח מתוכם 30,000 ש"ח מהווים סכומים שעליהם בוצעה זקיפת הכנסה. העובד זכאי למענק פרישה נוסף בסך 800,000 ש"ח. העובד מעוניין לבצע רצף קצבה על הסכום המירבי ואת היתרה להפנות לרצף פיצויים.

שלב ראשון : חישוב התקרה להשלמת פיצויים בקופה לקצבה

ניתן לייעד לרצף קצבה עד למכפלת השכר המבוטח כפול שנות הוותק – 40 אלף * 10 שנים = 400 אלף

מסכום זה יש לנכות את הסכומים הקיימים היום בקופה בסך 380 אלף ש"ח

סכום השלמת הפיצויים יעמוד על הפער בין שני הסכומים 400-380 = 20 אלף ש"ח

את הבחירה ברצף קצבה ניתן לבצע באמצעות סימון סעיף 5.2 בטופס 161א

>>>חישוב תקרת השלמת הפיצויים לקופת הגמל באמצעות מחשבון

שלב שני : חישוב תקרת השלמה לפיצויים

בשלב הזה נבחן האם העובד חייב בזקיפת הכנסה על ההפקדה הנוספת.

נכפיל את תקרת הפיצויים בשנות הוותק 34.9 אלף * 10 = 349 אלף

נפחית את הסכום שנצבר לזכות העובד ולא בוצעה בגינו זקיפה (380 – 30 ) – 350 אלף

תקרת ההשלמה לפיצויים שאינה חייבת במס תהייה הנמוך מבין תקרת ההשלמה לפיצויים בקופה לקצבה (20 אלף) לבין תקרת השלמה לפיצויים (סכום שלילי)

בדוגמה זאת כל סכום ההשלמה בסך 20 אלף יהיה חייב בזקיפת הכנסה במועד ההפקדה.

את יתרת הסכום באפשרות העובד להפנות לרצף פיצויים בכפוף לבחינה האם הוא עומד בתקרת הרצף לפיצויים.

שלב שלישי : ייעוד כספים לרצף פיצויים

לא ניתן להחיל על כל סכום את רצף הפיצויים.

מעבר לסכום הזכאות לכספי פיצויים (משכורת עבור כל שנת עבודה), הסכום המירבי אותו ניתן להפקיד הוא 4 פעמים השכר הממוצע במשק, בשנת 2020 מדובר ב 42,204 שקלים, כפול שנות הוותק בעבודה, בצירוף הסכום שנדרש לכיסוי ההתחייבות לתשלום פיצויים.

מתוך סכום התקרה 822,040 ש"ח העובד בחר על 400 אלף ש"ח ברצף קצבה ולכן על יתרת הסכום בסך 422,040 ש"ח ניתן לבחור ברצף פיצויים. סכום המענק מעבר לכך יחוייב במס במועד סיום העבודה.

את הבחירה ברצף הפיצוים מבצעים באמצעות סעיף 5.1 בטופס 161א

קריאה נוספת

• מה הבדל בין רצף קצבה לרצף פיצויים?
• רצף קצבה ורצף פיצויים? אפשר גם לשלב
• סוף מעשה במחשבה תחילה : שימוש בכספי פיצויים בסיום עבודה

החלת רצף קצבה אוטומטי על עובד שפרש מעבודה

עד דצמבר 2016 ראה מס הכנסה בכל סכום פיצויים שנשאר בקופה ולא בוצע לגביו רצף קצבה, רצף פיצויים או פריסת מס כאילו נמשך והוא חייב במס. עובדים רבים לא היו מודעים למשמעות של מילוי הטופס בסיום עבודה ונטו להשאיר את כספי הפיצויים למשיכה במועד מאוחר יותר.

החל מינואר 2017, ברירת המחדל קובעת כי אם סך כספי הפיצויים שנצברו לזכותך בכל הקופות לקצבה אינו עולה על תקרה שנקבעה, מס הכנסה יראה כאילו בחרת לבצע רצף קצבה.
אלא אם תבחר באפשרות אחרת (כמו רצף פיצויים, פדיון, פטור או פריסה) ותודיע עליה למס הכנסה באמצעות טופס 161א.

>>>קריאה נוספת : איך למלא טופס 161א?

עד איזה סכום אין צורך לגשת יותר למס הכנסה?

אם סכומי הפיצויים שנצברו לרשותך (בקופות לקצבה) אינם עולים על סכום התקרה, אין צורך לפנות למס הכנסה בבקשה לרצף קצבה.
התקרה שנקבעה הנה הסכום הגבוה מבין:

• 366,510 ש"ח
• משכורת עד 34,900 ₪ כפול שנות העבודה

היתרונות והחסרונות ברצף קצבה אוטומטי

סיימת לעבוד לפני 2017 ולא הגשת טופס 161א?

במידה וכספי הפיצויים שעומדים לרשותך בקופה לקצבה (לא סכומים בקוד 4 בקופת גמל או סכומים בביטוח מנהלים) נמוכים מהסכומים שנקבעו בתקרה.

• 366,510 ש"ח
• משכורת עד 34,900 ₪ כפול שנות העבודה

יהיה באפשרותך בדיעבד לבחור ברצף קצבה וזאת בתנאי:

• לא פנית בעבר לרשות המיסים לגבי יתר כספי הפיצויים מהמעסיק
• במועד הגשת הבקשה לרצף קצבה טרם הגעת לגיל 60
• מספר שנות העבודה אצל המעסיק שהפקיד עבורך את הכספים לא עולה על 10 שנים
• מקור הכספים בהפקדות שבוצעו לקופה לקצבה ובמקביל אליהם בוצעה הפקדה לרכיב התגמולים ולא מדובר בהשלמות פיצויים או כספי פיצויים שהופקדו בקופה הונית (קוד 4) ונוידו לקופה לקצבה.