משיכת כספים מקופה מרכזית לפיצויים

קופה מרכזית לפיצויים היא קופה בבעלות המעסיק אליה הופקדו כספי פיצויים בלבד. מעסיקים שעדיין מחזיקים בקופות אלו נדרשים להסדיר את אופן השימוש בכספי הפיצויים שנותרו בקופה.

במטרה להבטיח את זכויות העובדים הוקמו במהלך שנות ה – 60 קופות הפיצויים. קופות הפיצויים נחלקו לשניים:
קופות אישיות לפיצויים – קופות על שם העובד אליהן בוצעה הפקדה לרכיב הפיצויים בשיעור של 2.33%.
קופות מרכזיות לפיצויים – קופות שנרשמו על שם העסק ואליהן הופקדו הפיצויים לכלל העובדים.

מה זה קופה מרכזית לפיצויים?

קופה מרכזית לפיצויים היא קופה בבעלות המעסיק אליה הופקדו כספי פיצויים בלבד. המשמעות המעשית של הקופות המרכזיות הינה בעצם היות "המעסיק" הבעלים והמוטב בכספים ולפיכך, השליטה באירוע של פרישה וחובת תשלום פיצויים לעובד נשארת בידו. לכן העדיפו המעסיקים לפתוח קופות מרכזיות לפיצויים על פני פתיחת קופות אישיות הרשומות על שם העובד.

מעבר לכך, מאחר שהקופה המרכזית לפיצויים אינה בבעלות העובדים ואין חובה להפקיד בהתאם לשכר העובדים שאצל המעסיק, הסדירו הכללים את שיעורי ההפקדה ואת דרכי החיוב במס בשל הפקדה עודפת שמעבר לנדרש בקופה המרכזית לפיצויים.

בשנת 2008 החלה החובה לחסוך לפנסיה ולפיצויים עבור העובדים והחל משנה זו נסגרה האפשרות להמשך ההפקדות בקופה מרכזית לפיצויים עבור עובדים חדשים. עבור העובדים הקיימים נתנה אפשרות לבצע הפקדות עד לשנת 2010.

לאורך השנים נצברו עודפים בקופות המרכזיות לפיצויים, עודפים שנובעים משיעורי ההפקדה הגבוהים, התשואות שהשיגו הקופות ונשארו בידי המעסיק ותשלומי פיצויים ששולמו ישירות מידי המעסיק ולא באמצעות הקופה.

כיום, בשנת 2024, לא ניתן עוד להפקיד הפקדות שוטפות לקופה המרכזית לפיצויים וניתן להשתמש בכספים שנצברו בקופה לצורך השלמת פיצויים לעובדים שסיימו את עבודתם.

טיפול בכספים שנצברו בקופה המרכזית לפיצויים

מלבד שימוש בקופה לצורך תשלומים שופטים עומדות כיום בפני המעסיק שיש ברשותו קופה מרכזית לפיצויים שלוש אפשרויות לטיפול בכספים שנצברו בקופה המרכזית לפיצויים:

• פירוק הקופה המרכזית ומשיכת הכספים לחשבון המעסיק תוך תשלום מס.
• פירוק הכספים לקופות אישיות עבור עובדי 2007.
• קיזוז הסכום העודף בקופה מול ההפקדות השוטפות לרכיב הפיצויים באמצעות טופס 417.

מעסיק שאינו מעסיק עוד עובדים: פירוק הקופה המרכזית לפיצויים

במידה שהמעסיק אינו מעסיק עוד עובדים, לדוגמא סגר את העסק או צמצם את הפעילות, הוא יכל למשוך את כספי הפיצויים שנותרו בקופה לחשבון החברה. מכיוון שבמועד הפקדת הכספים המעסיק היה זכאי להוצאה מוכרת, משיכת הכספים חייבת במס בשיעור של 40% או בהתאם לאישור המס שיציג המעסיק.

משיכת הכספים תתבצע בכפוף להצגת פסק דין הצהרתי מבית הדין האזורי לעבודה, שלפיו כל התביעות של העובדים לפי חוק פיצויי פיטורים סולקו. גם במידה שהמעסיק לא ימשוך את הכספים, יתרת הכספים בקופה המרכזית תחשב כהכנסה בידי המעסיק. בנוסף לכך החל מינואר 2019 על ריבית ורווחים אחרים, יחולו שיעורי המס והוראות ניכוי המס במקור, החלים על הכנסות כאמור אילו הופקו על ידי המעסיק.

מסמכים הנדרשים  לצורך פירוק הקופה:

• פסק דין הצהרתי מבית הדין האזורי לעבודה
• טופס משיכה בהתאם לנהוג בקופת הגמל

פירוק הקופה המרכזית לקופות אישיות

הפקדת הכספים לקופה המרכזית באה במקום הפקדה ישירות לקופת העובד, באפשרות המעסיק לפרק את הקופה המרכזית לקופות אישיות לעובדים שעבדו בחברה עד ינואר 2008, "עובדי 2007" עבורם בוצעו ההפקדות לקופה. במידה ובין עובדי 2007 נמצא גם בעל השליטה בחברה, ניתן להשתמש ביתרה בקופה לצורך השלמת החבות לפיצויים לבעל השליטה. העברת הכספים לחשבון העובדים תעשה בהתאם לחבות הפיצויים של המעסיק.

הכספים יועברו מהקופה המרכזית לפיצויים לקופה אישית על שם העובד, רק במידה ומדובר ב"עובד 2007" ונותרה חבות לאותו עובד.

בכדי לפצל את הכספים יש להעביר אישור רואה חשבון כי מדובר בעובדי 2007 ואת פרטי העובדים לרבות : שם פרטי ומשפחה, מספר ת.ז., תאריך לידה, כתובת, שיעור ההעברה מתוך סכום ההעברה.

מסמכים נדרשים לצורך פיצול הקופה לקופות אישיות:

• אישור רואה חשבון כי הפירוק עומד בכללים שנקבעו בתקנות (סעיפים 3 ו- 4 בחוזר העברת כספים)
• רשימת עובדי 2007 ואופן חלוקת הכספים

קיזוז הסכום העודף בקופה מול ההפקדות השוטפות

בשנת 2017 פרסמה רשות המיסים את חוזר "יתרות צבורות בקופות מרכזיות לפיצויים" מטרת החוזר להסדיר את אופן הטיפול ביתרות וברווחים שנצברו בקופות המרכזיות לפיצויים לאורך השנים. מכיוון שהקופות נועדו להבטיח את זכויות "עובדי 2007" קובע החוזר כי במידה שהסכום שנצבר בקופה גבוה מ- 110% מהסכום הנדרש לתשלום לעובדי 2007 וסכומים נוספים הנמצאים במחלוקת (תביעות תלויות כנגד המעסיק). נדרש המעסיק להשתמש בסכום העודף כתחליף להפקדות השוטפות אותן ביצע לאורך השנה לפיצויים לכלל העובדים.

המעסיק צריך למלא את טופס 417 ולקזז סכומים עודפים בקופה המרכזית לפיצויים אל מול הפקדות שוטפות שביצע לפיצויים לכלל העובדים במהלך השנה. מעסיק שלא יבצע זאת, לא יוכל להכיר בהפקדות השוטפות לצורך הוצאה מוכרת.

נדרש להגיש את הטפסים עד לספטמבר בשנה העוקבת.

לדוגמה בגין הפקדות שוטפות לפיצויים שנעשו בשנת 2023 נדרש לצרף לדוח השנתי לרשות המיסים העתק מטופס 417 שהוגש לצורך משיכת העודפים לקופה המרכזית. את בקשת המשיכה ניתן להגיש עד ספטמבר 2024.

מסמכים נדרשים לצורך קיזוז העודפים:

• טופס 417 (להורדה)
• אישור היועץ המשפטי על כך שלא עומדות תביעות תלויות
• אישור רואה חשבון בחברה לגבי גובה הפקדות השוטפות לפיצויים במהלך השנה הקודמת

דוגמה לאופן השימוש בסכום העודף בקופה לקיזוז מול הפקדות שוטפות חברה מעסיקה 150 עובדים ש-100 מתוכם עבדו בחברה ביום 31.12.2007.

בקופה מרכזית לפיצויים יתרה בסך 50 מיליון ₪ ליום 31.12.23.

כנגד החברה מתנהלת תביעה של 5 עובדים מעובדי 2007 בסך של 10 מיליון ₪ ("הסכום במחלוקת").

חוב הפיצויים עבור עובדי 2007 (לא כולל הסכום במחלוקת) הינו 40 מיליון ₪, כאשר 24 מיליון ₪ מתוכם מכוסה באמצעות קופות אישיות של העובדים. 

בשנת המס 2023, החברה הפקידה (בעבור כל עובדיה) בקופות גמל למרכיב הפיצויים סך של 15 מיליון ₪.

החברה צריכה להגיש את טופס 417 לצורך משיכת 15 מליון שקלים מהקופה המרכזית, אחרת הפקדות אלה לא יוכרו לה.

בשורה התחתונה

קופה מרכזית לפיצויים היא עולם הולך ונעלם בעולם הגמל. מעסיקים להם יש קופה כזאת צריכים להגיש בכל שנה טופס 417 במטרה למשוך את העודפים כנגד ההפקדות השוטפות לרכיב הפיצויים. מעסיקים שסיימו את החבות עבור עובדי 2007 רצוי שיסדירו אות אופן פירוק הקופה.