קחו את הכסף וברחו (מקרן הפנסיה)

צו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2008 מחייב את כלל העובדים במשק לחסוך לפנסיה, אם זאת רבים מהם לא יספיקו לנצל את מלא הכספים שחסכו לפני מותם.

משנת 2008 קיימת חובה לחסוך לפנסיה לכל שכיר במשק, משנת 2017 הצטרפו למעגל החוסכים גם ציבור העצמאים. אין ספק כי ההפקדה לפנסיה באה על חשבון ההכנסה נטו של משקי הבית והיא נועדה להבטיח להם קיום בכבוד בפרישה. אך יתכן כי לא כל החוסכים יזכו לנצל את מלא הכספים שצברו בפרישה?

אחד המיתוסים הנפוצים על קרן הפנסיה הוא שכדי להגדיל את פנסיית הזקנה מומלץ לדחות את גיל הפרישה. לכאורה זה פשוט מאוד, ככל שנדחה את גיל הפרישה נצבור יותר כסף לפנסיה ומקדם ההמרה לפנסיה יהיה נמוך יותר – המשמעות של שתי הפעולות היא שקצבת הזקנה תהייה יותר גבוהה.

אבל היום באנו לפרק גם את המיתוס הזה ולעסוק בשאלה מתי כדאי לצאת לפנסיה.

מתי כדאי לצאת לפנסיה והאם כדאי לדחות את הפרישה?

מוצרי החיסכון הפנסיוני, קרן הפנסיה וביטוח המנהלים, מאפשרים להתחיל לקבל קצבה החל מגיל 60. בגיל הזה הקצבה המזכה תהייה עדיין חייבת במס הכנסה. החל מגיל פרישה (כיום) 62 לנשים ו- 67 לגברים ניתן בעזרת טופס 161ד לבצע קיבוע זכויות ולהתחיל לנצל את הפטור על קצבת הזקנה.

לצורך הדוגמה ניקח אישה שהגיעה לגיל 62 ומתלבטת מתי כדאי לה לפרוש. נניח כי יש ברשותה חיסכון פנסיוני של מיליון ש"ח.

במידה והיא תצא היום לפנסיה היא תקבל קצבה חודשית בגובה של 4,836 ש"ח בחודש, אך אם היא תידחה את הפרישה עד לגיל 67 קצבת הזקנה שלה תעלה ותגיע לסכום של 6,522 ש"ח.

הגידול בקצבה נובע משני מקומות, מקדם ההמרה לפנסיה ירד בצורה הדרגית בכל שנה שבה היא בחרה לא לקבל קצבה ומנגד סכום החיסכון המשיך לצבור ריבית. בדוגמה שלנו 4% בשנה.

במקרים רבים חוסכים דוחים את הפרישה מסיבות פסיכולוגיות, כאן אנו דנים בדחייה או בפרישה במקביל לעבודה.

דחיתם את הפרישה? איבדתם קצבאות זקנה

האם זה שווה? לא בטוח

אמנם הכסף שלא הומר לקצבה צבר תשואה בכל שנה, אך מנגד החוסכת איבדה קצבאות זקנה שיכלה לקבל, למעשה ככל שהיא דחתה את מועד הפרישה היא איבדה יותר קצבאות גם ביחס לתשואה שצברה.

על פני חמש שנים מדובר באבדן קצבאות זקנה בשווי 290 אלף ש"ח ובפער של כ- 70 אלף ש"ח ביחס לתשואה שהושגה על הכסף.

מה עדיף אבדן קצבאות או קצבת זקנה גבוהה יותר?

אמנם איבדנו 5 שנים של קצבאות, אך מעכשיו נקבל קצבת זקנה גבוהה יותר, הרי הפער בין הקצבאות יכל להגיע ל- 1,686 ש"ח בחודש. יתכן שבהנחה ויש לנו הכנסה אחרת למשך אותם השנים אולי בכל זה כדאי להמתין ולקבל קצבה גבוהה יותר בעתיד?

לצורך כך ננסה לחשב את נקודת האיזון בין שתי האפשרויות, אפשרות ראשונה לקבל קצבה נמוכה יותר היום ואפשרות שנייה, לקבל קצבה גבוהה יותר בעתיד ונראה על פני כמה שנים שתי האפשרויות משתוות.

בהנחה ונבחר מצד אחד לקבל את הקצבה ולהשקיע אותה ומנגד נבחר לדחות את מועד קבלת הקצבה, נקודת האיזון בין שתי האפשרויות תגיע אחרי כ – 16 שנים. במידה ולא נשקיע את הכספים ורק נקבל את הקצבאות מגיל 62. נקודת האיזון תהייה טיפה קרובה יותר.

לא פעם גם כאשר יש הכנסה מומלץ לקבל קצבה חודשית ולא לדחות את המרת הכספים לקצבה חודשית.

כמה שנים נחיה בפנסיה?

חישבנו נקודת איזון שלאחריה "ישתלם" לקבל קצבת זקנה גבוהה יותר על פני הקדמת הפרישה, שאלת מליון השקלים היא האם נחיה עד לאותה נקודת איזון.

מספר מחקרים שהתפרסמו בישראל בשנים האחרונות מצביעים על כך שלא מעט אנשים מקבלים שיקולים מוטעים בפרישה ומאבדים את הכספים שצברו או שהיו יכולים לקבל יותר במידה והיו מקבלים החלטות מושכלות.

>>>קריאה נוספת : כמה שנים נחיה בפנסיה

מרווחים פחות – חיים פחות

במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מימוש החיסכון הפנסיוני לאחר פרישה, שהתפרסם בשנת 2018 בחנו את הקשר שבין רמת ההכנסה לבין תוחלת החיים ומצאו שתוחלת החיים עולה עם ההכנסה. מכיוון ומקדם ההמרה לפנסיה זהה עבור בעלי הכנסה נמוכה וגבוהה, התקבולים שיקבלו בעלי ההכנסה הגבוהה מהחיסכון הפנסיוני שלהם יהיו גבוהים יותר מאשר בעלי ההכנסה הנמוכה.

דוגמה לפער בתוחלת החיים בהתאם לרמת ההשכלה

מסקנות המחקר הן שבעלי ההכנסות הנמוכות, שתוחלת החיים שלהם קצרה יותר, אינם מנצלים את מלוא החיסכון הפנסיוני שנצבר עבורם, ואילו בעלי ההכנסות הגבוהות, שחיים יותר, מנצלים את החיסכון הפנסיוני אף מעבר להון שנצבר עבורם בתקופת העבודה בקרן הפנסיה

מעשנים? אתם צפויים לחיות פחות

מחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2018 הוא מחקרן של אביגיל הורוביץ ואורלי שדה מחקר שבחן את שיקולי קבלת ההחלטות של גמלאים מעשנים. הורוביץ ושדה בחנו את את קבלת ההחלטות של אותם פנסיונרים בדיעבד והן ראו ששיקולי משיכת הכספים שלהם היו זהים לפנסיונרים שלא עישנו.

למרות הבדל בתוחלת החיים בין המעשנים לבין אלה שאינם מעשנים, בארצות הברית לדוג' נמצא שהפער עומד על 12 שנים לגברים ו – 11 שנים לנשים. השיקולים שלהם בקבלת הקצבה היה זהה לשל חוסכים שלא עישנו.

המשמעות של שני המחקרים היא שעל אותם חוסכים היה לקבל החלטות אחרות לגבי אופן מימוש הכספים, החל מהקדמת מועד קבלת הקצבה ועד התאמה של מסלול הפרישה למצבם האישי. פעולות אלו היו משאירות יותר כסף בידיהם.

העלאת גיל הפרישה ושיקולי קבלת הקצבה

בדוגמה שלפנינו החוסכת יכלה לפרוש לפנסיה בגיל 62 וכבר בגיל זה לקבל קצבת זקנה הפטורה ממס, במקביל לעבודתה היא יכלה למשוך את כספי הקצבה "ולחסוך" אותם עד למועד שבו תבחר לפרוש לגמרי מעבודתה. למהלך זה קוראים פרישה מדומה, קבלת קצבת זקנה במקביל לעבודה.

האם לאור העלאה הצפויה של גיל הפרישה לנשים עדיין כדאי לחוסכת לקבל קצבה כבר מגיל 62, קצבה שכבר לא תהייה פטורה ממס?

העובדה שהקצבה הופכת להיות קצבה חייבת במס מקטינה את הכדאיות בקבלת הקצבה או במילים אחרות, מקרבת את נקודת האיזון. השווי הכספי של אבדן הקצבאות ביחס לאבדן הקצבה יהיה נמוך יותר.

בשורה התחתונה

עניים וחולים עדיף לכם להקדים את מועד קבלת הקצבה ובמקרים רבים גם להקדים משיכה של תשלומים חד פעמיים על פני קבלת קצבה מכיוון שבמקרים רבים לא תספיקו לנצל את מלא הכספים שהפקדתם לקרן הפנסיה.

בריאים ועשירים, אתם כנראה תחיו מעבר להנחות של קרן הפנסיה – אם זאת כדאי לבחון את השיקולים בהקדמת הקצבה. שיקולים כגון מיסוי, חלופות השקעה וכד'.