לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמליון וחצי ישראלים משתייכים לדור המילניום (דור ה- Y), דור שמאפייני החיסכון שלו קצת שונים משל קודמיו.
נלי תגר היא שחקנית צעירה, היא התפרסמה בגיל 32 בזכות תפקיד שגילמה בסרט אפס ביחסי אנוש. ביום שישי האחרון היא השתתפה בתוכניתו של שי שטרן, שי בשידור, בערוץ 10.
בתגובה לכתבה שעסקה בהפגנות האפודים הצהובים, אמרה נלי את המשפט שמאפיין כל כך את בני גילה.
אני לא מאמינה בפנסיה
למה הצעירים לא מאמינים בפנסיה?
נלי את לא לבד, צעירים רבים, כבר לא מאמינים בפנסיה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בישראל כמליון ושמונה מאות אלף עובדים בגילאי 20 עד 34. הדור הזה שונה מאוד מהדורות שקדמו לו גם במאפייני העבודה שלו וגם במאפייני החיסכון הפנסיוני.
הם לא מאמינים שהפנסיה תהייה שם שהם יסיימו לעבוד. הם לא מאמינים שהם יזדקקו לה, לכל היותר הם חושבים שהפנסיה תהייה משהו צדדי לצד הכסף הגדול.
בעיית החיסכון של דור המילניום, millennials, דור הצעירים שנולדו בין שנות ה- 80 לשנת 2000, אינה ייחודית רק לישראל. כתבות ברחבי הרשת טוענות שמילניאלס לא חוסכים כי אין להם כסף, כי הם מנסים להביא את המכה, כי הם כל כך מיואשים מהעתיד שלהם שהם פשוט מעדיפים לחיות עכשיו.
אך המציאות היא טיפה יותר מורכבת, שנלי אומרת למה אני צריכה להפקיד לפנסיה. היא לא אומרת שהיא לא רוצה לחסוך, היא פשוט מתכוונת שהיא רוצה לשנות את השיטה.
מילניאלס לא חוסכים כי הם לא מאמינים לשיטה
במחקר שנעשה בארצות הברית נמצא ש – 81% מהצעירים לא מאמינים שלביטוח לאומי יהיה מספיק כסף לשלם להם שהם יגיעו לפנסיה.
שאלה הן הכותרות באתרי האינטרנט, אני מניח שגם בישראל תוצאות הסקר לא היו שונות בהרבה.
חלק מבני דור המילניום כבר החלו לחסוך שהתרחש המשבר הכלכלי בשנת 2008, הם הניעו את המחאה של שנת 2011 והזעם שנבע ממנה כלפי הטייקונים. מבחינתם מנהלי החיסכון הפנסיוני הם הדלק שהניע את השיטה.
לשיטתם, מנהלי קרנות הפנסיה היו אלה שהעבירו את כספי החוסכים לטייקונים שעשו בהם כשלהם ולאחר מכן שנכשלו השאירו את החוסכים עם פנסיה מצומקת.
איך לגרום לצעירים לחסוך לפנסיה
חיסכון פנסיוני הוא חובה, כולנו מפקידים לפנסיה כשכירים דרך מקום העבודה או כעצמאים במסגרת פנסיית חובה לעצמאים. אבל זה לא מספיק.
כדי שנגיע בסוף הדרך לפנסיה ראויה, אנחנו צריכים להאמין שכספי החיסכון הפנסיוני יהיו מקור ההכנסה המרכזי שלנו בפרישה.
מכיוון שמי שלא מאמין שהכסף ישמש אותו (או ישאר עד) בפנסיה, יעדיף למשוך אותו עכשיו.
אז איך אפשר לשכנע את הצעירים לחסוך?
שקיפות בהשקעות
אל תניחו שאתם יודעים טוב יותר מאיתנו היכן להשקיע ואל תניחו שאתם יודעים טוב יותר מהשוק היכן להשקיע. דור המילניום לא קונה את המקצועיות של מנהלי ההשקעות ולא מאמין שיש להם את היכולת להשיג תשואה העולה על תשואת השוק.
במקום מנהלי השקעות מחפשים צעירי המילניום את מכשירי ההשקעה עוקבי המדד הזולים שיחסכו בעלויות ויאפשרו להשיג את תשואת השוק.
שקיפות בכיסויים הביטוחים
דור המילניום הוא דור שמעורב חברתית והייתם מצפים ממנו שהוא יתחבר לעיקרון הערבות ההדדית בקרן הפנסיה. אבל עבורו הערבות ההדדית או האיזון האקטוארי הם חלק מחוסר השקיפות המובנה בחיסכון הפנסיוני.
ולכן חוסכים רבים מעדיפים לוותר על הערבות ההדדית ועל הכיסויים הביטוחים הזולים בקרן הפנסיה ולקחת יותר שליטה על הכיסוי הביטוחי שלהם.
הוגנות
למה לשלם פעמיים? למה לשלם דמי ניהול גם על ההפקדה וגם על הצבירה? למה לשלם דמי ניהול גם שמפסידים?
דור המילניום מבין שצריך לשלם דמי ניהול אבל על רקע השיח התקשורתי בנושא הוא כנראה מבין שהוא משלם יותר מידי ומתחיל לחפש חלופות זולות יותר.
פשטות
חיסכון פנסיוני הוא מוצר מורכב ועתיר רגולציה. זאת הבעיה שלכם.
איתנו תדברו בשפה פשוטה ובבקשה בלי אותיות קטנות.
בשורה התחתונה
כמיליון וחצי ישראלים שייכים לדור המילניום ונמצאים כבר בשוק העבודה. מאפייני העבודה שלהם שונים משל הוריהם וכך גם מאפייני החיסכון. גופים שלא יתאימו את עצמם לדור החדש עשויים לאבד את קהל החוסכים של העתיד.
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283
פוסט קליל 🙂
ממליץ מאוד על הספר "דור ה-Y – כאילו אין מחר" של עוז ותמר אלמוג. ספר מעניין מאוד למי שההבדלים והפערים הבין דוריים בהשקפות העולם, בתפישות ובסגנון החיים מעניין אותו. קריאה מומלתץ ונעימה, ספר לא כבד מדי. אני רותקתי לספר הזה ובלעתי אותו בשקיקה רבה.
מקווה שכל אקטואר עתידי שהולך לעבוד בגופי הביטוח והפנסיה הגדולים יקרא אותו… הוא מעניק תובנות.
חוץ מזה, ההדברים שכתבת נכונים לגמרי ומסקרנים במהותם. אני מסכים איתן.
צריך להדגיש ולהטמיע שדברים שהיו עד היום יכולים וצריכים להשתנות… שהעובדה שמשהו "עובד" לא אומרת שהוא צריך להיות כמו שהוא לעד רק בגלל שהוא "עובד" כי התרגלו אליו או כי הוא נוח ל- 80% מהאנשים וזה מספיק טוב.
דברים צריכים להיות שקופים ופשוטים יותר.
כל השפה הפנסיונית מסובכת ולא נגישה לאדם מהשורה וצריכה לעשות את עצמה נגישה יותר גם במחיר של השטחה (כמו פופולריזציה של המדע).
אנשים מרגישים שכדי להיות חלק מהשיח ומהמשחק הפנסיוני הם צריכים לקחת יועץ שיסביר להם את השפה ולכן מוותרים מראש בדמות משפטים כמו "אני לא מאמין" ודומיו. הם לא קולטים שזה שיש להם קרן פנסיה (והיום על פי חוק לכולם יש!) זו בעצם עובדה שכבר אומרת שהם במשחק הפנסיוני. שהם כבר, ירצו או לא ירצו, משקיעים בשוק ההון. שיש להם יד בבורסה… אז מה שנשאר זה אם כבר לדאוג שזה ייעשה הגיוני ונכון.
הם לא מבינים את זה. הם מצליחים איכשהו להיות עיוורים לזה ולהתעלם לגמרי.
השינויים לא קורים כי הם נוגדים את השיטה של המוסדיים להרוויח כסף מופרז.
אם הם לא נותנים ערך אין להם סיבה לגבות עמלות מוגזמות.
היות והציבור למד מהשוד של הוריהם עם ביטוחי מנהלים שהשאיר חלק גדול מהם בלי פנסיה נורמלית, שחברות הביטוח גובות דמי ניהול גבוהים ולא נותנים ערך.
על כן הוא רוצה את המוצר הכי זול שנותן הכי הרבה ערך ביחס לעלות שלו.
לחב' הביטוח אין כוונה להתאים את עצמם כי זה אומר שהכנוסתיהם ירדו במעל 90%.
מה שהשוק לא עושה, עושה הפיקוח.
המחירים של קופות הגמל נחתכו, והממוצע עוד נמוך מהתקרה.
גם בביטוחי המנהלים נקבעו תקרות חדשות ובפועל המוצרים נמכרים בחצי מחיר. בקרנות הפנסיה הפיקוח משאיר את הורדת המחיר לכוחות השוק ובינתיים נראה שאלה עובדים.
ביחס למה שקיים בקרנות נאמנות בעולם השוק עדיין לא מוכן. דמי הניהול בקופ"ג וקרנות השתלמות גבוהות מקרנות נאמנות בעולם בסידרי גודל כלומר 0.4% וצפונה לעומת 0.04% ועושים ביצועים נמוכים בהרבה היחידים שמתחמקים מהשוד הזה הוא אוכ' קטנה ומשכילה שמנהלת את הכסף ב-IRA וגם היא משלמת קנס על ניהול הכספים בעצמה כשמחוץ לשוק הפנסיוני הם לא משלמים דמי ניהול בכלל על ניהול כספם בעוד ברכיבים הפנסיונים היא משלמת ולא בצדק. מה שהפיקוח עשה בשנים האחרונות אם זה שהוא מבורח הוא במסגרת מעט מידי מאוחר מידי. סוכני ביטוח עדיין מוכרים לציבור ביטוחי מנהלים יקרים שלא נותנים שום יתרון ביחס לחלופות של קופ"ג עם ביטוח או קרן פנסיה מקיפה. צריך לבטל את האפשרות של סוכני הביטוח לקבל אגורה שחוקה מחב' הביטוח ושיהפכו ליועצים שמקבלים שכר מהחוסכים בלבד אם הם יהיו מעוניינים לממן אותם. עשרות אלפי פנסיונרים משלמים דמי ניהול מקסימלים בפנסיה וממשיכים להעביר מיליארדים לחברות הביטוח שמנהלות רק 40% מנכסיהם בפרישה בזמן שמדובר בסכומים גדולים כך שדמי הניהול לא צריכים להיות גבוהים מ-0.1% מהצבירה. מאות אלפי אנשים אסירים בביטוחי מנהלים במקום להפריד את רכיב הביטוח מרכיב החיסכון ולאפשר להם לנהל את החיסכון בכל קופ"ג כרצונם בעוד הרכיב הביטוחי יהיה בעל מחיר מפוקח ולחתוך את הרווחים על הביטוח גנבים. ביטוח מנהלים חדשים אני בכלל לא מבין למה קיימים כשיש חלופות נהדרות בדמות קופ"ג + אכ"ע או קרן פנסיה. דמי הניהול נמוכים אך הפרמייה הביטוחית עדיין יקרה מאוד. לסיכום כוחות השוק עובד לאט אחרי שוד כזה עצום של הפנסיה של הציבור צריך לעשות הרבה יותר מלתת לכוחות השוק לעשות את שלהם כשיש חסמי כניסה חזקים מאוד שגם מגבילים אותם ומונעים תחרות מספקת בתחום. יש לפעול בצורה אגרסיבית בשוק הנ"ל אחרי הכשלים הרבים שהיו לאורך השנים גם אם זה אומר שחב' הביטוח ימכרו כמה ביניינים שבנו על חשבון ביטוחי המנהלים ויחזירו את הכסף למבוטחיהם. כל עוד אני לא רואה פיטורים המוניים כמו שנעשו ברפורמת הסלולר השוק אינו מספיק תחרותי. כל גוף שמעוניין לנהל קרן אקטיבית בדמי ניהול גבוהים צריך לחייבו לנהל גם קרן פסיבית בדמי ניהול אפסיים שיהיו בעלי השוואה לניהול האקטיבי היקר. יש עוד המון בורות שומן ושוד של הציבור שלא טופל וכל עוד לא יראו שינויי משמעותי מספיק שלא יצפו שהציבור לא סומך על המערכת אחרי עשרות שנים של מערכת ששדדה את הציבור.
מורכבות הנושא הפנסיוני נובעת בחלקה מהמבנה המשולש של חיסכון -נכות-שארים אשר במקורו מגיע ממבנה התחייבות המעסיק לעובד קבוע , לשלם לו בכול מקרה . הענין התגלגל לקרנות פנסיה עם ערבות הדדית וביטוחי מנהלים שחיקו את זה בחבילה יוקרתית ויקרה . המבנים האילו לא מתאימים כבר מזמן בצורת התעסוקה המודרנית וחוסר הבטחון התעסוקתי . מאידך החוק מחייב ומכיר בהפקדות למוצרים אילו ולא כול כך מאפשר לשכיר לבצע הפרדה בין המוצרים . הפתרון לדור הזה יכול להיות בהפרדה מוחלטת בין החיסכון לסיכונים , הבעיה כנראה שזה ימוטט את המערכת הקיימת של קרנות הפניסה כי לא יהיו דורות חדשים שיפקידו .
הי יגאל,
בניגוד לקרנות הפנסיה הותיקות קרנות הפנסיה החדשות לא מתבססות על ההנחה שימשך זרם ההפקדה לתכנית.
בהחלט יתכן מצב שבו יפותחו מוצרים שיפרידו בין חיסכון לכיסויים ביטוחים, לא בטוח שמוצרים אלו יהיו זולים יותר.
קריאה נוספת:
מה היה פעם, האם קרן הפנסיה היא פרמידה https://pensuni.com/?p=4031
ועל המצב היום אפשר לקרוא בפוסט האחרון https://pensuni.com/?p=5412
האמת שנלי צודקת
גם אני לא מאמינה בפנסיה. אני לא מאמינה שגם אם אעשה הכל בדיוק כמו שצריך, יישאר שם סכום שאפשר יהיה לחיות ממנו בכבוד בגיל מבוגר.
התנאים של הפנסיה כל הזמן משתנים ולרוב הם רק מרעים את התנאים לדור הצעיר. בהחלט טוב שהצעירים יתעוררו, יגלו יותר מעורבות ויתחילו לדאוג לעתיד שלהם בדרכים אחרות ולא רק לבנות על הפנסיה שאולי תגיע בעתיד.
את שוגה ביסוד העקרון. קודם כל את יכולה לנהל את החיסכון בעצמך בקופ"ג בניהול אישי ולהפטר מעקרון הערבות ההדדית והשינויים. התנאים של קרן הפנסיה משתנים אך בניגוד למה שהסוכנים מוכרים הם לא משתנים לרעה. הם לא יכולים להשתנות לרעה. מה שהם עושים זה משנים את מבנה הערבות ומקטינים את הסבסוד בין פנסיונרים לצעירים. השינוי במבנה האג"ח המיועדות הוא חיובי. השינוי במבנה הקצבה של הפנסיונרים מקטין את הסבסוד של הצעירים בפנסיה משמעותית ואותו דבר מבנה הביטוח שמתאים את עצמו למבנה הסיכונים בפועל. הבסיס לבעיה דרך אגב היא העדר ניהול נכון של מבנה החסכון ביחס לרמת הסיכון קצר הטווח הנכונה. ניהול נכון של מסלול ההשקעה והקטנת הרכיב הביטוחי למינימום הנדרש יאפשרו קצבת פנסיה סבירה ביותר ואף גבוהה משכרך היום. יש לי המון ביקורת על הפנסיה שניתן לראות למעלה אך הטענה הזו לא נכונה ובסיסה בניסיון הסוכנים הפנסיונים להפחיד את הציבור על מנת שיוכלו למכור להם ביטוחי מנהלים שאיתם באמת לציבור לא יהיה פנסיה.
תמצית ההשקפה המערבית מתבטאת בדור המילניום – מוכרים את העתיד בשביל לחיות את ההווה. אין לזה שום קשר לכל מה שציינת לעיל – גם אם כל מה שאמרת יבוצע מידית המציאות לא תשתנה. לצערי, גדל פה דור מפונק שלא אוהב לעבוד קשה ואת זה אני אומר בתור אחד שמשתייך לדור הזה.
שלומי היקר,
כל דור אומר את זה על קודמו.
ההבדל הוא שגם אם הדור מפונק או לא,
גם אם הוא יעבוד מבוקר עד ליל ב-2 עבודות בו זמנית, הוא עדיין לא יוכל לזכות לקורת גג במקום סביר לילדיו.
בניגוד להוריך שרוב הסיכויים שהפרישו סכום זעום למשכורת ויש להם פנסיה [קבועה! שלא נאמר תקציבית], אתה וחבריך לדור צריכים להפריש 18% מהמשכורת, לקרן פנסיה שלא ידוע כמה יהיה בה.
דור ה-Y הוא הדור הראשון בהיסטוריה שעני מקודמו.
אפשר לברבר עד מחר על מפונקים מפונקים, אבל יש סטטיסטיקה … עיין בה.
תודה רבה נדב.
נדב,
אם אני ״מוריד לשטח״ את מה שאתה כותב אז בעצם ההמלצה שלך היא:
א. חיסכון דרך קופת גמל (שבה דמי הניהול הם על צבירה בלבד-דמי ניהול שנתיים)
ב. ביטוח לאובדן כושר עבודה- על חשבון המעסיק עד 2.5% משכר -בנפרד מחיסכון מה שנקרא stand alone
ג. ביטוח חיים – בנפרד מחיסכון-תשלום באופן עצמאי ללא התערבות מעסיק.
דבר זה יוצר הפרדה בין המרכיבים,שקיפות במוצר הנרכש, וביטחון בחיסכון ובכיסוי הביטוחי (שום מרכיב לא נשען על עיקרון ההדדיות).
החיסרון- בגילאים מאוחרים ביטוח אובדן כושר עבודה עובר את מגבלת ה-2.5% והעלויות הנוספות עוברות לעובד, בנוסף עלות ביטוח חיים עולה דרסטית בגילאי 55 ומעלה ונקודה אחרונה-חיסכון בקופת גמל עם דמי ניהול 0.6 שנתי (לדוגמא)-זולה או יקרה יותר מדמי ניהול 2 ו-0.2 בקרן הפנסיה?
בהתחשב בסיכון של איזון אקטוארי ותקנון של קרן פנסיה זו שאלה לא פשוטה למענה..
מה המלצתך?
הי מיכאל,
זאת לא ההמלצה שלי. זאת נטיה של הרבה חוסכים צעירים לבצע הבחנה בין הכיסויים הביטוחים לחיסכון.
הרבה פעמים הפחד מהלא ידוע מוביל אותם לבחירה היקרה יותר (לדעתי)
אתה יכול להשיג קופ"ג בדמי ניהול של 0.35% ומטה. אתה יכול גם פחות מ-0.2% ב-IRA וקניית קרנות נאמנות בדמי ניהול אפסיים בשוק החופשי ראה ETF של וואנגרד לדוגמא. ביטוח אובדן כושר עבודה ניתן לעשות לא על כל השכר ובכך להגדיל את הפנסיה כשהביטוח אכ"ע כמטרתו של ביטוח יגן מיפני קטסטרופה. בקופ"ג ביטוח חיים לא נחוץ בגיל מבוגר בזכות החיסכון הגבוהה בקופ"ג.
דמי הניהול בקרן פנסיה כיום הם 1.5% מההפקדה ו-0.1% מהצבירה בקרן פנסיה ברירת מחדל שיש ביניהם קרנות מצויינות עם ניהול איכותי.
יש אפשרות ביניים של הפקדת חלק מכספי התגמולים לקרן הפנסיה ובכך לייצר רכיב ביטוחי אכ"ע וחיים ואת שאר כספי הפיצויים והתגולים להפקיד בקופ"ג. נדב הזכיר את האופציה הנ"ל בעבר.
לא מהווה המלצה לביצוע פעולה כלשהיא בהצלחה.