דף הבית / דיני עבודה / הליך בחירת קופת גמל למסלול ברירת מחדל

הליך בחירת קופת גמל למסלול ברירת מחדל

להלן תמצית ההנחיות החדשות בדבר דרכי ההתקשרות המותרות בין מעסיק לבין קופת ברירת מחדל, לצורך הפקדת כספי החסכון הפנסיוני של העובד מקום בו העובד אינו מודיע על קופה לבחירתו (כפי שמכונה – "צירוף ברבים" או "העברה ברשימות"), לפי סעיף 20(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן – חוק הגמל):

החובה להתקשר עם קופת ברירת מחדל מסויימת (חלף בחירת הקופה באופן שרירותי על ידי המעסיק, כפי שנהוג היה עד כה), נובעת משילוב הוראות סעיפים 3(א) ו-(ב) להנחיות אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (כפי שמכונה, וכן להלן – המפקח על הביטוח) בחוזר גופים מוסדיים 2016-9-8 "הוראות לעניין בחירת קופת גמל – תיקון", מיום 03.07.2016 (יכונה להלן – חוזר הבחירה), הקובעים כי החל ממועד פרסומו יבוצעו הפקדות כספי הפנסיה (לרבות ע"ח פיצויים) של עובדי המעסיק (לגבי ניכויים במקור על ידי המעסיק, וביחס להפקדות במעמד שכיר בלבד) לאחת ממסלולי קופות ברירת המחדל הנבחרת בהליך תחרותי, כמשמעו בחוזר הבחירה, בלבד.

קו הצדק הפנסיוני

לפיכך, לעניין הפקדות מעסיקים לקופת ברירת מחדל (כאמור, מבלי לפגוע בזכות העובד להורות למעסיקו על קופת הגמל לבחירתו, הן בתחילת ההפקדות בעדו והן מעת לעת, לפי סעיף 20(א) לחוק הגמל) קיימים 2 מצבים לבחירת המעסיק:

הפקדה לקופת בררת המחדל שנבחרה על ידי המפקח

הפקדה לאיזו מקופות ברירת המחדל שנבחרה על ידי המפקח על הביטוח, כפי שמפורסם על ידי המפקח מעת לעת, על מנת שזו תשמש כמסלול ברירת המחדל לאותו מעסיק.

במצב זה, קופת ברירת המחדל תיקבע בהליך מעין מכרז, שינהל המפקח על הביטוח אחת ל-3 שנים (החל מיום 01.11.2018 ואילך) לפי הכללים והקריטריונים המפורסמים במסגרת נייר העמדה שה. 2016-13814 "הליך קביעת קרנות ברירת מחדל נבחרות", מיום 03.07.2016; ואילו מסלול ברירת המחדל נכון לתחילת החובה לפי חוזר הבחירה כיום, וכפי שפורסם לאחרונה, הקופות בניהול "הלמן אלדובי" או "מיטב דש".

הפקדה לקופת בררת מחדל שנבחרה על ידי המעסיק בהליך תחרותי

עריכת הליך תחרותי בהתאם לכללים שבסעיפים 7 עד 11 לחוזר הבחירה, לצורך בחירת קופת גמל להפקדות המעסיק במסלול ברירת המחדל של המעסיק.

ככל שיבחר המעסיק בחלופה זו (כלומר, חלף הקופה שתיבחר במסגרת ההליך שינהל המפקח על הביטוח במצב הקודם), יהיה על המעסיק לערוך מעין מכרז בתנאים המנויים בחוזר הבחירה, ויבחר את קופת ברירת המחדל שלו על פי הוראות סעיפים 8 עד 10 לחוזר הבחירה וכן הקריטריונים הקבועים בנספח א' לחוזר, להתקשר עימה לתקופה שאורכה עד 5 שנים; בתום תקופת ההתקשרות כאמור, יהיה על המעסיק לערוך הליך תחרותי חדש בתנאי חוזר הבחירה, ולחלופין לאמץ את בחירת המפקח על הביטוח לדבר קופת ברירת המחדל.

על אף האמור לעיל, בהחלטת המעסיק בדבר החלופה השנייה לבחירת קופת ברירת המחדל לפי הליך תחרותי שיערוך בעצמו  יהיה המעסיק רשאי לערוך מעין מכרזים לבחירת קופה אחת למטרת קצבה ואילו קופה אחרת למטרת השתלמות, בהליכים תחרותיים נפרדים כאמור בסעיף 11(א) לחוזר הבחירה; וכן לבחור יותר מקופת ברירת מחדל אחת, בין על פי חלוקת מאפיינים שונים לקבוצות עובדים (הן למטרת קצבה והן למטרת השתלמות) ובין על פי חלוקת מבנה שכר שונה לקבוצת עובדים מסויימת (במקרה זה, קופה למטרת קצבה בלבד), בכפוף לקביעה מצד יועץ בלתי תלוי בחוות דעת בכתב מטעמו (בהתאמה, סעיפים 11(ב) ו-(ג) לחוזר הבחירה).

נכון לצין ולמען הסר ספק, כי לפי סעיף 12(א) לחוזר הבחירה, החל מיום 13.03.2016 (הוא מועד פרסומו של חוזר הבחירה בנוסחו המקורי, שמספרו 2016-9-6; ולהלן יכונה – מועד התחילה המקורי), מעסיק וקופת גמל (כל מעסיק, וכל קופת גמל לקצבה או קרן השתלמות, כאמור בסעיף 14(א) לחוזר הבחירה) אינם רשאים להתקשר בהסכם לקביעת קופת ברירת מחדל, שלא לפי איזו מהאופציות המותרות לפי חוזר הבחירה (קופה שנבחרה על ידי המפקח על הביטוח, ולחלופין בהליך תחרותי שביצע המעסיק).

בנוסף על האפשרות לקבוע יותר מקופת ברירת מחדל יחידה, הסייגים לפי חוזר הבחירה לתחולתו של החוזר על מעסיקים מסויימים הם בכל אחד מאלה (בלבד):

  • בחירת קופת ברירת מחדל, אשר דמי הניהול בה נגבים לפי הוצאות בפועל לרבות הפקדת תשלומים (סעיף 14(ב)(1) לחוזר הבחירה); או
  • בשל קיומו של הסכם בין מעסיק לבין קופה פלונית לצורך הפקדת תשלומים לאותה קופה במסלול ברירת מחדל (קרי, בהסכם ברירת מחדל תקף), ובלבד שהסכם כאמור היה בתוקף כבר במועד התחילה המקורי אך לכל המאוחר יותר עד ליום 31.03.2019 (להלן – תקופת הביניים), כאשר מנגנון הארכת תוקף ככל שקיים באותו הסכם (הארכה בתקופה שמתחילתו ולכל תקופת הביניים) לא יכול להכשיר תוקף של הסכם שמסתיים במהלך תקופת הביניים (סעיף 14(ב)(2) לחוזר הבחירה).

לעניין חובת הודעת המעסיק, מורה סעיף 6(ב) לחוזר הבחירה כי רק במקרה בו המעסיק אינו מנהל הליך תחרותי בעצמו, אלא בוחר את אחת מקופות ברירת המחדל שלפי פרסומי המפקח על הביטוח,  עליו ליידע את עובדיו אודות הקופה (האחת) שבחר כמסלול ברירת המחדל לעובדיו (לצורך הפקדות בתנאי סעיף 20(ב) לחוק הגמל), וכן את הסדר דמי הניהול המרביים שנקבעו לגבי ההצטרפות אליה. אחרת (כלומר בבחירת המעסיק לפי פיסקה 2.ב לעיל), יצורפו עובדי המעסיק שלא הודיעו על קופה לבחירתם (קרי, שלא מימשו את זכותם לפי סעיף 20(א) לחוק הגמל) באורח אוטומטי (בתנאי זכאותם) למסלול ברירת המחדל שנבחר על ידי המעסיק כאמור (ראה סעיף 7(ג) לחוזר הבחירה).

מקורות

הליך בחירת קופת גמל למסלול ברירת מחדל by

אודות עו"ד יניב גל

יניב גל הוא עורך דין המתמחה בדיני ביטוח ורגולציה, כולל מיקוד בתחום הפנסיה. בעל המשרד גל ושות' ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת היועצים הפנסיונים בישראל. המשרד מספק, בין היתר, ניהול וייצוג במו"מ, התנהלות מול הרשויות ורגולציה בתחום הביטוח, הפנסיה ושוק ההון, סיוע שוטף למעסיקים, ותכנון ועריכת צוואות. טל' 03-635-0202 ; נייד 054-458-3977

6 comments

  1. האם חוסכים שנמצאים בקרן ברירת מחדל (ד"ש מיטב) וכיום משלמים דמי ניהול גבוהים יותר רשאים לדרוש ולקבל את דמי הניהול שהוצעו ע"י קרן ברירת המחדל ?

    האם זה מצוי בתקנות ?

    תודה,

  2. זה נראה שהטקסט הזה הוא העתקה ממסמך רישמי. אם לא אז הוא כתוב, לעניות דעתי, בשפה גבוהה ולא ממש נוחה לקורא הממוצע

    • שלום עידו,

      חלק מהגולשים באתר הם מעסיקים וסוכני ביטוח שנדרשים להיכנס לרזי החוזר. את המאמר הזה כתב עורך דין יניב גל. יש באתר גם התייחסויות שלי לנושא קרן בררת המחדל.

  3. מה קורה כשלמעסיק יש עובד אחד ?

    • תמיד ניתן לצרף את העובד לאחת מקרנות ברירת המחדל שלפי קביעת הממונה על שוק ההון, או שהעובד ממילא יורה לאיזה גוף מוסדי להעביר את ההפקדות הפנסיוניות עבורו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
%d בלוגרים אהבו את זה: