חובת ההפרשה לפנסיה לפי לוחות זמנים שונים

אחת השאלות שעולות בנושא הפנסיה היא מתי המעסיק צריך להתחיל להפקיד לפנסיה? מה דינו של אדם בעל הסדר פנסיוני קיים המגויס למקום עבודה חדש. האם הוא זכאי לפנסיה מהיום הראשון או שעליו להמתין ומהו בכלל הסדר קיים.

צו הרחבה לפנסיית חובה מסדיר מתי נדרש להפקיד לפנסיה לעובד. עבור עובד בעל הסדר קיים יש להפקיד כספים תוך שלושה חודשים ממועד תחילת עבודתו או בתום שנת המס המוקדם מבין השניים. את ההפקדה יש לעשות רטרואקטיבית ממועד תחילת העבודה.

עבור עובד ללא הסדר פנסיוני יש לבצע הפקדות תוך שישה חודשים ממועד תחילת העבודה.

עוד בנושא זה:

>>>עוד על הפקדות במסגרת פנסיית חובה בישראל
>>>האם נדרש להפקיד לעובדת בחופשת לידה? או לעובד המקבל ימי מחלה?

מה הבעיה?

צו ההרחבה אינו נותן מענה לשתי שאלות מרכזיות:

עורך הדין יניב גל מפרק את הסוגיות אחת אחרי השנייה.

אחת השאלות ששבות ועולות בעניינו של צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011 (להלן – הצו), היא מה דינו של אדם בעל הסדר פנסיוני קיים המגויס למקום עבודה חדש,  האם תחול חובת ההפרשה בעדו כבר מהיום הראשון לעבודתו, או האם קיימת תקופת 'המתנה' או 'השהייה'?

סעיף 6(ה) לצו מגדיר "תקופת המתנה" עד תחילת חובת ההפרשה לפנסיה, אשר נכון להיום (מתחילת שנת 2009) עומדת על 6 חודשי העסקה.

אף על פי כן, לגבי "עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו…", מורה הצו כי תחול חובת ההפרשות הפנסיוניות לגביו כבר מהיום הראשון להעסקתו (סעיף 6(ה) סיפא להוראות הצו), ואין להמתין פרק זמן אשר רק לאחריו יחלו ההפרשות עבורו (קרי, ללא "תקופת המתנה").

אקדמה

על מנת שהעובד והמעסיק לא יחויבו בהפרשות לפנסיה בגין העסקה לתקופה קצרה או תקופת ניסיון שלא צלחה, מורה הצו כי לגבי עובדים אשר חובה להפריש עבורם כבר מהיום הראשון להעסקתם, יש לבצע את ההפרשות לכל המאוחר בחלוף 3 חודשי העסקה או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם יותר), למפרע, אך הדבר לא יבוא בחשבון כתקופת המתנה (קרי, בחלוף פרק הזמן האמור באופן רטרואקטיבי למועד תחילת ההעסקה).

כן נבהיר, כי אותם 3 חודשים עד לתחילת החובה לגבי עובד הבא לעבודה עם הסדר פנסיוני קיים, לא נועדו לעניינים "טכניים" או כדי לאפשר לעובד ולמעסיק זמן "להתכונן" (כפי שנטען לעיתים), כל שכן סעיף 3(א)(1) לצו קובע פרק זמן של 60 ימים בדיוק לשם כך (הוא פרק הזמן שבו על העובד להודיע למעסיק אודות ההסדר המבוקש). למותר לציין כי 60 הימים הנ"ל (לפי סעיף 3(א) לצו) אינם עומדים בפני עצמם, אלא כפופים להוראת סעיף 3(ה) לצו בדבר שאלת תקופת ההמתנה ולא ניתן להסיק מהם קיצור תקופת ההמתנה [ראו סעש 40837-12-12 (י-ם) אלקוה נ' קו – עיתונות דתית בע"מ, ניתן ביום 07.09.15, בפיסקה 16], כפי שתידון להלן.

כבר נדגיש, כי בענפי עבודה מסויימים קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה המיטיבים עם העובד לעניין תחילת ההפקדה לפנסיה, כך שלשון הצו בענייננו רלוונטית רק לאותם מקרים בהם אין הסדרה מסויימת וטובה יותר.

שתיים הן הסוגיות העולות למקראו של סעיף 6(ה) לצו: האחת, מה דינם של 3 חודשי העבודה הראשונים; והשנייה, האם תיבת המילים "ביטוח פנסיוני כלשהו" נלמדת מתוך ההיבט הביטוחי או מהרכיב הפנסיוני.

בשולי הדברים, יודגש, כי הוראת צו בדבר ההפרשה הפנסיונית היא עניין שבחובה, ואין לעובד ולמעסיק (ככל שהם כפופים להוראות הצו) אפשרות להסכים על אי החלתו, אף בדרך של הגדלת שכרו הרגיל של העובד חלף הפרשות [עע 212/06 ימית א.ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים (לא פורסם, ניתן ביום 12.11.2008)]. ראו בהקבלה מהוראות צו ההרחבה בענף השמירה, כלשון בית הדין הארצי לעבודה: "הוראת צו ההרחבה היא הוראה קוגנטית, ואין כל תוקף להסכמתו של העובד לוותר על זכותו מכוח צו ההרחבה".

האם קיימת חובת הפקדה ב-3 החודשים הראשונים?

נקדים ראשית לאחרית; המסקנה העולה מהפסיקה (אם כי נכון להיום קיימת בסוגיה זו רק פסיקה של בתי הדין האזוריים לעבודה, כפי שנסקור להלן) היא שב-3 החודשים הראשונים (או עד לתום שנת המס), ככל שהעובד גויס עם תכנית ביטוח פנסיוני קיימת, אין חובת הפרשה לפנסיה; אולם, אם השלים העובד את אותה תקופה, כי אז תבוצע ההפרשה מיד בתום 3 החודשים (ולא אחרי 6 חודשי ההמתנה), ולמפרע מהיום הראשון לעבודה.

במקרה אחד נדון מצב של 3 חודשי תקופת ניסיון על פי הסכם ההעסקה, אך יחסי ההעסקה הסתיימו מעט בטרם השלמתם [סעש 26482-07-14 (ת"א) ורניק נ' א.י. ג'נסיס הנדסה מתקדמת בע"מ, ניתן ביום 05.01.2017],

שם נדחתה הטענה שעל המעסיק היה חובה להפריש בעדה לפנסיה במהלך אותם חודשי עבודה בפועל, בנסיבות בהן היה לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל.

בית הדין קבע (פיסקה 18) ש"מכאן המסקנה שבמועד פיטוריה, התובעת היתה בתקופת ניסיון ולא היתה זכאית לביטוח פנסיוני במהלך שלושת החודשים הראשונים לעבודתו" (הטעות במקור).

לצורך ההמחשה, ברור שלו הייתה חובה על פי הצו להפריש בעדה במהלך אותם חודשים באותן הנסיבות, שאז ממילא לא היה ניתן להתנות על הוראות הצו במסגרת הסכם ההעסקה.

באותו עניין אף הבהיר בית הדין את הטעם לקביעת ההוראה המתנה על תקופת המתנה בת 6 חודשים, וחיוב המעסיק בהפרשות למפרע לפני תום שנת מס במילים האלו (פיסקה 14): "…נציין שהטיעון לפיו התובעת לא היתה עוזבת מקום עבודה קודם אם היתה יודעת שהנתבעת תתעקש על ביטוח פנסיוני רטרואקטיבי רק לאחר 3 חודשים, אינו מתיישב עם המצב המשפטי לפיו הפקדה רטרואקטיבית ל-3 חודשים בלבד, בתוך אותה שנה קלנדרית, אינה אמורה לקטוע את הרצף הביטוחי…" (ההדגשות הוספו).

במקרה אחר בו תבע עובד תשלום חלף הפרשות לפנסיה, ככל שהוכח (למצער לצורך הדיון בלבד) כי במועד גיוסו לעבודה היה מבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" כלשון הצו, אך טרם השלים 3 חודשי העסקה [סעש 51394-05-13 (י-ם) חיימוב נ' עסור, ניתן ביום 11.05.2015], קבע בית הדין כי "…[ש]החובה להפריש עבור העובד הפרשות פנסיונית קמה רק לאחר שהשלים 3 חודשי עבודה" (הטעות במקור, ההדגשות הוספו).

כך גם בשני מקרים נוספים בהם דובר בעובדים שתבעו פיצוי בגין תקופת העסקתם, מתחת ל-3 חודשים אך בהגיעם עם ביטוח פנסיוני קיים.

בית הדין לעבודה בתל אביב פירש את הוראת סעיף 6(ה) לצו באופן שתחילתה של החובה להפריש למפרע לגבי עובד עם ביטוח פנסיוני קיים, כפופה להשלמתם של 3 חודשים ראשונים:

"התובע התחיל לעבוד אצל הנתבעת, כאשר היה מבוטח בביטוח פנסיוני. למרות זאת, משעבד כחודש וחצי, אינו זכאי לדמי גמולים לפנסיה . . . לעובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, ההפרשות יבוצעו לאחר שלושה חודשי עבודה" [דמ 52297-04-13 (ת"א) פומרנץ נ' א.א מעיינות בע"מ, ניתן ביום 11.03.2014, ההדגשות הוספו];

לצורך הדוגמה,

עובדת התחילה לעבוד בחודש ינואר כאשר יש ברשותה הסדר פנסיוני פעיל. המעסיק יהיה חייב להפקיד עבורה ב- 15/4 רטרואקטיבית לתחילת עבודתה.

הפקדה להסדר פנסיוני ללא הסדר קיים

וכן כי: "אשר לצו ההרחבה המקיף בדבר פנסיית חובה- בהתאם להוראות צו ההרחבה, חובת ההפרשה לפנסיה קמה רק לאחר שהעובד השלים ששה חודשי עבודה, או לאחר שלושה חודשי עבודה, ככל שהעובד התקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני" [דמ 23031-01-13 (ת"א) יצחק חמו נ' אצ טס בע"מ, ניתן ביום 04.11.2014].

אף על פי כן, בפסק דין אחד ציין בית דין אזורי לעבודה כי הזכאות להצטרף לקרן פנסיה לפי סעיף 3(א)(1) לצו, ובמנותק משאלת תקופת ההמתנה אם בכלל, מתחילה לאחר 60 ימים מתחילת העבודה [דמ 27378-12-13 (ב"ש) אשטיבקר נ' אש"ן בנגב בע"מ, ניתן ביום 17.02.2014]; אולם ראוי לציין כי באותו מקרה לא נערך דיון לגופם של דברים כלל.

בהתאם לדוגמה הקודמת,

עובדת התחילה לעבוד בחודש ינואר כאשר אין לה הסדר פנסיוני פעיל, מעסיקה יתחיל להפקיד עבורה ב- 15/8 בגין חודש יולי. כאשר בגין 6 חודשי העבודה הראשונים היא לא זכאית להפקדה לפנסיה.

מועד תחילת ההפקדות כאשר העובד התחיל לעבוד בחודש ינואר

איזהו ביטוח פנסיוני כלשהו שבעדו מתחייבת ההפרשה למפרע?

מלשונו של סעיף 6(ה) לצו ("כשהוא מבוטח…"), ניתן להסיק כי הכוונה היא לתכנית ביטוח פנסיוני במסגרתה מבוטח אותו עובד, ואשר במועד תחילת העבודה (אצל המעסיק החדש בזמן) מאפשרת לפי תנאיה המשך הפקדות (ברצף או שלא ברצף), קרי תכנית שלא 'הוקפאה' (או שאינה מסולקת), ובכפוף לכך בין שלצורך אותה הפוליסה העמית מוגדר במעמד פעיל ובין כעמית במעמד לא פעיל (וכאמור בצו שם בהמשך, "…כלשהו").

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הרחיב לגבי סעיף 6(ה) לצו בסוגיה מהן הנסיבות בהן יראו את העובד הבא לעבודה עם תכנית ביטוח פנסיונית, המחייבת את ההפרשות למפרע לאחר 3 חודשי עבודה [סע 54077-02-16 (ת"א) עבד אללה נ' בול מרקט השקעות בע"מ, ניתן ביום 11.08.2017].

בית הדין מצא לנכון להעדיף את עניין הכיסוי הביטוחי, תוך שציין כי לשון הצו מדברת על ה"מבוטח"; מכאן מסקנתו שאם מדובר בעובד המוגדר כעמית לא פעיל או עמית מוקפא (כך בעבר), כי אז לעניין אותו עובד מדובר (פיסקה 32) "…במי שאין לו הסדר פנסיוני פעיל ובלשון צו ההרחבה הוא אינו מבוטח ועל כן אינו עומד בתנאי הנדרש לביצוע הפקדות מתחילת העסקתו".

בית הדין אף הגדיל ובחן מצב שבו העובד אשר סיים את עבודתו הקודמת, רכש לעצמו במסגרת ההסדר הפנסיוני ביטוח במתכונת "ריסק זמני" תוך שמירה על הרצף הביטוחי, או אז הסיק בית הדין כי מדובר בעובד שכן עומד בתנאי הסיפא להוראת סעיף 6(ה) לצו; וכלשון פסק הדין (פיסקה 33):

"…ככל שבמועד תחילת עבודתו של העובד אצל המעסיק יש לו כיסוי ביטוחי והוא יהיה זכאי אם יתרחש אירוע ביטוחי (חו"ח) לתשלום מקופת הגמל הרי שיבוא בגדר מי שיש לו 'ביטוח פנסיוני' ודי בכך" (ההדגשות הוספו).

כלומר, אבן הבוחן לחיוב המעסיק בהפרשות למפרע למן תחילת העבודה, צריכה להיות לדידו של בית הדין על פי התשובה לשאלה האם בקרות אירוע ביטוחי (במהלך התקופה שמגיוס העובד ולמשך 3 חודשי העסקתו הראשונים או עד תום אותה שנת מס), יהיה העובד זכאי מכוח חברותו בתכנית הביטוח הפנסיוני הקיימת (לרבות דרך 'ריסק זמני') לתגמולי ביטוח.

במצב דברים אחר, בו יידרש העובד לבקש את חברותו בקופה מחדש, ובתוך כך אף לעבור חיתום רפואי (קרי, סטטוס עמית לא פעיל), שאז לא ייראו באותו עובד כמי שהתקבל לעבודה בעודו מבוטח.

>>>קריאה נוספת : חישוב פיצויים לעובד שפוטר מעבודתו