תיקון 190 במקרה פטירה: מה קורה לכסף, למי הוא עובר וכמה מס משלמים

בשנים האחרונות הפקדה לקופת גמל במסגרת תיקון 190 הפכה להיות כלי חיסכון פופולרי. אך מה יקרה לכספים שהופקדו במקרה פטירה של החוסך?

הפקדה לתיקון 190 מתייחסת להפקדה לקופת גמל במעמד עצמאי. כספים שהופקדו מעבר לתקרה, בשנת 2025 38,412 ש"ח, ניתנים למשיכה חד פעמית (היוון קצבה) החל מגיל 60 ובתנאי שלחוסך יש קצבה שעולה על הקצבה המזערית (בשנת 2025 – 5,183 ש"ח).

משיכת הכספים מתיקון 190 חייבת במס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח הנומינאלי בשנים בהן האינפלציה היתה נמוכה (בצירוף יתר היתרונות של תיקון 190) הפכו את ההפקדה לכלי חיסכון פופולארי בקרב חוסכים שעברו את גיל 60.

>>>עוד על היתרונות בחיסכון בתיקון 190

הפקדת לתיקון 190? מה קורה עם הכספים במקרה של מוות?

במקרה של פטירה הכספים בקופת הגמל ישולמו למוטבים (ובהיעדר מוטבים ליורשים בהתאם לצו קיום צוואה), כאשר כל מוטב יכל לבחור מה לעשות בחלקו בכספים:

• פדיון – כאשר בהמשך נדבר על כללי המיסוי
• העברה לחשבון חדש – קופת גמל חדשה על שם המוטב
• העברה לחשבון חדש – ובעתיד העברת הכספים לקרן פנסיה לצורך קבלת קצבה חודשית פטורה ממס

משיכת הכספים על ידי המוטבים

בעוד שהחוסך יכל למשוך את הכספים שהופקדו לתיקון 190 רק במידה שהוא עומד בשני תנאים מצטברים : עבר את גיל 60 והוא מקבל קצבה שעולה על הקצבה המזערית. במקרה של פטירה תנאים אלו אינם נבדקים וכל מוטב ולא משנה מה גילו או האם החל לקבל קצבה יכל לפדות את הכספים.

העובדה שהמוטב לא נדרש לעמוד בתנאי המשיכה הופכת את ההפקדה לתיקון 190 לכלי כל כך יעיל להעברה בין דורית או כפי שאמר אחד הלקוחות שלי "יותר קל להוריש קופת גמל מאשר לחלק דירה". ולכן חוסכים רבים שעברו את גילאי ה- 80 משתמשים בהפקדה לתיקון 190 ככלי להעברה בין דורית.

מיסוי הכספים שהופקדו בתיקון 190 במקרה של פטירה

במועד ההפקדה לקופת הגמל, הקופה מחלקת את ההפקדה לשני רבדים: רובד ראשון המזכה את החוסך בהטבת מס (קצבה מזכה) ורובד שני שניתן למשוך במס רווחי הון של 15% על הרווח הנומינאלי (קצבה מוכרת).

נמחיש זאת באמצעות דוגמה

דני, הפקיד לתיקון 190 400 אלף ש"ח בשנת 2025. הקופה חילקה את ההפקדה באופן הבא:

במידה שדני יבקש לפדות בעתיד את הכספים הוא ישלם מס שולי על הרובד הראשון וישלם מס רווחי הון בשיעור של 15% על החלק השנים.

אך במקרה של פטירה, הרובד הראשון יהיה פטור ממס לחלוטין (קרן פלוס רווחים) עד שלושה חודשים ממועד הפטירה. הרווחים החדשים שיצטברו יהיו חייבים במס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי בלבד.

המיסוי על הרובד השני מורכב יותר, במקרה של פטירה עד לגיל 75– הכספים יהיו פטורים ממס לחלוטין (קרן פלוס רווח) כמו במקרה הקודם. אך במקרה פטירה לאחר גיל 75, המוטבים יכנסו לנעליו של המנוח ויהיו חייבים במס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח הנומינאלי מיום פתיחת התכנית.

חשוב להבין שבמקרה פטירה לאחר גיל 75 אין מדובר בקנס, אלא שהמוטבים נכנסים לנעליו של המנוח ומשלמים את אותו המס שהיה משלם המנוח במקרה של פדיון הכספים.

כדי לייצר דחיית המס המוטבים יכולים להעביר את חלקם בקופה לחשבון חדש ואת המס לשלם רק במועד המשיכה.

האם ניתן להשאיר את הכספים בקופה על שם המנוח?

ניתן להשאיר את הכספים בקופת גמל על שם המנוח אך אין בזה שום יתרון. המיסוי על הכספים יהיה זהה כמו בהעברת הכספים על חשבון חדש. כל עוד הכספים רשומים על שם המנוח דוחות ישלחו לכתבות המייל שלו המעודכנת בחברה ולא יהיה באפשרותכם לעדכן מסלולי השקעה, דמי ניהול או להעביר את הכספים לחברה אחרת.

האם המוטבים צריכים להיות מעל לגיל 60 כדי למשוך את הכספים?

לא. בניגוד לחוסכים שחייבים להיות מעל לגיל 60 ולקבל קצבה מזערית כדי לפדות את הכספים, המוטבים יכולים למשוך את הכספים בכל שלב לאחר הפטירה בכפוף לתשלום מס כפי שנסקר מעל.

מוטבים שרוצים להפוך את החיסכון לקצבה חודשית פטורה ממס חייבים להיות מעל לגיל 60 במועד ההמרה לקצבה.

בשורה התחתונה

בעוד שהכדאיות להשקעה במסגרת תיקון 190 מוטלת בספק הרי שכמכשיר להעברה בין דורית יש לה יתרונות רבים שלא קיימים במוצרי חיסכון אחרים והיא מאפשרת למוטבים דחיית מס שיתכן שהיה משולם על ידי המנוח.

>>>האם קיים מס על החיסכון הפנסיוני במקרה פטירה?