היורשים ביקשו למשוך כמעט מיליון שקלים מקרן פנסיה ותיקה ובית הדין דחה: "הזכות פקעה עוד בחיי המבוטחת"

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה חושף שוב את אחת הסוגיות הכואבות ביותר בקרנות הפנסיה הוותיקות: מה קורה לכספי המבוטח כאשר הוא נפטר סמוך לגיל פרישה, מבלי שהספיק להחליט אם למשוך את הכספים או להתחיל לקבל קצבה?

במקרה הנדון (עק"ג 28146-04-23) ביקשו ילדיה של המנוחה וילמה שירה שמואל למשוך את ערך הפדיון שנצבר בחשבונה בקרן הפנסיה הותיקה קג"מ, סכום של 929,229 ש"ח. הקרן סירבה, והציעה לשלם רק את מה שנקבע בתקנון: חמש קצבאות זקנה להן היתה זכאית המנוחה, בתוספת מענק שנים עודפות, כ- 74 אלף ש"ח, בסך הכול.

הפער: יותר מ-850 אלף שקלים.

היורשים ערערו אך בית הדין הארצי הכריע: הם אינם זכאים למשיכת הכספים בסכום חד-פעמי.

>>>יש לכם קרן פנסיה ותיקה לא פעילה? כדאי שתשימו לב

מבוטחים בקרן פנסיה ותיקה, חשוב שתשימו לב

פסק דין שניתן באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה מגולל סיפור אנושי ופנסיוני כאחד, כזה המאיר בזרקור חד את כללי המשחק הנוקשים המנהלים את הקרנות הפנסיה הוותיקות. במקרה זה ביקשו יורשיה של וילמה שירה שמואל ז"ל, שעבדה במשך כמעט ארבעה עשורים בבנק הפועלים והייתה עמיתה בקג"מ, לקבל לידיהם את כל הכספים שנצברו בחשבונה, כמעט מיליון שקלים שנצברו לאורך 465 חודשי חברות.

הקרן סירבה, בטענה כי בחיי המנוחה פקעה זכותה לבצע משיכה חד-פעמית, ולכן גם יורשיה אינם רשאים לעשות זאת. הסירוב הזה הוליד דיון משפטי מתוח, ערעור לבית הדין הארצי, והכרעה עקרונית החושפת שוב את עמדת המחוקק והממונה על שוק ההון ביחס לקרנות הוותיקות: הן קרנות למטרת קצבה, לא תוכניות חיסכון, והזכות למשוך את הכסף מוגבלת מאוד בזמן.

וילמה שמואל פרשה מעבודתה בספטמבר 2016 במסגרת פרישה מוקדמת בבנק פועלים. באותו רגע היא הפכה ל"מבוטחת לא פעילה" עמיתה שאומנם צברה זכויות רבות, אך אינה מפקידה עוד לקרן עד שתגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה.

החל מפברואר 2017 עמדה בפני וילמה בחירה מכרעת האם להגיש בקשה לקבלת קצבה חודשית, או להודיע על רצונה למשוך את הכספים שנצברו בחשבונה בקרן, כסכום חד-פעמי. לפי התקנון האחיד, היה עליה להודיע על משיכה תוך שישים ימים בלבד מחודש הזכאות הראשון. חלון זמנים קצר, סופי וחסר פשרות.

יורשיה טענו כי אמם התכוונה למשוך את הכסף ולא לממש קצבה חודשית, וכי העובדה שגיל הפרישה הוקדם בשל שינוי חקיקה הפתיעה אותה. הם הוסיפו וטענו כי הקרן לא שלחה לה הודעה מסודרת על שינוי גיל הזכאות, וכי מחלתה שאובחנה רק באפריל 2017 מנעה ממנה לפעול בזמן. מכאן ביקשו לגזור את המסקנה כי עליהם להיכנס בנעליה ולמשוך את הכספים.

מנגד הציגה קג"מ תיעוד עשיר: פניות מרובות של וילמה למרכז שירות הלקוחות, תרשומות בכתב ידה על האפשרויות השונות קבלת קצבה, משיכה או היוון ואף ומכתבים שנשלחו אליה ובהם מידע על זכויותיה ועל הצורך לפעול תוך 60 יום. הקרן הדגישה כי המנוחה הגיעה למשרדי הקרן כבר בנובמבר ודצמבר 2016, ושוב בפברואר 2017, קיבלה הסבר מדויק על המועד התקנוני ועל המשמעות של כל בחירה – אך לא הגישה בקשה.

ברגע שהגיעה לגיל הזכאות לקצבת זקנה, ובחלוף 60 הימים, הפכה וילמה לפנסיונרית לפי הדין, גם אם לא ביקשה בפועל לקבל קצבה. וכך, ברגע פטירתה ביוני 2017, לא עמדה עוד כל זכות למשיכת כספים, לא לה ולא ליורשיה.

לבית הדין הובאה גם עמדתו של הממונה על שוק ההון, אשר תמכה באופן מלא בפרשנות הקרן. לשיטת הממונה, די בעצם הגעת המבוטחת לגיל הזכאות לקצבת זקנה כדי לשנות את מעמדה לפנסיונרית, אלא אם פעלה במפורש לדחות את מועד הקצבה או להגיש בקשה למשיכת כספים.

הקרנות הוותיקות מבוססות על עיקרון ההדדיות ועל יציבות אקטוארית, ומשיכת כספים היא חריג שיש להגביל בזמנים כדי שלא לפגוע בכלל העמיתים. לכן, חלון 60 הימים אינו רק כלל טכני, הוא מנגנון יסודי לשמירה על עקרונות הקרן.

בית הדין הארצי בחן בהרחבה את טענות הצדדים, אולם כל הטענות נדחו. בית הדין קבע שהמנוחה הייתה מודעת היטב לאפשרויותיה, נפגשה מספר פעמים עם הקרן, קיבלה מידע מלא על המועדים, ולא הוכח כי מחלתה מנעה ממנה לפעול בתוך חלון 60 הימים.

הכרעת בית הדין הייתה חדה: וילמה ז"ל הגיעה לגיל הזכאות לקצבת זקנה בפברואר 2017. היא לא הגישה בקשה למשיכת כספים עד סוף אפריל 2017. לפיכך זכות המשיכה חדלה להתקיים כבר בחייה. מאותו רגע עמדה לה רק זכות לקצבה חודשית, שגם היא לא מומשה.

היורשים זכאים לכל היותר לקצבאות הזקנה שהמנוחה הייתה זכאית להן בחייה, חמישה חודשי קצבה ומענק שנים עודפות, בסכום כולל של כ-74 אלף שקלים בלבד.

פסק הדין הזה הוא לא ראשון ובטח שלא אחרון ומאחוריו מסתתרת אמת פשוטה וכואבת: בקרנות הפנסיה הוותיקות, הזכות למשיכת כספים חד-פעמית היא קצרה, מוגבלת ומוחלטת. היא אינה חופפת את גיל פרישת החובה, אינה נפתחת מחדש עקב שינוי חקיקה, ואינה עוברת בירושה. אם המבוטח לא הגיש בקשה בזמן – גם יורשיו לא יוכלו לעשות זאת במקומו, גם אם המשמעות היא אובדן של מאות אלפי שקלים.

פסק הדין בעניין וילמה שמואל משמש תזכורת חשובה לכל מי שחוסך בקרן ותיקה: ככל שמתקרבים לגיל הזכאות, חובה לפעול באופן יזום. חלון 60 הימים אינו גמיש, אינו מתחשב במחלות, ואינו ניתן להארכה. ורק פעולה בזמן שומרת על הזכות לבחור בין קצבה לכל החיים ובין סכום חד-פעמי.

>>>האם נפטרה מסרטן ו- 800 אלף השקלים שחסכה נשארו בקרן הפנסיה