למי שייכים הרווחים על הפיצויים בקרן הפנסיה? לעובד או למעסיק?

למי שייכים הרווחים שנצברו על כספי הפיצויים בחיסכון הפנסיוני? במקרה של חתימה על סעיף 14 או העדר הסעיף ועל המשמעות הכספית שעשויה להיות לעובד ולמעסיק.
אילנה קאטר עבדה ככלכלנית בעמותה לפיתוח כלכלי במשך קרוב לשמונה שנים, בין שנת 2006 ועד לפיטוריה בשנת 2014. עם סיום עבודתה היא הגישה תביעה נגד המעסיק. בין היתר טענה כי היא זכאית להשלמה של פיצויי הפיטורים.
הטענה המרכזית שלה הייתה שהמעסיק לא הפקיד עבורה למלא רכיב הפיצויים במשך כל תקופת העבודה, ולכן הכספים שנצברו בקרן הפנסיה אינם משקפים את מלוא הזכויות שמגיעות לה לפי החוק.
המשכורת האחרונה של של אילנה עמדה על 10,915 ש"ח, וחישוב פיצויי הפיטורים לפי החוק, משכורת אחרונה כפול שנות עבודה, הוביל לחבות פיצויים של כ-85,500 ש"ח. בקרן הפנסיה של מנורה מבטחים נצברו עבורה ברכיב הפיצויים כ-80 אלף ש"ח, והמעסיק ביצע השלמה נוספת של כ-5,180 ש"ח.
בסופו של דבר הסכום הכולל הגיע לגובה הפיצויים המגיעים לה, אך למרות זאת העובדת טענה כי החישוב שגוי.
לדבריה, הרווחים שנצברו בקרן הפנסיה אינם צריכים להיחשב כחלק מפיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם. לטענתה אם הקרן הרוויחה לאורך השנים, הרווחים הללו צריכים להישאר אצל העובד ולא לשמש לצמצום החוב של המעסיק.
למי שייכים הרווחים?
בוא נבין את הפער בין הטענה של אילנה לבין הטענה של המעסיק. חוק פיצוי פיטורים קובע שעובד שעבד למעלה משנה במקום עבודתו ופוטר יהיה זכאי לפיצויים.
סעיף 4 בתקנות לחוק' פיצויי פיטורים קובע כי העובד יהיה זכאי למשכורת בגין כל שנת עבודתו. בהתאם להסכמי העבודה המעסיק מפקיד לרכיב הפיצויים מידי חודש 6% משכר העובד או 8.33%.
כאשר לא חל הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ההפקדות שמבצע המעסיק לקרן הפנסיה אינן באות במקום פיצויי הפיטורים אלא רק על חשבונם. במצב כזה כספי הפיצויים בקרן הפנסיה נחשבים למעשה חיסכון של המעסיק שנועד לממן את חבותו העתידית כלפי העובד. לכן כאשר מגיע מועד סיום העבודה, בוחנים כמה פיצויי פיטורים חייב המעסיק לפי החוק, ומהו הסכום שנצבר בקרן. אם חסר כסף, המעסיק צריך להשלים. אם הקרן הניבה תשואה והרווחים הגדילו את הסכום שנצבר, הם נזקפים לזכות המעסיק כחלק מהמימון של אותה חבות.
העובד מוגן מפני הפסדים, אם הקרן הפסידה לאורך השנים, המעסיק יידרש להשלים את ההפרש עד לגובה פיצויי הפיטורים המלאים לפי החוק. אך באותה מידה, כאשר הקרן הרוויחה והרווחים הגדילו את הסכום שנצבר בקופה, אין לעובד זכות לדרוש שהמעסיק יתעלם מהרווחים וישלם את הפיצויים כאילו לא התקיימו.
מי זכאי לרווחים?
| עם סעיף 14 | ללא סעיף 14 |
| העובד | המעסיק |
מעסיק שמפקיד מידי חודש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים דואג שלאורך השנה יצטברו בחיסכון הפנסיוני של העובד "משכורת לכל שנת עבודה" (12 כפול 8.33% יביא אותנו ל- 100% מהשכר).
בסיום עבודתו של העובד, המעסיק יחשב את חבות הפיצויים : שכר אחרון כפול הוותק מסכום החבות הוא יפחית את הפיצויים שנצברו בקופה ויבצע השלמה בהתאם.
או כמו במקרה של אילנה:
חבות הפיצויים עמדה על 85,500 ש"ח והסכום הפיצויים שנצבר בקרן הפנסיה עמד על 80 אלף ש"ח.
במקרה הזה השלמת הפיצויים עומדת על כ- 5,500 ש"ח.
לטענת המעסיק אילנה לא חתומה על סעיף 14 ולכן הרווחים (או הפסדים) שייכים לו והוא רשאי להשתמש בהם כדי לקזז את השלמת הפיצויים לעובד. בדיוק כפי שבמידה והיו הפסדים המעסיק היה נדרש לבצע השלמת פיצויים גדולה יותר.
>>>חשוב לציין שבמקרה של ביטוחי מנהלים עד לשנת 2003 גם בהעדר סעיף 14 העובד הוא זה שזכאי לרווחים.
מה המשמעות של חתימה על סעיף 14?
הטענה של אילנה היתה שהיא חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיצויים. סעיף 14 אומר שכספי הפיצויים שהופקדו לקופה באים במקום כספי הפיצויים שישלם המעסיק בסיום עבודה.
כאשר העובד חתום על סעיף 14 כספי הפיצויים שהופקדו באופן שוטף לקופה מקטינים את חבות המעסיק. לצורך הדוגמא אם המעסיק הפקיד 8.33% משכר מהעובד מהיום הראשון לעבודתו – הרי שלאורך השנים נצברה כל חבות המעסיק ובסיום העבודה המעסיק לא צריך להשלים פיצויים לעובד.
היתרון למעסיק בחתימה על סעיף 14
- המעסיק מגודר בפני ירידות בשוק ההון
- המעסיק מגודר בפני עליות שכר בשכר העובד
כאשר המעסיק מפקיד לפנסיה 8.33% מהשכר מהיום הראשון הוא אדיש לשינויים בשכר העובד או לירידות (ועליות בשוק ההון). המעסיק יודע כי כל חבות הפיצויים נמצאת בקרן הפנסיה והעובד יקבל את מלא הפיצויים מקרן הפנסיה.
היתרון לעובד בחתימה על סעיף 14
עובד שחתום על סעיף 14 נהנה ממלא הרווחים בקרן הפנסיה ויכל לבחור מסלול השקעה לפי רצונו
מה קורה כאשר המעסיק מפקיד רק 6% לרכיב הפיצויים?
במרבית הסכמי העבודה המעסיק מפקיד רק 6% משכר העובד לחיסכון הפנסיוני. במקרה הזה סעיף 14 חל באופן חלקי ורק על החלק שהופקד לחיסכון הפנסיוני.
במקרה של פיטורים לאחר יותר משנת עבודה (או התפטרות המזכה בפיצויים) העובד יהיה זכאי לפיצויים באופן הבא:
- הפיצויים שנמצאים בקרן הפנסיה לרבות הרווחים
- השלמת פיצויים בהתאם לסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים : שכר אחרון כפול הוותק כפול 28%
האם סעיף 14 חל באופן אוטומטי?
בית המשפט נדרש לעסוק בטענה האם אילנה היתה חתומה על סעיף 14 ולכן היא זכאית להנות מהרווחים בקרן הפנסיה או שהיא לא חתומה על הסעיף והרווחים שייכים למעסיק.
כדי לבדוק אם חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על עובד, בתי הדין לעבודה פיתחו עם השנים מספר מבחנים ברורים. חשוב להבין שסעיף 14 אינו חל אוטומטית רק בגלל שיש הפרשות לפנסיה. נדרש בסיס משפטי מפורש שמחיל אותו. אחרת ההפקדות הן רק על חשבון הפיצויים.
קיומו של מקור משפטי להחלת סעיף 14
בכדי שיחול סעיף 14 נקבע כי: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר ע"י שר העבודה ובמידה שאושר".
ולכן השאלה הראשונה היא האם בכלל יש מקור משפטי שמחיל את סעיף 14. סעיף 14 יכול לחול באחת משלוש דרכים:
- הסכם קיבוצי – אם קיים הסכם קיבוצי בענף או במקום העבודה שמאמץ את סעיף 14.
- צו הרחבה– לדוגמה צו ההרחבה לפנסיה חובה במשק (שמאמץ את האישור הכללי).
- הסכם אישי בכתב, העובד והמעסיק חתמו על הסכם שמאמץ את האישור הכללי לפי סעיף 14.
מכיוון שאילנה החלה לעבוד בשנת 2006 צו ההרחבה לפנסיית חובה לא חל עליה והיא אף לא היתה חתומה על נוסח האישור הכללי לסעיף 14. במקרה של אילנה חל עליה הסדר מיטיב, הסדר המשפר את התנאים שנקבעו במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה בשנת 2008 ולכן סעיף 14 אינו חל עליה באופן אוטומטי.
חשוב לציין כי גם במידה שאילנה היתה מתחילה לעבוד לאחר שנת 2008 לא היה חל עליה סעיף 14 באופן אוטומטי והיה נדרש לבחון האם היא עומדת בכל יתר המבחנים כמו מועד תחילת ההפקדות, גובה ההפקדות וגובה השכר המבוטח.
בשורה התחתונה
גם אם המעסיק מפקיד לכם 6% לרכיב הפיצויים וגם אם המעסיק מפקיד לכם 8.33% לרכיב הפיצויים הדבר לא מצביע על סכום הפיצויים שיהיה מגיע לכם בסיום עבודה. יש לבחון האם אתם חתומים על סעיף 14.
במידה שהתחלתם לעבוד לאחר שנת 2014 ככל הנראה אתם עומדים בתנאים של צו ההרחבה לפנסיית חובה וחל עליכם סעיף 14. אך במידה שהתחלתם לעבוד לפני שנת 2008 (או במקרים מסויימים לפני שנת 2014) לא בהכרח חל עליכם צו ההרחבה.
מתי תתבצע השלמת פיצויים לעובד?
| אחוז הפקדה | סעיף 14 | למי שייכים הרווחים? | האם יש השלמה? |
| 6% | יש | לעובד | השלמת פיצויים לפי 28% מהשכר האחרון כפול הוותק |
| 6% | אין | למעסיק | השלמה עד לגובה חבות הפיצויים בניכוי הפיצויים בקופה |
| 8% | יש | לעובד | אין |
| 8% | אין | למעסיק | השלמה עד לגובה חבות הפיצויים בניכוי הפיצויים בקופה |
חשוב לציין שהכתבה מתייחסת למצב שהעובד חתום על סעיף 14 מהיום הראשון לעבודה והמעסיק התחיל להפקיד מהיום הראשון לעבודה. בכל מצב אחר, נחלק את תקופת העסקה לשניים. תקופה אחת ללא סעיף 14 ותקופה שנייה עם סעיף 14.
השלמת הפיצויים בתקופה הראשונה תהייה באמצעות השכר האחרון בתקופה השנייה.
>>>קריאה נוספת : איך מחשבים פיצויים לעובד שפוטר
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283




שלום נדב,
אשמח לחידוד:
מתי המעסיק כן נדרש לבצע השלמה והרווחים הם של העובד?
1.אם מפקידים לעובד 6% והוא חתום על סעיף 14?
2.אם מפקידים לעובד 8.33 והוא חתום על סעיף 14?
3.אם מפקידים לעובד 8.33% והוא לא חתום על סעיף14?
תודה
שאלה חשובה מאוד, הוספתי עוד טבלה בסוף הכתבה
היי נדב,
במקרה שהעובד לא חתום על סעיף 14, איזה אינטרס יש למעסיק להפקיד 8% ולא 6%?
נשמע שתמיד עדיף למעסיק להפקיד 6%, ככה שלאחר הרווחים שיצטברו לא יהיה לו הרבה להשלים (או אולי אפילו בכלל לא יצטרך להשלים כלום)