דף הבית / דעות / למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע

למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע

קופת גמל להשקעה הוא מוצר חיסכון חדש המאפשר לחוסכים להמיר בעתיד את החיסכון לקצבה חודשית תוך חיסכון במס רווחי הון. האם מדובר במוצר מנצח או מוצר המנציח כשלי שוק קיימים?

מאמר אורח מאת רונן מרגוליס

קופת גמל להשקעה הוא מוצר חדש יחסית שמשווק בצורה די אגרסיבית. מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי ולא לחיסכון הפנסיוני, ויש לו שני יתרונות מרכזיים בהיבט המיסוי.

לאחרונה השיח ברשת ובקבוצות הפייסבוק מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר, ולא בוחן את מאפייני המוצר עצמו והאם יתרונותיו עולים על חסרונותיו.

האם קופת הגמל להשקעה הוא מוצר מוצלח? לא בטוח

הנחת היסוד של אותם דיונים היא שהטבות המס של קופת גמל להשקעה הופכות אותו למוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים. לצערי, טרם ראיתי כתבה מקיפה שבוחנת את אותה הנחת יסוד, וזו בדיוק המטרה של מאמר זה.

בעצם, אני לוקח כאן צעד אחורה ובוחן האם קופת גמל להשקעה הוא בכלל מוצר שכדאי להשקיע באמצעותו והאם היתרונות (לכאורה) שלו אכן מהווים יתרונות אל מול האלטרנטיבה הטבעית – חשבון השקעות פרטי "רגיל".

>>>קריאה נוספת : על היתרונות של קופת הגמל להשקעה

בבואנו לתכנן את ההשקעות שלנו באפיקים השונים, עלינו תמיד לזכור את המטרה – מקסום תשואה בהלימה למטרות וליעדים שלנו. כלומר בסופו של דבר, נרצה שיישאר לנו ביד כמה שיותר כסף בהתאם לרמת הסיכון ולטווחי זמן ההשקעה שתכננו, אחרי כל הניכויים. אפיקי ההשקעה השונים הם רק האמצעי ולא המטרה, ואין שום היגיון ב"להינעל" דווקא על אפיק מסוים.

מטרת החוסכים היא השגת התשואה הגבוהה ביותר בהתאם למטרות וליעדים. מכשיר ההשקעה הוא רק האמצעי להשגת היעד.

היתרונות המרכזיים של קופת גמל להשקעה

דחיית מס במעבר בין מסלולי השקעה

כאשר משנים מסלולי השקעה בעצם משנים את הרכב התיק – למשל מגדילים/מקטינים את הרכיב המנייתי על חשבון הרכיב האג"חי בתיק. כאשר מבצעים שינויים כאלה בתיק הפרטי, נדרש למכור חלק מהאחזקות ולקנות אחרות במקומן, וכאשר מוכרים ברווח משלמים מס רווחי הון.

בקופת גמל להשקעה לעומת זאת, שינויי מסלול לא מהווים אירוע מס, ומשלמים מס רווחי הון רק בעת משיכת הכספים.

פטור מוחלט ממס רווחי הון אם מייעדים את הכספים לקצבת הפנסיה בעת הפרישה

קופת הגמל להשקעה מאפשרת למשקיע שמלאו לו 60 שנים לפחות, להעביר את כספי החיסכון למוצר פנסיוני (כיום קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) לצורך קבלת קצבה. במידה ותבחרו באפשרות זו "תחסכו" את תשלום מס רווחי ההון והקצבה תהיה פטורה ממס.

חשוב לזכור כי כיום לא ניתן לנייד את כספי קופת הגמל להשקעה בין החברות או לצורך קבלת קצבה.

קופת הגמל להשקעה מול חשבון השקעות פרטי

עכשיו, בואו נבחן את שני היתרונות הללו של קופת הגמל להשקעה אל מול חשבון השקעות פרטי.

יתרון ראשון – דחיית מס במעבר בין מסלולים

אלה שכבר מכירים אותי וקראו לפחות חלק מהפוסטים שלי או למדו אצלי את קורס החירות הפיננסית, כבר מבינים את היתרון בהשקעה במדדי מניות לטווח ארוך.

השקעה שכזו, שמוזכרת חדשות לבקרים במקורות שונים ונתמכת במחקרים רבים, מתאפיינת בהשקעה במדדי מניות לטווח ארוך, מבלי למכור בשום שלב או לנסות לתזמן את השוק.

כמובן שלא כל התיק שלנו יושקע במניות, וחלקו (לכל הפחות מרכיב של כרית ביטחון) יושקע ברכיבים סולידיים כמו אג"חים קצרי טווח – בהתאם ליעדים ולמטרות האישיים.

כאשר משקיעים בקרנות מחקות מדד (הן קרנות מחקות מדד מניות והן קרנות מחקות מדד אג"ח), ובמיוחד בקרנות שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים/הריביות ועושות זאת ברוטו ממס, אז כל עוד לא מוכרים לא משלמים בכלל מס רווחי הון. הרווחים הנצברים הם על הנייר בלבד.

משקיע פאסיבי נבון שפועל בצורה הזו, יכול להשקיע במשך עשרות רבות של שנים ולהימנע לחלוטין מתשלום מס, פרט למקרים בו יממש חלק מהכסף, כך שבהיבט הזה אין כל הבדל בין חשבון השקעות פרטי לקופת גמל להשקעה.

אפילו במידה ומבצעים איזונים תקופתיים בתיק בין מניות לאג"חים, עדיין ניתן לבצע את האיזונים מבלי למכור (ובכך להימנע מתשלום מס רווחי הון), אלא באמצעות השקעות המשך. כלומר בהשקעות הבאות של חסכונות שנצבור, פשוט נרכוש יותר מהאפיק הדורש תוספת עד לחזרה לאיזון שהגדרנו לעצמנו.

כמה מילים על בניית תיק לפרישה

אז לגבי היתרון הראשון של קופת גמל להשקעה – הבנו שבהתנהלות פאסיבית נבונה יש כאן תיקו בין חשבון השקעות פרטי לקופת גמל להשקעה. ביתרון השני לעומת זאת, יש יתרון מוחץ דווקא לחשבון השקעות פרטי!

כדי לממש את הפטור ממס על כספי קופת הגמל להשקעה, נדרש להפקידם לקצבת הפנסיה בעת הפרישה. תחילה, עלינו להבין איך פועל מנגנון חלוקת הקצבה של קרנות הפנסיה בישראל, ומדוע הוא מנגנון לא יעיל. בעצם ניתן לייצר "קצבה עצמאית" מתוך חשבון השקעות פרטי שמשמש לפרישה באופן יותר יעיל והרבה יותר רווחי מקצבת הפנסיה. לשם כך נבין איך בונים תיקים לפרישה באופן כללי, ואיך תיקי הפרישה מיושמים בקרנות הפנסיה בפרט.

בשלב זה נציין שמדדי מניות משיגים, ע"ס סטטיסטיקה של כ-150 שנה, תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של כ-7%. אז האם זה אומר שניתן לבנות תיק לפרישה שמכיל 100% מדדי מניות, ולמשוך ממנו כ-7% בשנה עם הצמדה למדד, וככה לחיות רק מהתשואה ולשמר את הקרן ליורשים שלנו?

אם לא היתה תנודתיות בשוק ההון זה אכן היה המצב, אבל בגלל התנודתיות צריך להיות הרבה יותר שמרניים. מועד הפרישה בו מתחילים לחיות מתיק הפרישה הוא קריטי, והתמונה המצורפת (מתוך מחשבון הפרישה המצוין FireCalc) ממחישה זאת בצורה הכי טובה.

3 אנשים פרשו לגמלאות עם תיק זהה של $750,000 ומושכים ממנו בדיוק את אותו סכום, $35,000, מדי שנה. מדובר בשיעור משיכה של 4.67% לשנה מגודל התיק בעת הפרישה. שלושתם מתכננים לחיות מהתיק במשך 30 שנה, אבל התוצאות שלהם שונות לחלוטין: אחד יותר מהכפיל את התיק למרות המשיכות, אצל השני התיק הצטמק בחצי, ואצל השלישי התיק נמחק לחלוטין אחרי 19 שנה! מה היו מועדי הפרישה שלהם? מאוד סמוכים: 1973, 1974 ו-1975!

למה זה קורה? הרי אנחנו יודעים שהשוק תמיד עולה לטווח הארוך. בעצם, אם היה מדובר בהשקעה שאנחנו לא תלויים בה למחייתנו, אז גם אם נכנסנו בתזמון גרוע, נוכל לספק לה את הזמן הדרוש להתאוששות ולא נממש, ולטווח הארוך התשואה תתכנס לתשואה הממוצעת.

אבל בתיק לפרישה אנחנו צריכים למשוך מהתיק כספים למחייתנו השוטפת, ומועד הפרישה מאוד קריטי. אם פרשנו בתקופה של עליות, התיק יצמח למרות המשיכות, והגידול בו ייגן בפני תקופות פחות טובות בהמשך. אבל אם פרשנו בתקופת ירידות, נצטרך למשוך על אף הירידות, ככה שמספיקות מס' שנים גרועות של ירידות בשווקים + משיכות, כדי שהתיק יצטמק עד כדי כך שהוא ייכנס למסלול בטוח לחיסול הקרן.

למשל אם נמשוך מדי שנה 6% משווי התיק בעת הפרישה (וכל שנה נמשיך למשוך את אותו סכום עם הצמדה למדד), והתיק הצטמק ל-30% מגודלו המקורי, אז התיק יצטרך לצמוח ב-20% כל שנה רק כדי להניב את אותם שישה אחוזים מגודלו המקורי ולשמר את ערכו (אפילו לא נדבר על לחזור לשוויו המקורי). זה כמובן לא יקרה והתיק יחוסל לחלוטין תוך שנים ספורות.

פה נכנסו לתמונה מחקרים שבדקו מהו שיעור המשיכה הבטוח. כיוון שאנו לא יודעים לתזמן את השוק ולתכנן את מועד הפרישה שלנו בהתאם, נדרש לבצע משיכות צנועות יותר כדי שהתיק יוכל לשרוד גם אם פרשנו בתזמון אומלל ביותר (כמו ב-1929, ב-1973 או בשנת 2000).

אם שיעור המשיכה איפשר לתיק לשרוד בנקודות פרישה שונות לאורך ההיסטוריה, ובפרט בתזמונים הגרועים ביותר, סימן ששיעור המשיכה בטוח. מעבר לכך המחקרים בחנו גם מה צריך להיות הרכב התיק (בעיקר שילובים של מדדי מניות ואג"חים).

המחקר המפורסם ביותר בתחום נקרא מחקר טריניטי והוא מצא שתיק של 50% מניות / 50% אג"ח או 75% מניות / 25% אג"ח, עם שיעור משיכה של 4% צמוד למדד, ישרוד במשך 30 שנה בכ-95% מהמקרים. במרבית המקרים התיק אפילו צמח משמעותית. אגב, באופן אירוני תיק סולידי לפרישה שכולל בעיקר אג"חים, כפי שנהוג בתיקי פרישה, שורד פחות טוב מתיק מנייתי כי אין מנוע צמיחה לתיק, והמחקרים הראו שנדרש להחזיק לפחות 50% מניות בתיק הפרישה. זה נכון במיוחד בתקופה האחרונה שבה תשואות האג"חים הן בשפל היסטורי.

אם מושכים לפי שיעור משיכה שגבוה מ-4% אז מקבלים "קצבה" גבוהה יותר אבל זה כמובן מגיע תוך הגדלת הסיכון לכך שהתיק ייגמר "לפני שאנחנו ניגמר". אין ארוחות חינם.

במידה ורוצים להגשים מטרה שאפתנית יותר ולא להסתפק רק בשרידות התיק, אלא לכוון לכך שנחיה רק מהתשואה ונשמר את הקרן לטובת יורשינו (ואפילו נגדיל אותה), אז צריך להיות אפילו עוד יותר שמרניים ולהסתפק בשיעור משיכה של 3% ופחות, מה שמשמר את מרבית הקרן גם בתרחיש הגרוע ביותר, ובממוצע מכפיל את הקרן פי 2.5 אחרי 20 שנה.

עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים בתיקים לפרישה ובשיעור המשיכה הבטוח, בואו נחזור למנגנון הקצבאות של קרנות הפנסיה בישראל. קצבאות הפנסיה מתוכננות במכוון כך שהחיסכון יתאפס עד תוחלת החיים הצפויה. כאשר פורשים לגמלאות אין לנו שום שליטה על מדיניות ההשקעות בקרן הפנסיה, ותחשיבי הקצבה של קרנות הפנסיה הלוקחים בחשבון תשואה שמכונה "הריבית התחשיבית" ומוכתבת ע"י האוצר, בגובה 3.74% צמוד למדד. התיקים של הפנסיונרים סולידיים כך שזו הנחה סבירה. אז למה שהכסף יסתיים? מפני ששיעור המשיכה גבוה מהתשואה ועומד על כ-6-7% צמוד מדד (תלוי אם יש או אין בן/בת זוג, מה הגיל שלהם וכו', כי האלמן/ה ימשיכו לקבל 60% מהקצבה כל ימי חייהם).

משיכות גבוהות מהתשואה ==> התיק הולך ומתרוקן עד איפוסו המוחלט. משיכות נמוכות מהתשואה הממוצעת ==> התיק גדל על אף המשיכות, או לכל הפחות משמר את ערכו.

יתרון שני – פטור ממס בהקצאה לקצבה

אז הבנו שבחיסכון הפנסיוני שיעור המשיכה גבוה משמעותית מהתשואה, ושהחיסכון מתוכנן להסתיים פחות או יותר לפי תוחלת החיים הצפויה. אם היינו מסתפקים בשיעור משיכה צנוע יותר של כ-3-4%, יכולנו לשמר את הקרן ובגדול לחיות רק מהתשואה. כך יכולנו בעתיד גם למשוך סכום חד פעמי גדול אם היינו רוצים, וגם להשאיר ירושה מכובדת מאוד.

חלק מהאנשים יכלו בהחלט להסתפק בקצבת פנסיה שנגזרת משיעור משיכה של כ-3-4% במקום 6-7%, והיה עדיף להם להשקיע עצמאית את החיסכון הפנסיוני בתמהיל עם חשיפה מנייתית גבוהה, ולמשוך ממנו באופן עצמאי. לאחרים זה לא היה מספיק והם בהחלט היו זקוקים לשיעור משיכה גבוה יותר. אבל בדיון על קופת גמל להשקעה לא מדובר על החיסכון הפנסיוני – אלא ב"השלמת קצבה" שמעבר לחיסכון הפנסיוני הרגיל.

אז הבה נחזור לקופת גמל להשקעה. צריך לזכור שאם מייעדים את כספי קופת הגמל להשקעה עבור קצבת הפנסיה, הם מצטרפים לחיסכון הפנסיוני שיש לנו בכל מקרה! לכן, אפילו אם בקצבה שנקבל מתוך החיסכון הפנסיוני לא נוכל להסתפק בשיעור משיכה של כ-3-4%, עדיין מתוך החלק הנוסף של קופת הגמל להשקעה סביר להניח שבהחלט נסתפק בשיעור משיכה צנוע, ואולי אפילו לא נזדקק למשוך ממנו כלום כי קצבת החיסכון הפנסיוני (שמחושבת כאמור לפי 6-7% מהחיסכון בעת הפרישה) תהיה די והותר עבורנו (אם דאגנו לבחור במסלול מנייתי בגיל צעיר בשלב החיסכון).

כיצד בונים תיק לפרישה שמנצח את קופת הגמל להשקעה

עכשיו, הבה נבצע שתי השוואות:

השוואה ראשונה (השמות נבחרו בבדיחות הדעת ואינם מרמזים דבר):

מילטון פרידמן, פנסיונר עם חיסכון פרטי בגובה 1.2 מיליון ₪, משקיע את החיסכון במדדי מניות ומושך ממנו 3% מדי שנה. מנגד, קרל מרקס, פנסיונר עם קופת גמל להשקעה בסך 1.2 מיליון ₪ מעביר אותה לקרן הפנסיה בעת הפרישה. המשיכה של מילטון מהווה 1,200,000 * 3% = 36,000 ₪ בשנה = 3,000 ₪ בחודש (שמתקבלים כאמור מעבר לקצבה מהחיסכון הפנסיוני שלו). קרל, לעומתו, מקבל קצבה של בין 6,300-7,000 ₪ מקרן הפנסיה מתוך כספי קופת הגמל להשקעה (גם כאן, מעבר לחיסכון הפנסיוני), בתלות בהאם הוא נשוי ובגילה של אשתו.

לצורך הדוגמא, נלך לקראתו של קרל ונניח שאינו נשוי (הוא שלח את אשתו הבורגנית לגולאג), ולכן מקבל את הרף הגבוה של הקצבה ע"ס 7,000 ₪ (סכום שמתקבל מעבר לקצבת הפנסיה הרגילה). כדי שההשוואה תהיה הוגנת, קרל צורך למחייתו 3,000 ₪ בחודש מתוך הקצבה, בדיוק כמו מילטון, ומשקיע את 4,000 השקלים הנוספים במדדי מניות.

כמה נקבל בכל חודש?

קרן פנסיהתיק השקעות
קצבה3,000 ש"ח3,000 ש"ח
חיסכון4,000 ש"ח

בעצם, מילטון שם את כל "הבוכטה הגדולה" כבר בנק' ההתחלה באפיק שמייצר תשואה גבוהה, ומושך ממנו לאט-לאט, ואילו קרל שם את "הבוכטה הגדולה" באפיק בתשואה נמוכה, ו"מטפטף" חלקים ממנו אל עבר האפיק בתשואה גבוהה. כמה יישאר לכל אחד מהם אחרי 20 שנה (למשל לירושה)? אצל מילטון הסכום הסופי תלוי במועד הפרישה ונע בין 37% לבין 720% מהסכום ההתחלתי (ע"ס מחשבון הפרישה FireCalc). מילטון, החוסך בתיק השקעות אישי, בממוצע יכפיל את ההון פי 2.5, כלומר יישאר אחרי המשיכות סכום ריאלי לירושה של כ-3 מיליון ₪. אצל קרל החישוב הוא סכום של סדרה הנדסית עם תשואות של: 1.0719 + … + 1.071 + 1 תחת הנחת תשואה ריאלית ממוצעת של 7% לשנה והשקעה שנתית של 48,000 ₪ (4,000 לחודש).

כמה ישאר אחרי 20 שנים?

קרן פנסיהתיק השקעות
2 מליון ש"ח3 מליון ש"ח

התוצאה אצל קרל: 2 מיליון ₪, כלומר מילטון השיג בממוצע 50% יותר! נכון שמילטון חייב במס רווחי הון, אבל בוודאי שלא כל הסכום שמשך (720,000 ₪) מהווה רווח, הרי חלק ממנו הוא סכום ההשקעה המקורי שאינו רווח (כלומר הקרן), ואינו חייב במס. מעבר לכך, ישנן כל מיני דרכים לפורשים לצמצם את חבות המס עד כדי איפוסה המוחלט בתנאים מסוימים, ע"י ניצול נק' זיכוי ממס על רווחי ההון, חבות מס לפי מדרגות נמוכות יותר ממס רווחי הון (10%, 14% ועד 25%), ומכירה של מדדים שנקנו לקראת הפרישה (ולא צברו רווחים גבוהים) לפני מדדים שנקנו מזמן (והספיקו לצבור רווחים גבוהים). אבל אפילו פה, גם אם נלך על התרחיש המחמיר ביותר והלא סביר מבחינתו של מילטון, שבו כל הסכום שמשך (720,000 ₪) מהווה רווח – אז ינוכה ממנו מס רווחי הון בסך 180,000 ₪ בלבד, מתוך פער של מיליון ₪ בינו לבין קרל.

השוואה שנייה:

נמשיך עם הדוגמא הקודמת, רק שהפעם מילטון וקרל אינם זקוקים כלל למשיכות מהחיסכון שלהם ומסתפקים בקצבת החיסכון הפנסיוני הרגיל.

בעצם, מילטון משאיר את החיסכון הפרטי מושקע ולא מושך ממנו (ולכן גם לא משלם בכלל מס), ואילו קרל משקיע את כל הקצבה שקיבל ע"ס 7,000 ₪. במקרה זה, תחת הנחות תשואה ריאלית ממוצעת של 7%, הסכום שיוותר בידי יורשיו של מילטון בתום 20 שנה יהיה 4.6 מיליון ₪, ואילו ליורשיו של קרל יוותר 3.4 מיליון ₪. כלומר במקרה זה הפער ביניהם יהיה מעט גבוה מהדוגמא הקודמת ויעמוד על 1.2 מיליון ₪, בדיוק הסכום שעמד לרשותם בעת הפרישה.

כמה ישאר בידי היורשים?

קרן פנסיהתיק השקעות
3.4 מליון ש"ח4.6 מליון ש"ח

ראינו שבשתי הדוגמאות ישנם פערים משמעותיים לטובת חשבון ההשקעות הפרטי, אפילו תחת הנחות מקלות לטובת קצבת הפנסיה שמתקבלת מהחיסכון בקופת הגמל להשקעה, ותחת הנחות מיסוי מחמירות במיוחד לחשבון ההשקעות הפרטי.

חסרונות קופת גמל להשקעה

מצד אחד, הבנו ששני היתרונות של קופת גמל להשקעה מול חשבון השקעות פרטי הם יתרונות רק לכאורה. מנגד, יש לקופת גמל להשקעה מס' חסרונות משמעותיים:

1. בחשבון השקעות פרטי לא משלמים דמי ניהול ובקופת גמל להשקעה כן. דמי הניהול שוחקים את התשואה, במיוחד לטווח הארוך.

2. עד עתה השווינו בין שני אפיקים לביצוע השקעה מנייתית, אבל בקופת גמל להשקעה אין לנו שליטה על מדיניות ההשקעה, ובקופות רבות אפילו מסלול שמוגדר "מנייתי" לא בהכרח משקיע 100% במניות. הפרשי התשואה לטווח הארוך כתוצאה מכך עשויים להיות מאוד משמעותיים.

3. ההשקעות בקופת גמל להשקעה הן אקטיביות, ולפי מחקרים ארוכי טווח הם ככל הנראה ישיגו תשואה פחותה מהמדד. חיסרון זה יכול היה להיעלם אם היה ניתן לנהל קופת גמל להשקעה באופן עצמאי (במסלול IRA), ולרכוש בעצמנו מדדים. אך נחשו מה? כרגע לא מאושר מסלול IRA לקופות הגמל להשקעה…

4. בחשיפה למניות ולמדדי מניות מחו"ל של קופות הגמל להשקעה (לפחות במרבית המקרים) יש ניכוי מס במקור על הדיבידנדים. זאת מפני שהחשיפה שלהם למדדי חו"ל לא מתבצעת ע"י רכישה פיסית של המניות הזרות, אלא באמצעות חוזים עתידיים ושאר תחליפים סינטטיים עוקבי מדד, אשר עוקבים במרבית המקרים אחרי גרסת ה-NTR (Net Total Return) של המדד, שלוקחת בחשבון ניכוי מס במקור של 30% על הדיבידנדים. כיוון שתשואת הדיבידנדים ההיסטורית במניות היא כ-2% מדי שנה, מדובר על הפסד של כ-0.6% מהתיק כל שנה. זהו סכום משמעותי מאוד, שלרוב אפילו גבוה מדמי הניהול.

5. פיזור ההשקעות של הגופים המוסדיים בארץ לוקה בחסר, רובם משקיעים תוך חשיפת יתר לשוק הישראלי וחשיפת יתר למניות ענק.

6. ייתכנו אפילו מצבים של דמי ניהול נסתרים – למשל במצב בו הגוף המנהל את קופת הגמל נחשף למניות באמצעות רכישה של קרנות סל וקרנות נאמנות, שגובות בעצמן דמי ניהול.

בשורה התחתונה

לסיכום, אין באמת שום יתרון בקופת גמל להשקעה על פני חשבון השקעות פרטי, ומנגד ישנם חסרונות משמעותיים. כל שנדרש מהמשקיע הפאסיבי הנבון, הוא ללמוד כיצד לתכנן השקעות בצורה מושכלת ומבוססת נתונים סטטיסטיים, כיצד לבחור מס' קטן של קרנות פאסיביות אידיאליות ולהשקיע אותן עצמאית בחשבון השקעות פרטי, ואיך להפיק את המיטב מהחיסכון הפנסיוני שלו כדי שהקצבה העתידית (וגם הירושה) יהיו כמה שיותר גדולים. המזל הוא שקל ללמוד איך לבצע זאת נכון, בקורס קצר ולעניין בן 10 שעות בלבד בשם קורס החירות הפיננסית.

קורס החירות הפיננסית בהנחיית רונן מרגוליס

המאמר נכתב על ידי רונן מרגוליס

הנאמר במאמר משקף את דעתו האישית של הכותב, אין בכתוב משום התחייבות להשגת תשואות עודפות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בו תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

רוצים ללמוד לעשות זאת בעצמכם?

רונן מרגוליס הוא מהנדס תוכנה, יזם, חוקר, מדען נתונים, מרצה וגיק פיננסי, עם תשוקה לתכנון של נושאים שונים ומגוונים. כמהנדס וחוקר באופיו, רק עדויות סטטיסטיות משכנעות אותו. לכן הוא אוהב במיוחד לנתח נתונים סטטיסטיים, להסיק מסקנות מבוססות ומובהקות, ולגבש מתודולוגיות מוגדרות היטב. רונן דוגל במציאת פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, ובלקיחת אחריות על עתידנו, לרבות הפיננסי, במקום להסתמך על אחרים.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס החירות הפיננסית שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

הקורס מלמד בשני ימי שישי עוקבים (ובקרוב גם בגרסה דיגיטלית), מה באמת עובד לאורך זמן על סמך נתונים ומחקרים סטטיסטיים ארוכי טווח, כיצד להגדיר כראוי מטרות להשקעה, כיצד לבנות בקלות ובמינימום זמן תיק השקעות פאסיבי ורווחי בהלימה למטרות שהגדרנו, בחינת כדאיות השקעה בנדל"ן והשוואה מספרית מול שוק ההון, כיצד למזער עלויות ולחסוך במס, וכיצד להפיק את המיטב מחשבונות החיסכון שלנו (קופת גמל, קרן פנסיה וקרן השתלמות). קורס החירות הפיננסית מקנה את כל הבהירות הדרושה בתחום ההשקעות וחשבונות החיסכון, ומספק מדריך פרקטי צעד-אחר-צעד להוצאה לפועל של כל העקרונות שנלמדו בו.

גילוי נאות והטבה לגולשים באתר

גילוי נאות (של נדב טסלר), את רונן פגשתי לראשונה בפייסבוק והתרשמתי מאוד ממחשבתו המקורית (גם אם יש לנו מעט חילוקי דעות פה ושם), ולקחתי חלק בקורס החירות הפיננסית אותו הוא מעביר. הקורס מיועד הן לאנשים חסרי רקע בשוק ההון והן לכאלה שכבר צברו רקע ממקורות שונים (בלוגים, קבוצות פייסבוק, ספרות וכיוצ"ב) אך טרם ניצלו את הידע שלמדו כדי לתכנן ולהוציא לפועל תכנית מפורטת ויעילה לטיפול בחסכונותיהם הפרטיים והפנסיוניים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 400 ש"ח בהרשמה לקורס או לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הרשמו תחת האפשרות ל"חבר מביא חבר" וציינו כי הגעתם מאתר "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.

למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע by

אודות רונן מרגוליס

רונן מרגוליס הוא מהנדס תוכנה, יזם, חוקר, מדען נתונים, מרצה וגיק פיננסי, עם תשוקה לתכנון של נושאים שונים ומגוונים. רונן נוהג להטיל ספק בגישות ו"אמיתות" מקובלות ובהמלצות מומחים. כמהנדס וחוקר באופיו, רק עדויות סטטיסטיות משכנעות אותו. לכן הוא אוהב במיוחד לנתח נתונים סטטיסטיים, להסיק מסקנות מבוססות ומובהקות, ולגבש מתודולוגיות מוגדרות היטב. רונן דוגל במציאת פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, ובלקיחת אחריות על עתידנו, לרבות הפיננסי, במקום להסתמך על אחרים. רונן בעל ניסיון רב שנים ובעל ידע נרחב, מעשי ותיאורטי, בשוק ההון, במסחר אלגוריתמי וכן ב-data science ו-machine learning. הוא בוגר שני תארים במדעי המחשב בהצטיינות מאונ' בר-אילן, ומתמחה בניתוחים סטטיסטיים בכלל ובשוק ההון בפרט. בשנת 2018 ייסד רונן את Simplifynance - מכללה פיננסית לא סטנדרטית, ומאז הדריך מאות רבות של תלמידים מכל הגילאים בקורסים, סדנאות ותכנונים פיננסיים אישיים, והוא רואה בהקניית ידע בתחום ההשקעות ותכנון הפרישה כשליחות אישית.

172 comments

  1. שאלה לגבי קרנות מחקות כדוגמת spy המחלקות דיוידנד מנוקה מהם גם כן מס של 25 אחוזים.האם זה לא מהווה חיסרון?

    • אכן, המיסוי על הדיבידנדים הוא חיסרון אמיתי. לכן מומלץ לרכוש קרנות איריות שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו ממס (מה שנקרא GTR – Gross Total Return), לחסוך הרבה על מיסוי מיותר ולהגדיל את התשואה בהתאם.

      • קרנות איריות? לאן הלכת עם הניתוח? מדובר על חסכון פשוט בסכומים נמוכים של עד 70 אלף בשנה.
        ולמה לרשום שהמוצר משווק באגרסיביות? להציע לאזרח מן השורה להגדיל חסכון כדי לקבל תשואה נורמלית בניגוד למה שיש היום בפקדונות זה אגרסיבי? 99 אחוז מהציבור לא מתאים להם לקרנות קרנות איריות או סקוטיות.

        • בדיוק בגלל זה צריך ללמוד 🙂
          אבל גם מי שלא רוכש קרנות איריות אלא אמריקאיות כמו SPY או VT זה לא רע בכלל.
          פקדונות בבנק זה בכלל לא השוואה רלוונטית – זה לא מוצר השקעה והוא לא מייצר כמעט שום תשואה.

          • אם אני משקיע ב spy כדאי לקנות עם הדיוידנד שוב את המדד?
            2.בקרנות האיריות אנחנו צמודים גם ליורו או ללירה סטרלינג?

          • חשוב לציין שאין אחלתה לפטור ממס באת עברה לקיצבה

        • זה נקרא פופליזם – כל מי שרוצה למכור משהו (תקשורת, פולטיקאים, משווקי קורסים) צריכים פשוט להפגיז בכותרת פופליסטית וכולם כולל אנחנו נכנס לקרוא ולהגיב – בפועל s&p 500 ב5 שנים אחרונות ב50% וקרן השתלמות מנייתית עלתה ב….55% הבדל תהומי מספיק כדי לרשום "אבל בקופת גמל להשקעה אין לנו שליטה על מדיניות ההשקעה, ו….. הפרשי התשואה לטווח הארוך כתוצאה מכך עשויים להיות מאוד משמעותיים." – הבנת? מאודדדד משמעותי – ורונן הנטייה לומר משווק באגרסיביות על מוצר של 70 אלף ש"ח הוא לא לאוכלוסיה שמשקיעה במדד אלא בפקמ/תיק "מנוהל" וכד…כנראה שמשווקי אגרסיביים מכירים את קהל הלקוחות שלהם לא פחות רע ממי שמבקש לפתוח את עינהם על פי מסקנות סטטסטיות – בלי קשר כמובן שנרשם לקורס ללמוד עוד דברים

          • שחר היקר, סתם לידע כללי – תשואה ב-5 שנים האחרונות, ואפילו ב-10 שנים האחרונות לא מעידה על הצלחה עקבית. היו מחקרים רבים שבחנו אלפי קרנות מנוהלות על פני עשורים, וראו שלאורך זמן הרוב המוחלט של הקרנות לא מכות את המדד. אפילו כאלה שהיכו את המדד עשור ברציפות, בעשור העוקב היו באופן מובהק חלשות גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם.
            בנוסף – יש בעיות נוספות בהשקעה מנוהלת, תראה תגובה נוספת שלי שמראה פער של יותר מ-2% בממוצע לשנה על דמי ניהול מיותרים, מיסוי מיותר על דיבידנים וכו'.

            אני ממש לא אוהב שמאשימים אותי בפופוליזם, כי מה שאני מציג זה בדיוק ההיפך מפופוליזם. פופוליזם = סיסמאות ריקות שפונות לרגש, מה שאני מציג מסתמך על נתונים ומחקרים ארוכי טווח! לא הייתי טורח לכתוב את הפוסט אם לא הייתי עומד מאחורי הנתונים שבו, וכל אחד מוזמן לבדוק אותם בעצמו.

            אני מסכים שמרבית הציבור "משקיע" (אם אפשר לקרוא לזה ככה) בפק"ם או בתיק מנוהל שמרני כזה או אחר, בלי להבין יותר מדי, ובלי לייצר כמעט תשואה. אבל זה לא חייב להיות ככה – בארה"ב למשל השקעה במניות (ובשנים האחרונות בעיקר במדדי מניות) היא הנורמה המקובלת. זה מושרש אצלם בתרבות והתחום מאוד מפותח, וזה מאפשר לאנשים מהשורה, שלא מרוויחים משכורות מטורפות, לצבור הון רב עם ריבית-דריבית, ולפרוש לחיי שפע. תחפש בגוגל מחקר על המיליונרים האמריקאים, שמרביתם הם לא טייקונים וסטארטאפיסטים, אלא אנשים מהשורה שחסכו והשקיעו באופן עקבי לאורך השנים. ואם אצלם זה עובד – אז אפשר לעשות את זה גם בישראל, כל מה שנדרש זה לקיחת אחריות, שינוי תודעה וחינוך פיננסי. זה תהליך ארוך, אבל יש כבר קהילות הולכות וגדלות של ישראלים שלומדים על פיננסים והשקעות (בבלוגים כמו הסולידית, בקבוצות פייסבוק פיננסיות) ולוקחים אחריות על עתידם הפיננסי.

            • אני בעד מה שאתה רושם , הבעיה שלקבוע בכותרת שמדובר במוצר גרוע זה פופוליסטי ואם אתה נפגע מהדברים אז אני מתנצל אבל זו כותרת שמטרתה אחת: ללחוץ על הקישור , כמו כתבים חסרי ידע ולא כמו איש מקצוע…כמה תיק מחמ של תיק ממוצע? 5 שנים? 3 שנים? כמה מח"מ של פקמ או גמל ? מוכן להתערב שגבוה משמעותית זו העובדה ולכן באקסל/תוכנה הכל נכון מאוד השאלה מה קורה במבחן המציאות ושם בעיניי כותרת כזו עושה עוול לאחד המוצרים הטובים בשנים האחרונות שעשו מה שאני ואתה לא נעשה במהלך כל חיינו וזה להכניס מילארדי שקלים לחסכון – קח שמה שעשית זה בדיוק ההפך ממה שאתה מבקש לעשות – בלי קשר כיף לקרוא דעות וללמוד אז מקווה שלא תפסיק רק תתמתן בכותרת (לא התוכן) הפופוליסטי 🙂

              • סבבה, קיבלתי 🙂
                המטרה בכותרת קצת פרובוקטיבית היא לייצר עניין ולגרום לקוראים לפתוח את הראש.
                מניסיוני עם לא מעט אנשים – אחת הבעיות המרכזיות היא החשש שהם לא יודעים להשקיע בעצמם, ומישהו חייב לנהל את הכסף עבורם באיזשהו "מארז יפה" שאפשר לקרוא לו קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון ושאר ירקות. בכל המקרים האלה מדובר על מוצר שפשוט מחזיק (בעיקר) שילוב כזה או אחר של מניות ואג"חים, וזה משהו שאם קצת לימוד כל אחד (ואני מתכוון לכל אחד – היו לי תלמידים מעל גיל 60) יכול לעשות בקלות בכוחות עצמו, הרבה יותר בזול, ולתכנן את התמהיל כראוי בהתאם לצרכים שלו, מה שמונע שינויים מיותרים על ימין ועל שמאל, ולא בהתאם לתמהיל שקבע מנהל הקופה.

            • רונן, קודם כל תודה על התוכן וההסברים! לעצם העניין, אתה כותב כאן שכל אחד יכול ללמוד לנהל את הכספים שלו בקלות ולא במוצרים "ארוזים" עם תשואה נמוכה, אבל בתור אחד שכנראה נופל להגדרה של בור בתחום, כשאני קורא את התגובות בשרשור ואת ההסברים המנומקים אני מבין את רמת פערי הידע – זה לא ממש עסק פשוט, לפחות לפי ההסברים שסיפקת בתגובות. כנראה שאתה צודק שכל אחד יכול ברמת העיקרון ללמוד את המערכת ולחסוך הרבה, אבל לא נראה לי שלכל אחד יש את הזמן והרצון להיכנס לדקויות. כשאתה לא חש בטוב אתה ניגש לרופא או פותח ספרי רפואה? זה בסדר לעשות קצת גוגל ולהכיר את מושגי היסוד, אבל להטיף לניהול עצמי (אפילו במחיר של הפסד תשואה מסוים) היא קצת לא מציאותית ביחס לרוב האוכלוסיה, כך שהכותרת והתוכן קצת תלושים מהמציאות של רובנו.

              • תודה על ההתייחסות יגאל!
                אני מסכים שזה יכול להיראות מאוד מאיים, אבל אין בכלל מה להשוות מול תחום הרפואה (טיפול עצמי באמצעות ד"ר גוגל או טיפול מרופא מוסמך). השקעות זה לא מדע טילים, והשקעות פאסיביות הן קלות מאוד למימוש, במיוחד בימינו (וגם הוכחו כמוצלחות ביותר לאורך זמן, יותר מכל ההשקעות המתוחכמות למיניהן).
                ניתן ללמוד את התחום לבד מקריאה בספרים, בלוגים וכיוצ"ב, זה לא דוקטורט ומצריך בסה"כ כמה מאות שעות קריאה. גם התגובות שנתתי לשאלות שעלו פה מתייחסות יותר לאופטימיזציה של התיק – כלומר אם כבר הבנת שקרן פאסיבית בפיזור רחב שניתן לקנות בקלות בבנק או בבית השקעות תעשה את העבודה, זה כבר 80% מהעניין. ה-20% הנוספים זה לבחור את הקרן הטובה והיעילה ביותר, לפרוש ולהתקיים מהתיק, לייעל את החיסכון הפנסיוני וכיוצ"ב.

                ברור שלא לכל אחד יש את הזמן והאנרגיה ללימוד עצמי. זאת הסיבה שבניתי קורס קצר ולעניין שמתמצת את הדברים החשובים ל-10 שעות בלבד, ובעיקר שם דגש רק על מה שחשוב ומנטרל את כל רעשי הרקע. עלות הרישום צנועה, מבחינתי זאת שליחות ולא רק פרנסה, והתועלת לטווח הארוך מתבטאת במאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים (כתלות בגובה השכר, החיסכון החודשי ומס' השנים).

        • לא קראתי את כל התגובות אבל יש לך לדעתי טעות מהותית
          בתיק מנוהל יש לך עלות לשלוח התיק (עשרות שקלים בחודש) עמלות קניה ומכירה עמלות המרה לדולרים כל פעולה עולה כסף.
          בפרט אם משקיעים סכום קטן כל חודש שאז זה עמלות מינימום. לעומ"ז בקופ"ג להשקעה אפשר להכניס כל סכום כמעט בלי עמלות. יש ד"נ והן התשלום היחיד.

          יש קופ"ג להשקעה עוקבות מדד והן לא מנוהלות אז את היתרון של הפסיביות יש וזה 100 אחוז מנייתי (יש גם אפשרות לבחור מה אחוזים שהופיע כמה מסקאי וורלד כמה ת"א כמה תל בונד וכו')

          למשל לאינטרגמל זה ד"נ 0.35 ואתה בוחר תמהיל. בלי עמלות קניה מכירה המרה החזקת חשבון וכו'
          היכולת להפריש אוטומטית בהוראת קבע סכום קבוע בלי התעסקות מאפשרת לאנישים להשקיע בלי לראות ירידות בשוק שיפחידו אותם. מה שמאפשר להישאר במסלול המנייתי.
          לדעתי הכתבה חובבנית מציגה חסרונות שלא קיימים (שקיימים בחלק מהחברות אבל אפשר להתגבר) מתעלמת מחסרונות אמיתיים כגון האישור של ההטבות מס שלא עבר עדיין.

          • הטעות היא אצלך. קודם כל עלות תיק היא 10 שקל בחודש או 15 שקל כולל עמלות קנייה ומכירה.

            בקופג להשקעה יש דמי ניהול והם לא התשלום היחיד. בנוסף אליהם יש דמי ניהול פנימים המכונים הוצאות ניהול השקעות שמכילים בדיוק את עמלות הקנייה ומכירה של הקופ"ג להשקעה + דמי ניהול לגופים חיצוניים שמנהלים עבורם את הכספים. הדמי ניהול הפנימים האלה מגיעים ל-0.15-0.35% מהקרן. הם יוצרים סבסוד כך שלמי שיש צבירה גבוההה מסבסד את מי שיש צבירה נמוכה. מסכום של ארבעים אלף צבירה כבר יוצא באופן חד משמעי יותר זול חשבון עצמאי.

            אינטרגמל כבר לא נותנים דמי ניהול של 0.35% הם האלו אותם ל-0.9% בנוסף הם משקיעים במוצרים מאוד לא יעילים מיסויית מה שגורם לתשואה נמוכה בהרבה מזה של הלמן אלדובי. שניהם משקיעים במוצרים לא יעילים מיסויית היוצרים כפל מיסויי המהווה נטל של עוד כ-0.3% מהקרן כל שנה. הגענו כבר לפר גם עם דמי ניהול של 0.35% לפר של 0.8% לעומת 180 שקל בשנה בחשבון עצמאי. יוצא איזון של 22500 שקל צבירה. פה לא הכנסתי את הדמי ניהול של הקרן 0.07% כך שהפר האפקטיבי הוא 0.73% שזה יוצא משתלם כבר מ- 25000 שקל.

            במקרה של ירידות חדות מאוד בשוק סטייל 2008 כולם שומעים על הירידות בכל אמצעי התקשורת והמוצר שנקרא קופ"ג להשקעה לא יעזור לייצר את הדיסאסוציציה הזו. אתה מוזמן לשאול אנשים בחברות כמה הרבה אנשים התקשרו וביקשו להעביר למסלול סולידי את החסכונות שלהם בקופ"ג/ קרנות ההשתלמות. העדר יכולת העברה מסלול בלי תשלום מס דווקא עשוי למנוע טעות כזו.

      • השאלה אם דמי הניהול דל האיריות לא יותר גבוהים?ואם הם לא איך אני מגיע אליהם כלומר מה הסימול למשל אני מעוניים בקניית ה s&p 500?

    • תודה על הכתבה!
      חסרונות בעיניי של חשבון פרטי: 1) לעתים נדרש סכום גבוה לפתיחת חשבון בגודל של מאות אלפי שקלים
      2) ישנם דמי קנייה ומכירה וצריך לחשב גם אותם

      • הי מאור,
        בחשבון השקעות פרטי (למסחר עצמאי, לא מנוהל) אפשר להתחיל להשקיע מאלפי שקלים בודדים, לא צריך מינימום גבוה.
        עמלות קנייה מכירה הן זניחות בהשוואה לדמי ניהול לטווח הארוך – מוזמן לראות את ההשאווה שעשיתי בתגובה הארוכה למטה – בהשקעה ממוצעת זה יוצא סכום של כ-9,000 שקל לחשבון פרטי לעומת לא פחות מ-110,000 ש"ח לחשבון מנוהל.

  2. הקצבה בתיק ממוסה כפופה למס ולכן 3000 אינם 3000
    הקצבה מקופת גמל להשקעה פטורה

    • דניאל, כנראה שלא קראת עד הסוף את הפוסט 🙂
      גם אם לוקחים בחשבון את חבות המס, היא זניחה והפער עדיין גדול מאוד.

      • ממש לא זניחה, גם יותר מורכב לביצוע וגם בעייתי בפאן הפסיכולוגי כי אין הבטחה במקרה של תנודות בשוק או באריכות ימים.

        • כפי שהוסבר בפוסט, אם מושכים כ-3% לשנה מהתיק, אפילו אם שנייה אחרי שפרשת היה משבר משמעותי עם ירידות של כ-50%, התיק עדיין שורד ומתאושש. כך זה היה בכל נק' הפרישה השונות לאורך 150 שנות היסטוריה של השוק (מוזמן לבדוק במחשבון FireCalC שמבצע סימולציות על פני 150 שנה). לכן אין באמת חשש מתנודתיות בשיעור משיכה שכזה.

          • כן אבל בהשקעות פרטיות כפי שהסברת ישנו חיסרון
            נוסף שצריך לקחת בחשבון,שמינימום התחלה להשקעה
            זה 100000 לעומת קופת גמל להשקעה ששם אפשר להתחיל בסכומים קטנים .

            • מינימום השקעה זה כ-20 אלף. מצבירה של כ-40 אלף יש יתרון חד משמעי להשקעה פרטית לעומת קופ"ג להשקעה. מ-25 אלף שקל בגלל הפרשי המיסוי כבר יש יתרון תיאורתי להשקעה פרטית באמצעות קרנות איריות הנסחרות בישראל.

  3. היי, תודה רבה על כתבה מאוד מאתגרת ומעניינת – עלו לי כמה שאלות: 1. סטטיסטית כמה אנשים אתה מכיר שיראו ירידה של 20%-50% בשנה ולא יזיזו מסלול ויזכרו שלטווח ארוך לא כדאי להזיז את המסלולים בנוסף כמה אנשים מוכנים לחשיפה של 100%-120% למניות? פחות מ6% לדעתי ולכן היתרון חוזר לדעתי לגמל להשקעה גם אם לא באופן מובהק מאחר והשינוי מסלול בפועל יקרה אחת ל-5-3 שנים
    2. לגביי הדוגמא שנתת היא פשוט מטעה בעיני (או שפספסתי) הפנסיה בעצם פטורה ממס רווח הון ופטורה ממס הכנסה מאחר ומילטון וקרל בדוגמא שלך יצאו לפנסיה/פרישה עם סכום זהה וזה לא נכון שכן מילטון יצא עם תיק של 1.2 מיליון שעליו יש לו 25% מס כלומר יצא עם תיק של 900 אלף ש"ח נטו ומילטו יצא עם תיק של 1.2 מיליון נטו כלומר ההפרשים בינהם גדלו באופן דרמטי , מילטו יקבל 2500 ש"ח בחודש וקרל יהנה מפנסיה של 7000 ש"ח וזה הבדל שובר שיויון בעיני -כמובן שאשמח לתשובתך ובלי קשר אשמח לשמוע על קורסים בשנה הבאה

    • הי שחף, שמח לשמוע שהכתבה עניינה ואיתגרה אותך 🙂
      לגבי 1 – בארץ מדובר יחסית במעטים, בארה"ב למשל זה מרבית האוכלוסיה. שם גם החיסכון לפרישה הוא הוני (כפי שהיה בארץ לפני 2008), ואנשים צריכים להחליט בעצמם במה להשקיע וכמה למשוך גם אחרי הפרישה. לכן בוצעו מחקרים רבים שבחנו את הרכב התיק, שיעור המשיכה הבטוח וכיוצ"ב, כפי שהתייחסתי בקצרה בכתבה.
      אבל העובדה שלא רבים מודעים לנתונים אין בה כדי לפסול את הרעיון – צבירת ידע פיננסי שמבוסס על נתונים סטטיסטיים מוצקים, יכולה לשנות דפוסי התנהגות של אנשים, ולהפוך אותם להרבה יותר רציונליים, אני רואה את זה פעם אחר פעם בקרב התלמידים שלי, וגם בקרב משפחה וחברים. אגב – שינויי המסלול ממסלול יותר מנייתי ליותר סולידי ובחזרה הן אולי הטעות הגדולה ביותר של משקיעים – כי אף אחד לא יודע לתזמן את השוק כראוי. התוצאה היא לרוב מכירה אחרי הירידות וקנייה אחרי ההתאוששות (ופספוס חלק ניכר מהעליות).

      לגבי 2 – אכן פיספסת 🙂
      אם יש לו 1.2 מיליון ש"ח ולאורך 20 שנה הוא משך 720,000 ש"ח (3000 לחודש), אז לא כל הסכום שמשך הוא רווח, וחלקו הוא הקרן. בנוסף, אחרי גיל 60 משלמים מס על רווחי הון לפי מדרגות המס השולי ועד רווחי הון, כלומר תחילה מדרגה של 10%, אח"כ 14%, 21% ורק אז 25%, וניתן גם לנצל נק' זיכוי כנגד רווחי ההון. אז בפועל חבות המס תהיה מאוד נמוכה, אבל אפילו אם משלמים 25% על כל -720,000 ש"ח (שכאמור לא כולו מהווה רווח) – עדיין מדובר על חבות מס של 180,000 ש"ח בלבד, כאשר הפער בין מילטון לקרל עמד על מיליון ש"ח.

      • תודה על המענה: 1. אתה כותב בעברית, אנחנו בישראל , מדובר במוצר המצאה ישראלית וכידוע בישראל השקעה של 30-35 אחוז במניות נחשבת במילים " וואו וואו זה הרבה…" לעומת ארצות הברית ששם השקעה של 50% נחשב לשקולה 🙂 2. בנקדות הפרישה נניח ששניהם עם 1.2 מיליון ומנקודת המוצא הזו נדרשת "פנסיה/קצבה/אנונה/משיכה חלקית ובעוד שבפנסיה יקבל כ6500 לכל שארי חייב נניח 20 שנה י, לשיטתך עם 3.5% תשואה יקבל 2500 ש"ח נטו ואז יצטרך למשוך עוד 6000 מהקרן כדי להגיע לנטו של 6500 כלומר ימשוך מהקרן 72000 בשנה – משמע תוך 15-17 שנים לא נותר לו כלום…

        • לגבי 1 – אתה צודק, וכדאי שנלמד מהאמריקאים. יש כאן תפיסת סיכון מוגזמת שלא נשענת על נתונים היסטוריים אלא על חששות ופחדים לא מבוססים בכל הנוגע להשקעה במניות.

          לגבי החישוב – תזכור שהקצבה שניתן לייצר מקופ"ג להשקעה (או מהתיק הפרטי) היא *בנוסף* לקצבה מהחיסכון הפנסיוני. אז מי שרוצה השלמה לקצבת הפנסיה הרגילה – יוכל לקבל את ה-6-7% מקרן הפנסיה הרגילה, ובנוסף למשוך 3% מהתיק הפרטי, וזה יהיה די והותר. אם במקום התיק הפרטי הוא השקיע בקופ"ג להשקעה, ואז הוסיף את החיסכון לקצבה מקרן הפנסיה, אז יישאר לו 50% פחות ביד אחרי 20 שנה לפי הדוגמא שנתתי.

      • לגבי החוק של חבות מס נמוכה אחרי גיל 60- זה נכון על כספים שנצברו עד גיל 60? האם אתה בטוח? נשמע לי שבמדינת ישראל לא יכול להיות כזה "חור" בחוק שגורם למדינה להפסיד המון מיסים.

  4. כמה שטויות, כמה באמת משקיעים במדדי מניות לטווח ארוך? ומה עם כל העמלות קניה מכירה משמרת ודמי ניהול שבתעודות סל? פשוט הטעיה של הציבור וחבל מאוד שזה עולה לאתר כל כך מקצועי של טסלר.

    • אתה יכול לקנות קרן מחקה מדד והעלויות אכן אפסיות ואין קניה מכירה, ודווקא מעניין לשמוע עוד דעות למה לומר שזה שטויות ,גם התגובה שלך מעניינת 🙂 והיא לא ממש מדוייקת

      • הבנתי,ולהגיד על גמל להשקעה שהןא מוצר גרוע בגלל חישוב מוטעה וחסר זה בסדר?

        • אם אתה טוען שהחישוב מוטעה, ראוי לגבות את האמירה שלך בנתונים וחישובים. אתה מוזמן לבדוק אבל אחסוך לך מראש – הוא לא מוטעה.

          • מה אנחנו מפספסים 1.2 מיליון תשואה של 3.5% = 3500 בחודש לא כולל מס רווחי הון 2650 ש"ח בחודש בפנסיה יקבל לפי החישוב שציינת 6500 נטו בחודש – זניח?

    • נוריאל – מאות מיליונים ברחבי העולם משקיעים במדדי מניות לטווח הארוך. מה שחשוב להבין זה שלטווח הארוך התנודתיות חסרת משמעות ומתכנסים לתשואה הממוצעת הרב-שנתית, מוזמן לראות הסבר נוסף בסרטון הנ"ל (החל מ-2:36): https://www.youtube.com/watch?v=yQc5xcKxXLE&feature=youtu.be.

      דמי משמרת זה עושק של הבנקים – לא קיים בבתי השקעות.
      עמלות קניה הן חד פעמיות במועד הקניה, וזאת בניגוד לדמי הניהול הגבוהים שנגבים *כל שנה* בקופ"ג להשקעה, או בכל מוצר מנוהל אחר. ההבדל בין שני הדברים הוא של שמיים וארץ.

      ובנימה אישית – לפני שאתה מאשים מישהו בחוסר מקצועיות, מומלץ לבדוק את הדברים לעומקם. אני נוהג תמיד לבחון נתונים סטיסטיים לעומקם לפני קבלת החלטה, השוואה בין אלטרנטיבות וכיוצ"ב. מטרת הפוסט היא להעיר את עיני הציבור שניתן להשקיע עצמאית, ובמידת הצורך לייצר קצבה עצמאית, הרבה יותר בזול, עם תשואות גבוהות יותר לאורך זמן, להישאר עם הרבה יותר ביד, והכל ע"ס נתונים סטטיסטיים מובהקים של 150 שנה.

      • מטרת הפוסט היא להעיר את עיני הציבור …. ומטרת הכותרת היא נטו שיווקית ובזה הצלחת ל90% מהלקוחות שכן מתאימים לגמל להשקעה – לדעתי המקצועית , אז לפניי שאתה קובע בנחרצות שזה מוצר גרוע תעשה בדיקה סטטיסטית כמה מהלקוחות/מכרים שלך יהיו מוכנים להשקיע במדד עם סיכון גבוה ולא בקופה עם פיזור ענק וחשיפה סבירה יותר לקהל הרבה יותר רחב – הצעה לכותרת : האלטרנטיבה הראויה לגמל להשקעה

        • מקבל את ההצעה לשינוי הכותרת 🙂
          ואגב – גם להשקיע לבד במדד מניות עולמי זה פיזור גבוה מאוד, כנראה יותר גבוה מהפיזור שמנהלי ההשקעות יבצעו.

      • ברור מהכתבה שבדקת לעומק ואני לא מאשים בחוסר מקצועיות. אבל אם כל זה במטרה לחסוך ללקוח איזה עשירית אחוז בעלויות אז מה הטעם? ומדובר רק על השקעה במדדי מניות שזה ממש לא סיכון שמתאים לאנשים לקחת על כספים נזילים . ברגע שיגיעו ירידות הציבור שוכח הכל ומושך את מה שאפשר כי לא יכול לשאת בלחץ. ככה זה היה וככה זה ישאר.

        • נוריאל – כפי שציינתי, הפואנטה היא שלמרות התנודתיות, אין באמת סיכון בהתנהלות שכזו (תיק מבוסס מדד מניות עם משיכה של 3% משווי התיק בעת הפרישה). שום סיכון ע"ס היסטוריה של 150 שנה, אפילו אם חווית את המשברים החמורים ביותר בדרך. כלומר לא מספיק לקחת את הלך הרוח ש"מניות זה מסוכן", אלא צריך לבחון יותר לעומק. אם תיק הפרישה היה כולל 100% מניות ושיעור המשיכה היה 6-7% כמו בקצבת הפנסיה, אז זה אכן מאוד מסוכן עם סבירות גבוהה למחיקת התיק תוך עשור. אבל בשיעור משיכה של 3% הסיכון הזה פשוט לא קיים, והתיק מתאושש יפה מכל משבר שהיה בהיסטוריה.

          לגבי החיסכון – זה ממש לא עשירית אחוז. קבל חישוב שמרני:
          דמי ניהול שלא קיימים בתיק פרטי 0.6% לשנה + מיסוי מיותר על דיבידנדים 0.6% לשנה + תיק שמרני יתר על המידה הפרש תשואות של 1% לשנה + תשואות נמוכות מהמדד 0.5% לשנה. בקלות הגענו פה ל-2.7% כל שנה בהשוואה להשקעה פאסיבית פשוטה במדד מניות, וזה *המון המון* כסף. אם ניקח כדוגמא השקעה צנועה של 1500 ש"ח לחודש לקופ"ג להשקעה או לתיק פרטי, ההפרש כתוצאה מהפער הזה יגיע לכ-800,000 ש"ח על פני 30 שנה! אם תיקח השקעה של 70,000 ש"ח לשנה (תקרת הפקדה לקופ"ג להשקעה) – תגיע כבר לפער של כ-3 מיליון שקלים…

          • דמי הניהול הם לא אפס בקרנות גם האיריות לעומת מנהל תיקים שלוקח 0.6 לכן ההפרש ביניהם הוא לא 0.6 אלא פחות אולי 0.3 תקן אותי אם אני טועה

            • נכון, יש גם דמי ניהול של כ-0.1-0.3% בקרנות הפאסיביות. מצד שני אתה יכול לחסוך עוד 0.5% על מיסוי מיותר על דיבידנדים, מה שמגדיל לך את הפער, ליהנות מפיזור גיאוגרפי נרחב, ככל הנראה מתשואה עודפת לעומת השקעה מנוהלת, ותמהיל השקעות שמתאים לצרכים שלך.

  5. מי שרוצה על תיק נזיל לחטוף ירידות של 50 אחוז כי הוא חשוף למדד מניות שיהיה לו בהצלחה. זה קרה ב2001 וזה קרה ב2008. מרגוליס מנסה לאתגר את שיטת הקצבה של הפנסיה ומציע משיכה בסגנון של אנונה חודשית. שכח לציין שעלויות הן גבוהות יותר והמחמ של תיקי השקעות הוא לכמה שנים בודדות במקרה הטוב . מה שהוא מציע טוב במקרה מאוד מסוים שתופס לגבי חלקיק מהמשקיעים או כאלה שיש להם הון עצום ויכולים באמת לנהל אותו. בקיצור סתם קשקוש, גמל להשקעה מוצר נהדר ועדיף ברוב המקרים על פני חשבון השקעות פרטי.

    • דוד זה ממש, אבל ממש לא נכון, וכנראה שפיספסת פרט אחד מאוד חשוב – כאשר מושכים 3% בלבד מההון בעת הפרישה, שיעור משיכה שכזה שורד בכל נק' פרישה אפשרית בהיסטוריה (מוזמנים לבדוק זאת במחשבון FireCalc שציינתי בפוסט), כולל נק' הפרישה במשברים החמורים ביותר (לרבות המשבר של 1929 שהיה חמור יותר בשעתו גם מהמשברים של 2000 ו-2008) וכולל שתי מלחמות עולם. מעולם לא קרה שהתיק לא שרד בשיעור משיכה כזה, הוא שורד גם 50 שנה ב-100% מהמקרים, פשוט כי הוא שיעור משיכה מספיק נמוך שמאפשר לתיק להתאושש אפילו למי שפרש בתזמון אומלל ביותר. ברוב המוחלט של המקרים התיק יצמח משמעותית למרות המשיכות, ובמקרים הגרועים הוא ישמר את ערכו ואולי יירד מעט על פני 20-30 שנה.

      • בסדר אבל כמה כסף יש בקופת גמל להשקעה? אתה מכיר לקוח שיש לו שם יותר מ250 אלף? מה הועיל לו כל הסיבוך הזה שלפתוח חשבון השקעות נוסף להמיר לדולר לקנות תעודות בחול ואז לבקש אנונה . תנסה לעשות ניתוח דומה על כספי הפנסיה אולי משם תגיע למסקנות חשובות. בהצלחה

        • כרגע יכול להיות שאין הרבה כסף למשקיעים באפיק הזה כי מדובר במוצר חדש יחסית, אבל מי שבחר להשקיע בו כאסטרטגיה ל-30 שנה יוכל להשקיע בו הרבה כסף, שיכל לצבור תשואה הרבה יותר גבוהה בהשקעה עצמאית (תראה תגובה קודמת לנוריאל).
          סתם לסבר את האוזן – לפתוח חשבון השקעות זה קל ומהיר יותר מלפתוח קופ"ג להשקעה, ולהמיר למט"ח ולרכוש לבד קרן עוקבת מדד זה משהו שלוקח כ-2 דק' והוא ממש לא מסובך, יותר קל מלהזמין קנייה ברמי לוי אונליין 🙂 צריך ללמוד לעשות את זה פעם אחת, וזהו – כל השאר זה אותו דבר.
          לגבי המשיכות – הכוונה היא לא לאנונה. הרעיון הוא שיש לך תיק פרטי שהשקעת בו לאורך השנים (במקום בקופ"ג להשקעה), אתה ממשיך להחזיק את ניירות הערך לאחר הפרישה, ופשוט מוכר חלק מסויים מהתיק מדי שנה (או כל רבעון או כל חודש) ומייצר לך "קצבה עצמאית". כאשר מושכים סכום ששווה ל-3% מההון בעת הפרישה, אתה גם משמר את הקרן (לרוב היא גדלה פי כמה) וחי רק מהתשואה. ואפילו אם לוקחים בחשבון את חבות המס, זה לא משנה יותר מדי את התמונה.

          • תעשה חישוב מקביל של העלויות בתיק השקעות שלך. כמה עולה לפתוח כמה עולה כל חודש. כמה עולה להמיר כל חודש לדולרים וכמה דמנ בתעודה סל או קרן מחקה או מה שנראה לך. ואז תשווה תפוחים תפוחים כי לא נכון להשוות בין רמות סיכון שונות וכך גם בעת קבלת הקצבה כל חודש כי גם ביציאה יש עצלות ובסוף תגלה שעבדת קשה בשביל כלום.

            • דוד, כמו שציינתי עלויות קנייה והמרת מט"ח הן עלויות חד פעמיות על אותו חלק שנרכש בלבד, לעומת דמי ניהול שנגבים מ*כל התיק, כל שנה*. זה הבדל של שמיים וארץ.
              לגבי רמות סיכון שונות – אתה צודק, צריך להשוות אותו דבר. הפואנטה שלי היא שכאשר משקיעים לטווח ארוך, התנודתיות (קרי, הסיכון) חסרת משמעות ולכן לא צריך לפחד מהשקעה מנייתית לטווח ארוך (במיוחד אם מדובר בכספים שמיועדים לפרישה). בנוסף, גם לאחר הפרישה אין חשש מתיק פרישה מנייתי אם המשיכה היא צנועה יחסית ועומדת על כ-3% מההון בעת הפרישה.

              • אם נגעת בנקודה הזו אז הוספת סיכון נוסף של חשיפה למטבע שלא קיימת לך בקופה להשקעה , בקיצור שכנעתי שיש עולם אחר מקביל בר השגה שבו אם אני חובב סיכון, בעל אורך רוח (או אורח) אוכל אולי להרוויח יותר תוך הגדלת סיכונים והרחבת …תודה אבל לא תודה

              • מה חד פעמי? כל פעם שאתה מפקיד לזה צריך להמיר לדולר ובעת פרישה כל חודש להמיר חזרה לשקלים. ויש עמלות. ויש השחלה בשער הדולר שקל.

                • עלויות המרת מט"ח וקנייה ומכירה קיים גם בתוך קופ"ג להשקעה ונמצא ברכיב ההוצאות ניהול השקעות. בסכומים בינוניים גבוהים הוא יוצא יותר גבוהה מהעלויות במסחר עצמאי. יתר על כן כיום יש כמה קרנות איריות הנסחרות בישראל בשקלים ואפשר לרכוש אותם בלי עלויות המרת מט"ח.

                  חשיפה לדולר יש גם בקופ"ג להשקעה וגם במסחר עצמאי. אפשר למדבר בשניהם חלק מהחשיפה למט"ח שיוצר בעצם הימור על השקל (נכסים ממודרים באופן מובנה ממטבע כך שזה מידור כפול). למידור כזה יש עלויות פוגעים בתשואה וחושפים את הקרן לסיכוני היפראינפלציה בישראל.

      • היי רונן קודם אני רוצה להגיד שזה מאוד מעניין,דבר שני אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך איך יכול להיות שבקופת גמל להשקעה הקצבה בגיל 60 פטורה ממס ואילו בתיק השקעות מנוהל באופן אישי זה ממוסה ב 25 אחוז.ועדיין יש לו יתרון?

  6. שלום רונן –

    יש להעיר על יתרון קטן שיש בקופת הגמל להשקעה – יש אפשרות לקחת הלוואה בתנאים מצויינים על חשבון הכספים שנמצאים בקרן וכך למנף את הכסף בצורה משמועתית, בדומה לקרן השתלמות.

    עניין מהותי נוסף בעניין השקעה במדדים – יש טענה רצינית שככל שיגבר השימוש בהשקעה במדדים כך יווצרו עיוותים בשוק המניות שבסופו של דבר יתפוצצו. זאת משום שהשקעה במדדים משקפת נכונה את השוק אך ורק אם היא שולית לחלוטין ולא משפיעה על מחיר המניות בצורה משמעותית, כמו שהיה בעבר. אם כולם ישקיעו רק במדדים המחיר יהיה לא פורפוציונאלי לערך המניה. ממילא אי אפשר ללמוד מהעבר על העתיד בצורה מוחלטת או קרובה למוחלטת, למרות שאכן יש פה הסתברות גבוהה יחסית. אני מכניס פה קישור העוסק בעניין https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/768048

    ולבסוף –
    בתוך הכתבה כתבת שהכסף בקצבאות הפנסיה עתיד להתאפס, לא הבנתי את כוונתך, המקדם בקרן הפנסיה פועל לפי הממוצע, כך שגם אדם שחי עד גיל מאה יקבל את אותה קצבה, בתנאי שהקרן שבו הוא מושקע תצליח להרוויח 4 אחוז שנתית, ללא קשר לכך שהוא מושך קצבה מהקרן (אגב, יכול להיות שיהיו מסלולי השקעות שונות גם לפנסיונרים עם מרכיב מנייתי גדול יותר, כמדומני שנדב הזכיר זאת באחד הפוסטים באתר)…
    ממילא ברור שגם אם אתה צודק, זה יעזור רק למי שיש לו הון די גדול כדי למשוך 3 אחוז בלבד ולהצליח לחיות מקצבה כזאת. לרוב האנשים עדיף להשקיע בקופת גמל ולמשוך את 6 האחוזים המגולמים במקדם (בסביבות 200) ולקבל קצבה גדולה יותר עד סוף חייהם כדי להזדקן בכבוד.

    • שלום יהונתן ותודה על ההתייחסות.
      לגבי ההלוואה – זה נכון ואכן מדובר ביתרון בתנאים מסויימים. לטעמי פחות רלוונטי למרבית הציבור, וצריך גם לזכור שהלוואה צריך להחזיר. אם מדובר בהלוואה לצורך השקעה זה כבר הופך לסיכון משמעותי.

      לגבי עיוותים שיוצרות השקעות במדדים – מכיר את הטיעון ואני לא ממש מקבל אותו, במיוחד כאשר כרגע עדיין רוב הבעלות על מניות היא של קרנות אקטיביות ולא פאסיביות. התייחסתי לנושא בהרחבה בפוסט הזה: http://www.simplifynance.co.il/blog/index-funds-bubble.

      לגבי הפנסיה – אחדד: לא התכוונתי שהכסף בקרן הפנסיה כולה עתיד להתאפס, חלילה. הכוונה היא שלכל פורש ספיפי הכסף שלו מתוכנן להתאפס בהגדרה – אם הקצבה שמחושבת לפי המקדם מהווה שיעור משיכה של כ-6-7% מההון בעת הפרישה לשנה, והתשואה של קרנות הפנסיה היא כ-3.74%, אז המשיכות גבוהות מהתשואה ולכן התיק הולך ומתרוקן עד שיתאפס לחלוטין אחרי כ-20 שנה (תוחלת החיים הצפויה). בעצם התיק של כל הפורשים מתוכנן להסתיים אחרי כ-20 שנה פלוס-מינוס, ומי שחי 15 שנה בעצם מממן את מי שחי 25 שנה.
      עכשיו – לגבי קופ"ג להשקעה, צריך לזכור שמדובר ב*תוספת לקצבת הפנסיה הרגילה שמקבלים מהחיסכון הפנסיוני*. אז זה נכון שכדי למשוך 3-4% בלבד מהחיסכון הפנסיוני נדרש הון גדול, אבל אם פורש ממוצע מקבל את ה-6-7% מהחיסכון הפנסיוני שלו, לרוב הסכום הזה מספיק לו לחלוטין והוא לא באמת זקוק לתוספת על קצבת הפנסיה, אבל אפילו אם הוא כן זקוק לתוספת, ברוב המוחלט של המקרים משיכה של 3% מהחיסכון הפרטי תהיה די והותר.

      • שלום רונן –

        קראתי את ההתייחסות שלך לטענה של מייקל ברי ולדעתי אתה טועה בדבר אחד. בסופו של דבר גם הקרנות הפסיביות מוסיפות לביקושים של המניות הקטנות וממילא משנות את מחירם מעבר לערך הריאלי, וזה דומה ל ocd. אין צורך לחכות לכך שההשקעות הפסיביות יהיו רוב, מספיק שהם כבר לא שוליות כדי לעוות את השוק וממילא אי אפשר להשוות לגמרי לעבר שם הם היו שוליות. השפעה כזאת יכולה ליצור תנודתיות גדולה שלבסוף תתפוצץ ואין וודאות מה יהיו תוצאותיה….

        בעניין הפנסיה – אני חוזר ואומר שלרוב הציבור אין פנסיה מספיקה, אתה מוזמן לעבור על הנתונים באתר הזה, ולכן נוצרה קופת הגמל להשקעה, כדי שיהיו קצבאות גבוהות יותר מ-5000 שח (במקרה הטוב) בקרן הפנסיה. לשם כך נוצר גם תיקון 190….

  7. מרגיש קצת כמו המלצה לאמץ עז לגדל אותה בבית ואז לחלוב אותה כל בוקר כי ככה יהיה לי חלב לס קפה של הבוקר בעלות יותר זולה ואולי קצת יותר טעים. נחמד .אבל לא בשבילי.

    • תיק עצמאי אולי נשמע משהו מורכב אבל זה ממש לא. הפערים לעומת תיק מנוהל (כמו בקופ"ג להשקעה) הם עצומים לאורך זמן (תראה את אחת התגובות הקודמות) ולהשקיע עצמאית (או למכור עצמאית) מצריך להקדיש לא יותר מכמה דקות בודדות במשך שנה שלמה. פחות מביקור יומי ממוצע בשירותים…

  8. הכתבה מעניינת, התוכן חשוב. הכותרת מבאסת מאד. לא, קופת גמל להשקעה אינה מוצר גרוע. להיפך, הוא מוצר שמאד מתאים לרבים באוכלוסיה. גם אם לחלקים אחרים ולצרכים אחרים יש אולי מוצרים יותר טובים. קופג להשקעה נותנת פתרון לאנשים פשוטים שרוצים לתת למישהו מקצועי לנהל את החסכון שלהם לטווח בינוני תוך שמירה על נזילות. עד היום הם היו הולכים לבנק ומקבלים יעוץ גרוע ומשלמים על כך הרבה.
    לגבי הדיון על קצבה:
    א. קופג להשקעה אינה מוצר קצבתי. טכנית גם לא ניתן לנייד אותה לתוך מוצר קצבתי.
    ב. קצבה אינה מנגנון פיננסי אלא מנגנון ביטוחי! ביטוח עולה כסף – תמיד. קצבה מגנה מפני התארכות תוחלת החיים. יש לכך מחיר כאמור.
    ג. תכנון פרישה הוא אינדיבידואלי. אין מתכון שמתאים לכולם. האם כל אחד חייב שתהיה לו קצבה? האם לכל אחד מתאים פתרון של משיכה לשיעורין? האם צריך לחשוב על הורשה? על הקצאה סכומים הוניים לצרכים מסויימים? על הבטחת הכנסה לשאירים לאחר המוות?
    יש הרבה שאלות ואצל כל משפחה יש תשובות אחרות.
    תכנון פרישה הוא מקצוע שיש בו שיקולים פיננסיים אבל בעיקר שיקולים של כלכלת המשפחה והתנהלות משפחתית. פיננסיונרים טהורים כמו גם יועצי מס טהורים עושים בד"כ עבודה פחות מוצלחת בתחום.

    לסיכום, העיתונים מלאים בכתבות עם כותרות מניפולטיביות וחבל. את הבלוג של נדב אני קורא כדי לקבל תוכן איכותי ומקצועי.

    • הי יורם,

      אם נתעלם מהכותרת שנועדה להתריס (והיא גם היתה הדבר הראשון שגרם לי לקרוא שנתקלתי בכתבה של רונן).
      מדובר כאן כתבה מקצועית של אדם שמגיע מחוץ לתחום וככזה יש לו דעה שונה. לדעתי מי שעוסק בתחום הרבה שנים שבוי בקונספציה מסויימת ולפעמים צריך מבט מבחוץ כדי לקבל זוית ראיה חדשה.
      האם זה נכון לכל החוסכים, אני סבור שלא.
      האם זה ראוי לפרסום אצלי באתר, בהחלט !

      • כפי שאמרתי, התוכן בהחלט ראוי ומעניין. אבל, זו דיעה וצריך לציין שזו דיעה. פסילה של דיעה אחרת (קופת גמל היא מוצר גרוע) זה סגנון שאני פחות אוהב. גם כותרות מתריסות בסגנון דה-מרקר או YNET הן פחות הסגנון שלי אבל זו רק דעתי 🙂

        • כל אחד וההסתקלות שלו. לדעתי הפסילה של סוכני ביטוח את המוצר שנקרא קרן פנסיה או קופ"ג והצגת פוליסת חיסכון, קופ"ג להשקעה פוליסת חיסכון כמוצר מצויין כי הם מרוויחים עליהם יותר כסף הרבה יותר גרוע.

          בקשר למי שרוצה מוצר מנוהל הנותן למישהוא מיקצועי לנהל יש את המוצר המצ"ב במספר רמות סיכון שהוא יותר זול ומנוהל בצורה הרבה יותר מקצועית מה"מיקצועים" שמנהלים קופ"ג להשקעה. גם קרנות נאמנות פסיביות פשוטות מנוהלות ע"י אנשי מיקצוע מיקצועיים תחת מדיניות השקעה מאוד נוקשה שהוכחה היסטורית במחקרים רבים כהרבה יותר טובה מהמיקצוענים.
          https://drive.google.com/open?id=14lFJU9jWPyWBKUCuuAB1I1eMb0bxb-bU

          ג. היופי בגישה שרונן הציג זה שהיא ניתנת להתאמה לכל צורך. אתה יכול למשוך סכומים יותר גבוהים בהתאם לצורך או פחות בצורת קצבה. הוא הציג את הצורה של הקצבה רק כדי להראות שהטענה שהיתרון המיסויי של קופ"ג להשקעה בצורת קצבה היא לא בוננזה. אפשר גם לקראת הפרישה להוריד את רמת הסיכון ע"י הפניית הפקדות חדשות לרכיב אג"חי. הצורה הזו מאפשרת מצד אחד להגדיל את אחוז המשיכה ומצד שני באירועים חריגים למשוך יותר גם במקרה של ירידות בשוק.

          הטענה שקופ"ג להשקעה היא מוצר גרוע מגובה בכל נקודת מבט ולכל אופציה יש חלופה יותר זולה ויותר טובה מקופ"ג להשקעה כך שביחס לחלופות לכל צורך קופ"ג להשקעה הוא לא מוצר אופטימלי ואף מוצר לא יעיל. בקשר לאיכות הניהול בבנקים יש יותר טובים ויש פחות טובים. כמו שאתה לא רוצה שיכלילו את סוכני הביטוח שכולם גרועים ומוכרים ללקוחותיהם מוצרים גרועים שלא מתאימים לצורך שלהם כך גם יש להסתקל על היועצים בבנקים. בלי קשר המוצר בבנקים זה מוצר אחר שיש להשוותו לתיק מנוהל. קופ"ג להשקעה זה סוג של קרן נאמנות ועל כן יש להשוותו לקרנות הנאמנות הזולות שקיימות לרכישה בשוק החופשי כמו אלה שהבאתי בקישור עם אלוקציה שונה של מניות או קרנות מנייתיות כמו שרונן הולך אליהם.

          • אני סוכן ביטוח ואני מוכר יותר קרנות פנסיה מכל מוצר אחר אז אנא אל תכליל. אינני פוסל לא את הדיעה שלך ולא את של רונן. אני כן מבקר את דרך הצגת הדברים והשיפוטיות. אני גם לא מייצג קבוצה כלשהי של בעלי מקצוע אלא את עצמי בלבד.
            כמי שגם עוסק בכלכלת המשפחה ומייעץ לא רק באספקטים פיננסיים אלא גם התנהגותיים אני יכול להעיד שיש הרבה מקרים בהם גם מוצר שלא עומד בראש טבלת הביצועים הפיננסיים יהיה עדיין מתאים יותר למשפחה מסויימת בגלל תכונות אחרות שלו. אין פתרון אחד שמתאים לכולם.

            • ההכללה נועדה להציג קונטרה להכללה בחלק מהמיקרים בעוד במיקרים אחרים להציג מקרה חלופי של הצגה שגויה של הדברים ראה הכללה שלך של יועצים בבנקים.

              כמו שאתה מבקר את דרך הצגת הדברים אני מבקר את דרך הצגת הדברים של סוכני ביטוח שהרבה פעמים מוטעים וגובלים בהטייה ויש לי הרבה מיקרים של אנשים שפנו אלי ואמרו הסוכן אמר להם ככה וככה. הבאתי קישור לקטע עיתונות על בג"ץ בנושא/ לבלוג של יועץ פנסיוני רציני והסוכן אמר אופס טעיתי. קודם כל זה שסוכן טועה בדברים שהם בליבת העיסוק שלו ויוצרים הטייה למוצרים לא אופטימלים זה בעיה ביפני עצמה. זה בהנחה והוא באמת טעה ולא הטעה בכוונה כי הרוויח יותר ממוצר א' לעומת מוצר ב' ברוב המיקרים ביטוח מנהלים על קרן פנסיה/קופ"ג.

              יש לציין שההסתקלות היא לא על ראש טבלת הביצועים אלה על הפרמייה הנגבית על המוצר הנחות כשהתמורה היא אוטומציה שולית עם בכלל. אני משווה מוצרים באותה רמת סיכון (חלקם נסחרים בשוק ההון בעוד אחרים יקרים נמכרים ע"י סוכני הביטוח כמו קופ"ג להשקעה/ פוליסות חיסכון).

              לטעמי דרך אגב לעסוק בייעוץ בכלכלת המשפחה ולהיות סוכן ביטוח ביחד גובל בניגוד עיניינים חמור ועל כן אני מקווה שאתה מידע אותם אם אתה משמש כסוכן וגם יועץ לכלכת המשפחה על הניגוד עיניינים. בנוסף יש בעיה חוקית בנושא כי על פי חוק לסוכן ביטוח אסור להשתמש בשורש י.ע.צ.

              זה שאתה מוכר יותר קרנות פנסיה מכל מוצר אחר לא עושה עלי רושם בכלל. הרבה סוכנים ברכיב הראשון מוכרים קרן פנסיה וברכיב השני עדיין דוחפים ביטוח מנהלים שהוא מוצר נחות כך שרק אם תגיד שאתה לא מוכר ביטוחי מנהלים בכלל מבחינתי זה אותו דבר אולי קצת פחות גרוע מהסוכנים הגרועים ביותר.

              לא כל מוצר מתאים לכולם אבל יש מוצרים שלא מתאימים לאף אחד לדעתי ובראשם ביטוח מנהלים, פוליסת חיסכון, קופ"ג להשקעה (לא מהווה המלצה).
              אין בעיה שאחרי שתציג את כל החלופות כולל הנזק הכלכלי (בסוף התקופה) בסימולציה רצינית ולא מוטה שנגרם מהמוצרים הנ"ל ביחס לחלופות האפשריות ומישהוא יחליט שלמרות כל זאת מתאים לו להפסיד מאות אלפי שקלים ואף מיליונים ולבחור במוצר היקר (שהערך שהוא נותן לא ברור עד שולי) מבחינתי זה לגיטימי. לצערי לרוב ההצגה היא מוטת היות וסוכני ביטוח מרוויחים/ מרוויחים יותר ממכירת המוצרים הנ"ל על החלופות.

  9. פוסט מעניין, לא קראתי את כל התגובות אבל נדמה לי שאף אחד לא התייחס לעלויות של תיק השקעות פרטי. עמלות קניה, מכירה, אחזקה… הרי אנחנו לא מחזיקים את הניירות ממש במגירה במטבח.

    • התייחסו הרבה פעמים הם נמוכים בסידרי גודל מקופ"ג להשקעה שבהם גם יש להוסיף הוצאות ניהול השקעות (הכוללים עמלות קניה , מכירה, ניהול פנימי…).

  10. שלום קראתי בעיון האמת יש עוד בלוגרים שעוסקים בהשקעות הפאסיביות סולידית ועוד כמה לכן כמה הערות

    1. הפוסט שלך מתאים לאולי 1% מהאוכלוסיה הכוללת
    ברור שלא פגשת הרבה לקוחות בחייך כדי להבין את המודעות לשוק ההון שקיימת היום .

    2. האם היו לך לקוחות בקורס במשבר פיננסי גדול?
    כנראה לא. מכיר אישית לקוחות שמלאו את הבית בקופסאות שימורים חשבו שסוף העולם הגיע
    אתה מנחש מה הם גם עשו עם הכסף בעת המשבר

    3. אתה מדבר על מרכיב סולידי בתיק כמה האגחים האלה שהזכרת נותנים ? נכון להיום סביב ה0 וזה רק יחמיר בקופת גמל להשקעה יש נכסים לא סחירים לא מתלהב מזה בכלל אבל יש לזה יתרונות על השוק הסחיר .
    4. כל המשקיעים הפאסיביים סתם מספרים סיפורים על רמות סיכון בתיק בתכלס הם בונים על הspy שנתן תשואות פנומנליות ומה שהיה הוא שיהיה
    הראלי במדד החל שהתשואות לאגח ל10 שנים נסחרו ב16%
    מה היום המדד אמנם זינק מאות אחוזים אבל האגח נסחר סביב 1.6
    קורלציה ברורה בין התרסקות התשואות לתשואת המדד
    מה יקרה למשל במשבר הבא כשאין ממש כלים מונטריים להושיע
    יורידו את הריביות למינוס?? מה זה יעשכ לאגחים שאתה מחזיק למי שרוצה סולידי?

    לסיכום חוץ מכותרת מפוצצת ודי לא נכונה על זה שקופת גמל להשקעה מוצר גרוע
    לדעתי מוצר מעולה ופורץ דרך
    חג שמח

  11. כתבה טיפשית שקרית ומעוותת שבאה רק לשרת את.האינטרסים האישיים של הכותב.
    תעודת עניות שאפשרו לפרסם את המאמר הזה

    • מסכים עם כל מילה

      נדב – מקווה שזו מעידה חד פעמית

      לסיים את הכתבה כך זה לא מכבד אותך:

      "ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 400 ש"ח בהרשמה לקורס או לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הרשמו תחת האפשרות ל"חבר מביא חבר" וציינו כי הגעתם מאתר "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו להרשמה לקורס | לחצו לתיאום תכנון פיננסי אישי."

    • אלון – תגובה כמו שלך מעידה בעיקר על בורותך. אין בכתבה ולו פרט אחד שקרי או מעוות, ובניגוד לסוכנים רבים אין לי שום אינטרס מסחרי גלוי או סמוי מול גוף פיננסי כזה או אחר. אם אתה בא בהאשמות על נתונים שקריים או מעוותים – אנא ממך, ציין דוגמא והסבר מה בדיוק שגוי. השערה שלי: לא תהיה לך שום דוגמא כזאת, ואם תהיה היא נובעת מחוסר הבנה או חוסר התעמקות בכתבה.

  12. היי,
    לא מבין איך לא מחודדת בטור הדעה הזה, העובדה כי אדם יכול לצבור פי 2 וגם פי 3 (תלוי בהפקדות במהלך החיים, הקרן תכפיל עצמה כל 10 שנים בתשואה של 7% וקצת) ולא לשלם מס על הרווח אלא לקחת הכל כקצבה פטורה ממס עם אפשרות הורשת המשך למשפחה.
    אין שום יתרון שבעולם שיתחרה בזה לחוסכים המתחילים לחסוך בגילאי ה 30
    כמו כן נא עיין בתשואות אפיקי המניות של הגופים כגון אלטשולר שחם, ילין לפידות, אנליסט ועוד וראה את התשואה השנתית הממוצעת והשווה אותם למדדי היחס – ישראל/ארה"ב/מדד עולמי.
    ובוא, להגיד פה בתגובות שגם 10 שנים להכות את המדד זה עדיין לא מראה עיקביות…אז אני לא יודע מה כן…בטווח הארוך כולנו נמות.
    נראה שכל מטרת הטור היא לגייס לקוחות למכללה הפיננסית, עוד אחת מיני רבות שמתיימרות ללמד את דרך המלך להשקעות נבונות. קופת גמל להשקעה היא מוצר נכון ובמקום ולא סתם צבר יותר מ 10 מיליארד בזמן קצר יחסית ומי יתן ויאשרו הגדלה ל150 אלף בשנה. חג שמח !

    • תקרא שוב את הדוגמא שנתתי. המשיכה השנתית של 3% מהתיק היא בגובה 36,000 ש"ח לשנה, או 720,000 ש"ח ל-20 שנה. כמובן שלא כל הסכום הוא רווח (חלקו הוא הקרן), ולכן לא כולו חייב במס רווחי הון. בנוסף, מעל גיל 60 משלמים מס רווחי הון לפי מדגות מס שולי (10%, 14%, 20%) ורק אז מגיעים ל-25%, וכן יש נק' זיכוי ממס. בעצם על משיכת רווחים של 75,000 ש"ח לאדם משלמים רק 10% מס (7500 ש"ח), מתוכם כ-6000 פטורים ממס בגלל נק' זיכוי. יוצא שבני זוג מעל גיל 60 עם קצבת פנסיה לא גבוהה שלא חייבת במס, יכולים למשוך אפילו 150,000 ש"ח בשנה ולא רק 36,000 כמו בדוגמא בפוסט, ולשלם עליהם 3000 שקל מס בלבד (2% מס על הסכום הנמשך בלבד). אם הולכים לפי כלל ה-3% זה אומר שגם אם יש להם תיק של 5 מיליון ₪ הם יוכלו למשוך ממנו כ-150,000 ₪ לשנה מתוכו בחבות מס אפסית.
      אבל אפילו אם נחזור לדוגמא הקודמת של משיכת 36,000 לשנה ועל הכל נשלם מס רווחי הון של 25% (שכאמור זה כלל לא המצב), עדיין נגיע לחבות מס כוללת של 180,000 ש"ח במשך 20 שנה, ואילו הפער מול מה שנשאר ביד בקופ"ג להשקעה עומד על כמיליון ש"ח.

  13. לא קראתי את כל התגובות אבל יש לך לדעתי טעות מהותית
    בתיק מנוהל יש לך עלות לשלוח התיק (עשרות שקלים בחודש) עמלות קניה ומכירה עמלות המרה לדולרים כל פעולה עולה כסף.
    בפרט אם משקיעים סכום קטן כל חודש שאז זה עמלות מינימום. לעומ"ז בקופ"ג להשקעה אפשר להכניס כל סכום כמעט בלי עמלות. יש ד"נ והן התשלום היחיד.

    יש קופ"ג להשקעה עוקבות מדד והן לא מנוהלות אז את היתרון של הפסיביות יש וזה 100 אחוז מנייתי (יש גם אפשרות לבחור מה אחוזים שהופיע כמה מסקאי וורלד כמה ת"א כמה תל בונד וכו')

    למשל לאינטרגמל זה ד"נ 0.35 ואתה בוחר תמהיל. בלי עמלות קניה מכירה המרה החזקת חשבון וכו'
    היכולת להפריש אוטומטית בהוראת קבע סכום קבוע בלי התעסקות מאפשרת לאנישים להשקיע בלי לראות ירידות בשוק שיפחידו אותם. מה שמאפשר להישאר במסלול המנייתי.
    לדעתי הכתבה חובבנית מציגה חסרונות שלא קיימים (שקיימים בחלק מהחברות אבל אפשר להתגבר) מתעלמת מחסרונות אמיתיים כגון האישור של ההטבות מס שלא עבר עדיין.

  14. תיארתי לעצמי שהפוסט הזה יעורר דיון וצפיתי שיהיו גם כמה התנגדויות לנאמר בו, אבל לא תיארתי לעצמי את היקף ההתנגדות. כיוון שהיו כאן המון תגובות שחזרו על עצמן וכללו טעויות והנחות יסוד שגויות רבות, במקום שאענה לכל מגיב בנפרד החלטתי להגיב באופן מרוכז לטענות שעלו פה בגרסאות שונות. שימו לב – אני מציג *נתונים עובדתיים* המבוססים על נתונים וסטטיסטיקות ארוכות טווח, לא תחושות, לא סיסמאות ולא רגשות. מי שחושב שישנה טעות עובדתית או טעות באופן החישוב – מוזמן להתייחס לכך ואשמח לענות ולנהל דיון ענייני. לא אגיב לתגובות שזורקות סיסמאות כמו "הפוסט שקרי ומכיל טעויות" מבלי להציג נתונים ונימוקים, או לתגובות שתוקפות אותי אישית.

    אז להלן ההתייחסות שלי לרשימה של תגובות וטענות שעלו בקרב מגיבים רבים. זה יצא לי ארוך כמעט כמו הפוסט עצמו, אז סליחה מראש 😊, אבל אני בטוח שהתגובה הזו תחדד את כל הסוגיות שלא היו ברורות עד הסוף, או תפריך הנחות יסוד לא מדוייקות.

    1. רוב הציבור לא יודע להשקיע באופן עצמאי: זה נכון מאוד, הבורות הפיננסית בכלל, ובתחומי ההשקעות בפרט גבוהה מאוד. אבל, בורות פיננסית היא לא גזירת גורל! אפשר ללמוד את התחום לבד מבלוגים באינטרנט, ספרים וכיוצ"ב, אפשר גם ללמוד בקורס כדוגמת הקורס שאני מעביר ולקצר תהליכים, אפשר ללמוד מחברים ובני משפחה שכבר ביצעו לימוד ומחקר עצמאי וכו'. בארה"ב למשל השקעה עצמאית בשוק ההון מאוד נפוצה בקרב הציבור הרחבה – אז האם האמריקאים יותר חכמים מאיתנו? ודאי שלא, הם פשוט בעלי השכלה פיננסית יותר מפותחת.

    2. מי שלא יודע להשקיע לבד צריך ללמוד להשקיע לבד ולא להשקיע במוצרים מנוהלים: בהמשך לעניין הקודם, ובניגוד לטענה שהועלתה פה מס' פעמים, הבנה בתחום ההשקעות היא יכולת שחשוב מאוד לכל אדם לסגל לעצמו, ובוודאי שקוראי הבלוג נמנים על אלה שרוצים ושואפים ללמוד ולהבין יותר. להגיד "אני לא מבין בתחום" ולתת למישהו אחר להיות אחראי זו פשוט החלטה אומללה מבחינה פיננסית ושקולה ללטמון את הראש בחול.

    3. השקעה זה לא one size fits all, לא ניתן לבנות תמהיל אחיד שמתאים לכל המשקיעים, וחשוב מאוד לכל אחד להבין את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים (הכוונה למניות ואג"חים לדוגמא, ולא ל"מארז" שמכיל אותם כמו קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון או מוצר מנוהל אחר). למשל, למשפחה שמעוניינת לרכוש דירה תוך 3 שנים מומלצת חשיפה מנייתית נמוכה מאוד (אם בכלל) ולמשפחה שרוצה להגדיל את ההון כמה שיותר ב-20 השנים הקרובות מומלצת חשיפה מנייתית גבוהה. גם מי שלא מבין כמעט כלום בהשקעות – חשוב שיבין את מאפייני התמהיל של התיק שלו, אפילו אם התיק שלו מנוהל בקופ"ג להשקעה או במוצר מנוהל אחר, כי בחירת תמהיל לא מתאים זו טעות גדולה מאוד – מצד אחד היא יכולה לסכן את סכומי הכסף שנדרשים לשימוש בפרק זמן קצר, ומצד שני היא יכולה פשוט לחרב את התשואה ולפגוע פגיעה משמעותית בעתיד הפיננסי של המשפחה לטווח הארוך.

    4. השקעה בתיק עצמאי זה עניין פשוט מאוד. אחרי שסיכמנו שחשוב מאוד להבין את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים, ובהתאם לכך לבנות תמהיל תיק מתאים בהתאם לצרכים ולמטרות, כל מה שנשאר כדי לבנות תיק עצמאי זה לבחור ניירות ערך מתאימים ולרכוש אותם. למזלנו לא מדובר במדע טילים, וכשלומדים מעט את התחום אפשר לבצע בחירות טובות בהתאם לצרכים שלנו. ספציפית לגבי הרכישה בפועל של ניירות ערך – זו פעולה פשוטה שאורכת כ-2 דק' וכל מי שאי פעם הזמין מוצר באיביי/אמזון או ביצע רכישה טלפונית יכול לעשות גם אותה. נכון, שוק ההון נתפס לפעמים כמאיים, אך לא בצדק, ומשקיעים פאסיביים שמבצעים מס' בודד של רכישות כל שנה, מקדישים לעניין כשעה אחת בלבד במשך שנה שלמה.

    5. השקעה במדדי מניות היא תנודתית לטווח הקצר-בינוני אבל לטווח הארוך התנודתיות לא מעניינת. העובדות הן שאם משקיעים ל-5 שנים יש 11% בלבד לקבל תשואה שלילית, כאשר משקיעים ל-10 שנים יש רק 5% סיכוי לקבל תשואה שלילית (ולא משמעותית), ומעולם לאורך כל ההיסטוריה כולה לא קרה מצב שהשקעה ל-15 שנה הניבה תשואה שלילית. אם מסתכלים על פרקי זמן ארוכים יותר של כ-20-30 שנה, גם אם נכנסנו לשוק בתזמון אומלל רגע לפני משבר ממושך, אבל החזקנו את ההשקעה למשך 20-30, השגנו בכל מקרה תשואה שקרובה מאוד למוצע הרב-שנתי. בנוסף, השקעה מדורגת (למשל כל חודש ולא רק השקעה חד פעמית) יוצרת מיצוע על פני ציר הזמן ומקטינה דרסטית את התנודתיות. מי שמכיר את הנתונים ונתקל בירידות מבין שהן זמניות ולא חושש מתרחיש אפוקליפטי של מחיקת תיק ההשקעות, שפשוט לא יכול להתרחש בהשקעה מפוזרת עוקבת מדד רחב, אלא אם כן מטאוריט ישמיד 90% מהאנושות או משהו בסגנון. עוד מידע בנושא כאן (החל מ-2:36): https://www.youtube.com/watch?v=yQc5xcKxXLE&feature=youtu.be.

    6. בשביל תיק עצמאי לא נדרש מינימום גבוה, אפשר להשקיע החל מכמה אלפי שקלים בודדים, ודמי משמרת זו עמלה מיותרת שרק הבנקים גובים ולא קיימת בבתי ההשקעות.

    7. עמלות קנייה והמרת מט"ח הן עמלות חד פעמיות וחלות על החלק הנרכש בלבד, ועלותן בטלה בשישים מול דמי הניהול. כיוון שהסוגיה השגויה לחלוטין הזו חזרה על עצמה מס' פעמים, החלטתי להמחיש את העניין בדוגמא מספרית שכוללת השקעה של 1,500 ₪ לחודש בתיק פרטי לעומת קופ"ג להשקעה או מוצר מנוהל אחר. במונחים שנתיים מדובר על השקעה של 18,000 ₪, ובהנחת תשואה ריאלית של 7% לשנה (זו התשואה הממוצעת במדדי מניות כבר 150 שנה, ובכל מקטע של 30 שנה שנבחר נקבל תשואה מאוד קרובה לכך), התיק יגדל כעבור 30 שנה לכ-1.7 מיליון ₪. אם נניח שנשלם עמלת קנייה של 0.15% ובנוסף עוד המרת מט"ח של 0.5%, העמלה נגבית מהסכום הנרכש בלבד, כלומר 0.65% מ-18,000 שהם 117 ₪ לשנה. אם נוסיף גם דמי ניהול חשבון עצמאי (עוד 180 ₪ לשנה) – נגיע לכמעט 300 ₪ לשנה על עמלות, ובסה"כ כ-9,000 ₪ בלבד לאורך 30 שנה. לעומת זאת, דמי הניהול נגבים מכל התיק, כל שנה. אם נניח דמי ניהול מקובלים של כ-0.6% בשנה, זה אומר שבשנה הראשונה משלמים טיפה פחות (108 ₪), בשנה השנייה עדיין פחות (223 ₪), בשנה השלישית כבר יותר (347 ₪), בשנה העשירית הרבה יותר (1492 ₪), ובשנה השלושים משלמים כבר לא פחות מ-10,000 ₪! במצטבר משלמים על פני כל התקופה כ-110,000 ₪ בדמי הניהול!! אז אנא מכם, אם אתם עדיין חושבים שעמלת קנייה והמרת מט"ח זולה יותר מדמי הניהול, תחשבו שוב.

    8. לאורך השנים תיק פרטי שמושקע במדדי מניות מניב תשואה גבוהה משמעותית מתיק מנוהל במסלול כללי (בו בוחרים רוב המשקיעים) במוצר כזה או אחר, למשל קופ"ג להשקעה. אם נמשיך עם הדוגמא הקודמת – זוג בני 30 שמשקיעים 1,500 ₪ לחודש עד גיל 60 יגיעו לתיק בשווי 1.7 מיליון ₪ (פחות 9000 שקל עמלות, כבר ציינתי כמה זה זניח). מועד תחילת ההשקעה שלהם לא ישנה כמעט שום דבר והם צפויים להשיג קרוב מאוד ל-7% ריאלי בממוצע לשנה, אולי קצת יותר ואולי קצת פחות. לעומת זאת, במסלול כללי שמשיג תשואות של כ-4% ריאלי לשנה (או משהו כמו 5.6% נומינלי), הם ישיגו כמיליון ₪ בלבד. הבדל של 70% מצדיק לטעמי להשקיע זמן וללמוד איך להשקיע עצמאית בצורה מוצלחת יותר, אתם לא חושבים?

    9. מאיפה נובע פער התשואות הזה? מכמה גורמים שאת חלקם ציינתי בפוסט – תמהיל השקעות שמרני מדי, בוודאי לחוסכים צעירים (כ-1.5%), דמי ניהול מיותרים (כ-0.6%), השקעה מנוהלת שצפוי שתשיג תשואה נמוכה מהמדד במרכיב המנייתי של התיק (כ-0.4%), ומיסוי מיותר על דיבידנדים (כ-0.5%).

    10. חלק ניכר בציבור ירצה השלמה לקצבת הפנסיה שלו – זו טענה שעלתה מס' פעמים ואני מסכים איתה, לחלק מהציבור קצבת הפנסיה שמהווה כ-6-7% מהחיסכון הפנסיוני בעת הפרישה באמת לא תספיק, במיוחד אם החיסכון הפנסיוני הושקע במסלולים סולידיים לאורך רוב השנים ולא רק בסמוך לפרישה. אבל, בהנחה וחסכו בנוסף בחשבון פרטי, הם יוכלו בקלות לייצר לעצמם "קצבה עצמאית" בגובה 3% מהתיק הפרטי ובמרבית המקרים בהם נדרשת השלמה לקצבת הפנסיה, זה יהיה די והותר. אם נמשיך את הדוגמא הקודמת, מתיק של 1.7 מיליון ₪ שנחסך במשך 30 שנה (השקעה חודשית של 1,500 ₪), ניתן למשוך 51,000 ₪ לשנה, או 4,250 ₪ לחודש. בתור השלמה לקצבת הפנסיה וקצבת הזקנה זה יפה מאוד, וכמובן שאם חסכו והשקיעו יותר לאוך השנים אפשר יהיה לייצר קצבה עצמאית גבוהה יותר באותו שיעור.

    11. משיכות עצמאיות של 3% מתיק פרטי לאחר הפרישה משמרות את ההון ומאפשרות לחיות רק מהתשואה, ובמרבית המקרים ההון גדל בצורה משמעותית. מוזמנים לבדוק במחקרים שונים ולהריץ סימולציות במחשבון FireCalc.

    12. על משיכות מהתיק לאחר הפרישה נשלם מעט מאוד מס, אם בכלל. לאחר גיל 60 חבות המס נגבית לפי מדרגות מס שולי ועד גובה מס רווחי הון, כלומר 10%, 14% 20% ורק אח"כ 25%. אם נמשיך עם הדוגמא הקודמת – נניח ששני בני הזוג מקבלים קצבה בגובה 5,668 ₪ כ"א מהחיסכון הפנסיוני – הקצבה כולה תהיה פטורה ממס כי הסכום הזה הוא תקרת הפטור ממס על הקצבה למי שפורש אחרי שנת 2025. אם ימשכו בנוסף 51,000 ₪ לשנה מהתיק, אז לא כל הכסף חייב במס כי לא כולו הוא רווח, חלקו הוא הקרן בלבד. אבל אפילו אם נניח שכל הכסף חייב במס, מדובר על כ-25,000 ₪ בשנה לכל אחד מבני הזוג, כל הסכום ייכלל במדרגת ה-10% וכולו יהיה פטור ממס בגלל נק' זיכוי ממס. כלומר שני בני הזוג יוכלו לקבל 5,668 * 2 קצבת פנסיה + 4,250 "קצבה עצמאית" + 4,600 קצבת זקנה = כ-20,000 ₪ לחודש פטורים ממס. נחמד מאוד, לא? בעצם אם חסכו והשקיעו יותר לאורך השנים הם יוכלו למשוך סכום גבוה משמעותית מהתיק הפרטי בפטור ממס או בחבות מס נמוכה מאוד. למשל על משיכת רווחים של 75,000 ש"ח לאדם משלמים רק 10% מס (7500 ש"ח), מתוכם כ-6000 פטורים ממס בגלל נק' זיכוי. יוצא שבני זוג מעל גיל 60 עם קצבת פנסיה לא גבוהה שלא חייבת במס, יכולים למשוך אפילו 150,000 ש"ח ביחד בשנה, ולשלם עליהם 3000 שקל מס בלבד (שמהווים 2% מס בלבד מתוך הסכום שמשכו). אם הולכים לפי כלל ה-3% זה אומר שגם אם יש להם תיק של 5 מיליון ₪ הם יוכלו למשוך כ-150,000 ₪ מתוכו בחבות מס אפסית.

    13. בתרחיש הקודם אין שום צורך במשיכות של יותר מ-3% מהתיק למרבית הפורשים. אם היו משקיעים בקופ"ג להשקעה במקום בתיק פרטי היה נשאר הרבה פחות כסף בפרישה. אבל אפילו אם היה להם בדיוק את אותו סכום בפרישה, בגלל מנגנון הפנסיה הלא כ"כ יעיל (כפי שציינתי בפוסט), היה נשאר להם הרבה יותר ביד אם היו משקיעים בתיק פרטי, בהשוואה למי שמקבל קצבה יותר גדולה מקופ"ג להשקעה ומשקיע את ההפרש. על סכום של 1.2 מיליון הפער של מה שנשאר ביד אחרי 20 שנה בין תיק פרטי לבין קופ"ג להשקעה עומד על כמיליון שקלים.

    14. לגבי הכותרת – היא אולי נתפסת כפרובוקטיבית, אבל זה לא משנה את העובדה שקופ"ג להשקעה הוא אכן מוצר גרוע. לא הכי גרוע בעולם, יש גרועים יותר, אבל תיק פרטי עדיף באופן מובהק.

    15. לגבי האשמות סרק על נדב טסלר – נדב היה בקורס שלי, מכיר אותי אישית, ואם הוא לא היה חושב שיש לי מה לתרום, הוא לא היה מפרסם את הפוסט הזה כפוסט אורח אצלו באתר. תנו לו קצת קרדיט שהוא בחן את הדברים בעצמו את הדברים.

  15. הפוסט מעניין, מסכים עם רוב מה שכתוב ועם המסקנות.
    רק הערה אחת.
    המסקנה המרכזית שמוצגת פה נובעת מעניין הרבה יותר רחב מהאם קופת גמל להשקעה היא מוצר טוב או לא.

    כאשר מכניסים כספים לקצבה הפנסיונית (על חשבון תיק רגיל), בגדול, מקריבים משהו אחד מרכזי ומרוויחים משהו אחד מרכזי.
    הרווח הוא היכולת למשוך הרבה יותר מבלי להסתכן בהתרוקנות התיק וההפסד הוא הקרבת הירושה (עד כדי הבטחת קצבאות).
    זאת בערך אותה תובנה אשר מוצגת במאמר רק שההקשר לקופת גמל להשקעה מרגיש כמו התבוננות טיפה צרה על שאלה הרבה יותר רחבה.

    • אתה צודק – העניין העיקרי הוא מנגנון קצבת הפנסיה שמתוכנן לרוקן את הכסף לפי תוחלת החיים הצפויה. הקשר לקופ"ג להשקעה הוא שכאשר מדובר ב*השלמה* לקצבת הפנסיה הרגילה, ניתן להפוך את היוצרות – במקום שהכסף יושקע במכשיר שמייצר כ-3.5% תשואה ומושכים ממנו 7%, ניתן להשקיע אותו באפיק שמייצר 7% בממוצע לשנה ולמשוך ממנו 3-4%. זה מאפשר את שימור הכסף, ובמרבית המקרים גם הגדלה משמעותית שלו, שיכולה לשמש למשיכת סכום חד פעמי גדול בעתיד, ירושה או שילוב של שניהם.
      בפנסיה הרגילה – למי שאין צבירה מאוד גדולה זה פשוט לא יעבוד כי לא יוכלו להסתפק במשיכות של 3-4% (אם בכלל היתה אפשרות כזאת, מאז 2008 הכספים קצבתיים), אבל בהשלמה לפנסיה זה בהחלט יכול להספיק לרוב הציבור.

      • האם בקרן פנסיה המשיכה היא מעל לתשואה , בשלב מסוים אתה מקבל כסף שלא אתה הכנסת. לא כדאי?

        • אם חיית יותר מהממוצע זה כדאי במידה מסוימת, אם חיית פחות מהממוצע זה בוודאי לא כדאי. הקצבה מתוכננת בצורה כזאת שהכסף יתרוקן לפי תוחלת החיים הממוצעת. אבל לפי ההשוואה המספרית, אם אתה במצב הפוך, כלומר במקום משיכות גבוהות מתיק בתשואה נמוכה, תעשה משיכות נמוכות מתיק בתשואה גבוהה, אז הכסף יישמר ואפילו יגדל למרות המשיכות, ויישאר לך ביד יותר, במרבית המקרים, וגם בתרחיש הגרוע ביותר אם תמשוך 3% הכסף יישמר ברובו.

          לכן אני אישית מעדיף לא להגדיל את קצבת הפנסיה, אלא להשאיר יותר כסף הוני, שממנו במידת הצורך ניתן למשוך "קצבה עצמאית" משלימה.

  16. תודה על הפוסט, הוא מעניין מאוד.

    יחד עם זאת, למי שבמועדון "חבר" יש דמי ניהול של 0.39% בלבד על קופת גמל להשקעה.
    בתיק השקעות עצמאי לעומת זאת יש דמי המרת מט"ח, דמי ניהול של הקרן נאמנות, עמלות קניה ומכירה, שלל עמלות שונות של בית השקעות, ומיסים שצריך לשלם.
    בנוסף יש את ההתעסקות, הלמידה, איזון התיק, חיפוש קרנות חדשות במידה והקרן שלך החליטה להעלות את דמי הניהול ועוד.

    עד כמה תיק השקעות עצמאי באמת זול יותר מקופת גמל להשקעה בדמי ניהול של 0.39%? והאם זה מצדיק את הלמידה וההתעסקות?

    • הי דן, שאלה טובה מאוד.
      בתגובה הארוכה למעלה בסעיף מס' 7 ביצעתי ניתוח של עלות דמי ניהול על פני 30 שנה בהשקעה של 1500 ש"ח לחודש במכשיר מנוהל עם דמי ניהול של 0.6%, ולאורך השנים העלות הסתכמה לכ-110,000 ש"ח! אם נשנה את דמי הניהול ל-0.39% זה יקטין את העלות ונגיע לכ-68,500 ש"ח, עדיין סכום מאוד גבוה, וזה לעומת דמי ניהול חשבון בחשבון פרטי בבית השקעות שהם כ-15 ש"ח לחודש או 180 לשנה. גם כשלקחתי בחשבון עלות המרת מט"ח ועמלת קנייה הגענו לכ-300 ש"ח לשנה, או 9000 לאורך 30 שנה, הרבה פחות מעשרות אלפי השקלים שהולכים על דמי ניהול בתיק מנוהל.
      מעבר לכך אין "שלל עמלות של בית השקעות" (רק בבנקים תוקעים עמלות מיותרות ודמי משמרת וכו'), ואם לא מוכרים לא משלמים בכלל מיסים. בד"כ גם לא צריך לדאוג יותר מדי לאיזון התיק, ולכל היותר לאזן ע"י השקעות המשך, בלי למכור בכלל ובלי לשלם מס רווחי הון.

      אבל למען האמת דמי הניהול והעלויות זה אולי החלק הפחות חשוב בסיפור – התשואה וההתאמה לצרכים הרבה יותר חשובה. למי שמתכנן להשקיע לטווח ארוך עדיפה השקעה בקרן פאסיבית מנייתית לעומת תיק במסלול כללי ופערי התשואה מגיעים לכ-3% לשנה לערך (סעיף 9 בתגובה למעלה מסביר את פערי התשואה). כמה זה שווה במספרים? לפי אותה דוגמא – הפער הוא 700,000 שקלים לאורך 30 שנה!
      ההתעסקות גם היא פשוטה מאוד – ניתן להקדיש לא יותר משעה אחת במצטבר במשך שנה לביצוע מס' בודד של רכישות, שכל אחת לוקחת כ-2 דק' (אחרי שמכירים פעם אחת מה לעשות זה ממש פשוט ומהיר).
      לגבי עניין הלימוד – אתה צודק, צריך להשקיע בזה זמן ולדעתי זו יכולת שחשוב לכל אחד שדואג לעתיד הפיננסי שלו לפתח. אני, כמו אחרים שלמדו עצמאית, השקעתי מאות רבות של שעות בקריאה בבלוגים, ספרות, מחקרים ועוד (אני קצת גיק אז חפרתי יותר בנתונים ובאקסלים עם מחקרים משלימים משלי – אבל זה רק אני 🙂 ). אבל כיוון שלמרבית האוכלוסיה אין את הזמן להשקיע בלימוד עצמי, וגם לא תמיד מגיעים למסקנות ולתכנית פעולה גם אחרי מאות שעות של קריאה (כי קשה להבחין בין עיקר לתפל בעולם הזה) – בניתי את קורס החירות הפיננסית שמאפשר לקצר תהליכים וב-10 שעות בלבד מאפשר ללמוד את כל הרקע החשוב בתחום, לדעת לתכנן את התיק, לבחור את המוצרים המתאימים, ואת כל הפרקטיקה של המימוש, לרבות לקיחת אחריות והפקת המיטב מהחיסכון הפנסיוני, לא רק מהתיק הפרטי. אם הציבור האמריקאי יודע להשקיע עצמאית, אין סיבה שגם הציבור הישראלי לא ילמד איך לעשות זאת בעצמו, במקום להסתמך על אחרים.

      • בנוסף – אם בוחרים בקרנות זרות של Blackrock או Vabguard למשל – הם היסטורית אף פעם לא מעלים דמי ניהול כמו הקרנות הישראליות, ואפילו יש להם היסטוריה של הורדת דמי הניהול. אלא אימפריות ותיקות ומכובדות מאוד להשקעות פאסיביות – ראה תגובה נוספת למטה שמרחיבה על העניין.

      • בוא נניח שקונים קרן של Vanguard כמו VT.
        דמי הניהול שלה הן 0.19% בפעם האחרונה שבדקתי. כלומר זה לא 0.39% או עמלות שונות (יחסית נמוכות). אלא, 0.39% או 0.19% + עמלות שונות (יחסית נמוכות).
        בנוסף, ממה שקראתי, VT לא צוברת את הדיבידנדים אלא מחלקת אותם אחרי ניכוי מס של 25%. כלומר יש מס.

        מצאתי אפילו את הקטע שקראתי, הנה ציטוט היישר מתוך הבלוג של הסולידית: "נכון להיום, תשואת הדיבידנד של VT עומדת על 2.36% בשנה. ניכוי מס במקור בשיעור של 25% שווה ל-0.59% בשנה. הוסיפו זאת לדמי הניהול של הקרן: 0.19% – ופתאום VT לא זולה כל כך: עלותה הכוללת בפועל עבור המשקיע הישראלי היא 0.78% בשנה."

        אולי אני לא הבנתי נכון, תקן אותי אם אני טועה.

        אני מסכים שבטווח של 30 שנה הקרנות הפסיביות ישיגו תשואה יותר טובה מקרנות אקטיביות. השאלה מה קורה אם אני משקיע לטווח יותר קצר של 10-15 שנים. במצב כזה אולי ההפרש לא גדול (במיוחד כשלקרן האקטיבית יש דמי ניהול יחסית נמוכים של 0.39%) ואולי אפילו לקרנות האקטיביות יש יתרון?

        • אתה צודק דן, ולכן עדיף לרכוש קרנות איריות (נניח של אותה ואנגארד באירלנד, או של בלאקרוק אירלנד) שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו ממס (וגם על החלק האמריקאי של המדדים שמחוייב במס יש מס מופחת של 15% בלבד בגלל אמנת המס בין אירלנד לארה"ב).

          מעבר לכך – גם מוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה חוטף את המיסוי על דיבידנדים, בין אם הקופה מחזיקה מניות באופן ישיר ובין אם היא מחזיקה מדדים. במדדים המיסוי אפילו יותר גבוה, כיוון שהגופים הישראלים נחשפים למדדי חו"ל באמצעות חוזים עתידיים, שמגלמים ניכוי מס במקור של 30%.

  17. היי תודה על התשובות לדעתי אתה די מקצועי. שאלה נוספת נכנסו לאחרונה לארץ קרנות של blackrook בשקלים האם זה מומלץ? אין בהן המרת מטבע אך מה עם דמי הניהול ומיסוי דיוידנדים?

    • שאלה מצוינת אייל!
      קודם כל למי שלא מכיר -BlackRock היא אימפריה אמריקאית של קרנות פאסיביות שמשקיעות במדדים, ובשנים האחרונות היא פתחה חברה בת באירלנד (וכך עשתה גם אימפריה נוספת – Vanguard). למה זה טוב לנו? כי הקרנות האמריקאיות מחוייבות לחלק דיבידנדים, ואז בעל כורחנו "נחטוף" אירוע מס גם אם היינו מעדיפים שהדיבידנדים יישארו מושקעים וימשיכו לייצר תשואה עם ריבית-דריבית. חלק מהקרנות הישראליות אמנם משקיעות מחדש את הדיבידנדים אבל הן עושות את זה נטו ממס, כלומר מגולם ניכוי מס במקור על הדיבידנדים (ואפילו בשיעור יותר גבוה של 30%).

      הקרנות של BlackRock ו-Vanguard שנרשמו באירלנד משקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו ממס, ומדובר בחיסכון אדיר עם הגדלה משמעותית של התשואה לטווח הארוך. הקרנות האלה נסחרות בבורסות שונות באירופה (לונדון, שוויץ, גרמניה, הולנד וכו') וניתן לרכוש אותן בקלות דרך כל בנק או בית השקעות ישראלי. נכון, יש עלות המרת מט"ח ועמלת קנייה טיפה יותר גבוהה מרכישות של קרנות שנסחרות אצלנו בבורסה בת"א, אבל כמו שציינתי בתגובה הארוכה למעלה בסעיף 7 – זו עמלה חד פעמית על הרכישה ולכן זניחה מאוד לטווח הארוך.

      כמובן שעדיף לחסוך ולהוזיל עלויות כמה שרק ניתן, ואכן לאחרונה חלק מהקרנות האיריות של BlackRock החלו להיסחר בבורסה בת"א וניתן לרכוש אותן בשקלים, לחסוך עלות המרת מט"ח, ולהוזיל מעט את עמלת הקנייה. אבל הקרנות שהחלו להיסחר כאן לא מספיק טובות לטעמי בעיקר בהיבט הפיזור – יש קרן על מדד S&P 500, אבל אני מעדיף להשקיע במדד עולמי רחב ולא רק בארה"ב (הפיזור מקטין את התנודתיות ושומר על אותה רמת תשואה), וכן להשקיע גם במניות קטנות ולא רק ב-500 חברות ענק (מניות קטנות מניבות תשואה גבוהה יותר בכ-2% לשנה בממוצע). יש אמנם קרן נוספת של מדד עולמי רחב, אך דמי הניהול בה גבוהים (0.6%). אני אישית בחרתי שתי קרנות איריות אחרות של BlackRock – אחת כוללת כ-1600 חברות גדולות-בינוניות מכל העולם המפותח, והשנייה כ-4000 מניות קטנות מכל העולם המפותח. כרגע הן עוד לא נסחרות בארץ ואני רוכש אותן בבורסת לונדון. יש דיבור שקרנות נוספות יתחילו להיסחר בת"א בחודשים הקרובים, ואם אותן קרנות ייסחרו גם פה, מן הסתם יהיה עדיף לרכוש אותן ישירות בשקלים.

  18. יש דבר שלא התייחסת אליו,
    מי שעצמאי מחויב להקפיד לקרן פנסיה,
    תקן אותי אם אני טועה אבל השקעה בתקופת גמל להשקעה במדדי מניות יפיקו תשואה טובה יותר לפנסיה מאשר קרן פנסיה רגילה.

    במקרה שלי אני עצמאי ושכיר ואני מוצא לנכון לשים את יתרת כספי הפנסיה שאני מחויב לשים בקופת גמל להשקעה מושקעת במניות. ככה יש לי יתרה גבוה לפנסיה.
    אצייו שזה במקביל לחשבון IRA שאני משקיע בו בקרנות מחקות מדד

    • שאלה טובה רועי. צריך להבין משהו עקרוני – התשואה תיקבע ע"ס הנכסים בהם אותו מוצר משקיע ולא ע"ס סוג המוצר – כלומר אם תמהיל המניות/אג"חים בין שני מוצרים (קופ"ג להשקעה, קרן פנסיה, קופ"ג פנסיונית, פוליסת חיסכון או חשבון השקעות פרטי) יהיה דומה – אז גם התשואה תהיה דומה. אם הרכב הנכסים זהה גם התשואה תהיה זהה.

      לכן זה לא משנה בכלל מה המוצר, אלא במה הוא משקיע. אם יש לך הרבה שנים לפרישה, זה רעיון חכם להעביר את החיסכון לפרישה למסלול מנייתי כדי להגדיל את התשואה לטווח הארוך. לדעתי מה שפיספסת פה זה את הטבת המס בהפקדה לחיסכון פנסיוני "רגיל" (לא משנה אם בקרן פנסיה או קופ"ג רגילה) – הטבה שלא קיימת בהפקדה לקופ"ג להשקעה. בקרן הפנסיה או בקופ"ג הרגילה תוכל לבחור במסלול מנייתי ולהשיג את אותה תשואה (או אפילו מסלול IRA בקופ"ג שזה הכי מומלץ למי שמנוסה). אני חושב שכדאי לך להתייעץ עם מומחה בתחום כדי למצות את הטבות המס.

    • הי רועי,

      חיסכון בקופת גמל להשקעה לא מוכר לעצמאי מתוקף חובת ההפקדה לפנסיה לעצמאים ולא מקנה הטבות מס במועד ההפקדה.
      כעצמאי הייתי משתמש בקופת הגמל להשקעה לצורך כרית ביטחון או חיסכון נוסף לפרישה (שניתן להשתמש בו במידת הצורך גם לפני הפרישה) – וכאן רונן היה חולק עלי.

  19. דבר אחד שכחת ביתרונות – הון עצמי ראשוני.
    בקופת גמל להשקעה הוא אפסי.
    כמה נדרש כדי להשקיע בקופת השקעות פרטית

    • זה לא נכון איתי, ציינתי את זה בתגובה הארוכה למעלה (סעיף 6) – ניתן להתחיל להשקיע מאלפי שקלים בודדים בחשבון השקעות עצמאי. אולי חשבת על תיק פרטי מנוהל ששם בד"כ יש מינימום גבוה לפתיחת התיק, אבל כל הרעיון הוא השקעה עצמאית זולה ללא דמי ניהול מיותרים.

  20. ועוד משהו, אתה קובע עובדות ונותן דוגמא את האמריקאים שיודעים להשקיע בעצמם , זה ממש לא נכון , לאמריקאים יש מתכנן פיננסי משפחתי ומשלמים לו 1% בשנה כדי שהוא ינהל את ההשקעות. שזה הרבה יותר מהעלויות ניהול כספים בארץ וגם הרבה יותר מקופת גמל להשקעה.

    • יש גם כאלה, אבל זה חלק קטן יחסית, ואני לא מוצא שום הצדקה לשלם 1% לשנה על ניהול שלא סביר שיביא תוצאות מוצלחות.
      בכלל בשנים האחרונות אחרי שחלקים ניכרים מהציבור התוודעו לתוצאות המחקרים הרבים שהראו שלאורך עשורים רבים כמעט אף קרן מנוהלת לא השיגה תשואה גבוהה מהמדד, היצע המוצרים הפאסיביים עוקבי מדד גדל בצורה ניכרת, ו*המון* כסף זורם מהשקעות מנוהלות להשקעות פאסיביות, במה שכונה "אחת מנדידות הכספים הגדולות בהיסטוריה" (http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001192711).

      בשביל לבנות תיק עצמאי כל מה שנדרש הוא לבחור 2-3 קרנות ולהשקיע בהן לאורך שנים רבות. זה ממש פשוט, ממש זול, יותר רווחי מהשקעה מנוהלת, ומידת ההתעסקות בתיק אחרי בניית התכנית הראשונית היא כשעה במצטבר לאורך שנה שלמה.

  21. רונן יש לך מדד שאתה משקיע בו? על איזה מדד מדובר ?
    חשוב לציין שמדד מניות יכול להיחתך ב50 אחוז בשנה, זה כבר מספר פעמים בעבר. אם מדברים על חסכון לטווח של 30 שנה כמו שאתה אומר אז מי יודע איפה הכי נכון להשקיע? הרי ברור שזה ישתנה בטווח הארוך, קח לדוגמא את מדד המניות היפני, האם משקיע יפני שקנה את המדד שלו ב1990 בשער 40,000 והשקיע ל30 שנה הרוויח? ממש לא, הוא עדיין מופסד, ויפן הייתה אז כלכלה שנייה בגודלה בעולם .מה מבטיח לך שלקנות היום את הs&p500 יניב יותר מזה? אולי עדיף בכלל לקנות מדד סיני . ואת זה גם צריך ללמד את הציבור.

    • אתה צודק עובד, והפתרון הוא פיזור גלובלי רחב, לא להשקיע רק ביפן למשל, ובטל לא להשקיע רק במדד של מדינה קטנה וחביבה במז' התיכון, כי זה ממש לא עונה להגדרה של פיזור רחב.
      אם מסתכלים על -S&P 500 למשל, אז לאורך 150 שנה התקופה השלילית הארוכה ביותר היתה 12-14 שנה בלבד, וזה קרה בסה"כ 4 פעמים בהיסטוריה… כאשר מסתכלים על פרקי זמן ארוכים, וכן כאשר משקיעים בצורה עקבית על ציר הזמן (השקעה כל חודש/ כל רבעון למשל במשך שנים לעומת השקעה חד פעמית), אז נוצר מיצוע על פני ציר הזמן – וכך מנטרלים את התנודתיות של השוק ומתכנסים לתשואה הממוצעת הרב-שנתית, שעומדת על כ-7% ריאלי לשנה. לכן גם אם יש ירידות ומשברים, זה לא כ"כ משנה לנו, כי השקענו גם בשיא אבל גם בתחתית (ומה שהושקע בתחתית צבר תשואה גבוהה מהממוצע הרב-שנתי).

      אז בסה"כ ה-S&P 500 זו אופציה לא רעה בכלל, זה אמנם מדד אמריקאי, אבל בפועל הוא מייצג טוב של הכלכלה העולמית כי מרבית החברות הכלולות בו הן חברות רב לאומיות עם פעילות מכירות ולפעמים גם מחקר ופיתוח בכל רחבי העולם. אבל יש אפשרויות יותר טובות מה-S&P 500 עם פיזור יותר רחב, למשל מדד MSCI World Index שכולל 1600 חברות גדולות-בינוניות מכל העולם המפותח החלק האמריקאי בו הוא בערך 60%, כך שבכל מקרה ארה"ב היא כוח משמעותי בכלכלה העולמית), אבל זה נותן חשיפה גם לאירופה, קנדה, אוסטרליה, מדינות אסיה המפותחות ואפילו ישראל! היסטורית כאשר מבצעים פיזור גלובלי רחב ולא רק ארה"ב, משיגים את אותה תשואה אבל עם תנודתיות מופחתת (https://vanguardblog.com/2019/02/14/the-case-for-global-equity-investing-and-a-happy-marriage/?fbclid=IwAR0xaYntXjmGyOut1skJ4vYtir84PWfMbcDLEy9ecQl22a08-S9NTYVuSJg).

      אני אישית משקיע במדד הזה, וגם במדד שנקרא MSCI World Small Cap Index שכולל כ-4000 חברות קטנות מכל העולם. היסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה ריאלית של כ-9% לעומת 7% של הגדולות (אבל עם יותר תנודתיות, אין ארוחות חינם). זה לא מהווה ייעוץ כמובן, כל אחד צריך להתאים את התיק לצרכיו ובעיקר לבחור תמהיל מנייתי/סולידי בהתאם לצרכים שלו ושל משפחתו, אבל לפחות לגבי החלק המנייתי בתיק, מדובר בפיזור רחב מאוד, שמקטין תנודתיות וסיכונים, ונשען על סטטיסטיקה ארוכת טווח.

  22. תודה על התשובה לא בטוח שהבנתי blackrook הישראלית מנקה מס מהדיוידנדים?

    • לא, הקרנות של BlackRock שנסחרות בארץ הן לא קרנות ישראליות, הן קרנות איריות שחלים עליהן חוקי המס המיטיבים של אירלנד (עם מיסוי מופחת ואפילו 0 על דיבידנדים). חלק מהן פשוט החלו להיסחר לאחרונה גם בבורסה בת"א, בנוסף לבורסות בלונדון, אמסטרדם, גרמניה, וכו'). הבורסה לא קובעת את התקנות שחלות על הקרן, הבורסה היא בסה"כ מחשב שמפגיש קונים ומוכרים, וכך הקרנות האלה יכולות להיסחר במקביל במס' בורסות שונות.
      קרנות ישראליות הן קרנות של מנפיקים ישראלים (מגדל, תכלית, הראל, פסגות, קסם) – והן משקיעות מחדש את הדיבידנדים נטו ממס ולא ברוטו ממס. רק על העניין הזה מפסידים משהו כמו 0.6% מכל התיק כל שנה (כי תשואת הדיבידנד ההיסטורית היא בערך 2% לשנה ועל זה מנוכה במקור 30% מס). זה יכול להיות יותר גבוה מדמי הניהול של מוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה.

      • למה מס של 30 אחוזים? צריך להיות 25 אחוז לא?

        • זה בגלל שהן לא קונות ישירות את המניות (כי הגופים הישראלים לא חברי בורסה בארה"ב, לונדון, טוקיו וכו'), אלא עוקבים אחרי המדדים בעקיבה סינטטית באמצעות חוזים עתידיים (אפשר לראות את זה בתשקיף של הקרנות). החוזים האלה מגלמים ניכוי מס במקור של 30% על דיבידנדים.

      • הכסף שלנו בטוח כאשר משקיעים בקרנות זרות? הם או מנהליהם לא יכולחם לקחת את הכסף שלנו ולהעלם? יש איזה מנגנון בטחון שזה לא יקרה?
        אגב אותה שאלה רציתי לשאול לגבי קרנות ישראליות?

  23. דרך אגב לדעתי הבאג המרכזי אולי היחיד היא חשיפה לסיכון מט"ח כולנו חיים בשקלים ומטבע יכול לרדת בעשרות אחוזים לאורך שנים (ראה מה קרה ללירה סטרלינג מול השקל ב 12 שנים האחרונות,ואפילו לדולר)

    • נושא גידור המט"ח הוא עניין חשוב שנידון פעמים רבות. באופן אישי אני לא מגדר ולא רואה כל צורך בגידור מט"ח במרכיב המנייתי של התיק, מהסיבות הבאות:

      1. בכספים שמיועדים לטווח קצר-בינוני יש חשיבות רבה לצמצום התנודתיות, וזו הסיבה שהמרכיב הסולידי (לרוב אג"חי) בתיק צריך להיות נקוב בשקל. אג"חים גם ככה מייצרים תשואה נמוכה מאוד (במיוחד בשנים האחרונות), ואם תבחר אג"ח ממשלת ארה"ב למשל כי אתה חושב שהוא בטוח מאג"ח ממשלת ישראל, אז אולי תגדיל טיפה את הביטחון (ממש טיפה), אבל מנגד תנודות השקל-דולר עשויות להיות גבוהות משמעותית מהתשואה, ולכן אין בכך שום היגיון.

      2. זה נכון שהשקל התחזק ב-10-15 שנים האחרונות מול הדולר וסל המטבעות העולמי, בעיקר בגלל שישראל הפכה למדינה יותר מפותחת עם כלכלה יותר חופשית (הרבה בזכות רפורמות של נתניהו כשר אוצר ב-2003), ובשנים האחרונות אנחנו גם חלק מה-OECD ונכללים ברשימה מצומצת של 23 מדינות מפותחות. בגלל הסיבות האלה השקעות זרות זרמו לישראל, חברות גלובליות פתחו כאן מרכזי מחקר ופיתוח, וזה תרם לעליית השקל.

      3. עכשיו, כשישראל הפכה לאחת מהמדינות המפותחות – כדאי שנבחן היסטורית את מה שקורה במרבית המדינות המפותחות: ב-20-30 שנה האחרונות האינפלציה בכל המדינות המפותחות היתה קרובה מאוד ל-2% שנתי (כלומר לא היתה שחיקה בערך המטבע בשום מדינה מפותחת), וגם אצלנו המצב דומה. יש לפעמים סטיות, למשל אי הוודאות בנוגע לברקזיט שציינת שהורידה את הליש"ט (ועכשיו יש דיווחים על הסכם מתקרב בין בריטניה לאיחוד האירופי אז אולי הוא יתקן בחזרה), אבל אין הבדלים דרמטיים לטווחים ארוכים של 20-30 שנה.

      4. כספים שמיועדים לטווח ארוך עדיף להשקיע במדדי מניות מפוזרים, כי התנודתיות שלהן לא רלוונטית לטווח הארוך והתשואה גבוהה משמעותית מכל אפיק אחר, במיוחד עם הריבית-דריבית. כאשר משקיעים במדדי מניות, תהיה תנודתיות גם במחירי המניות וגם במט"ח, אבל לטווח הארוך סביר שתנודתיות המט"ח תהיה זניחה.

      5. האם יש סיכוי שדווקא השקל יתחזק משמעותית ב-20-30 שנה הקרובות? קשה לדעת ואני משתדל להימנע מנבואות, אבל אני לא רואה סיבה לחשוב שדווקא הכלכלה הישראלית תצמח משמעותית יותר משאר המדינות המפותחות (מה שיזרים לכאן השקעות זרות ויחזק את השקל), במיוחד לאור החיזוק שכבר בוצע בשקל ב-10-15 שנה האחרונות. אם כבר, צריך לזכור שאנחנו מדינה קטנה עם סיכונים גיאופוליטיים שונים, ומערכת פוליטית לא הכי יציבה, כך שאני דווקא יותר חושש מאינפלציה ושחיקה בערך השקל. גם זה לא תרחיש סביר בעיניי, אבל אם כבר מדברים על מקרי קצה, אני חושב שיותר סביר שהשקל ייחלש ונחזור לנקוב במחירי דירות ושכירות בדולרים (כפי שהיה כאן בשנות ה-90), מאשר שהשקל יתחזק דרמטית מול הדולר וסל המטבעות.

      5. אבל בוא נגיד ואני טועה ואכן השקל התחזק מול הדולר ב-20% על פני 20 שנה (כלומר יעלה מ-3.5 שקל לדולר ל-4.2). במשך 20 שנה שוק המניות מייצר תשואה ריאלית מצטברת (לפי מדד המחירים האמריקאי) של כ-290%, כלומר $100,000 יהפכו ל-$390,000 במונחי הדולר של היום. אם לאחר 20 שנה תרצה לממש את התיק ולהמירו לשקלים (גם לא סביר שתרצה לממש את כולו, אבל נניח שכן) – אז התיק יהיה שווה $312,000 במונחים שקליים כתוצאה מהתחזקות השקל. כלומר ההשפעה לא כזו דרמטית, ועדיין הרווח יפה מאוד.

      6. אבל נגיד וזה עדיין לא מספק אותך ואתה רוצה לגדר את השקל מול הדולר. צריך להבין שהגידור הזה לכשעצמו עולה כסף (בשימוש בכל מיני נגזרים פיננסיים), ושוחק את התשואה, בוא נעריך את העלות שלו ב-0.5% לשנה. בנוסף, כדי לגדר אתה חייב לרכוש קרנות ישראליות, ואז אתה מפסיד במיסוי על דיבידנדים עוד כ-0.5% כפי שדיברנו (כנראה שיותר, וגם תשלם דמי ניהול מעט יותר גבוהים). אז בסה"כ נניח שתקטין את התשואה בערך ב-1% לשנה, כלומר תשואה ממוצעת של 6% ריאלי לעומת 7% לשנה. כמה זה משפיע לטווח של 20 שנה? אותם $100,000 יהיו שווים אחרי 20 שנה $320,000, כלומר תפסיד בוודאות תשואה משמעותית של כ-$70,000, לטובת סיכון של אולי להפסיד קצת יותר. מצד שני – אם השקל דווקא יירד ולא יתחזק, הפסדת עוד יותר!

  24. אני מושקע ב spy ויורד לי מס על דיוידנדים בארה"ב האם כדאי לי למכור ולקנות spy אירי ואם כן אתה יכול לתת סימולים מדוייקים של קרנות זולות של ואנגארד או blackkrook שאינן מנקות מס על דיוידנדים?

  25. רונן תודה על ההסבר.
    – האם תוכל לתת דוגמא לחשבון השקעה פרטי ללא דמי ניהול (\עלות מערכת מסחר) שמאפשרת לא לבצע פעולות במשך שנים .
    – על איזה סוג קרנות חשבת ? – גם בקרנות יש דמי ניהול אומנם קטנים , ומס ירושה לפי המדינה.
    – אפשר לנצל את היתרונות של שני האפיקים ולפצל
    להשקיע כך שלפחות חצי מהפנסיה תתקבל ממסלול פנסיוני מוטה קצבה שנותן קצבה גבוה יותר כמו קופת גמל אישית להשקעה החלק הזה לא ישאר לירושה. ואת השאר במסלול הוני לפי הגיל כך גם המסלול הזה יפגע מעט ורובו ישאר.
    הפיצול גם מקטין את הסיכון.

    • הי עמי,
      לגבי דוגמא לחשבון השקעות פרטי – זה נכון לכל בתי ההשקעות בארץ (למשל מיטב דש טרייד, IBI וכו'), אתה משלם שם כ-15 ש"ח לחודש ולא משלם כלום אם אתה לא מבצע רכישות, ואם תרכוש תשלם המרת מט"ח ועמלת קנייה רק על החלק שרכשת, ולא על כל התיק.. בדוגמא שנתתי למעלה תשלם כ-300 שקלים בלבד לשנה.
      לגבי קרנות – נתתי דוגמא לשתי קרנות איריות בפיזור עולמי רחב בתגובה למעלה.

      לגבי פיצול – לטעמי החסרונות הרבים של קופ"ג להשקעה עולים משמעותית על היתרונות, ואם אתה דואג שקרן הפנסיה שלך תושקע במסלול מנייתי עד כעשור בערך לפרישה, סביר מאוד להניח שהפנסיה לבד תספיק לך ולא תזדקק לקצבה נוספת (כהערת אגב אציין שגם בחיסכון הפנסיוני יש עוד כל מיני שיפורים שאפשר לעשות כדי להגדיל את התשואה ואפילו את הכיסוי הביטוחי, כמו פיצול הפקדת תגמולים לקרן פנסיה ופיצויים לקופ"ג IRA – זה נידון כאן באתר מס' פעמים).

      אז מי שמתנהל כמו שצריך עם החיסכון הפנסיוני, כנראה שהוא יספיק לו לפרישה, וגם אם לא, אפשר לייצר בקלות "קצבה עצמאית" ע"י משיכות של 3% לשנה מהתיק הפרטי כפי שתיארתי, זאת אסטרטגיה חסרת סיכון ע"ס העבר כי מדובר בשיעור משיכה מספיק נמוך שמאפשר לתיק לשרוד גם 50 שנה ויותר, למרות המשיכות השוטפות. לרוב המוחלט של הציבור זה יהיה די והותר.

  26. תודה.בחלק האג"חי איזה היית קונה זר או ישראלי? קונצרני או ממשלתי? אני כרגע מושקע ב bnd ו bsv ו tip האמריקאי.

    • כמו שרשמתי למעלה, בחלק האג"חי עדיף להחזיק אג"ח קצר טווח ובמטבע המקומי בלבד, כי לטווח קצר תנודות השקל-דולר יהיו כנראה גבוהות מהתשואה… אז זה משאיר אותנו עם אג"חים מקומיים – ממשלתיים או קונצרניים בדירוג גבוה (אתה לא רוצה להסתכן עם אג"חים בדירוג נמוך). נכון לעכשיו, אם תבחן את כל האג"חים הממשלתיים עד למח"מ של 13 שנה – כולם מניבים תשואה ריאלית שלילית(!), ולא היית רוצה אג"חים ארוכים יותר למרכיב הסולידי בתיק, כי אג"חים ארוכים מאבדים הרבה מערכם בבורסה בזמן עליות ריבית. אז לטעמי (לא ייעוץ וכו'), כבר עדיף אג"ח קונצרני איכותי. אני אישית משקיע בקרן עוקבת מדד תל-בונד 20 (שכולל 20 אג"חים מהחברות הגדולות והיציבות במשק). המח"מ הממוצע של הקרן הזו הוא בערך 4 שנים.

      • בקרן עוקבת מדד תל-בונד 20 איזה קרן?

        • תחפש באתר מאי"ה קרנות מחקות מדדי אג"ח, זה לא כ"כ משנה. יש למשל של מגדל, יש של תכלית, למיטב זכרוני יש גם עוד כמה למגדל כרגע דמי ניהול נמוכים של 0.03%, אבל כמו כל הקרנות הישראליות שמונפקות בדמי ניהול אפסיים, הם עולים אחרי שנה-שנתיים. אבל גם אם יעלו זה לא יהיה פתאום חצי אחוז או משהו כזה, בטח סביב ה-0.2%.

  27. לגבי החוק של חבות מס נמוכה אחרי גיל 60- זה נכון על כספים שנצברו עד גיל 60? האם אתה בטוח? נשמע לי שבמדינת ישראל לא יכול להיות כזה "חור" בחוק שגורם למדינה להפסיד המון מיסים.

    • גם אותי זה הפתיע כשגיליתי את זה, אבל זה אכן המצב, כלומר המיסוי על רווחי הון מתווסף להכנסה החייבת, אבל אם מישהו פרש ואין לו הכנסה נוספת (או שיש לו הכנסה נמוכה) – זה נותן הקלה משמעותית. תראה כאן: https://www.prisha.co.il/article/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93-%D7%92%D7%99%D7%9C-60/

      מתוך סיכום הכתבה: "ככלל, יחיד שמלאו לו 60 שנים בשנת המס ויש לו הכנסה חייבת במס מרווח הון, על רווח ההון הריאלי ישלם מס בשיעור של 25% (או בשיעור של 15% מהרווח, במידה ומדובר בנייר ערך שאינו צמוד) ואולם, אם אין לו כלל הכנסות חייבות במס נוספות או ההכנסות החייבות במס הנוספות אינן מגיעות לסך של 174,360 ₪ בשנת המס 2019, יכול הוא במסגרת הגשת דוח שנתי למס הכנסה לדרוש לשלם מס בשיעורים נמוכים מאלו, דהיינו "לנצל" את מדרגות המס הנמוכות הרלבנטיות להן הוא זכאי בשיעורים של 10% , 14% ו- 20% בלבד גם על רווח הון ! (או מה שנותר מהן לאחר שהביא בחשבון את ההכנסות החייבות במס הנוספות במידה ויש לו)."

      • כן אבל אז אתה דורש המשקיע לבצע מימוש של הרווחים כל שנה , כלומר אתה מרי את מצבנו לעומת גמל להשקעה כי לא יהנה ריבית דהריבית ובנוסף יתווספו לו עלויות נוספות עבור המימוש והרכישה

        • זה לא מרע בשום צורה. אם למשקיע אין צורך במשיכות מהתיק הפרטי/קופ"ג להשקעה אחרי הפרישה כי הפנסיה הרגילה מספיקה לו, אז פה יש פגיעה חמורה בריבית-דריבית דווקא בקופ"ג להשקעה בגלל דמי הניהול, מיסוי מיותר על דיבידנדים, ונושאים נוספים שציינתי.

          אבל אם המשקיע מעוניין בהכנסה נוספת מלבד הפנסיה אחרי הפרישה, אז הוא ייעד את הכסף בקופ"ג להשקעה לטובת קצבה או ימשוך מהתיק הפרטי. רק שבאפשרות השנייה הוא ימשוך מה שהוא צריך, לא ישלם בכלל מס או מעט מאוד, ויוכל לשמר את התיק ואפילו להגדיל אותו עם השנים למרות המשיכות, ובשורה התחתונה יישאר לו יותר הרבה יותר ביד לעומת האפשרות של קבלת קצבה מקופ"ג להשקעה.

  28. המוצר הוא ידידותי לחוסכ/ת הממוצע וקל יותר מניהול תיק השקעות עצמאי , הוא יכול לרוץ על "טייס אוטומטי" ולא מצריך קנייה חודשית/רבעון וכו. היתרות בתיק עצמאי הוא השליטה המוחלטת במה יש שם ולא תמיד העלויות.
    בסכומים נמוכים/הפקדות חודשיות גמל להשקעה פתרון זול יותר. תיק השקעות עם סכומים גבוהים והסכם טוב עם הברוקר יכול להיות זול יותר אבל גם פה זה תלוי מה וכמה והאם הפעולות במט"ח ועוד.

    הטבת מס בפרישה
    פטור מרווחים זה פעם אחת
    בהעברת הכספים לפנסיה מקיפה יראו בכספים שהגיעו מגמל להשקעה כקצבה מוכרת וכך גם הפטור על הקצבה יהיה בהתאם.
    אני בעד לשלב מס מכשירים כחלק מהתיק הגדול ולנצל את היתרונות בכל אחד מהם.

  29. רונן,

    אהבתי את הניתוח שלך וגם למדתי כמה דברים קטנים חדשים.

    מן הניתוח שלך אתה בא למסכנה שאין להשקיע בקופ"ג להשקעה. זה הגיוני. בהמשך אתה בא להחלטה שיש להשקיע באופן נבון בשוקי הון. אבל אני חושב שיש עוד דרך – השקעה בנדלן. לדוגמה בנדלן למגורים, יש תשואה שכ"ד של כ 3% שנתי + עליית ערך הדירה. עלות משכנתא על 50% ממחיר הדירה = רבית משוכללת שלכ 3% שנתי. זאת אומרת, עבור ההשקעה שלך (50% ממחיר הדירה) אתה מקבל 3% תשואה שנתית משכ"ד (על 50% מן הדירה) + עליית ערך על 100% של הדירה. נניח שערך הדירות עולות ב 2% בשנה (מצחיק – כולנו יודעים שזה הרבה מעבר לזה), אז הגענו ל 3% שכ"ד + 2% עליית ערך על השקעתינו + 2% עליית ערך על כספי הבנק = 7%. בדיוק התשואה שאתה מגדיר כסביר בהשקעות בשוקי הון. לכן המסקנה שלי שקניית דירה עדיפה על השקעה בשוקי הון. כמובן יש הרבה יתרונות וחסרונות לטובת 2 הצדדים אבל כמו שכתבת אפשר למצוא פתרונות (לדוגמה: אפשר להפחית את המיסוי על נדל"ן לאפס עם תיכנון נכון ונבון).

    • תודה אורי.
      לגבי נדל"ן – זו אכן אופציה סבירה בהחלט, אבל אתה קצת מפספס, ובכל ניתוח שוק המניות עדיף ב-3% על תשואת הנדל"ן לטווח הארוך.
      קודם כל התשואה ממדדי מניות גדולות היא 7% *ריאלית* או משהו כמו 9-10% נומינלי במונחים היסטוריים, ובמדדי מניות קטנות התשואה ההיסטורית גבוהה בכ-2% (9% ריאלי, 11% נומינלי). בנדל"ן לעומת זאת התשואה היא לכל היותר 7% נומינלית.
      אגב אם תסתכל על סטטיסטיקה מקום המדינה (70 שנה) ולא רק בעשור האחרון, אז עליית הערך הריאלית היתה 1.89% בממוצע לשנה, אפילו נמוך מה-2% שציינת, והיו תקופות ארוכות של ירידות מחירים (https://nadlan.walla.co.il/item/3143578). במונחים נומינליים זה יוצא בערך 3.75% עליית ערך.
      הניתוח שלך די נכון, רק שתשואת שכר הדירה פחות או יותר מתקזזת עם המשכנתא, אז בעצם אתה מקבל רק את עליית הערך, אבל כפולה.
      בפועל אם מסתכלים במונחים נומינליים, מדובר באמת ב-7%, בערך חצי-חצי בין תשואת שכ"ד לבין עליית ערך, ובשוק ההון מדובר על כ-2-4% יותר בממוצע לשנה.

      לאחר הפרישה – אם המטרה היא לקבל כ-3% תשואה על ההון ולשמר את ההון ואפילו להגדיל אותו מעט, אז ניתן לעשות זאת גם מנדל"ן (תשואת שכירות 3% בערך ושמירה על עךך הדירה ואפילו עלייה מסוימת), וגם משוק ההון (משיכות שנתיות של 3% מהתיק משמרות את ערכו ולרוב הוא גדל משמעותית). היתרון בשוק ההון הוא האפשרות להגיע להון משמעותית יותר גבוה לעומת נדל"ן אם 20-30 שנה לפני הפרישה השקעת בשוק ההון ולא בנדל"ן, מה שיכול להגדיל את המשיכות בעתיד, ובנוסף הגידול בתיק יהיה לרוב גבוה יותר גם אחרי הפרישה, בהשוואה לעליית ערך הדירה.

    • צריך לציין משהו לגבי השקעה בנדל"ן: השקעה זו יכולה להיות בעיתית. לפעמים לך שוכרים בעיתיים החל משוכרים שהורסים את הדירה וכלה בשוכרים שלפתע לא משלמים שכר דירה, לא משלמים חשבונות ולא מוכנים לצאת מהדירה. בעיה כזו זה סיפור ארוך שיכול להגרר חודשים ואולי גם שנים. יתכן שאדם צעיר יוכל להסתדר עם זה אבל לפנסיונר לא כדאי להתעסק עם כל הריצות והלחץ. זה גם מאוד לא בריא פיזית.

  30. האם החישוב לגבי נדל"ן לא צריך לחשב אותו כך שדמי שכירות למעשה כמו דיוידנד ממניות וצריך לחשב את זה כאילו קונים עם דמי השכירות נדל"ן מחדש? ואז התשואה יותר גבוהה בגלל הריבית דה ריבית?כמו שבקרנות האיריות הדיוידנד צבור.

    • דווקא נדל"ן זאת דוגמא קלאסית לכך שאין ריבית-דריבית, כי עם 4000 שקל שכירות אתה לא יכול לקנות "עוד קצת נדל"ן" גם אם תרצה. אתה יכול אולי להשקיע אותם בשוק ההון (או קרנות ריט), ואז ההשקעה שלך הופכת למשולבת – נדל"ן + שוק ההון, אבל בוודאי לא לקנות עוד נכס נדל"ן.
      למען האמת בתקופת המשכנתא, כאשר תשואת השכירות בערך מתקזזת עם תשלום המשכנתא, אז החלק הזה מבוטל, והחלק של עליית הערך כן צובר תשואה עם ריבית-דריבית (זה חלק של כ-2% ריאלי או 3.75% נומינלי).

  31. כמה נקודות:
    1. היתרון הגדול בנדלן זה שאפשר להרוויח על חשבון כספי אחרים (המשכנתא). בשוקי הון, אני לא ממליץ לקחת מינוף.
    2. זה לא נכון לקחת היסטוריה של 70 שנה ועל בסיס זה לחשוב שככה יהיה בעתיד. מצב המשק היום זה לגמרי שונה ממצב המשק לפני רק 25 שנה. גם יש לזכור שהתשואה התזרימית משכר דירה בעבר הייתה 4-5% ולא כ 3% נכון להיום.
    3. אם רוצים לחזור על היסטוריה, נכון היו ירידות קטנות במחירי נדלן בעבר, אבל בכלל לא קרוב ל 50% ירידה בשווקים בשנת 08'.
    4. אני מסכים שאם אין לך הון עצמי לדירה אז יש להשקיע בשוקי הון אבל אחרי שצברת מספיק הון עצמי לקנות דירה, בהחלט יש לשקול השקעה בדירה בכובד ראש.

    • גם בשוק ההון וגם בנדל"ן יש תנודות מחירים לאורך ההיסטוריה, וזה משפיע על התשואה וגם על תשואת השכירות. יש בשני האפיקים תקופות טובות יותר ותקופות של ירידות, ולכן הדרך הנכונה להסתכל על הדברים היא לקחת פרקי זמן ארוכים. כאשר מסתכלים על פרקי זמן של 30 שנה, גם בשוק ההון וגם בנדל"ן לא משנה מה נק' ההתחלה והסיום שלך, אתה תשיג תשואה מאוד דומה לממוצע הרב שנתי. בשוק ההון זה נכון לכל מקטע של 30 שנה בהיסטוריה, גם אם נכנסת לשוק לפני המשבר הגדול של 1929 למשל, כשמסתכלים על 30 שנה תמיד תשיג מאוד קרוב לממוצע הרב-שנתי.

      לגבי המינוף, כמו שגם אמרת בעצמך, הוא לא עוזר בכלל להגדלת התשואה. בגדול – אם כמחצית מהתשואה היא עליית ערך, וכמחצית מהתשואה היא השכירות, אז אם המשכנתא מתקזזת עם השכירות ביטלת חצי מהתשואה, אבל קיבלת מינוף של פי 2 על החצי השני… לכן בתקופת המשכנתא תזכה לתשואה ממוצעת של 7% (3.5% עליית ערך נומינלית * מינוף פי 2), ולאחר תקופת המשכנתא תקבל את אותם 7% (3.5% עליית ערך + 3.5% שכ"ד).

      גם אם תיקח מינוף גדול יותר זה לא יעזור, כי אז החזר המשכנתא יהיה גבוה מהשכירות, כלומר אתה לא משקיע רק את ההון הראשוני וזהו, אלא ממשיך להשקיע כל חודש. אם את אותו חלק עודף היית משקיע בשוק ההון, היית מרוויח יותר לטווח הארוך.

  32. תזכיר לי כל החישובים של נדל"ן מול שוק ההון אתה מדבר על תיק שהוא 100 אחוז מניות כי אז זה כנראה נכון .מה לגבי תיק שהוא 50 אחוז מניות 50 אחוז אג"ח סולידי עדיין הוא מנצח נדל"ן?

    • זה נכון, אבל אנחנו מדברים על השקעה לטווח הארוך, ובהשקעה כזו אין טעם בתיק 50/50, כי לטווח הארוך אין משמעות לתנודתיות. (כל המטרה בהכנסת מרכיב אג"חי סולידי לתיק היא למתן את התנודתיות, אבל משך הזמן גם הוא ממתן את התנודתיות ולכן זה לא נחוץ).
      אם התיק בסוף משמש גם לפרישה ואתה מושך ממנו כ-3% לשנה, אז הוא יכול להיות גם 100% מנייתי, ועדיין הוא שורד גם 50 שנה אפילו ב-worst case scenario, ובממוצע מכפיל את עצמו פי כמה למרות המשיכות.

  33. לרונן –

    לגבי החישוב של קיזוז המשכנתא עם השכירות –
    צריך לקחת בחשבון שרק הריבית על המשכנתא היא הוצאה. החזר הקרן הוא בעצם סוג של תשואה נוספת על עליית הערך ןזאת משום שהחוב לבנק פוחת והחלק של הבעלים גדל. רוב החזר המשכנתא הוא קרן ולא ריבית, לפחות כיום…

    • אתה צודק לגמרי יהונתן. אני אחדד למה התכוונתי – בוא נשווה בין משה לאיציק. משה רכש דירה ששווה 1.6 מיליון ש"ח, שילם 800,000 הון עצמי ולקח עוד 800,000 משכנתא ל-20 שנה. לפי ריביות ממוצעות של בנק ישראל (שועמדות על כ-3.5%, היום הן קצת יותר זולות אבל מתישהו תהיה עליית ריבית ולכן ל-20 שנה צריך לקחת ממוצע ארוך טווח) ההחזר החודשי יהיה 4,650.
      לעומתו, איציק השקיע את אותו הון עצמי כמו משה (800,000) במדד מניות, ושכר דירה מקבילה באותו בניין, ובמקרה (או שלא במקרה..) תשלום השכירות שלו עומד על 4,650 ש"ח.

      בתום 20 שנה משה סיים את המשכנתא ומה שנשאר לו ביד זה הדירה, שצפויה להיות שווה 3.3 מיליון ש"ח (נומינלית) לפי עליות הערך הממוצעות בישראל. לעומתו, לאיציק, שהשקיע בדיוק את אותו סכום ראשוני ואת אותם תשלומים חודשיים, נשאר ביד את תיק המניות, שצפוי להיות שווה כ-5.3 מיליון ש"ח נומינלית, כלומר פער של כ-2 מיליון ש"ח.

      זאת דוגמא שמבוססת על נתוני למ"ס, בנק ישראל, השמאי הממשלתי, ותשואות היסטוריות של שוק הנדל"ן ושוק ההון, והיא עוזרת להמחיש את היתרון הכלכלי בהשקעה במדדי מניות לעומת נדל"ן.

  34. רונן מה לגבי תיקון 190 המיועד לגימלאים לא ראיתי שיש התייחסות לכך בהשקעת קופת גמל

    • לתיקון 190 יש כמה יתרונות: המיסוי עליו מופחת (15% על הרווח הנומינלי לעומת 25% על הרווח הריאלי), וכן פטור ממס ליורשים אם המשקיע נפטר לפני גיל 75.
      לגבי המיסוי, אם האינפלציה היא קצת יותר מ-2% אז שתי האפשרויות זהות. בשנים האחרונות היא עומדת על כ-1.6% לערך, אז יש כאן יתרון קל לקופ"ג להשקעה בתיקון 190, אך אני לא בטוח אם זה עדיין יתרון כאשר לוקחים בחשבון את דמי הניהול שלא קיימים בתיק פרטי, יש סיכוי טוב שזה אפילו פחות משתלם, ובכל מקרה לא מדובר בהבדלים של שמיים וארץ.
      בנוסף – במקרה פטירה לאחר גיל 75, היורשים יקבלו את הכסף לאחר ניכוי מס. לעומת זאת בתיק פרטי היורשים מקבלים את ניירות הערך ואין אירוע מס, כלומר אירוע המס נדחה למועד המכירה. כך -אותו חלק שהיה אמור להיות משולם כמס נשאר מושקע וממשיך לייצר תשואה בעצמו, מה שמגדיל משמעותית את התשואה.
      בשורה התחתונה – לטעמי זאת אפשרות סבירה כחלופה לתיק פרטי בהנחה ובוחרים את התמהיל הנכון, אבל אני לא מוצא כאן יתרונות או חסרונות מאוד גדולים, זה נראה לי יחסית שקול. יותר חשוב לדעת לתכנן את התמהיל הנכון בהתאם לצרכים, ופחות חשוב איפה ההשקעה יושבת (בתיק פרטי או בקופ"ג תיקון 190).

      • יש לזכור שמעבר לזה שאין יתרון משמעותי בסביבת היפראינפלציה בתיקון 190 אתה עשוי להרוויח הרבה פחות ואף להפסיד ראלית כסף עקב אי הצמדה של הרווח לאינפלציה.
        כלומר מעבר לזה שבניכוי דמי ניהול אין באמת יתרון בתיקון 190 נכנסים סיכונים משמעותיים לכסף במנגנון כזה.

      • לבדיקה מתי יש יתרון מיסוי של 15% נומינאלי ומתי 25% ראלי, נבצע את ההצבות הבאות ;

        Y = תשואה
        X – אינפלציה

        15% * X – Y ) * 25% = Y ׂ)
        .
        .
        .
        X = 40% * Y

        כלומר, כל עוד האינפלציה המצטברת בתקופת ההשקעה, נמוכה מ – 40% מהתשואה המצטברת בתקופת ההשקעה ( או הפוך ; כל עוד התשואה המצטברת בתקופת ההשקעה גבוהה לפחות פי 2.5 מהאינפלציה המצטברת בתקופת ההשקעה ) , אזי קיימת עדיפות לתשלום מס נומינאלי בשיעור 15% .

        לכן על מנת להנות מהמיסוי של תיקון 190 , יש לקחת בחשבון השקעה ארוכת שנים.

      • פתחתי בפסגות קופת גמל בדרישה שיהיה כפוף לתיקון 190 על מנת שאזכה בהטבות מס, אני מאוכזב לשמוע מהם שלא ניתן "לצבוע " את הסכום המופקד אלא בעת משיכה כדין אזכה בהטבה , האם זה אכן תקין או שיש כאן טעות קשה ?
        אגב אני גמלאי בן 68
        תודה

  35. שאלתי את זה בגלל הגיל שלי 51.אולי בגילי עדיף נדלן או תיק 50 50?
    כי נדלן זה קצת כאב ראש.חוץ מי זה שהתשואה בנדלן היא על שכירות באזור המרכז רק 2 אחוז נטו אחרי אחזקה ומיסוי ולא 3 אחוזים

    • מסכים לגמרי , נדל"ן זה אכן כאב ראש ובפעמים רבות בניכוי עלויות אחזקה, ביטוח וכו' מגיעים לפחות מ-3% תשואה.
      לגבי הרכב התיק, הגיל הוא רק סוגיה אחת במכלול השיקולים, לא בהכרח צריך תיק סולידי למבוגרים ותיק מנייתי לצעירים. אני לא יכול לייעץ לך וגם לא מכיר את הנתונים, אבל אשתדל לספק כמה שאלות מנחות:
      1. האם תזדקק לכסף הזה עכשיו או בעתיד (למשל לאחר הפרישה)? לכמה מהכסף ולאילו צרכים?
      2. האם הקצבה הצפויה לך מהחיסכון הפנסיוני יספק אותך?

      בגדול, אם אתה זקוק לסכומי כסף מסויימים לטווחי זמן קצרים – אז אותו חלק רצוי להשקיע במרכיב אג"חי סולידי ולא במדדי מניות. בכל מקרה רצוי להשאיר כרית ביטחון מסויימת באפיק סולידי. אבל סכומים שאולי תצטרף בעוד עשור או יותר, או שאין לך בכלל שימוש מתוכנן עבורם והמטרה היא פשוט להגדיל את ההון, אז את אותם כספים ניתן להשקיע במניות כי גם אם יהיו ירידות משמעותיות זה לא מעניין אותך כיוון שאתה לא זקוק לכסף, ותוכל לאפשר להשקעה להתאושש גם אם זה ייקח מס' שנים.
      לכן, התיק שלך יכול להיות 50/50 והוא יכול להיות גם 90% מנייתי או 10% מנייתי, הכל בהתאם לצרכים ולמטרות.

  36. כמה שאלות:
    1). משהו ששאלתי מקודם וכנראה שהתפספס:
    הכסף שלנו בטוח כאשר משקיעים בקרנות זרות? הם או מנהליהם לא יכולחם לקחת את הכסף שלנו ולהעלם? יש איזה מנגנון בטחון שזה לא יקרה?
    אגב אותה שאלה רציתי לשאול לגבי קרנות ישראליות?
    2). האם ניתן לקחת חלק מכספי ולהשקיע אותו כך שיתן לי משהו דומה לפנסיה? כלומר אשקיע את הכסף ואבקל קצבה שתמשך לאורך כל חיי (אם אחיה 1 שנה אחרי הפנסיה – אקבל קצבה קבועה למשך 1 שנה אבל אם אחיה 50 שנה אחרי הפנסיה אקבל קצבה קבועה במשך 50 שנה). אני מחפש אלמנט של בטוח לקבלת קצבה לאורך כל חיי.
    כמו כן אני מחפש משהו שיתן קצבה הוגנת: לפי חשובי אם אורך החיים אחרי היציאה לפנסיה (גיל 67) הוא 20 שנה אז המקדם צריך להיות 180 לגבי תשואה של 3% ו-166 לגבי תשואה של 4%. אם אורך החיים הוא 22 שנה אז המקדמים צריכים להיות 194 ו-177 בערך).
    האם יש משהו כזה?

  37. הי ארנון, שאלות טובות וחשובות.
    1) בהשקעה בקרנות ישראליות או זרות הכסף שלך בטוח, כי הקרן רוכשת ומחזיקה ניירות ערך, וכאשר רוכשים ניירות ערך הם נרשמים במסלקת הבורסה (לא משנה אם זאת הבורסה בת"א, בלונדון, בטוקיו או בניו יורק וכיוצ"ב). ניירות ערך לא יכולים סתם ככה "להאתדות באוויר", לא יכול לקרות מצב ש פתאום יש רק 99.9% מניות של מיקרוסופט לדוגמא. אז גם אם מנהל הקרן פושט רגל, יש רישום מדויק של האחזקות של הקרן (אצל הנאמן ובמסלקות הבורסות השונות), ופשוט יבוא גוף אחר להמשיך את ניהול הקרן. יש גם רגולציה כבדה על התחום.

    2) זה בהחלט אפשרי וזה מה שתיארתי בכתבה – לא נדרש מנגנון משלם קצבה כדי למשוך קצבה וניתן גם למשוך "קצבה עצמאית" מתוך התיק הפרטי. בגדול אם ביום הפרישה תחשב כמה זה 3% מההון הפרטי שלך, ואת הסכום הזה תמשוך מדי שנה מהתיק (איך מושכים? מוכרים ניירות ערך באותו שווי, ומעבירים לעו"ש), אז התיק שלך ישרוד גם 50 שנה, תשמר את ההון ובגדול תחיה רק מהתשואה (במקרה הגרוע) ואפילו תגדיל את התיק (בד"כ). בשביל שזה יעבוד התיק צריך להכיל לפחות 50% מדדי מניות, והיתר אג"חים.

  38. עוד שני דברים, אחד בעד קופ"ג להשקעה ונגד תיק פרטי והשני בדיוק להפך:
    1. למכור כל חודש ניירות ערך בסכום מסוים ולהעביר לעו"ש זה מאוד נחמד כשאתה בן 70, אולי גם 80. אך האם צלילות הדעת (והמבין יבין…) גם בגיל יותר מתקדם תאפשר ככה בקלות למכור כל חודש ניירות ערך? לא בטוח. לעומת זאת קצבה קבועה מקרן פנסיה (שאליה יועבר חסכון מקופ"ג להשקעה) זה דבר קל ובטוח גם בגיל 100…
    2. בתיק פרטי ניתן לקזז הפסדי הון, דבר שמביא לחסכון מס משמעותי. בקופ"ג להשקעה – לא קיים.

    • אני מסכים לחלוטין גליה. מה שכן, אם כבר לא ממש צלולים בגיל מבוגר, אז איך מקבלים את הכסף לחשבון זה רק עניין אחד – כי נדרשת עזרה בכל תחומי החיים… לכן אני לא רואה כאן בעיה מיוחדת, וגם ככה לרוב הילדים יכולים לסייע בניהול החשבון, ובפעם בכמה חודשים לשחרר כספים לעו"ש ע"י מכירות.

  39. הי יש לי 2 הערות ואשמח להתייחסותך:
    1. אחת היתרונות שציינת לתיק השקעות פרטי לעומת קופ"ג להשקעה היא שאני חופשי לנהל את ההשקעות בעצמי לעומת מנהל הקרן שאין לי השפעה על מדיניות ההשקעה שלו, אבל זה ממש מדויק, גם בתיק השקעות פרטי אני יחסית קשיח לשינויים בתמהיל התיק אלא אם כן אני אהיה חשוף לתשלום מס על מימוש ההשקעות, כלומר, אינני יכול באמת לשנות את תמהיל ההשקעות בעבר אלא רק את העתידיים. האם אני טועה?
    2. אולי פספסתי משהו אבל אשמח אם תעיר את עניי, אבל בדוגמאות שהבאת התעלמת לחלוטין מגובה הקרן של המשקעי בקופ"ג להשקעה והתייחסת רק להשקעה של עודף המשיכה שלו, לעומת זאת אצל החוסך הפרטי לקחת מראש את כל הקרן. הרי שיש פה עיוות מצד אחד אתה לוקח את כל הקרן שתצבור תשואה ומהצד השני אתה מתעלם לחלוטין מגובה הקרן ההתחלתית של קופ"ג שגם אחרי תחילת המשיכות ממשיכה לצבור תשואה על החלק שטרם נמשך, מדובר בסכום גדול שיצמצם כמעט לחלוטין את ההפרשים שהצגת.
    אשמח לתגובתך.

    תודה.

    • הי יוחאי, שאלות יפות.

      לגבי 1 – זה נכון שיש בעיה לשנות את התמהיל בתיק הפרטי מבלי לשלם מס רווחי הון, אבל לא התכוונתי שזה מה שצריך לעשות, כי אחת הטעויות החמורות ביותר של משקיעים היא לנסות לתזמן את השוק ולהגדיל/להקטין חשיפה מנייתית. כמעט תמיד זה מוביל למכירה אחריו הירידות וקנייה אחרי העליות. הרעיון הוא שבתיק הפרטי אם תשקיע במדדי מניות לטווח הארוך ולא תמכור בכלל, אז גם לא תשלם מס רווחי הון. לא כל התיק חייב להיות מנייתי, אבל אחרי שבונים את התמהיל הראשוני אפשר לרוץ איתו שנים רבות, ואם רוצים לעשות איזונים ניתן לעשות זאת ע"י השקעות המשך, כלומר לקנות בעתיד את האפיק שעכשיו החלק שלו בתיק נמוך יותר, במקום למכור מאפיק א' ולהסיט לאפיק ב', וכך נמנעים מתשלום מס רווחי הון. היתרון הגדול בתיק הפרטי הוא באפשרות לבחור קרנות פאסיביות יעילות ומוצלחות יותר מהשקעה מנוהלת – כאלה שמספקות פיזור עולמי רחב, דמי ניהול נמוכים, משקיעות מחדש דיבידנדים ברוטו ממס, מספקות חשיפה גם למניות קטנות, וכו'.

      לגבי 2 – הכל נלקח בחשבון. כדי שתהיה השוואה הוגנת הנחתי שלשני המשקיעים יש את אותו הון בעת הפרישה. זה לכשעצמו לא כ"כ סביר, כי בגלל כל החסרונות סביר שלמשקיע הפרטי יהיה סכום גבוה משמעותית אם השקיע שנים רבות עצמאית במקום בקופ"ג להשקעה, אבל לצורך ההשוואה נניח שהסכום בפרישה הוא זהה.
      מרגע הפרישה בעצם התיק של המשקיע הפרטי נשאר מושקע במדדי מניות וממנו הוא מושך 3% מההון בעת הפרישה (וכל שנה את אותו סכום) – זה יוצא 3000 לחודש. משיכה שכזאת משמרת את התיק ולרוב אף מגדילה אותו משמעותית. אצל המשקיע בקופ"ג להשקעה הכסף עובר לקרן פנסיה לצורך חלוקת קצבה. קרן הפנסיה מושקעת באפיקים סולידיים והנחת התשואה של קרנות הפנסיה היא של 3.74% לשנה ("הריבית התחשיבית"), והקצבה גבוהה מהסכום ומהווה שיעור משיכה של בין 6-7%. כך עובדת קצבת הפנסיה והיא מתוכננת כך שהסכום יתרוקן לפי תוחלת החיים הממוצעת (הקצבה גבוהה מהתשואה ולכן התיק הולך ומתרוקן). עכשיו כדי שתהיה השוואה הוגנת, הנחתי שאותו משקיע צורך למחייה שוטפת 3000 (בדיוק כמו המשקיע הפרטי), ומשקיע את היתר במדד מניות. אז בעצם המשקיע הפרטי שם את כל ההון באפיק בתשואה גבוהה ומושך ממנו מעט, והמשקיע בקופ"ג להשקעה שם את כל ההון באפיק בתשואה נמוכה (קרן פנסיה) ולאט-לאט "מטפטף" ממנו לכיוון האפיק הרווחי יותר. זה מה שיוצר את הפער הגדול לאחר הפרישה לטובת התיק הפרטי, אפילו אם ישנה חבות מס.

      • הי תודה על התגובה.
        לגבי 1- הכוונה שלי לא הייתה למכור או לקנות בגלל תנודות שוק אלא בגלל העדפות סיכון אישיות שהשתנו לעומת מועד פתיחת התיק. אם כך יש יתרון קל לקופ"ג מכיוון שבכל זמן נתון אני יכול לנייד את הקרן כולה למסלול השקעה כזה או אחר ללא אירוע מס לעומת תיק פרטי שזה קצת יותר קשיח, כמובן תלוי באופן ההשקעה ובמשקיע עצמו וגם יכול להיות שדמי הניהול הנצברים מקזזים את היתרון הזה.
        לגבי 2- אז פספסתי בהנחה שלי את העובדה שקרן משלמת בהכרח עוברת להשקעה סולידית? אין אפשרות במועד הפרישה להשאיר את הקרן בהשקעה מניינית (אקטיבית או פאסיבית) ועדיין למשוך קצבה?

        • לגבי 2 – אכן, אין לך יותר מדי מה לעשות לאחר הפרישה, גם ככה חלק ניכר מהכסף מושקע באג"ח מיועדות והיתר בשילוב כזה או אחר של מניות ואג"חים רגילים. יש אמנם מסלולים עם חדיפה מנייתית יותר גבוהה, אבל במשיכות בכל מקרה אין שום שליטה.
          לגבי 1 – השאלה אם בכלל נדרש שינוי. כאמור, אם מושכים רק 3% בשנה מהתיק (או פחות כמובן), זה עובד טוב גם בתיק שהוא 100% מנייתי.

  40. יש בקרנות האיריות בארץ קרן שהיא כמו ה vt בשקלים? ואם כן מה העמלות והאם זה עדיף על איריות בחו"ל?

  41. היי רונן ניסיתי לקנןת את הswda הבעיה שיש כמה לא ידעתי מה לקחת כל מיני בורסות אני מניח.השאח עם כולן איריות?באותם תנאים?
    תודה

    • רונן מעדיף את IWDA על SWDA.
      יש כמה בורסות זה אותה קרן במסחר דואלי וזה לא באמת משנה איפה תקנה. איפה שיותר זול לך.
      בבורסת שוויץ הקרן נסחרת בדולרים שאמור להיות יותר נוח.

    • שימו לב – SWDA זה הסימול ה"כללי", היא נסחרת במס' בורסות תחת מס' סימולים שונים ובמטבעות שונים (https://www.ishares.com/uk/individual/en/products/251882/ishares-msci-world-ucits-etf-acc-fund?siteEntryPassthrough=true#listings). בפועל זה לא משנה באיזה בורסה ובאיזה מטבע תקנה אותה – זו אותה קרן בדיוק בכל מקרה. זה כמו שאפשר לקנות את מניית טבע בבורסה בת"א בשקלים ובבורסה בניו-יורק בדולרים, ובשני המקרים זאת אותה מניית טבע.
      בד"כ קצת יותר זול להמיר ולרכוש בדולרים מאשר ביורו, כך שעדיף אולי לרכוש בלונדון תחת הסימול IWDA או בשוויץ תחת הסימול SWDA. אבל בכל מקרה ההבדלים זניחים, ואתה קונה אותו דבר.

  42. הוא דיבר על ה swadaדווקא.

  43. אז לא עדיף להשקיע בקרנות blackrock בארץ בשקלים?

    • לטעמי מה שנסחר כרגע בארץ לא מספיק טוב – יש את ה-S&P 500 שזה נחמד אבל לא מספק פיזור גיאוגרפי נרחב ולא נותן חשיפה למניות קטנות. יש גם קרן של MSCI All Country World Index שכן מספקת פיזור גיאוגרפי אבל בדמי ניהול ממש גבוהים (0.6%).
      אני אישית מתכוון להמתין ש-IWDA ו-WSML יתחילו להיסחר בארץ בשקלים, עד אז ארכוש אותם בדולרים בבורסת לונדון.

  44. שלום רונן
    האם היית מסייג את המאמר שלך ואומר, שצורת ההשקעה לא מתאימה לגילאים של 60 ומעלה?
    חיסכון באמצעות רכישת מדדים, היא טובה וזולה, אבל משבר יכול להימשך הרבה שנים,ולכן על המבוגרים יותר להסתכל על התמונה בצורה שונה.

    • לא בהכרח. כמו שציינתי, אם אותם מבוגרים לא זקוקים למשיכות שוטפות מהתיק כיוון שקצבת הפנסיה מספיקה להם, או שהיו רוצים להגדיל אותה ומספיק להם למשוך מהתיק עד 3% מההון בעת הפרישה, אז זה יעבוד מצוין (ע"ס 150 שנות היסטוריה) אפילו בתיק מנייתי לחלוטין. משיכה שכזו משמרת את הקרן אפילו אם הם פרשו בתזמון ממש גרוע, רגע לפני משבר ממושך.
      זה כמובן לא מחייב שהתיק יהיה כולו מנייתי, ונדרש להתאים לצרכים, אבל בהינתן שלא צריך למשוך ממנו הרבה באופן שוטף זה יכול לעבוד מצויין גם עם תיק מנייתי לחלוטין.

  45. חוץ מי זה שאין קרן למניות קטנות הבנתי שיש יורוסטוק 600 ו s&p 500 אז אפשר לחלק לפי האחוזים במדד msci world לא?

    • זה בערך יתאים, אבל מניות גדולות בארה"ב זה לא רק ה-S&P 500, והעולם המפותח מחוץ לארה"ב זה לא רק אירופה (גם קנדה, אוסטרליה, יפן, הונג-קונג, סינגפור ואפילו ישראל). במקום לחסוך כמה שקלים בעלות הקנייה, למה לא ללכת מראש על מדדים יותר רחבים? זאת דעתי בכל אופן.

  46. דווקא יש קופ"ג להשקעה פסיבית
    אינטרגמל – מור

    • יש גם להלמן אלדובי. שניהם יקרות בסידרי גודל מהמוצרים המקבילים הנסחרים בשוק ההון.
      הם לא יעילים מיסויית ומשלמים כפל מס דיוידנדים.
      יש בהם מנגנון סבסוד מובנה היוצר עלויות פנימיות (הוצאות ניהול השקעות) יחסית גבוהות.
      השליטה שלך ומגוון המוצרים מוגבל בהרבה משוק ההון.
      בקיצור יוצא בעקבות כל אלה כ-0.8% ומעלה דמי ניהול ושאר ירקות לעומת 120 -180 שקל +0.07% שזה סדר גודל יותר יקר.

  47. מה העלות הכי זולה ואיך עושים זאת לקניית מדד בפיזור עולמי?

  48. האם החסרונות שמנית רלוונטיים גם לגבי קופת גמל להשקעה בה כל הכסף מושקע בS&P500 ובדמי ניהול יחסית נמוכים (0.3% מצבירה)? היית ממליץ במצב כזה לפדות את הקרן ולהשקיע אותה עצמאית בS&P500?

    • בגדול כן, כיוון שיש מס' חסרונות נוספים – כמו מיסוי מיותר על דיבידנדים כאשר הקרן משקיעה ב-S&P (וניתן לבחור קרנות עוקבות שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים בניכוי מס מופחת), ובדמי ניהול נמוכים יותר. למשל הקרן של iShares שנסחרת לאחרונה גם בבורסה בת"א בדמי ניהול 0.07%.
      בנוסף – אני אישית הייתי משקיע במדדים עולמיים רחבים יותר, ועם חשיפה מסויימת גם למניות קטנות, ולא רק ב-500 חברות ענק אמריקאיות. לאורך זמן ההיסטוריה מוכיחה שמשיגים תשואות זהות אך הפיזור מקטין את התנודתיות.

  49. בקופת גמל להשקעה יש מיסוימ על דיוידנדים זה לא פטור?

    • בקופת גמל להשקעה, כמו כל מוצר ישראלי מנוהל (וזה נכון גם לקרנות פנסיה, קופות גמל פנסיוניות, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון ועוד), החשיפה למדדי מניות בחו"ל אינה חשיפה ישירה אלא סינטטית. בגלל שהגופים המוסדיים אינם חברי בורסה בבורסות זרות, החשיפה למדדים מתבצעת באמצעות חוזים עתידיים על המניות, שמגלמים בפנים ניכוי מס במקור של 30% על הדיבידנדים. כלומר אתה לא רואה את זה כניכוי מס, זה פשוט מפחית מהתשואה. מדובר על משהו כמו 0.7%-0.6 מכל סכום ההשקעה כל שנה.

  50. שלום רונן,
    ישבתי וקראתי את כל התגובות במשך כמעט שעה (וזה אחרי שקראתי את הפוסט שלך כבר בקבוצות הפייסבוק :).
    קודם כל שאפו – פוסט חשוב מאוד (וכל הכבוד לך שאתה טורח לענות לכל מיני משועממים שזורקים סיסמאות לא מגובות בכלום).

    נקודה נוספת לגבי תיקון 190 – ניתן לפתוח קופה כזו במסלול IRA ולנהל שם את "חשבון ההשקעות".
    דמי הניהול נמוכים מאוד (0.2%) – עדיין יותר מניהול תיק השקעות רגיל אבל הפער הזה מתקזז.
    לעומת זאת יש את יתרון המיסוי (בעיקר בסביבת אינפלציה נמוכה מאוד – לדעתי המדד השנתי הממוצע ל25 שנה קדימה שנגזר מהאגחים נמוך מ1.5% בשנה…).

    אם ניתן למשוך בקלות מקופ"ג של תיקון 190 מידי חודש, זו יכולה להיות אלטרנטיבה לא רעה לניהול תיק השקעות.
    עוד שאלה מעניינת פה שאני לא בטוח לגבי התשובה שלה – אם אני מנהל קופה כזאת, אין בעצם מניעה לנייד אותה לקופ"ג מנוהלת בשלב כלשהו (כדי לענות לאנשים שמודאגים מדמנציה וכו').

    שוב תודה על הפוסט, כן ירבו!

    • חן חן רון, תודה רבה 🙂
      אכן – תיקון 190 ניתן לנהל במסלול IRA מה שהופך את האפשרות הזו לחלופה לא רעה ומעניינת לחשבון השקעות פרטי. לטעמי דמי הניהול פחות או יותר מתקזזים עם היתרון במיסוי, אם כי בסביבת ריבית נמוכה יש יתרון קל לתיקון 190.
      מה שכן – יש חיסרון מסוים שגם כדאי לקחת בחשבון: במקרה פטירה יהיה אירוע מס והמוטבים יקבלו את הכסף לאחר ניכוי 15% על הרווח הנומינלי. לעומת זאת, בחשבון פרטי מורישים את ניירות הערך ללא אירוע מס, כלומר היורשים "נכנסים לנעלי" הנפטר, ולא יהיה אירוע מס כל עוד לא ימכרו אותן. זה מאפשר דחייה של המס, והדחייה הזו מאפשרת הגדלה משמעותית של התשואה, כי אותם סכומים שאמורים להיות משולמים כמס במקרה מכירה נשארים מושקעים וצוברים עוד תשואה בעצמם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
%d בלוגרים אהבו את זה: