איך נבנה תיק השקעות פאסיבי, מה החלופות ההשקעה הפאסיבית שעומדות בפני החוסכים. ומה ההבדל בין קרנות סל פאסיביות ישראליות, איריות או אמריקאיות.
מאמר אורח מאת רונן מרגוליס
השקעה פאסיבית היא השקעה באמצעות מכשירים מחקי מדד. בניגוד להשקעה באמצעות מכשירים מנוהלים בהם מנהלי ההשקעות בוחרים את אפקי ההשקעה. בהשקעה פאסיבית אנו בוחרים את הנכסים אליהם אנו רוצים להיחשף ואת המטבע באמצעותו אנו רוצים לייצר את החשיפה לנכס, בדרך כלל המדד.
למשקיעים פאסיביים ישראלים יש שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד/ קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות (קרנות = קרנות סל או קרנות נאמנות). אין כאן משום כוונה להשקעה במדדים של הבורסה בישראל, בארה"ב או באירלנד, כיוון שאין קשר בין המדדים אחריהן עוקבות הקרנות לבין מקום ההתאגדות שלהם.
במילים אחרות – אם משקיע ישראלי רוצה לעקוב אחרי מדד ה-S&P 500 או MSCI WORLD למשל, הוא יכול למצוא קרן ישראלית, אמריקאית ואירית העוקבות אחרי אותו מדד, ולמרות שלכאורה כולן עוקבות אחרי אותו מדד, עדיין קיימים הבדלים לא קטנים בין הקרנות.
למי שעדיין לא מכיר מה כל כך מיוחד בקרנות איריות, החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות – על יתרונותיהן וחסרונותיהן. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים, כולל עדכונים מהתקופה האחרונה.
הקדמה – Israel vs US vs Ireland
מה הבעיה בהשקעה פאסיבית באמצעות קרנות ישראליות?
לקרנות הישראליות שתי בעיות מרכזיות: הראשונה, קרנות ישראליות גובות לרוב דמי ניהול גבוהים יותר בהשוואה לקרנות זרות כמו איריות ואמריקאיות. תופעה רווחת בקרב קרנות ישראליות היא שהן מונפקות עם דמי ניהול אפסיים כדי להיראות אטרקטיביות, אך מעלות את דמי הניהול לאחר שנה/שנתיים.
זאת לעומת היסטוריה של יציבות ואף הורדת דמי ניהול בקרב הגופים המובילים בלקרנות איריות ואמריקאיות (כמו ואנגארד ובלאקרוק). עם זאת, הפערים הם לא אסטרונומיים ומגיעים לסדר גודל של כ-0.2%.
כל עוד מדובר בקרנות פאסיביות, דמי הניהול לא מגיעים לרוב למחוזות של 0.6%-2% כמו בקרנות מנוהלות אקטיבית (שגם מפגרות ברובן המוחלט אחרי המדדים).
הבעיה השנייה, קרנות ישראליות על מדדי חו"ל נחשפות למדדים באמצעות חוזים עתידיים, כאשר העקיבה היא אחרי גרסת ה-NTR של המדד (Net Total Return). מדד (TR (Total Return כולל השקעה מחדש של הדיבידנדים, ו-NTR אומר שהדיבידנדים הושקעו מחדש אחרי ניכוי מס במקור של 30% בגינם.
כמה זה משמעותי?
הרבה יותר מדמי הניהול! תשואת הדיבידנדים של מרבית מדדי המניות עומדת על כ-2-2.5% בממוצע לשנה. קחו 30% מזה, ותקבלו סדר גודל של כ-0.6-0.75% מכל התיק, כל שנה. לא מעט.
מה הבעיה בהשקעה פאסיבית באמצעות קרנות אמריקאיות?
קיימות המון קרנות פאסיביות אמריקאיות בדמי ניהול נמוכים מאוד, כך שמבחינת המבחר אין בעיה. אבל גם לקרנות האמריקאיות יש שתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה, כל הקרנות האמריקאיות מחוייבות רגולטורית לחלק דיבידנד, ועל הדיבידנד המחולק בית ההשקעות מנכה 25% מס במקור לממשלת ארה"ב, שהמשמעות שלו היא אובדן תשואה של כ-0.5-0.6% לשנה.
במילים אחרות, זה כאילו מישהו החליט בשבילכם "קחו קצת כסף" (ותחטפו עליו אירוע מס), גם אם אתם לא רוצים לקבל תקבולים מהתיק ומעדיפים שהדיבידנדים יישארו מושקעים וימשיכו לייצר תשואה עם ריבית-דריבית.
החיסרון הזה עוד יותר משמעותי באפיקים פטורים ממס או עם הטבות מס, כמו קרן השתלמות או קופת הגמל המנוהלות בניהול אישי (IRA).
הלכתם לעולמכם? חל עליכם מס עיזבון
הבעיה השנייה בקרנות האמריקאיות היא במקרה מוות. במידה והלכתם לעולמכם בעודכם מחזיקים קרנות אמריקאיות – ייגבה מיורשיכם מס עיזבון בגובה 35% מתוך שווי התיק ולא מתוך הרווח (קיים פטור עד כ-$60,000). חיסרון זה לכשעצמו מספיק למשקיעים רבים (בעיקר בעלי ילדים, ואפילו רווקים צעירים שחושבים לטווח ארוך) להשתדל להימנע מלהשקיע בקרנות אמריקאיות. מס העיזבון חל על החשבון הפרטי בלבד, ובחשבון משותף לשני בני הזוג יחול מס עיזבון על חצי מהתיק במקרה פטירה של אחד מבני הזוג.
ב-IRA אין מס עיזבון כי הבעלים של החשבון הוא החברה המנהלת ולא העמית, והחברה המנהלת כאילו מעניקה יפוי כח לעמית לביצוע פעולות בחשבון.
מה היתרונות והחסרונות בהשקעה פאסיבית באמצעות קרנות איריות?
לקרנות האיריות מס' יתרונות בהשוואה לקרנות אמריקאיות וישראליות: היתרון הראשון הוא בדמי הניהול, דמי הניהול לרוב יהיו מעט זולים יותר מהקרנות הישראליות (אך מעט יקרים יותר מהאמריקאיות).
היתרון השני הוא שממרבית הקרנות האיריות הן קרנות צוברות שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו ממס, כלומר (GTR (Gross Total Return ולא NTR. עם זאת, למרות שההשקעה מחדש מוגדרת כברוטו ממס, עדיין מדינות מסוימות מנכות מס במקור, אם כי הוא מופחת בהשוואה ל-30% ניכוי מס במקור בקרנות הישראליות ו-25% על הדיבידנדים המחולקים בקרנות אמריקאיות.
ארה"ב היא המדינה ה"בעייתית" ביותר בהיבט הזה והיא גובה 15% מס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות (בהתאם לאמנת המס בין אירלנד לארה"ב). בשאר המדינות נגבה בממוצע כ-8% מס במקור בלבד. אם נסתכל על מדד גלובלי הכולל כ-57% מניות אמריקאיות, אזי ממוצע ניכוי המס במקור על הדיבידנדים יעמוד על כ-12% בלבד, כלומר כ-0.24-0.3% מתך התיק לשנה, כמחצית המיסוי לעומת קרנות אמריקאיות.
בחשבון פטור ממס כמו קרן השתלמות בניהול אישי – IRA, קרן אירית תהיה עדיפה באופן ברור בהשוואה לקרן אמריקאית שעוקבת אחרי אותו מדד, כיוון שהמיסוי על דיבידנדים מופחת ובשני המקרים אין מס רווחי הון במכירה.
יחד עם זאת, בתיק הפרטי (הממוסה) קיים כפל מס על מרכיב הדיבידנדים: הסכומים שהתקבלו כדיבידנדים מוסו פעם אחת (במיסוי מופחת) בעת קבלתן, הושקעו מחדש במדד לאחר מס, והמשיכו לצבור תשואה. כאשר נמכור את הקרן נמוסה במס רווחי הון גם על סכומי הדיבידנד שהושקעו מחדש וכבר מוסו, כלומר מדובר בכפל מס. שימו לב שמדובר בכפל מס על מרכיב הדיבידנדים בלבד, ולא על כל התשואה.
מתי קרנות איריות עדיפות על קרנות אמריקאיות בתיק הפרטי ומתי זה הפוך?
היתרון של הקרנות האיריות מתבטא במיסוי מופחת על הדיבידנדים, ואותו חלק שנחסך במיסוי ממשיך להישאר מושקע ולייצר תשואה עם ריבית-דריבית. לעומת זאת קיים החיסרון של כפל המס שהזכרנו: החלק ששולם כדיבידנד ממוסה פעמיים. פעם אחת יורד ממנו ניכוי מס במקור של כ-12%, והדיבידנד מושקע מחדש לאחר מס.
בפעם השניה אותו חלק ממוסה ב-25% במכירה (מס רווחי הון). לכן מרכיב הדיבידנד ממוסה כך: div * 88% * 75% = 66%, כלומר 34% מס על מרכיב הדיבידנד.בעצם יש כאן יתרון וחיסרון ש"נאבקים זה בזה" – דחיית מס מול כפל מס.
מהשוואה שביצעתי, במכירה אחרי פחות מ-20 שנה יש יתרון קל לאמריקאיות, ובמכירה אחרי יותר מ-20 שנה יש יתרון קל לאיריות, יתרון שהולך וצומח עם השנים.
זה קורה בגלל שדחיית המס על הדיבידנדים באה לידי ביטוי בעיקר בטווח הארוך, אחרי שצברה מספיק ריבית-דריבית, אז היא גוברת על כפל המס.
משקיעים פאסיביים רבים מעדיפים לרכוש קרנות אמריקאיות בתיק הפרטי (הממוסה) כדי להימנע מכפל המס וקרנות איריות בתיק הפטור (IRA).
לטעמי הקרנות האיריות עדיפות גם בתיק הפרטי, מכמה סיבות: הסיבה הראשונה, אם משקיעים לטווח של יותר מ-20 שנה הן עדיפות, ולרוב השקעה מנייתית היא השקעה לטווח ארוך.הסיבה השנייה, גם אם מתכננים לממש תוך פחות מ-20 שנה, קיים סיכוי סביר שנממש רק חלק מהסכום ולא את כולו.
הסיבה השלישית היא שגם אם משקיעים לטווח קצר מ-20 שנה, היתרון לאמריקאיות הוא יתרון קל בלבד, ובשביל היתרון הקל הזה חבל לקחת את הסיכון של מס העיזבון.
אזרחים אמריקאים – תשקיעו בקרנות אמריקאיות
הערה חשובה לבעלי אזרחות אמריקאית: כדאי לכם מאוד להימנע מהשקעה בקרנות איריות, ישראליות ומכל קרן צוברת באשר היא.
קרנות אלה מוגדרות קרנות PFIC והן ממוסות בכבדות, הרבה יותר מאשר החיסכון במיסוי על דיבידנדים, כלומר בעלי אזרחות אמריקאית צריכים להחזיק בקרנות אמריקאיות (או לנהל את החשבון ע"ש בן/בת הזוג בלבד אם אין להם אזרחות אמריקאית).
אזרחים אמריקאים גם פטורים ממס עיזבון עד כ-11 מיליון דולר, כך שהחשש הזה מבוטל אלא אם אתם טייקונים. האמור מתייחס לתיק הפרטי בלבד ולא ל-IRA.
>>>קריאה נוספת : האם אזרחים ארצות הברית חייבים במס על החיסכון הפנסיוני שלהם בישראל
איך נשקיע בקרנות איריות?
אימפריות אמריקאיות לקרנות פאסיביות פותחות חברות בנות באירלנד
בעשור האחרון שתי האימפריות הגדולות בעולם של קרנות סל, בלאקרוק (באמצעות המותג iShares) ו-Vanguard, פתחו חברות בנות באירלנד, חברות אלו איפשרו להן להנפיק קרנות איריות צוברות, עם כל היתרונות שצוינו בתחילת הפוסט.
אל שתי החברות הצטרפו גופים נוספים כמו SPDR, Invesco, VanEck Vectors ו-WisdomTree. חיפוש קרנות איריות ניתן לבצע כאן וכאן.משקיעים פאסיביים יכלו לבחור במס' לא קטן של אפשרויות לבניית תמהיל התיק שלהם, כאשר עם הזמן היצע הקרנות התרחב, וכן חל תהליך של הוזלת דמי ניהול בקרנות קיימות, שהפך קרנות שלא היו אטרקטיביות בעבר לרלוונטיות יותר. מדובר בתהליך דומה לזה שמתרחש בקרנות האמריקאיות, וצפוי להמשיך גם בעתיד.
איפה נסחרות הקרנות האיריות?
מרבית הקרנות נסחרות במקביל במס' בורסות אירופאיות, כדוגמת הבורסה בלונדון, אמסטרדם, שוויץ, גרמניה ואיטליה, ובמטבעות שונים. זה אומר שמרבית הקרנות הן דואליות – ואם קנינו קרן מסוימת שנסחרת בבורסת לונדון בדולרים או בליש"ט, זה בדיוק אותו דבר כמו לרכוש אותה בגרמניה ביורו.
בדומה למניות דואליות – ניתן גם לרכוש יחידות של הקרן בלונדון בדולרים, להמיר אותה באמצעות בית ההשקעות למקבילה שלה ביורו בגרמניה, ולמכור אותה שם. ממש כמו שאפשר לקנות מניות של טבע בארץ בשקלים, ואח"כ למכור אותן בניו-יורק בדולרים.
באוגוסט 2019 חלק מהקרנות האיריות של בלאקרוק התחילו להיסחר בארץ בשקלים, מה שמאפשר לנו לרכוש קרנות איריות מצוינות דרך הבנקים ובתי ההשקעות בארץ בעלויות נמוכות יותר – עוד על כך בהמשך.
איך רוכשים קרנות איריות ומה העלויות?
קודם כל חשוב להדגיש שניתן לרכוש קרנות זרות, כאלה הנסחרות בארה"ב או באירופה, דרך כל בנק או בית השקעות ישראלי, ולא נדרש חשבון בברוקר זר.
בבנקים ניתן לעשות זאת אונליין, אך ברוב המוחלט של המקרים כדאי לנהל את התיק הפרטי בבית השקעות ולא בבנק, כי אין שם דמי משמרת, ועלויות הקנייה ובמיוחד המרת המט"ח זולות יותר.
בבתי ההשקעות בארץ לרוב לא ניתן לבצע את הרכישה אונליין, אלא טלפונית דרך חדר מסחר ני"ע זרים. לנרתעים מכך אציין שעשיתי זאת פעמים רבות, ושזה לוקח 2 דק' בכל מקרה – במקום להתחבר לחשבון ולהזין סימול, כמות ומחיר, מרימים טלפון ואומרים לנציג סימול, כמות ומחיר.
קרנות איריות הנסחרות בבורסה בארץ בשקלים ניתן לרכוש אונליין דרך המערכת של בתי ההשקעות.
העלויות לרכישת קרנות הנסחרות באירופה יקרות מעט יותר מהעלויות לרכישה בארץ (לרוב מדובר על כ-0.15% מהעסקה באירופה לעומת 0.09% בארץ), אבל זה לא פער דרמטי, בטח לא למשקיעים פאסיביים לטווח ארוך שמבינים שעלות הרכישה היא עלות חד פעמית. העלות הכבדה יותר היא עלות המרת המט"ח שעומדת על כ-0.5-0.6% מהעסקה.
בנוסף, קיימת עמלת מינימום גבוהה יחסית, לרוב כ-30 מהמטבע בו נסחרת הקרן (נניח דולר או יורו). עמלת המינימום אומרת שמחשבים את העמלה באחוזים (למשל 0.15% מהעסקה) ואם הסכום לא מגיע ל-30, אז נשלם 30. למשל, אם קנינו ב-$10,000, חישוב העמלה נותן 0.15% * $10,000 = $15, ובגלל שהוא נמוך מ-$30, העמלה תהיה $30.
המינימום הגבוה הופך קניה בסכומים קטנים ללא כדאית, ואם רוצים להימנע לחלוטין מהשלמה למינימום צריך לרכוש ב-$20,000 לפחות. מה עושים עד שצוברים סכום כזה? אפשר לרכוש בינתיים קרנות שנסחרות בארץ בשקלים, ואחת לתקופה למכור אותן ולקנות בחו"ל, או להתמקד בעיקר בקרנות שנסחרות בארץ בשקלים. בהמשך הפוסט נבצע השוואת חלופות.
האם בהשקעה בקרנות איריות יש החשיפה למט"ח?
כיוון שקרנות רבות נסחרות במטבעות שונים, קיימת שגיאה תפיסתית נפוצה בנוגע לחשיפה למט"ח, שחשוב מאוד להפריך אותה. אז ככה: אין שום קשר בין המטבע בו קניתם קרן מסוימת לבין החשיפה שלכם למט"ח. מה שקובע את החשיפה שלכם למט"ח זה המניות שהקרן מחזיקה ולא המטבע בו רכשתם אותה, כך שאם קניתם למשל קרן של ה-S&P 500 בשקלים, ביורו או בליש"ט, אתם לא חשופים לאף אחד מהמטבעות האלה, אלא רק לדולר!
כאשר רכשתם יחידות של הקרן, נכנס כסף לקופת הקרן ומנהל הקרן ירכוש באמצעות הכסף הזה את המניות שמרכיבות את המדד. לכן אם הקרן עוקבת S&P 500, מנהל הקרן יצטרך לרכוש 500 מניות אמריקאיות בדולרים.
ככה שאם רכשתם במטבע ששונה מהדולר, מנהל הקרן ימיר את הכסף לדולרים כדי לרכוש את המניות במדד. לכן קרן הנקובה בליש"ט או ביורו לא חושפת אותנו בכלל לליש"ט או ליורו.
שגיאה נוספת באותו עניין נובעת מהסתכלות על תשואות הקרן במטבע השונה מהחשיפה המטבעית שלה והשוואה למדד. למשל, רכשתם קרן עוקבת S&P 500 (שחשופה כאמור לדולר) בשקלים, וכאשר אתם מסתכלים על התשואה בחשבון שלכם, שמופיעה בשקלים, אתם רואים שהיא שונה מתשואת המדד שבדקתם ביאהו פייננס. למשל מצב שבו המדד עלה ב-20% ושווי האחזקה השקלי שלכם בשקלים עלה רק ב-10%. הפער בתשואות נובע מהפער בשקל מול הדולר – במונחים דולריים הקרן שלכם עלתה ב-20%, אבל אם השקל התחזק מול הדולר אתם תראו עליה נמוכה יותר במונחים שקליים.
חלופות השקעה לקרנות איריות
חלופות לפיזור גלובלי
בחלק זה נסקור מס' אפשרויות שונות להרכבת תיק המאפשר פיזור גלובלי רחב, ששואף לכלול מניות מכל המדינות בעולם ומכל הגדלים, או תמהיל הקרוב לכך. טרום עידן הכניסה של בלאקרוק לישראל, היו שתי חלופות מובילות:
החלופה הראשונה שילוב של SWDA (או IWDA כפי שהיא נקראת בגרסה הפופולרית שלה בבורסת לונדון) יחד עם EIMI. שתי הקרנות הן של בלאקרוק, הראשונה עוקבת אחרי מדדMSCI World הכולל כ-1,650 חברות גדולות-בינוניות מכל העולם המפותח, בדמי ניהול של 0.2% (שימו לב שהמדד אמנם נקרא MSCI World, אבל השם שלו מטעה והוא אינו כולל את כל העולם. המדד של MSCI שכולל את כל העולם נקרא MSCI All Country World ונחזור אליו בהמשך). הקרן השניה עוקבת אחרי מדד MSCI Emerging Markets IMI שכולל כ-2,800 מניות מכל הגדלים מהמדינות המתפתחות, בדמי ניהול של 0.18%. היחס בין המדינות המפותחות למתפתחות במדד המניות העולמי עומד על כ-90%/10% לטובת המפותחות, אם כי ניתן לבחור להקצות משקל שונה בהתאם להעדפת המשקיע.
חלופה שנייה להשקעה היא הקרן VWRA של ואנגארד שעוקבת אחרי מדד FTSE All World Index הכוללת כ-4,000 מניות גדולות-בינוניות מכל העולם (כלומר מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד), בדמי ניהול של 0.22%.שתי האפשרויות הללו עדיין לא מספקות כיסוי מלא של כל העולם, כיוון שהן משמיטות את כל המניות הקטנות של העולם המפותח. כדי להשלים אותן ניתן לבחור את הקרן WSML של בלאקרוק שעוקבת אחרי מדד MSCI World Small Cap Index בדמי ניהול של 0.35%, או באמצעות קרן הנאמנות של ואנגארד שעוקבת אחרי אותו מדד בדמי ניהול של 0.29%. קרנות נאמנות לא נסחרות בבורסה וניתן לרכוש אותן רק דרך חדר המסחר תוך ציון סימול ISIN, במקרה הזה הסימול הוא IE00B3X1NT05. המניות הקטנות מהוות כ-15% מכלל השוק, אבל ניתן לשקול להקצות להן משקל גבוה יותר, כיוון שמניות קטנות רווחיות יותר לטווח הארוך ממניות גדולות.
במרץ 2019 הונפקה קרן חדשה של ואנגארד בשם VHVE, העוקבת אחרי מדד FTSE Developed World הכולל כ-2,200 מניות גדולות-בינוניות מהעולם המפותח בדמי ניהול של 0.12%. הקרן חופפת כמעט לחלוטין ל-SWDA, שתיהן עוקבות אחרי המניות הגדולות-בינוניות של העולם המפותח, רק שהמדד של FTSE כולל כ-600 מניות יותר.
הסיבה לכך היא שהקו בין מניות גדולות לקטנות נחתך קצת אחרת לעומת המדד של MSCI, וכן בגלל העובדה ש-FTSE כוללים את דר' קוריאה ופולין במדינות המפותחות, לעומת MSCI שכוללים אותן במדינות המתפתחות (ולכן הן נכללות ב-EIMI ולא ב-SWDA). בפועל, הפער בין הקרנות זניח לחלוטין, וניתן בהחלט לשלב את VHVE עם EIMI ולחסוך מעט בדמי הניהול (כיוון ש-VHVE זולה יותר מ-SWDA).
אוגוסט 2019: בלאקרוק נכנסת לישראל
באוגוסט 2019 חלק מהקרנות האיריות של בלאקרוק נרשמו למסחר גם בבורסה בת"א באמצעות אלטשולר שחם. חשוב להדגיש שאלטשולר לא מנהלת את הקרנות ולא גובה מהן דמי ניהול. הקרנות הן של בלאקרוק לכל דבר ועניין ודמי הניהול הנגבים מהן זהים לחלופות שלהן בבורסות בלונדון, גרמניה, אמסטרדם, שוויץ וכו'.
זה לא יכול להיות אחרת, כי הקרן שנסחרת בת"א זו אותה קרן בדיוק כמו זו שנסחרת בשאר הבורסות האירופאיות.הקרנות שהחלו להיסחר בארץ בשקלים מהוות רשימה חלקית בלבד מבין הקרנות האיריות של בלאקרוק. הרשימה כוללת בין היתר כל מיני קרנות סקטוריאליות וקרנות אג"חיות, מהן נתעלם בכוונה תחילה, ונתמקד ב-3 קרנות מרכזיות שמאפשרות להרכיב פיזור גלובלי רחב.
הקרן הראשונה היא הקרן CSPX שעוקבת אחרי מדד ה-S&P 500, אשר כולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב ומהווה כ-80% מכלל השוק האמריקאי, בדמי ניהול של 0.07%. בארץ היא נסחרת תחת המס' 1159250.
הקרן השנייה היא הקרן SMEA שעוקבת אחרי מדד MSCI Europe, אשר כולל כ-400 חברות גדולות-בינוניות מהמדינות המפותחות באירופה בדמי ניהול של 0.12%. בארץ היא נסחרת תחת המס' 1159094.
הקרן השלישית היא הקרן EIMI אותה כבר הזכרנו, אשר עוקבת אחרי השווקים המתפתחים בדמי ניהול של 0.18%. בארץ היא נסחרת תחת המס' 1159169.
השילוב בין שלוש הקרנות לא נותן פיזור גלובלי מושלם, כיוון ש-CSPX ו-SMEA לא כוללות את כל העולם המפותח. המדינות החסרות הן בעיקר יפן, קנדה ואוסטרליה, וגם מדינות מפותחות קטנות יותר כמו הונג-קונג, סינגפור, ניו זילנד ואפילו ישראל.
כמו קודם, המדדים האלו חסרים את המניות הקטנות (אותן ניתן להשלים באמצעות קרנות אחרות כפי שראינו), ובמקרה של ארה"ב גם את חלק מהמניות הבינוניות.יחד עם זאת, השילוב של ארה"ב ואירופה נותן פיזור רחב מאוד, המהווה כ-83% מהעולם המפותח, ובהשוואה שערכתי במחולל הגרפים של MSCI, אירופה נותנת תשואה גבוהה יותר מכלל העולם המפותח שמחוץ לארה"ב, ככה שהקטנת הפיזור, לפחות ע"ס העבר, לא פגעה בביצועים ואפילו שיפרה אותם.
האם זה יימשך בעתיד?
אין לדעת, כיוון שאין מאפיין ברור למדינות אירופה שיהפוך אותן לרווחיות יותר מיפן, קנדה, אוסטרליה ושאר המדינות המפותחות שמחוץ לארה"ב. זאת לעומת מניות קטנות, ובמיוחד מניות ערך קטנות, שלהן מאפייני סיכון גבוהים יותר שמסבירים את התשואות הגבוהות יותר שהשיגו בעבר, וככל הנראה ימשיכו להשיג בעתיד.
דצמבר 2020: אפשרות חדשה עם ONE STOP SHOP לכל העולם (כמעט)
קרן אירית נוספת שנסחרת בארץ בשקלים היא הקרן SSAC שעוקבת אחרי מדד MSCI All Country World, הקרן כוללת 1,600 מניות גדולות-בינוניות מכל העולם, כלומר מהשווקים המפותחים והמתפתחים כאחד, ותופסת כ-85% מכלל המניות בעולם (ללא המניות הקטנות). עד כה דמי הניהול של הקרן היו חריגים בגובהם לקרן פאסיבית ועמדו על 0.6%, אשר הפכו אותה ללא רלוונטית בעיני רוב המשקיעים הפאסיביים. אך בדצמבר 2020 הוזלו דמי הניהול שלה ל-0.2% והפכו אותה לאטרקטיבית יחסית, במיוחד למי שמעדיפים פשטות ורוצים לקבל כיסוי גלובלי כמעט מלא באמצעות קרן אחת בלבד (בדומה ל-VT האמריקאית למשל).
האם כדאי לבחור בקרן גלובלית אחת או לשלב מס' קרנות?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית; המצדדים בפשטות יעדיפו קרן גלובלית אחת בלבד איתה ירוצו שנים רבות קדימה. אלו שמוכנים להכניס מעט יותר מורכבות לתיק (ואני ביניהם), אך עדיין להישאר משקיעים פאסיביים עם תיק פשוט ומעט פעולות מסחר, יציינו מס' יתרונות לשילוב של מס' קרנות נפרדות:
דמי ניהול זולים יותר
דמי הניהול של CSPX, SMEA, EIMI, כלומר הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים ועוקבות אחרי ארה"ב, אירופה והשווקים המתפתחים הם 0.07%, 0.12% ו-0.18% בהתאמה. עם הקצאת משקלים של 60%, 25% ו-15%, שתואמים פחות או יותר את המשקל של כל מדד מתוך מדד המניות העולמי, נקבל דמי ניהול ממוצעים של 0.1%, חצי מהעלות של SSAC.
מניעת משקל יתר למדד מסוים בהסתכלות על כלל חשבונות החיסכון
לאחרונה קמו מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות הפנסיה, וראויה במיוחד לציון קרן הפנסיה של הלמן אלדובי שמייצרת תשואה גבוהה מתשואת המדד באמצעות מינוף חסר סיכון. בנוסף קיימים כבר מס' שנים מסלולים עוקבי S&P 500 בקרנות ההשתלמות.
לרוב כדאי להסתכל על כל החסכונות שלנו, פרטיים, פנסיוניים והשתלמות, כ"תיק השקעות אחד". אז אם קרן הפנסיה שלכם ו/או קרן ההשתלמות שלכם נמצאים במסלול מחקה S&P 500, ובתיק הפרטי (או ב-IRA) תרכשו את SSAC, זה אומר שתיתנו משקל גבוה במיוחד ל-S&P 500, המהווה כ-50% מהשוק העולמי. הדרך להימנע ממשקל יתר ל-S&P 500 תהיה באמצעות פיצול ההשקעות שלנו למס' קרנות, כך שהמשקל הכולל שיוקצה ל-S&P 500 על פני כל החסכונות יהיה כפי שבחרנו להגדיר. במילים אחרות, אם יש לנו כבר S&P 500 בפנסיה, נבחר להקצות יותר לאירופה ולשווקים המתפתחים בתיק הפרטי כדי להגיע לתמהיל הכולל הרצוי, כיום ניתן למצוא גם בקרנות הפנסיה מסלולי השקעה פאסיבים אחרים מלבד S&P500, לצורך הדוגמה ההשקעה במדדי מניות עולמים במנורה מבטחים.
ומה עם ASSET CLASSES רווחיים יותר כמו מניות ערך קטנות?
המחקר האקדמי זיהה שני פקטורים (קבוצות מניות עם מאפיינים מובחנים) שמייצרים תשואות עודפת באופן עקבי במשך עשורים: פקטור הגודל (מניות קטנות רווחיות יותר ממניות גדולות), ופקטור הערך (מניות ערך רווחיות יותר ממניות צמיחה). העמקה בנתונים מראה שעיקר היתרון מפקטור הגודל ופקטור הערך נובע משילוב שני הפקטורים יחד, כלומר ממניות שהן גם מניות ערך וגם קטנות. לטעמי יש היגיון בלהקצות משקל יתר מסוים למניות ערך קטנות בתיק שלנו, בגלל הפוטנציאל לתשואה עודפת, שהוכח אמפירית באופן מובהק סטטיסטית, וסביר מאוד להניח שימשיך גם בעתיד.משקיעי קרנות איריות שרוצים להיחשף למניות ערך קטנות יכולים לעשות זאת באמצעות שתי קרנות, הנסחרות שתיהן בגרמניה ביורו:
- הקרן ZPRV של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted Index.
- הקרן ZPRX של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI Europe Small Cap Value Weighted Index.
רוצים ללמוד לעשות זאת בעצמכם?
רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.
רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.
ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283
אודה להסבר מפורט יותר במקרה של משקיע ישראלי שמחזיק etf. והולך לעולמו
עד כה מעולם לא שמעתי שרשויות המס האמריקאיות נכנסו לתמונה…
תודה
מס העיזבון בגובה 35% משווי האחזקות (מעל כ-$60,000) זו תקנה ישנה, אך הוא החל להיאכף רק לאחרונה בעקבות תקנות דיווח שהאמריקאים מחייבים את המוסדות הפיננסיים ברחבי העולם ונקראת FATCA. בנק לאומי למשל הוציא אם אני זוכר נכון ב-2017 מכתב לכל הלקוחות שלו שמחזיקים ניירות ערך אמריקאים שהם עשויים להיות חשופים למס עיזבון. אין לי נתונים עד כמה זה נאכף בפועל, אבל אני לא חושב שכדאי לקחת את הסיכון.
אחלה ממש. בפעם הבא, תן קרדיט.
דורין.
היי דורין,
אנשים לא ממהרים לתת קרדיט כך שאין למה לצפות.
תראה את האופטימית, שעשתה ממש קריירה מלצטט אותך.
תדעי לך דורין, מי שמכיר, יודע שאת בהחלט הדבר האמיתי וכל האחרים חיקויים זולים.
אני רוצה להודות לך באופן אישי שבזכותך הגעתי לעצמאות כלכלית, אני כבר לא תלוי באף אחד פיננסית ואם לא הייתי נחשף לבלוג שלך לפני הרבה שנים הייתי עדיין עבד של מקומות עבודה ושל נדלנים ארסיים (אם מותר לי לצטט אותך).
אגב, הגעתי לעצמאות לא בזכות קרנות אירלנדיות או אמריקאיות.
יש הכל בקרנות ישראליות, אז שילמתי עוד כמה גרושים דמי ניהול.
אולי השנה אעשה קצת סדר בנושא, נראה אם שווה את המאמץ לחסוך עוד 0.1-0.2% בדמי ניהול.
הגעתי לעצמאות בזכות הכלים ההתנהגותיים שלמדתי ממך, את החסכון החודשי השקעתי בקרנות מחקות בארץ (שחשופות גם לאירופה וסנופי) והשאר היסטוריה.
המרדף האינסופי אחרי לחסוך עוד 0.1% לא תמיד שווה את המאמץ.
גם המאמר הזה חושף כל כך הרבה מידע שאנשים הולכים לאיבוד בין הקרנות ושואלים את עצמם האם רק סנופי או גם קרנות המכילות מניות קטנות, האם גם אוסטרליה ויפן, האם VT פחות מ 60K$ ועוד ועוד.
תודה דורין הסולידית, כל השאר חיקויים ומי שבאמת מכיר יודע את הדבר האמיתי.
כל כך נכון
על מה קרדיט? את הקמת את בלאקרוק? את עזרת לאלטשולר שחם? תני את קרדיט לאחרים
אכן – המון קרדיט מגיע לך הסולידית על הפוסטים הקודמים בנושא והעלאת המודעות ליתרונות הגדולים של הקרנות האיריות!
לוקחת פרוטקשן בדמות כבוד מכל מי שמדבר על הכנסה פסיבית?
יש לך פטנט בנושא?
מענין מאד
(1) "מס עיזבון בגובה 35% מתוך שווי התיק ולא מתוך הרווח (קיים פטור עד כ-$60,000)" – הפטור $60K לחשבון או פר בן אדם ? נגיד שיש $100K בחשבון של שני בני הזוג – האם יחול מס עיזבון במקרה פטירה של אחד מבני הזוג ?
(2)בהמשך לשאלה ראשונה – במקרה שמחזיקים שני חשבונות משותפים בשני בתי השקעות (השבון פר בית השקאות), שבכל חשבון יש $100K – האם יחול מס עיזבון במקרה פטירה של אחד מבני הזוג ?
(3)" ו-NTR אומר שהדיבידנדים הושקעו מחדש אחרי ניכוי מס במקור של 30% בגינם" – מאיפה בא 30% ? ולא 25% ?
הי שלמה,
1) התייחסתי לזה בכתבה – במקרה פטירה של אחד מבני הזוג, המס יחול על חצי מהסכום בחשבון. למיטב הבנתי לכל אחד מבני הזוג יש פטור של כ-$60,000, אז לשני בני הזוג אם שווי האחזקות לא מגיע ל-$120,000 לא יחול מס עיזבון. אבל אני לא יועץ מס אמריקאי כדי לקבוע בוודאות מוחלטת 🙂
2) שאלה טובה. ככל הנראה בתי ההשקעות לא יידעו אחד על השני ולא ינכו מס עיזבון.
3) המיסוי בארה"ב על דיבידנדים משתנה מאדם לאדם ותלוי בגובה ההכנסה שלו, והוא לרוב גבוה יותר מאשר בארץ.
תודה רונן,
– בקשר לקרנות ISHARES בארץ – יש לי התרשמות שנזילות נמוכה.
– 25% או 30% – לפי US-Israel Tax treaty, זה 25%
הי שלמה,
1. אתה צודק, הן לא מאוד סחירות. אבל זה לא מפריע לרכוש או למכור כי יש עושי שוק. ולאחרונה הסחירות בהן השתפרה.
2. אמנת המס היא אכן 25%, אבל החוזים העתידיים מגלמים ניכוי גבוה יותר של כ-30%. אתה לא רואה את זה בפועל, אבל התשואה מהחוזים היא באזורים האלה, כיוון שהצד השני של החוזה ממוסה על הדיבידנדים, ובארה"ב המיסוי על דיבידנדים לוקח בחשבון גם את ההכנסה משכר, ויכול להיות גבוה יותר.
תודה!
תודה על הסקירה המפורטת. שאלה לגבי ניכוי מס במקור על דיווידנדים. האם גם בהשקעה בחשבון IRA מבצעות הקרנות הזרות ניכוי מס במקור על דיווידנדים? אם כן, איזה יתרון יש ל IRA? יש דרך להמנע מניכוי מס במקור על דיווידנדים?
הי יורם,
קודם כל חשוב להבהיר למה בכלל מתייחס המושג IRA: הוא רלוונטי לחסכונות ה"מיוחדים" כמו קה"ש IRA או החיסכון הפנסיוני (אם תעביר אותו לקופ"ג IRA). לחסכונות פרטיים שחסכת מהנטו אין בכלל מושג של IRA, כי אתה יכול להשקיע אותם כאוות נפשך בתיק השקעות פרטי, בבנק או (עדיף) בבית השקעות.
לכן אין משמעות ליתרון של IRA מול תיק השקעות פרטי, כי הם מתייחסים לסוגי חסכונות שונים. אם אתה שואל על יתרון ל-IRA לעומת מוצר מנוהל כזה או אחר (למשל קה"ש מנוהלת), אז היתרונות הם רבים מאוד – אפשרות בחירת תמהיל שמתאים לך, השקעה עוקבת מדד יעילה לעומת השקעה מנוהלת שכנראה תפגר אחרי המדד, דמי ניהול נמוכים יותר, האפשרות להשקיע את כל הכסף ולא להישאר עם כ-8% במזומן כפי שקורה במרבית הקרנות והקופות המנוהלות, וחיסכון במיסוי על דיבידנדים. הפער המצטבר בין השקעה פאסיבית יעילה של חסכונותינו לבין השקעה מנוהלת עומד על מאות אלפים לעשור ועד מס' מיליוני שקלים ל-30 שנה, תראה פירוט נרחב כאן: http://www.simplifynance.co.il/blog/passive-investments-advantages
את האמריקאים לא מעניין שהחשבון הוא Keren Hishtalmut למשל והם בכלל לא יודעים מה זה ושזה אמור להיות חשבון פטור ממס, הם ינכו את המיסוי על הדיבידנדים בכל מקרה. אז אין דרך להימנע לחלוטין מניכוי מס במקור על דיבידנדים, אבל לפחות יש דרך להקטין אותו משמעותית באמצעות בחירה בקרנות איריות, במקום אמריקאיות או ישראליות.
תודה רונן. התכוונתי כמובן לקה"ש ב IRA. אם אני מחזיק נכס ישראלי ב IRA אז אין ניכוי מס על ריביות ודיווידנדים. על נכס זר אתה אומר שיש. זה די מקטין את היתרון הגדול שיש ל IRA.
זה נכון שאם תחזיק קרן עוקבת מדד ת"א 35 למשל אז לא יהיה ניכוי מס על הדיבידנדים. אבל האם יש היגיון בלהשקיע חלק משמעותי מהחיסכון שלנו במדד של מדינה קטנה במז' התיכון, שמהווה כ-0.5% מהכלכלה העולמית, רק בגלל חיסכון במיסוי על דיבידנדים? אם תשקיע בפיזור גלובלי באמצעות קרנות איריות תגיע לסדר גודל של 0.24-0.3% בלבד במיסוי על דיבידנדים, כלומר מיסוי יחסית נמוך.
מלבד היעדר הפיזור, חיסרון נוסף במדדים הישראלים הוא בכך שהם לא מייצגים את היתרון התחרותי שלנו בתור מדינה – כי הקטר של המשק, ענף ההייטק, כמעט ולא מנפיק בבורסה המקומית, אלא בנאסד"ק. מה שמשאיר את המדדים שלנו עם ענפים אחרים והרבה עיוות (למשל הקצאה גבוהה במיוחד לפארמה ולפיננסים).
בנוסף, בהתחשב בכל היתרונות הגדולים האחרים של IRA, אני לא חושב שזה מקטין אותם. מה גם שמסלולים מנוהלים גם לא משקיעים רק בשוק המקומי, ורוכשים מניות וקרנות זרות, עליהן הם סופגים מיסוי על דיבידנדים.
תודה רבה לך על כל המידע המפורט על כל הקרנות השונות.
בהחלט פוסט ששווה זהב לצעיר בן 25.
תודה רבה ניצן! 🙂
שמח שעזרתי
האם הסחירות בקרנות של בלקרוק בארץ נמוכה, או שנדמה לי?
הסחירות לא גבוהה במיוחד, אבל זה לא כ"כ משנה כי יש עושי שוק ולא צריכה להיות בעיה לקנות או למכור.
תוכל בבקשה לפרט מה זה עושה שוק ואיך זה עובד בעזרת דוגמא ?
תודה.
תודה. שמרתי במועדפים
אני ממש נדהם מרמת הדיוק והכניסה לפרטים, ממש פוסט ברמה!
איפה זה ואיפה 'קנה קופגלה ויהיה פסדר'…
תודה הנרי! 🙂
ומעניין שציינת את קופ"ג להשקעה – לדעתי מי שרוצה לקחת אחריות ולהשקיע עצמאית זה פשוט מוצר גרוע: https://pensuni.com/?p=6212
יש דבר אחד שיש בקופגלה שאין בקרנות בגרסתם האמריקאית, הישראלית או האירית וזה האפשרות להוראת קבע. האם אני טועה? האם אפשר לעשות הוראת קבע לרכישת הקרנות האלו? (לכאורה זה עניין שולי אבל אצל רוב האנשים האוטומציה היא שגורמת לתהליך הזה לקרות).
אתה צודק הנרי, אין אפשרות רכישה של קרנות בהו"ק, למעט קרנות נאמנות ישראליות דרך הבנק – אבל הן גם יקרות יותר ובבנק גם עלויות מיותרות כמו דמי משמרת. צריך פשוט לעשות שינוי מחשבתי ולהבין שכל הפרוצדורה של רכישת קרנות בחשבון השקעות פרטי לוקחת מס' דקות בלבד כל חודש, ובמצטבר בערך שעה אחת בלבד לאורך שנה שלמה. האם מעט ה"עבודה" הזו שווה לנו מאות אלפי שקלים ויותר לטווח הארוך? אני משוכנע שכן.
ומי שלא רוצה לעשות את זה כל חודש – גם פעם ברבעון, בחציון ואפילו בשנה זה בסדר, ולא ישנה יותר מדי.
היי רונן,
פוסט מדהים! קורא ומחפש רק את שלך כאן רקע עכשיו גיליתי שיש לך גם בלוג אני הולך לחפור עליו
מת על סגנון הכתיבה שלך והאופן שבו אתה מגיש את הדברים (מקווה שנדב לא קורא אותי..)
אם קניתי ניירות ערך דרך החשבון של אבא שלי,כי אני אזרח אמריקאי ולא בא לי להתעסק עם IRS אז אין לי גם חשבון מסחר כרגע
וכעת התחתנתי האם אפשר לעשות העברת בעלות על הניירות לחשבון של אשתי ללא אירוע מס?
שניהם בברוקרים ישראלים אבא שלי ב IBI ואשתי בפסגות
ואם כן מה הפרצודורה?חייב פקיד שומה וכאלה? איך מעבירים? אשמח אם תעשה לי קצת סדר,
לא מכירים את הפרצודורה של העברת ני"ע בין ברוקרים ,בטח לא מאדם לאדם.
תודה.
🙂
הי גילי,
תודה על המילים החמות, כיף לשמוע! 🙂
ולמה שנדב לא יקרא אותך? הוא כותב מעולה, זו לא תחרות כתיבה 🙂
בנוגע לשאלה – אני לא חושב שיאפשרו להעביר ניירות ערך מאבא שלך לאשתך ללא אירוע מס. פתרון אפשרי שאני די משוכנע שיעבוד בלי בעיות הוא לעשות את זה בשני שלבים:
1. להעביר במתנה מאבא שלך אליך לחשבון הבנק (מתנה מאב לבן).
2. אתה תעביר במתנה לחשבון ע"ש אשתך (מתנה בין בני זוג).
בשני המקרים צריך לבקש מהבנק/בית ההשקעות טופס של רשות המיסים של העברת ניירות ערך במתנה בין בני משפחה, ולחתום עליו.
תוכל בבקשה לפרט מה זה עושה שוק ואיך זה עובד בעזרת דוגמא ?
תודה.
תפקידו של עושה שוק הוא להזרים הוראות קניה ומכירה במרווח מוגדר מראש מהמחיר האחרון לספר הפקודות של נייר הערך. למשל אם הקרן נסחרה במחיר 100, תוכל לראות כ-150,000 ש"ח בהוראת מכירה במחיר 100.1 וכ-150,000 ש"ח הוראת קניה במחיר 99.9. כך, אם תרצה לקנות תוכל לעשות זאת ב-0.1% מעל המחיר האחרון, ואם תרצה למכור תוכל לעשות זאת ב-0.1% מתחת למחיר האחרון. הדבר מבטיח סחירות וזמינות גם אם אין עוד סוחרים נוספים, אך כמובן שזה לא מונע מסוחרים נוספים לשלוח הוראות קניה ומכירה משל עצמם.
תודה
היי רונן. פוסט מעולה ומפורט.
שים לב שדמי ניהול של הקרן הזו שונים ממה שצוין 0.18 ולא 0.12
https://www.as-invest.co.il/interstedin/blackrock/ishares-%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%9C-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA/ishares-core-msci-em-imi-ucits-etf/
הי דני,
דווקא ציינתי 0.18%.
"הקרן השניה עוקבת אחרי מדד MSCI Emerging Markets IMI שכולל כ-2,800 מניות מכל הגדלים מהמדינות המתפתחות, בדמי ניהול של 0.18%".
"דמי הניהול של CSPX, SMEA, EIMI, כלומר הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים ועוקבות אחרי ארה"ב, אירופה והשווקים המתפתחים הם 0.07%, 0.12% ו-0.18% בהתאמה".
יש התיחסות נוספת שבה צויינו דמי ניהול של 0.12%?
היי רונן,
חולה על כל הפוסטים שלך יש לך כישרון מאד גדול לפשט ולהנגיש,ורציתי לומר לך תודה על כך!
בקשר לקרנות איריות
נניח ואנגרד בלונדון VS המקבילה שלה בלאקרוק בתל אביב
1. יש ספרד גדול של עושה שוק בת"א ומכיוון שהסחירות נמוכה קשה לשים לימיט ו"לתפוס" מרקט עד שכבר יש תנודות במחיר המנייה,
2. אמנם יש עמלת המרת מטח בברוקר ישראלי (אצלי 0.1 על המרת מטח ועוד 0.15 על קניית קרן זרה בבורסת אירופה)
אבל הספרד של העושה שוק ממה שבדקתי בת"א הוא בסביבות 0.3% אז זה לא כזה הבדל כשמשווים את התנאים
ו כשרכשתי VHVE אני שם לימיט וקונה בשניות ממש אל מוש התייבשות בבלאקרוק בת"א
(כשאני קונה בכל מקרה מדי פעם עד שיצטבר לי סכום מספיק בשבית עמלת המינימום לבורסות אירופה שזה יחידות מטבע)
3. הפיזור של VHVE לדוגמא אל מול SP 500+ MSCI EURO הוא יותר גדול(2200 מול 500 ו 400 בהתאמה)
אני אמנם חסיד מאד גדול של פיזור אבל שאלתי את עצמי
האם פיזור מעבר לרמה מסויימת לא ממש משנה
או שזה כן יכול לשנות בתנודתיות הכוללת (שזה מאד יכול לשנות לי בעתיד כשארצה לממש)
או פערי עקיבה,או אפילו תשואה מעט שונה?
מה דעתך? כמובן לא המלצה רק באופן תיאורטי כדי להבין ולהשכיל טוב יותר
הי יהודה,
קודם כל תודה רבה, כיף לשמוע! 🙂
לגבי השאלות שלך:
1. מהניסיון שלי ה-spread בארץ לא כזה גדול ולא היתה לי בעיה לתפוס לימיט. מעבר לזה לפעמים נתתי בכוונה הוראה במחיר נמוך מהמוכר והיא התבצעה לי תוך זמן מה.
2. עמלת המרת מט"ח זה דווקא החלק הלא מהותי, העלות המרכזית של המרת מט"ח היא במרווח השער, לרוב בבתי ההשקעות זה סביב ה-2 אג' לדולר שזה בערך 0.6% וזה כבר ממש לא זול. בבנקים אפילו לכיוון ה-3 אג' לדולר. לכן מבחינת עלויות בארץ בכל זאת יותר זול, למרות ה-spread.
3. הפיזור של VHVE אכן רחב יותר, אבל השאלה שלך במקום, ובגדול כאשר יש לך מאות מניות ממדינות מפותחות רבות בתיק, הפיזור כבר בהחלט מספק. מחקרים הראו שהמינימום הדרוש לפיזור הוא מוצלח הוא אפילו 50 מניות (בתנאי שהן מגוונות מהרבה מדינות וסקטורים). אז בסה"כ שילוב של ארה"ב ואירופה, שתופס כ-83% מהעולם המפותח, זה פיזור מספיק בהחלט שלא אמור להגדיל את התנודתיות, ובהיבט התשואות אפילו היה גבוה יותר מכל העולם המפותח (אם כי אין ערובה או סיבה נראית לעין שזה ימשיך).
בשורה התחתונה – שתי האפשרויות לחשיפה לעולם המפותח (VHVE או סנופי+אירופה בארץ) הן אפשרויות טובות וההבדלים ביניהם לא מהותיים.
רונן,
לגבי Small Cap, למה לא לקנות את WDSC להסתבך עם 2 קרנות נפרדות של אירופה וארה"ב?
הי מייק,
שים לב שמדובר ב-MSCI World Small Cap שכולל את ה-small cap כולו, גם מניות צמיחה וגם מניות ערך. דמי הניהול של WDSC גבוהים יותר משתי החלופות למעקב אחרי אותו מדד שהזכרתי בפוסט (WSML וקרן הנאמנות של ואנגארד).
נקודה נוספת היא שההתייחסות לארה"ב ואירופה היתה לקרנות שהן Small Cap Value ולא Small Cap כמכלול, כלומר גם מניות small value וגם מניות small growth. המחקר האקדמי הראה שמניות ה-value ובפרט מניות ה-small value הן רווחיות יותר לטווח הארוך לעומת כלל השוק, בניגוד ל-small cap growth. לכן ניתן לשקול להקצות חשיפת יתר מסויימת לסגמנט ה-small value, והקרנות שמצאנו היו ZPRV ו-ZPRX שעוקבות אחרי סגמנט ה-small value בארה"ב ואירופה בהתאמה (לא מצאנו קרן עולמית לסגמנט הזה).
היי רונן
בהמשך לשאלת מייק מעלי
אתה רוכש 2 קרנות של איריות של ספיידר וגם wsml או הקרן של ואנגרד על כל העולם?
כלומר האם עדיף גם וגם?
ובנוסף
נניח שהחלטתי להקצות משקל יתר בתיק למניות קטנות חשבתי על חצי וחצי מניות גדולות אפילו שאין ברשותי קרן השתלמות או פנסיה של מניות גדולות כיוון שאני עובד מרחוק לחברה מחול ולא מפרישים לי שם לפנסיה
זה חלוקה סבירה או מסוכנת מדי?
ואם זה אכן סביר אז את החצי של המניות קטנות נשמע לי הגיוני להשקיע את הכל במניות ערך קטנות על אירופה וארהב?
תודה.
היי יוסי,
מה שתיארת הוא סביר, אפשר ללכת על חצי-חצי. אני חושב שעדיף יותר לכיוון של שני-שליש גדולות ושליש קטנות בערך, אבל מה שתיארת בהחלט סביר (כמובן לטווח ארוך). בתוך החלק של הקטנות – אפשר ללכת על מניות ערך בלבד (שים לב שהקרנות ZPRV ו-ZPRX כוללות גם מניות צמיחה, הן פשוט מקצות יותר משקל למניות הערך). אני מוצא טעם להקצות חלק קטן גם למניות קטנות כמכלול בפיזור עולמי (כמו WSML או הקרן של ואנגארד), אבל איך שנראה לך, בסוף זאת החלטה שלך.
היי רונן
טענה מקובלת היא שככל שמתקרבים לגיל פרישה צריך להקטין את אחוז המניות בתיק
השאלה שלי היא בהנחה ואני דווקא חוסך למטרה מוגדרת מראש כגון חתונה לילדים ועזרה ברכישת דירה עבורם לכשיתחתנו
ולא לעצמאות כלכלית(כי כבר עכשיו הגעתי לשם ע"י נכסי נדל"ן שקיבלתי בירושה ולא ייאמן אבל אני חוסך מההכנסות הפסיביות הללו ומשקיע בשוק ההון עבור המטרה שהגדרתי.)
ואצלינו מתחתנים בגיל מוקדם יותר(אני מגיע מהמגזר הדתי)
אז די ברור ששבע עד עשר שנים לפני שהבת תגיע לפרקה ועקרונית תהיה בגיל שיש הרבה שמתחילים כבר להתחתן אז השקעות ההמשך שלי יפנו לאפיקים סולידים כמו אגח או פקמ צמוד מדד(בהתחשב ויהיה ריבית אפסית כמו היום.
שצריך קצת לתכנן במיוחד את זה אם יש כמה ילדים במקביל אולי לחסוך לכל אחד בנפרד איך בדיוק צריך לנסות ולחשוב על פתרונות
אם יש לך השגות עד כאן אשמח לשמוע את דעתך כמובן
עכשיו מעבר לכך השאלה היא מה קורה לגבי האפיק המנייתי שנשאר מושקע אם בדיוק בתקופה והבת שלי תרצה להתחתן (עוד 17 שנה…) יהיה משבר בשוק ההון?
אמנם המחקרים מראים שככל הנראה אני אהיה ברווח לאחר שלא נגעתי ולא מכרתי לפחות 12 שנים אך הבעייה שהמשבר יבוא ויקטין את הרווח,
איך תיאורטית אני אמור לתכנן למצב כזה?
אשכרה למכור חלק מהאפיק המנייתי ולעבור לאפיקים סולידיים יותר?הרי כרגע אני כמובן ב 100 אחוז מניות מכיוון שאני משקיע לטווח ארוך הרי שחמש שנים לפני שהבת תגיע לפרקה נגיד אני כבר לא משקיע לטווח ארוך מצד שני אני כן אמור להיות בכל מקרה ברווח לפחות על סמך נתוני העבר אז אם המטרה שלי היא 600 אלף שח עד החתונה שלה אז אשכרא למכור את מניות בשווי הסכום המדובר?ולשים באפיק סולידי וכך להס ען באיבוד תשואות של תקופה שיכולה להיות גם שנה שנתיים שלוש עד שתמצא את בן זוגה ושוב אני כן מעוניין לצאת מנקודת הנחה שאני יודע שהיא תתחתן בשלב מוקדם יחסית כי הרבה דתיים מתחתנים מוקדם בהשוואה למגזרים אחרים אז מה דעתך?
תודה רבה ויישר כח על הבלוג ועל הקורס זו ממש עבודת קודש להנגיש לאנשים את התחום ושלא ייתאשו מהחיים אלא שיראו שיש דרכים לההגשים חלומות!
היי ישראל!
השאלה שלך טובה ובמקום, ובגדול גם לכספים שיש להם ייעוד ספציפי, בדומה לכספים שמשמשים לפרישה, יש היגיון בהקטנה הדרגתית של חשיפה מנייתית עם הזמן. אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים בשנים שבסמוך למועד החזוי:
1. מכירה של מדדי מניות (לא חובה הכל בבת אחת, אלא בהדרגה) והסטה לאפיקים סולידיים.
2. רכישה של אג"חים בחסכונות המצטברים מבלי למכור מניות. אתה יכול למשל לחשב כמה זמן ייקח לך להגיע לסכום הרצוי, אז אם למשל אתה חוסך 100,000 בשנה, תוך 6 שנים תוכל להגיע ליעד שהצבת מבלי למכור בכלל מניות.
3. שילוב כזה או אחר של 1 ו-2.
4. אפשרות קצת אחרת: מי בכלל אמר שהילדים יצטרכו סכום גדול של מזומן בבת אחת (שחלק ניכר ממנו יילך למיסים)? כנראה שהצורך הכי ברור הוא רכישת דירה – אבל אולי זאת אופציה שפחות תתאים להם והם יעדיפו לגור בשכירות, לפחות בשנים הראשונות אחרי החתונה? אולי הם יעדיפו פשוט לקבל ניירות ערך שייתנו להם ביטחון כלכלי (טוב שיש ולא לחוצים על כסף), אבל הם ימישכו להחזיק אותם לשנים רבות נוספות, כך שההשקעה נשארת בגדר "לטווח ארוך"? ניתן למשל להעביר ניירות ערך ללא אירוע מס לקרובי משפחה מדרגה ראשונה, והם יוכלו לקבל בעצמם את ההחלטה כמה לממש ומתי. כמובן שאפשרות כזאת צריכה לבוא ממקום שבו סומכים על הילדים ומבינים שהם לא הולכים למכור הכל ו"לשרוף את החסכונות" על שטויות תוך זמן קצר, ואני חושב שהורים עם מודעות כלכלית באופן כללי, ומודעות לחיסכון והשקעה בפרט, יכולים להנחיל את העקרונות האלה לילדים די בקלות, וכבר מגיל צעיר.
אני מקווה שזה עוזר לך בקבלת ההחלטה 🙂
היי רונן
תודה על התשובה
מרתק לעבור על כל השאלות והתשובות
תודה על סבלנות לענות לכל אחד בנחת?
כתבת שעדיף לכווין לשני שליש גדולות ושליש קטנות ובנוסף אתה מקצה חלק קטן כמכלול בפיזור העולמי למדד עולמי של מניות קטנות כלומר בפועל זה יותר משליש קטנות בסופו של דבר תקן אותי אם אני טועה.. אני מניח מסתמא הלכת על ואנגרד בגלל דמי הניהול או שיש סיבה להעדיף wsml השאלה היא כמה משקל הגיוני להקצות ביחס למניות גדולות שווקים מפותחים ומתפתחים כלומר איך לעשות את החלוקה הכללית אשמח אם תעשה לי קצת סדר עם החלוקה וכמובן אין כאן ייעוץ או המלצת השקעה וכו וכו רק באופן תיאורטי כמה הגיוני להקצות לכל מדד כמובן בהנחה ןאני כבר במאה אחוז מניות ואגב מושקע בהכל חוץ מהמניות הקטנות העולמי תודה רבה
מצטרף לשאלה של יוסי
אם מעבר לשליש מניות ערך קטנות מוסיפים חשיפה גם למדד עולמי של מניות קטנות אז כמה משקל להקצות לו?
בנוסף אשמח לקבל טיפ ממך
נכנסתי לשוק בשיא המשבר ואני המון מסתכל על שער המנייה כי נכמסתי בסכום גדול וכו ואני מחשב כמה הרווחתי עכשיו זה כיף כי באמת המניות יחסית טסו למעלה בזמן די קצר אני רוצה להדגיש שאני משקיע פסיבי לטווח ארוך עם השקעות המשך מדי חודש רבעון ומרגיש לי שזה לא טוב מצד שני זה ממכר התחושה?
בקיצור מה דעתך
ואיך אפשר להפסיק להציץ בתוצאות התיק?
היי יוסי וגילי,
לגבי קביעת התמהיל – באופן כללי אין פה "נכון" או "לא נכון". הבסיס בחלק המנייתי של התיק צריך להיות פיזור גלובלי רחב, ומתוך זה אפשר להקצות חלק מסויים מהתיק ל-Asset Classes שהיסטורית הוכיחו את עצמם כרווחיים יותר (כמו מניות קטנות, מניות ערך ובמיוחד השילוב ביניהן), ויש גם נימוק תיאורטי משכנע מאחוריהם (מניות קטנות ומניות ערך מסוכנות יותר, וזה מסביר את התשואות העודפות). התקווה היא שאותם אפיקים אכן ימשיכו להניב תשואות עודפות בעתיד, לפחות לטווח הארוך, אבל לא נרצה לוותר על 85% משוק המניות העולמי (מניות גדולות-בינוניות) ולהתמקד בפלח שוק צר מדי רק בגלל הפוטנציאל לתשואות עודפות. אני חושב שהקצאה של כ-30-40% מהתיק למניות קטנות (ובפרט ערך קטנות) היא הקצאה טובה, אבל זה כמובן לא אומר שזה מה ש"נכון" לעשות. בתוך החלק הזה – למשל שני שליש בערך לקטנות-ערך + שליש למניות קטנות גלובליות.
לגבי איך לא להסתכל על התיק כל הזמן – לטעמי הפתרון הכי טוב הוא להכיר את הנתונים ההיסטוריים על התשואות והתנודתיות, ולהבין שלא כ"כ משנה מה התשואות שהשגת עד כה, אפילו אם זו תשואה חיובית חזקה או שלילית חזקה, כי לטווח הארוך הכל מתאזן. אני ממליץ להסתכל על הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?t=148&v=yQc5xcKxXLE&feature=youtu.be (הוא בכוונה מתחיל מהאמצע) כדי להכיר קצת נתונים היסטוריים, שאמורים להכניס יותר הבנה ורוגע בקשר להשקעה מנייתית.
אתגר יותר גדול אמור להיות לא להסתכל על התיק דווקא בתקופה של ירידות משמעותיות – אני למשל החלטתי בחודש מרץ 2020 שאני לא מסתכל על הקרנות בחשבון, ועד סוף מאי באמת לא התסכלתי.
היי רונן,
חשבון בברוקר ישראלי
עם כ"כ הרבה איזונים בין ZPRV ל ZPRX ומניות קטנות גלובליות יצריך הון רב יחסית
זאת בשל עמלת המינימום הגבוהה (15 יחידות מטבע ובחדר מסחר אמרו שיש גם תשלום לצד ג שיכול להגיע ל עוד 2-5 יחידות מטבע)
ועוד כאב ראש של איזון כל הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בתא ( לטווח ארוך 0.1 לשנה באמת שווה את הכאב ראש?)
אולי לרכוש כבר MSCI WORLD וזהו.
זה הופך את מלאכת האיזון לקשה יחסית וכזו שלוקחת זמן ארוך מאד וגם כשמוכרים- אם משקיעים בשביל דירה או משהו ספציפי צריך לתכנן היטב
זה נראה יותר כמו הקצאת נכסים שמתאימה יותר לברוקר זר כמו אינטראקטיב עם עמלות נמוכות למסחר באירופה
אני בברוקר ישראלי,ואני מתקשה לעמוד בהקצאת הנכסים,
המון זמן לוקח לצבור סכום עד שאפשר להיכנס לקרן זרה שנסחרת באירופה,האמת שזה מעט מתסכל,ויוצר כבר כאב ראש עם כל האיזונים הנדרשים.
(בקרנות שקליות יותר קל לאזן
אך בקרנות זרות באירופה זה הרבה יותר מסורבל ולא גמיש בשל הסכומים הגבוהים יחסית שצריך להכניס כדי להצדיק את עמלת המינימום)
אני מושקע כבר בחלק מהקרנות המוזכרות אם כי ממש בתחילת הדרך לפחות את סכום הארי הכנסתי בסוף מרץ
וכך נהנתי מעליות שהביאוני למצב הנוכחי…
(עם שווי תיק כולל של 120 אלף בלבד שמתחלק על מנית גדולות וחלק מניות ערך קטנות עם 4000 – 3000 שח חיסכון חודשי נוסף)
אני כן באופי שלי מאד תחרותי אבל לא חשבתי שיהיה מתסכל להמתין כל פעם לרכישה חדשה (גם אם בנתיים רוכשים איזה נייר זמני בקרן סל ישראלית)
אשמח לתובנות
תודה.
היי מאיר, אני מסכים עם מה שאתה אומר.
הדרך הטובה בעיניי להתמודד עם זה זה להגדיר "אחוז רצוי" לכל פלח בתיק, ולשאוף להגיע אליו, אבל לחיות בשלום עם העובדה שיש חוסר איזון ביחס לתמהיל שתכננת בתקופות מסוימות, נניח עד שצוברים סכום מתאים לרכישה בחו"ל. זה לא נורא כי אין תכנון "נכון" או "לא נכון", ואין לנו דרך לדעת איזה פלח יהיה הרווחי ביותר בתקופה מסוימת, במיוחד בתקופה קצרה.
את האיזונים תבצע רק באמצעות רכישות חדשות ולא באמצעות מכירות (חבל על המיסים וגם על העמלות), וגם אם לוקח הרבה זמן להגיע לאיזון ובינתיים אתה מחזיק נייר אחר בתור משהו זמני, זה לא נורא.
דרך נוספת להתמודד עם זה היא לרכוש את הקרנות הזרות ב-IRA, שם לרוב עלות המרת המט"ח והרכישה בחו"ל נמוכה יותר, ובחשבונות IRA בבנק לאומי אפילו אין מינימום ברכישה בחו"ל. אבל גם אם יש מינימום אפשר לרכוש כל חודש קרן שנסחרת בארץ, ואחת לשנה לערך למכור ולקנות בחו"ל, וב-IRA זה גם ללא אירוע מס. יתרון נוסף (והאמת שהוא המשמעותי יותר) הוא שיש עדיפות להקצאת ה-Asset Classes הרווחיים יותר (כמו מניות קטנות/ערך-טנות) לאפיק הפטור ממס.
רונן שלום,
רציתי לדעתי באשר ל-VWRA מול SSAC הישראלית, האם SSAC עדיפה יותר בשל מיסוי לאחר מדד המחירים לצרכן? VT מבחינתי אינה עדיפה על פניהם בשל מס עיזבון.
בנוסף רציתי לדעת מה דעתך על הפלח האג"חי שמתי לב לקרן AGGG שמאוד מפוזרת גלובלית (קונצרני וממשלתי) אך אינה צוברת וגם שמתי לב ל-IGLA (ממשלתית G7, עם 7 המדינות המפותחות הגדולות ביותר) והינה גם צוברת. בנוסף יש בשתיהן גם פיזור מטבעי כי אינן מגודרות. מה דעתך?
היי לב,
SSAC ככל הנראה עדיפה על VWRA אם רוכשים אותה בשקלים כי ההצמדה תבוצע למדד המחירים לצרכן ולא לדולר, שזה כנראה עדיף.
לגבי הפלח הסולידי-אג"חי בתיק: דווקא בגלל שהוא אמור לשמש בתור החלק הסולידי בתיק, לטעמי עדיף הרבה יותר לבחור באג"ח או בקרן אג"חית שנקובה בשקל, כי תנודות המט"ח של אג"חים זרים יהיו גבוהים הרבה יותר מהתשואה, מה שהופך אותם ללא משתלמים בהיבט הסיכון מול התשואה. אפשר ללכת על אג"ח ממשלתי ישראלי או קונצרני בדירוג גבוה ובמח"מ לא ארוך (כדי לא להיות מושפעים מאוד מעליית ריבית במשק), או על קרן אג"חית שעונה על הקריטריונים האלה. למשל קרן עוקבת תל-בונד 20.
רונן שלום,
תודה רבה על תגובתך.
התשואה השנתית הממוצעת של מדד אג"ח ממשלתי כללי (ישראלי) 2000-2020 הייתה 5.26%
התשואה השנתית הממוצעת של המדד אחריו קרן הסל AGGG עוקבת (לא מגודרת לדולר, רק נקובה בו)
2000-2020 הייתה 4.83%
בזמן זה הדולר ירד ביחס לשקל ב-16% (מ-4.1 ל-3.45) משמע ירידה שנתית ממוצעת משנת 2000-2020 של 0.71%
כלומר מדד האג"ח העולמי השיג תשואה שנתית ממוצעת של 4.12% בלבד לעומת 5.26% של מדד אג"ח ממשלתי כללי (ישראלי) כל זאת ללא התייחס לעמלת המרת מט"ח שקיימת ועמלות קנייה ומכירה אירופאיות שנותות להיות גבוהות יותר בקניית קרן סל אירופאית.
למרות זאת האין זה מעיד על כך כי אנו נותנים משקל יתר לפלח האגח"י בהעדפתנו את האג"ח המקומי? על פניו האג"ח המקומי השיג תשואה גבוהה יותר מזו הגלובלית אך הדבר משול להשוואה בין מדד המניות האמריקאי לשאר העולם.
אמנם הפסדנו כ-1% בהשקעה באג"ח גלובלי לעומת ישראלי, אך קיבלנו פיזור רחב על פני עשרות מדינות ועשרות מטבעות..
תודה רבה על תגובתך אודה להתייחסותך
כשאני מתייחס לפלח הסולידי של התיק אני שם דגש בעיקר על הפחתת תנודתיות ופחות על התשואה. אם תסתכל על העשור האחרון בעידן הריבית האפסית בארץ ובעולם אז בכלל תראה שתנודתיות המטבע מאוד משמעותית ביחס לתשואה הנמוכה.
בניגוד למדדי מניות, שם הפיזור הגלובלי חשוב מאוד, בהשקעה באג"ח של מדינה מפותחת (כמו ישראל) או באג"ח קונצרני בדירוג גבוה, חשיבות הפיזור פחותה. אדרבא – השקעה במדד אג"ח כללי כולל גם אג"חים בדירוג נמוך ולא רק כאלה בדירוג גבוה, מה שעשוי דווקא להגדיל את הסיכון, למרות הפיזור.
מדד האג"ח כללי עולמי מכיל אג"חים בדירוג השקעה BBB ומעלה שזה גם טוב.
לכן יש גם את IGLA שהינו רק ממשלתי עולמי וגם עם אגח"ים בדירוג BBB ומעלה.
המתאם בין 2 הקרנות ב-3 השנים האחרונות קרוב ב-90% זה לזה.
אם ניקח למשל את התנודתיות (std deviation) של IGLA ב-3 השנים האחרונות,
שהיה 4.76
אכן התנודתיות גבוהה ביחס לתשואה של IGLA ב-3 שנים האחרונות
ניתן לראות זאת בשארפ רטיו שהינו כ-0.37
אני מבין את הנקודה שלך, בהקשר זה באמת נראה כי התנודתיות לא מפצה על התשואה.
וכמובן תודה רבה רונן!
מעריך את זה מאוד
ומה אם האג"ח הממשלתי שלי חייב להיות בחשבון ברוקר זר ו/או שלמרות שאני מכניס ומוציא בשקלים וגר בישראל אני לא סומך על מדינת ישראל שתפרע את החוב?
במקרה כזה זה צריך להיות אג"ח זר
רונן שלום,
קודם כל – תודה רבה! למדתי מהון ונהניתי מאד.
שאלה קטנה – מהם המספרים תחתם נסחרים ZPRV, ZPRX?
אני לא מצליח למצוא אותם במערכת הספארק.
תודה,
זאב
היי זאב,
הקרנות הללו לא נסחרות בבורסה בת"א ולכן אין להן מספרי נייר. הן נסחרות ביורו בגרמניה, אבל ניתן לקנות אותן מכל בית השקעות ישראלי. זה לא אפשרי דרך הספארק, אלא באמצעות הוראה טלפונית לחדר מסחר ני"ע זרים.
בהצלחה!
היי רונן,
מה לגבי חישוב רווח ריאלי (מחוסר מדד מחירים) כאשר משקיעים במדד זר דרך קרן מחקה לעומת חישוב מנוטרל מטבע בקרן זרה?
דוגמא בהשקעה ארוכת טווח:
S&P – אם שער הדולר אינו משתנה, ומדד המחירים לצרכן עלה ב-50% במשך 25 שנה, אז על השקעה דרך קרן אמריקאית או אירית תשלם 25% מס על העליה במדד, שיוצא 12.5% אבסולוטי.
אני מסכים, וזאת אכן בעיה, אלא אם כן הדולר עלה יותר ממדד המחירים לצרכן ואז הרווחת. בהקשר הזה יש יתרון לקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים. כתבתי על כך כאן:
https://www.facebook.com/groups/israel.passive.investors/posts/607817733571285/
תודה!
תודה רבה על הפוסט המושקע.
קראתי בשקיקה והוא עשה לי סדר בהרבה בלאגן.
נשארתי עם שאלה לגבי הקרן SSAC המקבילה השקלית שלה זה 1159235?
האם יש להן גם מקבילה אמריקאית? אם כן, מה הסימול והדמ"נ שלה?
היי משקיעה ותודה רבה!
אכן, 1159235 היא הגרסא השקלית של SSAC (זו אותה קרן בדיוק, לא קרן מקבילה).
מקבילה אמריקאית היא הקרן VT שמספקת חשיפה לכל העולם, כולל למניות הקטנות (שלא נכללות ב-SSAC).
היי רונן,
תודה על הפוסט נהדר,וכל התגובות המאלפות!
AVDV V.S ZPRX
מה דעתך?
מה החלק שאתה מקצה בתיק ל VOE?
האם יש תקרת סכום מסויימת שלא יהיה מס ירושה על האפיק הזה?
אני מנהלת את החשבון בברוקר ישראלי,
שאלה עקרונית יותר יש לי עמלת מסחר באירופה 0.15 או מינימום 15 יחידות,
רוצה להוסיף עוד חלקים – למשל WSML (לא מוצאת את הקרן של ואנגרד המקבילה)
אבל התיק לא גדול (150K)
מצד אחד יותר רציונלי לחכות לסכום גדול להכניס בגלל העמלות,
מצד שני אני כבר רוצה לראות כבר את התמונה של התיק בגדול,מבלי כל פעם להוסיף קרן "חדשה".
תודה רבה הודיה! ?
לגבי AVDV מול ZPRX – קשה לדעת איזה קרן "יותר טובה". AVDV יותר מפוזרת מ-ZPRX (כל העולם המפותח שמחוץ לארה"ב מול רק אירופה). דמי הניהול של AVDV יותר נמוכים, אבל זה אמור להתקזז פחות או יותר עם החיסכון במיסוי על דיבידנדים. בנוסף, AVDV עושה פילטור יותר מעמיק – מניות שהן גם קטנות, גם מניות ערך, וגם רווחיות (פקטור ה-profitability), ככה שהשילוב של הפקטור הזה *אמור* על פניו להביא לרווחיות יותר גבוהה. מצד שני אולי זה כבר אופטימיזציית יתר. אז איזה אפשרות שתבחרי תהיה בסדר גמור, ואפשר גם לשלב אם מתקשים להחליט.
לגבי המשקל למניות ערך בינוניות בתיק – אני נותן להן, וגם למניות ערך קטנות, מעט משקל יתר ביחס למשקל היחסי בתיק השוק העולמי.
לגבי WSML – לא בטוח שהיא נחוצה, ואם בא לך להכניס אותה אז עדיף בסכום גבוה גם אם צריך לחכות בינתיים.
לגבי פטור ממס עיזבון – קיים פטור כזה של כ-$60,000 על כל ניירות הערך האמריקאים בחשבון. רק צריך לזכור שאם זאת השקעה לטווח ארוך, אז אפילו אם תשקיעי היום $10,000, הסכום צפוי לעבור את ה-$60,000 בעוד 20 שנה..
היי רונן,
מה דעתך על V3AA?
זה קרן שמכילה גם מניות גדולות גם בינוניות וגם קטנות
לדעתי די סוגר פינה עם רוצים לעשות רק שגר ושכח.
היי בוריס,
זאת בהחלט אופציה סבירה. קצת יקרה (0.24% דמי ניהול), וגם מפלטרת לפי ESG, אבל בהחלט סבירה.
צריך לקחת בחשבון שבקרנות All Cap המשקל למניות קטנות הוא לא גבוה, מי שרוצה להגדיל משקל למניות קטנות צריך לתסף באמצעות קרן אחרת.
למה זה בעיה לפלטר לפי ESG?
זה לא בעייתי, זה פשוט מצמצם את הפיזור לפי קריטריונים מסוימים. ראיתי גם איזה מחקר שהראה שהתשואות הצפויות של מניות ESG נמוכות מאלה של מניות "שאינן ירוקות", כיוון שיותר כסף זרם ל-ESG ויצר תמחור יתר. כשמניות מתומחרות גבוה ביחס לרווחיות בספרים, כלומר נוצר נתק בין מחיר המניה לביצועים העסקיים האמיתיים, התשואות העתידיות צפויות להיות נמוכות יותר.
להשקעה לפי ESG יש סיבות טובות שלא קשורות למיקסום רווח אישי. אנו חוסכים לטווח ארוך, ורוצים שהמצב בעולם יהיה טוב יותר לטווח ארוך.
מעבר לכך, יש גם מעבר צרכנים לצריכה לפי עקרונות ESG, יש רגולציות חזקות שפוגעות בחברות שאינן אחראיות בתחומים מסויימים – ואז החברות האילו יצטרכו להשתפר (ולהפסיד רווחיות בטווח הקצר) או לא להשתפר ולהפגע מהרגולציות והתנהגות צרכנים. לכן אני חושב (ומקווה) שהשקעה לפי עקרונות ESG היא גם רווחית יותר אישית. אבל גם אם הייתי בטוח שזה לא המצב, זה עדיין שיקול חשוב בבחירת השקעה.
(ההסתייגות שיש לי היא אחרת – קריטריונים לקביעת הציון כנראה לא טובים מספיק לדעתי – אבל זה נושא אחר…)
לטעמי השוק יעשה את שלו והשינויים יקרו גם בלי המדדים האלה, אבל אני בהחלט מכבד את הגישה שבוחרת בכוונה להשקיע בחברות ESG.
שלום רונן
אם אני קונה VWRA , או את הקרן SSAC לכיסוי עולמי של גדולות ובינוניות, ואני רוצה small cap ובשביל זה קונה את WSML
יש לי דרך לבדוק את היחסים ביניהם?
תודה
בגדול המשקל היחסי של מניות קטנות בשוק העולמי הוא כ-15%, אז אם תרצה בדיוק את תיק השוק העולמי זה המשקל שתצטרך להקצות להן. מנגד ניתן לשקול להקצות משקל יתר מסוים למדדי מניות קטנות, ובמיוחד מניות ערך קטנות.
תודה
יש איזו דרך לראות את החלוקה הזו בלי לעבור מניה מניה בקרנות הגדולות?
פשוט אני הייתי שמח אם הייתי יודע איך בודקים זאת כל שנה מחדש
תודה רבה
זה משתנה מחברת מדדים אחת לאחרת. חלק מהחברות מגדירות את זה בצורה קשיחה יחסית: מניות גדולות הן 70% מהשוק, מניות בינוניות 15% ומניות קטנות 15%. אחרות מגדירות לפי איזשהו רף של שווי שוק (קטנות עד 2 מיליארד דולר, בינוניות 2-10 מיליארד דולר, גדולות מעל 10 מיליארד). בפועל החלוקות די חופפות ובכל מקרה גם אם תסטה בכמה אחוזים לכאן או לכאן זה לא ישפיע על תשואת התיק שלך כמעט בכלל, ככה שלטעמי אין צורך להתעמק בזה יותר מדי ולנסות למצוא "איזון מושלם".
בתור אזרחית אמריקאית, האם SWDA וEIMI בקרן השתלמות IRA ממוסים כמו קרנות איריות?
היי אלונה,
הקרנות עצמן ימוסו במיסוי מופחת על דיבידנדים, ומבחינתך, לפחות למיטב ידיעתי, בדיווח לרשויות האמריקאיות את פשוט מדווחת על קרן ההשתלמות שלך כמוצר פנסיוני, ללא פירוט מה היא מחזיקה. כך שלהבנתי אין מניעה להחזיק אותן ב-IRA ולא יחולו עליהן מיסוי PFIC. אבל אני לא מומחה למיסוי אמריקאי.
1. האם שם הזה מדד מניות עולמי של WVRA מצדיק את אצמו?
הרי מזמן המדדים הם מעוותים, ניקח לדוגמה מדד ישראל חלק גדול מחברות מצליחות הלכו לנסדק
אני מניח שאותו מצב גם במדינות אחרות, אז כאשר אנחנו אומרים את כל המדינות חלק מהכסף בכלל הולך למשהו מקומי ולא ברור
2. עוד שאלה היא האם מדד מניות שווקים מתעוררים מצדיק את ההשקעה? רוב המדינות שם לא ממש מייצרות, מטבעות שלהן לא יציבות,
שולטים שם דיקטטורים וכלכלה לא בריאה, דוגמת סין ורוסיה זה שנתנו להם שם יפה "מתעוררים" זה נחמד אבל מדד WVRA גם יקר יחסית ולר ממש ברור עד כמה זה מוצדק
היי בוריס,
1. זה נכון שחברות ממדינות מסוימות מנפיקות דווקא בבורסות אחרות, בדגש על ארה"ב ולעיתים לונדון, וזה אכן בולט בחברות ההייטק הישראליות שבעיקר מנפיקות בנאסד"ק. אבל אם אתה הולך על מדד עולמי אתה מקבל חשיפה לכל (או לרוב) העולם, כלומר תקבל חשיפה גם לחברות שהונפקו במדינה אחרת ממדינת המקור שלהן.
2. אכן קיימים סיכונים פוליטיים כאלה ואחרים בשווקים המתפתחים, ובפרט בסין וברוסיה. אבל פוטנציאל הצמיחה של השווקים המתפתחים הוא גבוה משל השווקים המפותחים (כי יש יותר לאן לצמוח), והיסטורית השווקים המתפתחים אכן הובילו על ארה"ב חלק מהזמן, ועל שאר העולם המפותח רוב הזמן. כיוון שכל השווקים המתפתחים ביחד תופסים בסה"כ כ-10% משוק המניות העולמי, רמת הסיכון היא לא כ"כ גבוהה, ואל תשכח שיש לך פיזור רחב על פני מניות רבות ב-24 מדינות מתפתחות.
היי
מה דעתך על חלופה עולמית אם נחשפים ל 2 מדדים הבאים:
ITOT
IXUS
גם כל העולם וגם יותר זול
נראה לי שזה לא קרן צוברת אבל אירית?
היי בוריס, אלה בהחלט חלופות טובות, זהות בדמי הניהול ל-VTI ו-VXUS של ואנגארד. אבל מדובר בקרנות אמריקאיות ולא איריות, כלומר הן מחלקות דיבידנדים וחשופות למס עיזבון.
שלום, אני לא מבין דבר אחד:
נניח אני קונה מדד מניות קטנות, מניה אחד היו לה ביצויים טובים והיא עברה לקטגוריה של מניות גדולות
מה נשאר במדד של מניות קטנות? אפה כאן רווח שלי?
אם אותה מניה קטנה הלכה וצמחה, אז שווי השוק שלה הלך וגדל והרווח שלך בקרן שמשקיעה במניות קטנות גדל בהתאם. כאשר היא תעבור למדד של מניות גדולות, הקרן של המניות הקטנות תמכור אותה (ברווח יפה), ואז אתה תהיה חשוף אליה בקרן של המניות הגדולות.
היי רונן,
תודה התוכן
ועל הנגישות שהענקת לנו מידע כלכלי רב ערך שכזה בגובה העיניים!
תמיד שאנחנו מתדיינים במשפחה על מדדים,
אני תמיד אתפוס את הצד של msci world
וחלק מהמשפחה s&p 500.
כל טענותיי שעדיף פיזור עולמי,ושיש מחזוריות
נתקלות בטענה:
ה s&p עושה יותר.
היום זה עידן חדש של הביג טק,
משהו שלא היה פעם וממילא אתה לא יכול להשוות לעשורים קודמים.
מה אפשר לענות על טענה כזו?
היי גילי,
זאת שאלה טובה. אפשר לענות על זה שהמכפילים של ה-S&P 500, ושל מניות הטכנולוגיה בפרט, מאוד גבוהים (מכפיל = מחיר המניה ביחס לרווחיות האמיתית בספרים), ולכן הצפי לעשור הקרוב בשוק האמריקאי נמוך מזה של שאר העולם. להרחבה אתה יכול לקרוא פוסט שכתבתי בדיוק על הנושא הזה:
https://www.simplifynance.co.il/blog/dont-focus-on-S&P500-and-big-tech
היי רונן,
תודה ענקית ויישר כח על הפוסט המושלםם!
מנסה להשוות את הקרנות השקליות של בלאקרוק שציינת לאלו של אינווסקו,
ידוע לי הסיכון של ה 10%.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
תודה!
היי מאי, תודה רבה ושאלה מצויינת!
התייחסתי לנושא בהרחבה כאן: https://www.facebook.com/groups/israel.passive.investors/permalink/721474418872282/
היי רונן, נראה שיש בעיית הרשאות ללינק שצירפת. תוכל לבדוק זאת?
אני חבר בקבוצת ״קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל״ בפייסבוק, אך עדיין לא יכול לראות את הפוסט שלך.
תודה! (ותודה כמובן על שיתוף הידע המרהיב שלך ועל ההנגשה המעולה)
תודה רבה עודד 🙂
הפוסט הוסר משום מה ע"י פייסבוק. לאחרונה הם התחילו להפעיל איזה אלגוריתם בינה מלאכותית שסורק טקסטים בעברית ומתיימר למנוע "פייק ניוז", ומשום מה כל מיני פוסטים בתחום הפיננסי מוסרים ללא סיבה (גם שלי וגם של אחרים). אעלה בעתיד לבלוג באתר.
תודה רונן על הפוסט וכל התגובות ..
יש ידע חדש על מס העזבון האמריקאי? אני זוכר שהחתימו בזמנו על טופס באנגלית.
אני מניח ש"אם" נגבה מס הוא על החלק הדולרי בתיק ולא על כל תיק ההשקעות.
מה אתה יודע?
תודה
היי עדי,
מס העיזבון נגבה על אחזקה של ני"ע אמריקאים – מניות, אג"חים וקרנות סל שהונפקו בארה"ב. אם יש לך קרן שנסחרת בדולר או עוקבת אחרי מדד אמריקאי, אבל הקרן עצמה לא הונפקה בארה"ב, היא לא חשופה למס עיזבון אמריקאי.
הגיוני,
בן השאר יש לי ETFים של ISHARES או Invesco כבר 15 שנה
איך אני בודק היכן הונפקו?
אם קנית אותן בבורסה בארה"ב אלה קרנות אמריקאיות
שלום רונן
מעריך מאוד את העובדה שאתה מגיב לכל השואלים ואשמח אם תגיב גם לי.
בגלל חשש ממס עזבון אני מחפש חלופה לחלק הסולידי בתיק שלי (כיום מושקע ב BND ו- VCIT ) בקרנות איריות. הכי קרוב שמצאתי (ביחס ל VCIT) זה LQDE שלהבנתי היא המקבילה האירית של LQD. להבנתי ל LQDE יש קרן מקבילה נסחרת בישראל מספרה 1159185.
מכאן מספר שאלות:
1. למרות הדמיון יש עדיין הבדלים לא קטנים בין VCIT לבין LQD. האם יש קרן (אירית) אחרת מ LQD שדומה יותר ל VCIT (לדוגמא LQD מחזיקה אג"חים ארוכים מאוד בחלק מהתיק מה שלמשל לא קורה ב VCIT . בנוסף, לפחות נכון לעכשיו, ל LQD יש YTM נמוך בצורה די משמעותית ביחס ל VCIT)
2. ממה שאני מבין היקף המסחר בקרן שנסחרת בישראל (1159185) נמוך מאוד. כלומר הנזילות היא כמעט אפסית. האם אני מבין נכון? עד כמה להיות מוטרד מזה?
3. מה היתרונות והחסרונות ברכישה של LQDE אל מול 1159185? מעבר לנושא היקף המסחר האם יש הבדלים אחרים? (מיסוי, המרות מטבע, דמי ניהול, כל דבר אחר שכדאי לדעת?)
4. האם אתה מכיר חלופה אחרת למשהו כמו VCIT ו BND שתייצר פתרון לחשש הזה ממס ירושה? לדוגמא האם יש קרן ישראלית שמחזיקה אג"ח חברות אמריקאיות עם DURATION ודירוג דומה ל VCIT עם דמי ניהול שפויים (אם תהיה גם מגודרת מט"ח אז בכלל יהיה נהדר).
5. חשבתי על השקעה בפקדון לטווח של 5 שנים (ניתן היום לקבל ריבית של כ 4% בממוצע עם מיסוי מופחת של 15%) כחלופה להשקעה בקרן שמחזיקה אג"ח מדינה (למשל כמו BND שנכון להיום ה YTM שלה הוא 4.6% אבל המיסוי הוא 25% והיא כן תנודתית בניגוד לפקדון). מה דעתך על האפשרות הזו?
תודה מראש!
היי אסף,
קודם כל אני חושב שבחלק הסולידי של התיק, שאמור להקטין תנודתיות ולרוב לשמש לאחזקה לטווח קצר, ולכן לא הייתי הולך בכלל לכיוון של קרנות זרות. הסיבה היא שבאג"חים אתה מוכן להתפשר על תשואה יותר נמוכה תמורת תנודתיות יותר נמוכה- אבל כשמכניסים תנודתיות מט"ח שיכולה להיות מאוד גבוהה בטווח הקצר, נוצר מצב של תשואה נמוכה על תנודתיות גבוהה. עדיף בעיניי להשקיע באג"ח/קרן אג"ח ישראלי ממשלתי/קונצרנו בדירוג גבוה.
פק"מים כמו שציינת יכולים להיות פתרון טוב, וגם אג"ח ממשלתי או קונצרנני בדירוג גבוה לא יהיה תנודתי כל עוד המח"מ לא יהיה ארוך. אג"חים ארוכים מושפעים מאוד מהריבית במשק – בגדול על כל 1% עלייה של הריבית במשק המחיר של האג"ח בבורסה יירד ב-1% * המח"מ. לכן אג"ח לשנה יירד רק ב-1%, אבל אג"ח ל-20 שנה יירד בכ-20%.
תודה רונן
אני מסכים שהחלק הסולידי אמור להקטין תנודתיות אבל למה אתה חושב שהוא צריך לשמש אחזקה לטווח קצר?
התיק שלי היום מחולק בערך 80/20 (80 אחוז במניות) והנטיה לטובת אג"ח תגדל עם הזמן לאט לאט ולכן במידה ולא יהיו ארועים מפתיעים וחריגים אני יכול להחזיק את הקרנות האלה גם 30 שנה קדימה ואולי יותר. בהתאם אני מחפש פתרונות לטווחים ארוכים ולא מפחד מנדנודים קצרי זמן תלויי מט"ח (בדיוק כמו בחלק המנייתי של התיק)
VCIT נותנת היום למשל YTM של 5.4%. האם אתה מכיר מבין האפשרויות שציינת משהו שנותן תשואה דומה? אני לא הצלחתי למצוא משהו כזה.
ללא קשר אם יתאפשר לך לענות לשאלות ששאלתי בפוסט המקורי אודה לך מאוד.
1. אני לא ממש מכיר את הקרנות האלה וחלופות מתאימות.
2. מבחינת היקף מסחר – זה חסר משמעות. יש עושי שוק שמספקים נזילות ככה שתמיד ניתן לקנות ולמכור.
3. מה בעצם המטרה של האג"ח באחזקה לטווח ארוך בתיק?
תודה
לגבי השאלה שלך – המטרה של האג"ח היא להקטין את ה volatility ואת ה maximum drawdown של התיק
תסתכל למשל פה:
https://investor.vanguard.com/investor-resources-education/education/model-portfolio-allocation
תיק 100 אחוז מניות – שנה גרועה ביותר –43.1%
תיק 70/30 – שנה גרועה ביותר –30.7%
עם עצמי הגעתי למסקנה שירידה (שנתית, במצטבר יכול להיות אפילו גרוע מזה) של 43 אחוז זה יותר מדי בשבילי ומייצרת סיכון שאני לא אתמיד בהשקעה. עם ירידה של 30 אחוז אני מסוגל לחיות (כמובן שכל זה גם משליך על זמן ההתאוששות של התיק שגם הוא במידה והוא ארוך מדי יכול לגרום גם לאנשים עם קיבה מברזל לנטוש את האסטרטגיית השקעה שלהם, וזה נכון גם לאלו שמשקיעים לטווח הארוך מאוד שצריך להזכיר להם מפעם לפעם כמה זמן לקח לתיק 100 אחוז מניות להתאושש אי שם לפני 90 שנה בערך במשבר הגדול)
ברור שיש לזה השלכות על התשואה שאפשר להשיג לטווח ארוך אבל אם אני אנטוש את התיק אז בכל אופן אני לא אשיג את התשואה.
דרך אגב לאחזקה של חלק אג"ח בתיק יש תפקיד חשוב נוסף לטעמי. אם אתה דואג לאזן את התיק אחת לזמן סביר או כשיש שינויים משמעותיים בחלק של כל אחזקה בתיק (מניות מול אג"ח), זה מאפשר לך להכניס יותר כסף לשוק בזמן שהשוק יורד ולהוציא כסף מהשוק כשהשוק עולה. אם אתה תמיד 100 אחוז מושקע במניות אין לך מאיפה "לשאוב" כסף כדי לנצל ירידות חזקות בשוק (כמו בשנה שעברה למשל)
לא מאפשר לי להגיב למעלה אז המשכתי את השרשור פה…
תודה
לגבי השאלה שלך – המטרה של האג"ח היא להקטין את ה volatility ואת ה maximum drawdown של התיק
תיק 100 אחוז מניות – שנה גרועה ביותר –43.1% תיק 70/30 – שנה גרועה ביותר –30.7%
עם עצמי הגעתי למסקנה שירידה (שנתית, במצטבר יכול להיות אפילו גרוע מזה) של 43 אחוז זה יותר מדי בשבילי ומייצרת סיכון שאני לא אתמיד בהשקעה. עם ירידה של 30 אחוז אני מסוגל לחיות (כמובן שכל זה גם משליך על זמן ההתאוששות של התיק שגם הוא במידה והוא ארוך מדי יכול לגרום גם לאנשים עם קיבה מברזל לנטוש את האסטרטגיית השקעה שלהם, וזה נכון גם לאלו שמשקיעים לטווח הארוך מאוד שצריך להזכיר להם מפעם לפעם כמה זמן לקח לתיק 100 אחוז מניות להתאושש אי שם לפני 90 שנה בערך במשבר הגדול)
ברור שיש לזה השלכות על התשואה שאפשר להשיג לטווח ארוך אבל אם אני אנטוש את התיק אז בכל אופן אני לא אשיג את התשואה.
זה נכון, ועדיין לטווח ארוך 100% מנייתי יהיה עדיף על 80/20 ברוב המוחלט של המקרים (ובטווח ממש ארוך בכל המקרים). וגם יחסוך אירועי מס כתוצאה מהסטת כספים מאפיק לאפיק.
האם קרנות איריות הנרכשות דרך IBKR or Charles Schwab יהיו חייבות במס עיזבון אמריקאי ( חו״ח)
היי אסף,
מה שקובע לעניין מס עיזבון זה איפה הונפק נייר הערך ולא מאיזה חשבון אתה רוכש אותו. אז רכישה של קרנות איריות בחשבון בברוקר אמריקאי תהיה פטורה ממס עיזבון, כי הקרנות עצמן הן לא נכס אמריקאי.
תודה !