בשם התחרות, מקריבים באוצר את הפורשים

בטיוטת חוזר אותה פרסם בחודש שעבר משרד האוצר הוא מפרסם שורה של הנחיות עבור קרנות הפנסיה החדשות לגבי אופן חישוב הקצבאות לפנסיונרים. בהתאם להנחיות משרד האוצר, קצבת הזקנה תחושב במעמד הפרישה בהתאם למקדם הידוע, אך הקצבה תשתנה לאורך השנים בהתאם לתשואה שתשיג קרן הפנסיה ובהתאם לפער בין הריבית התחשיבית המגולמת במקדם לבין הריבית במועד הפרישה.

באמצעות החוזר מנסה משרד האוצר לתת פתרון לבעיה אותה הצגנו בפוסט, מתקפת הפנסיונרים החדשים. במצב הקיים היום החוסכים לפנסיה מסבסדים את הפורשים לזקנה בשיעור של כ- 20% במעמד הפרישה. בעבר הועלה פתרון אחר, אותו פתרון טען שיש צורך לשנות את הריבית התחשיבית שקיימת במקדם ההמרה בצורה שתקטין באופן מיידי את קצבאות היוצאים לפנסיה. (רוצים להיזכר)

מה ההבדל בין התכניות?

בניגוד להצעה הקודמת שקראה לחתוך את קצבאות הזקנה היום ב- 20% ועוררה גל של ביקורת ציבורית. ההצעה החדשה קוטמת את קצבאות הזקנה אט אט, כל פנסיונר בהתאם למועד הפרישה שלו ובהתאם לתשואה שתשיג קרן הפנסיה. למרות שלאורך השנים קצבאות הזקנה של הפנסיונרים ירדו בשיעור ניכר, החוזר החדש של האוצר התקבל באדישות בקרב החוסכים.

למרות שבאוצר מנסים להתמודד עם בעיה מובנית הקיימת בחיסכון הפנסיוני, הפתרון הקיים לוקה בשלוש בעיות מהותיות:

1. הפרה של עיקרון הערבות הדדית בקרן הפנסיה
2. פגיעה נוספת בודאות של החיסכון הפנסיוני
3. לא בטוח כלל שהאוצר ישיג את מטרתו באמצעות החוזר

פגיעה בעיקרון הערבות ההדדית

אחד העקרונות הבסיסים שמנחים את תפעולה של קרן הפנסיה הוא הערבות הדדית בין החוסכים. הערבות ההדדית מתקיימת בין החוסכים הפעילים, החוסכים הלא פעילים (חוסכים מוקפאים) ומקבלי הקצבאות. עיקרון הערבות הדדית מאפשר לחוסכים לרכוש כיסויים ביטוחים בתעריפים מוזלים הנמוכים משמעותית מערכם הריאלי מתוך ידיעה שברגע האמת קרן הפנסיה תעמוד מאחורי התחייבויותיה ותשלם להם את הקצבה המגיעה להם.

לדוגמא חוסך בן 32, המצטרף לקרן הפנסיה ורוכש ביטוח שארים. החוסך ישלם כ- 41 שקלים לחודש תמורת ההתחייבות של קרן הפנסיה לדאוג למשפחתו לאחר מותו. חס וחלילה במקרה שימות , שאריו יקבלו מקרן הפנסיה קצבאות בשווי של כמעט שני מליון שקלים. במקרה של מוות או נכות, תשלומי הקצבאות משפיעים על המאזן האקטוארי של הקרן.

מתוך נתוני המאזן אקטוארי של קרנות הפנסיה הגדולות 2014

ביולי 2013 בהנחיית משרד האוצר הוזלו תעריפי אבדן כושר העבודה בקרנות הפנסיה (לקריאה נוספת). כפי שאפשר לראות מהטבלה כתוצאה מהוזלת התעריפים עברו קרנות הפנסיה למאזן אקטוארי שלילי בגין מקרי הנכות בקרן. הפגיעה במאזן האקטוארי של מקרי הנכות גבוהה בהרבה מאשר הפגיעה בשל הפורשים החדשים. בכלל פנסיה לדוגמא הפער בין שני הרכיבים במאזן הוא פי 11.

כפי שניתן לראות הפגיעה בחוסכים בגין הנכים גבוהה בהרבה מהפגיעה שיוצרים הפנסיונרים, אך בכל זאת האוצר לא ממהר למצוא פתרון לבעיית הנכים. במקום זאת האוצר מנסה להתמודד עם בעיית הפורשים החדשים.

מה הבעיה בהצעת האוצר?

בהתאם להנחיית האוצר, ברגע הפרישה כל חוסך יוצר לעצמו גרעון אקטוארי. אך בניגוד לעבר, הגרעון האקטוארי לא יושלך על יתר החוסכים בקרן. אלה החוסך עצמו יצטרך להתמודד בשנים הקרובות עם הבעיה אותה הוא יצר.

לדוגמא, פנסיונר שצבר מליון שקלים בקרן הפנסיה וצפוי לקבל קצבה של 5,000 שקלים.בעצם הפרישה, הפנסיונר יצר גרעון של 200,000 שקלים.
לאורך השנים הקרובות, קצבת הזקנה של הפנסיונר תפחת לאט לאט עד שהוא יסיים להחזיר את "ההלוואה" אותה הוא קיבל מיתר חבריו לקרן הפנסיה.

בפעם הראשונה יוצר משרד האוצר גרעון אקטוארי אישי למבוטח. גרעון שרק הוא אחראי לשלם אותו. באותו אופן יכל היה משרד האוצר להודיע לאלמנת החוסך (מהדוגמא הראשונה) כי בעלה יצר גרעון אקטוארי של כשני מליון שקלים ועליה להחזיר את הכסף בשנים הקרובות.

חשוב לחזור ולציין כי מלבד הגרעון האישי, מקבלי הקצבאות לוקחים חלק בערבות ההדדית הקיימת בקרן הפנסיה. למרות שהם מקבלים קצבה הם ממשיכים להיות ערבים ליתר העמיתים הפעילים בקרן. במידה ובעתיד יהיה גרעון עתידי (לדוגמא בשל מקרי נכות) עדיין מקבלי הקצבאות ישאו בחלק מעלות הגרעון.

שום דבר כבר לא בטוח

גרעון אקטוארי, ריבית תחשיבית ומקדם עדכון הם מושגים שלא מעניינים את הפורש לפנסיה. הפורשים מקרנות הפנסיה החדשות מקבלים קצבה חודשית של 1,500 שקלים בממוצע. עבורם הדבר החשוב ביותר הוא יציבות הקצבה. גם עבור החוסך בן השלושים או ארבעים, הדבר החשוב ביותר הוא היציבות של מערך החיסכון הפנסיוני בישראל. חוסך שמפקיד היום כסף לתכנית פנסיונית חוסך מתוך מחשבה שהכסף אותו הוא מפקיד היום יבטיח את קיומו בעוד שלושים או ארבעים שנים.

החוזר החדש יגרום לירידה קבועה בקצבת הזקנה של הפורש, ירידה אותה קשה מאוד להסביר. החוסך יתקשה לחשב בכמה צפויה לרדת קצבת הזקנה שלו בשנה הבאה או למה קצבת הזקנה של השכן שלו שפרש רק חודש אחריו יורדת בצורה אחרת.

משרד האוצר, שולח את הפנסיונרים לשוק ההון

אחד הפתרונות אותם מציע משרד האוצר להקטנת הירידה בפנסיית הזקנה הוא הגדלת רמת הסיכון במסלול ההשקעות של הפנסיונרים. במידה וקרן הפנסיה תשיג עבור הפנסיונר תשואה גבוהה יותר בשוק ההון, פנסיית הזקנה שלו תיפגע פחות מהגרעון האקטוארי האישי. כיום מרבית קרנות הפנסיה משקיעות את כספי הפנסיונרים בהתאם להתחייבויות העתידיות. בצורה זו, שומרות קרנות הפנסיה על קצבה קבועה וצמודה למדד, הגדלת הסיכון בנכסי הפנסיונרים טומנת אפשרות לפגיעה נוספת בקצבאות הזקנה העתידיות.

החלטות מסוג זה מקטינות את האמון במערכת הציבורית וגורמות לחוסך לבקש לנהל את כספיו בעצמו.

כלל לא בטוח שהתחרות תשפר את מצבם של החוסכים

מדוע מיהרו באוצר לטפל בבעיית הפורשים החדשים ונמנעו מלטפל בבעיית הנכים?

אחת המטרות אותה מנסה לקדם משרד האוצר שנים האחרונות, היא הקמה של שוק קצבאות לפרישה. החוסכים יחסכו לפנסיה באחד משלושת המוצרים הפנסיונים : קופת, גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וכאשר יגיעו לגיל פרישה הם יעשו, בעצם, שוק על מקדם הפרישה במטרה לקבל את המקדם הטוב ביותר

הבעיה שהשוק סרב להתרומם, קרנות הפנסיה סרבו להתחרות על קליטת מבוטחים לקראת פרישה מכיוון והדבר יצר אצלם גרעון אקטוארי. מטרת האוצר, בחוזר הנוכחי, למנוע את הגרעון האקטוארי של הפורשים החדשים ולעודד תחרות על דמי הניהול לפנסיונרים לפרישה מיידית.

הבעיה היא שברמת הריבית במשק היום, גם בדמי ניהול אפסיים, קצבת הזקנה של הפורשים תהייה נמוכה מזאת שהם יכולים לקבל היום.

מה אומרים במשרד האוצר?

בתגובה לכתבה של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט שעסקה בסוגיה זו, פרסמו במשרד האוצר את התגובה הבאה.

אגף שוק ההון במשרד אוצר נמסר: "ההוראות שפרסם משרד האוצר לגבי מנגנון חישוב הקצבה, מאפשרות לחוסכים לקראת פרישה לבחור את קרן הפנסיה המתאימה להם ביותר. ההוראות יפתחו את השוק לתחרות, שצפויה להוביל להפחתת דמי הניהול בשלב הפרישה. המנגנון יאפשר קצבה ראויה ויציבה לחוסכים".

אכן, חוזר האוצר יפתח את השוק לתחרות, קרנות הפנסיה יאפשרו קליטת כספים לפרישה מיידית. אך הקצבה של החוסכים תהייה נמוכה יותר וכלל לא יציבה.

בשורה התחתונה:

1. קצבת הפנסיונרים שיצאו לפנסיה החל מחודש אוגוסט תקטן במשך השנים
2. כל פנסיונר יגרור עימו גרעון אקטוארי קטן (או גדול) אותו הוא יצטרך לכסות
3. לא בטוח שהמהלך יוביל לשיפור מצבם של יתר החוסכים או להגדלת רמת החיסכון בארץ