תכנון פרישה

כשהחלומות פוגשים את המציאות : פרישה מוקדמת ולא מרצון

חוסכים רבים חולמים על פרישה מוקדמת, אך מה קורה שהפרישה המוקדמת היא לא חלומו של הפורש? במקרה הזה ניצבת מולו אכזריותה של מערכת הפנסיה הישראלית

בשנים האחרונות גוברת התופעה של חוסכים המשקיעים את מרב זמנם כדי לפרוש מוקדם, אך מתברר כי ככל שמתקרב מועד הפרישה, כך יותר ויותר חוסכים מבקשים לפרוש מאוחר יותר.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי למרות שגיל הפרישה הרשמי בישראל הוא 62 לנשים ו – 67 לגברים כ- 40% מקרב קבוצת הגיל 65-69 השתתפו בכוח העבודה.

הסיבות שאנשים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי הן רבות ומגונות החל מהגדלת קצבת הזקנה ועד רצון למלא את שעות הפנאי.

אך שבעוד שאת שעות הפנאי ניתן למלא גם בעיסוקים ללא תשלום, את פנסיית הזקנה נתקשה להגדיל ללא מעסיק שיסכים להעסיק אותנו. ואכן מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתגלה המציאות לגבי תעסוקת העובדים המבוגרים.

"יש קשר בין רמת ההשכלה לבין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה – ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בקרב בני 65 ומעלה שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה של 4-0 שנות לימוד היה 2.4%, לעומת 32.2% בקרב בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ויותר. " (מתוך קובץ נתונים לקראת יום האזרח הותיק 2018)

מדוע חשוב לתכנן את מועד הפרישה?

עסקנו בעבר בסוגיה מתי כדאי לצאת לפנסיה, לקריאה, ראינו כי להחלטה על מועד הפרישה ישנה השפעה על גובה קצבת הזקנה ועל הטבות המס אותן ניתן לנצל בפרישה. בתכנון מראש של גיל הפרישה ניתן להתאים את מקורות ההכנסה להוצאות הצפויות בפרישה.

מה גורם לאנשים לשנות את תכנית הפרישה?

במחקר שנעשה ב- Center for Retirement Research at Boston College בחנו שורה של נבדקים החל משנות ה- 90. הנבדקים נשאלו לגבי מועד הפרישה המתוכנן שלהם. מחצית מהנבדקים השיבו שהיו מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה.

כאשר בחנו את אותם הנבדקים לאורך השנים גילו שחלק גדול מהם לא עמד בתכנית הפרישה המקורית ופרש עוד לפני גיל הפרישה אליו הם כיוונו.

במחקר מיפו מה גרם לאנשים לזנוח את תכנית הפרישה המקורית ולפרוש קודם לכן. באמצעות שיטות סטטיסטיות זיהו כי הגורמים בעלי ההשפעה הרבה ביותר היו:

  • סיום עבודה
  • אחד ההורים עובר לגור בבית
  • שינוי במצב בריאותי
  • פרישה של בן הזוג

אבדן עבודה

אבדן מקום עבודה בסמוך לפרישה הוא הגורם בעל ההשפעה המרכזית על הפרישה המוקדמת. במקרים בהם העובד הצליח למצוא עבודה אחרת או עזב את העבודה ביוזמתו הראה המחקר כי תכנית הפרישה המקורית נשמרה אך כאשר הפורש איבד את עבודתו ולא מצא מקום עבודה חלופי הוא נאלץ להקדים את הפרישה.

מעבר של אחד ההורים לגור עם העובד

אחת הסיבות שחזרה על עצמה במחקר היתה פרישה בשל מעבר של אחד מההורים לגור עם העובד בבית. במחקר לא צויין האם מדובר בהורה של הפורש או הורה של בן הזוג, אבל מסתבר שכניסה של אחד מהורים הביתה שיבשה את התכנית המוקדמות והשפיעה על תכנית הפרישה הרבה יותר מאשר משינוי מצבו הבריאותי של העובד.

שינוי מצב בריאותי

שינוי במצב הבריאותי יכל לנבוע מהחמרה במצב בריאותי קיים או מחלה חדשה שפרצה לפני הפרישה. באופן מפתיע שינוי במצב הבריאותי נמצא רק במקום השלישי בקרב הגורמים המשפיעים על הקדמת גיל הפרישה.

פרישה של בן הזוג

בעוד מרבית המחקרים מעודדים המשך עבודה של שני בני הזוג לאחר הפרישה נמצא כי פרישה של אחד מבני הזוג "מעודדת" את בן הזוג השני להקדים את הפרישה שלו. יתכן ולאחר מספר חודשים בבית, הם יחליטו כי כדאי להם לחזור לעבודה או לפחות לעבודה חלקית.

מה הבעיה בפרישה מוקדמת שלא מרצון?

כאשר המציאות טופחת על פנינו, מלבד המרחק מתכנית הפרישה שתכננו אנחנו צריכים להתמודד עם קשיים חדשים. מערכת הפנסיה בישראל לא מתואמת עם פרישה מוקדמת ובטח לא כזאת שאינה מרצון.

זכאות לקצבה מביטוח לאומי

הזכאות לקצבת אזרח ותיק במדינת ישראל היא החל מגיל 62 לנשים ו- 67 לגברים. גבר שיאבד את מקום עבודתו לפני גיל 67 יוכל לנצל את דמי האבטלה אך רק למשך 175 ימים.

אישה שתכננה לעבוד עד גיל 65 ופרשה לבסוף בגיל 62, אמנם עשויה לאבד תוספת דחייה של קצבת הזקנה, אך עדיין תהייה זכאית לקבל קצבה מביטוח לאומי. בנוסף, אישה לאחר גיל 62 זכאית עוד לקבל קצבת אבטלה ורק לאחריה לדרוש קצבת זקנה מביטוח לאומי.

>>>קריאה נוספת: מה שאתם לא יודעים על ביטוח לאומי עשוי להיות שווה לכם הרבה כסף.

זכאות להטבות מס על קצבה מזכה

בדומה לזכאות לקצבת הזקנה מביטוח לאומי, גם האפשרות לנצל את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני מתחילות רק בגיל הפרישה הרשמי, 62 לנשים ו – 67 לגברים. במידה וצברתם סכומים מהותיים בחיסכון הפנסיוני תהיו חייבים עליהם במס הכנסה.

>>>קריאה נוספת : הטבות המס על הקצבה המזכה

מבנה מערכת הפנסיה בישראל

במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות על מערכת הפנסיה בישראל נמצא שאחד מהגורמים העתידים לירידה בשיעור התחלופה, היחס בין פנסיית הזקנה לשכר האחרון, הוא פרישה מעבודה לפני גיל הפרישה הרשמי.

מערכת הפנסיה החדשה בישראל מבוססת על חיסכון, וזה לא משנה האם אתם חוסכים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או בקופת גמל. לאורך השנים את.ה ומעסיקך הפקדתם כספים לחיסכון וכעת ניתן לקבל מהכספים קצבה חודשית. ככל שהחיסכון צברתם נמוך יותר, כך הקצבה שתקבלו תהייה נמוכה יותר.

מחזור חיים בחיסכון הפנסיוני
מקור : מדריך לחיסכון פנסיוני

קצבת הזקנה בגיל 60 תהייה נמוכה יותר משתי סיבות. הראשונה סכום הצבירה שלכם יהיה נמוך יותר מאשר הסכום אותו הייתם צוברים עד לגיל 67. הסיבה השנייה, מכיוון ותקבלו את הקצבה לשנים רבות יותר, מקדם הפרישה שלכם יהיה גבוה יותר, ולכן הקצבה המחושבת תהייה נמוכה יותר בכל חודש.

לדוגמה

600 אלף שקלים בגיל 62 יקנו לך 2,818 ש"ח מידי חודש בעוד שאותו הסכום בגיל 67 יקנה לך 3,120 ש"ח

השינוי במקדמי ההמרה לפי גיל (ילידי 1960)

גיל פרישהגבראישה
60220.42219.36
61216.72215.55
62212.91211.61
63209.00207.55
64204.98203.55
65200.86199.02
66196.63194.56
67192.29189.97

מקור : תקנון קרן הפנסיה הלמן אלדובי

היתרון היחידי של מערכת הפנסיה בישראל הוא שהיא, בניגוד לביטוח לאומי, מאפשרת לך לקבל את הקצבה כבר מגיל 60 מבלי להמתין לגיל הפרישה הרשמי.

>>>נתקלתם במונח שאתם לא מכירים? כנסו למילון השלם לפרישה

קרן הפנסיה הותיקה

בעוד שבקרנות הפנסיה החדשות הקצבה תחושב בהתאם לצבירה , בקרנות הפנסיה הותיקות הקצבה מחושבת בהתאם לוותק בקרן. לכאורה להקדמת הפרישה לא היתה צריכה להיות השפעה על פורש שהספיק לצבור את מלא שנות הוותק.

אך גם בקרנות הפנסיה הותיקות קיים מנגנון המקזז את הקצבה של פורשים המבקשים לפרוש לפני גיל הפרישה הרשמי, 62 לנשים ו – 67 לגברים.

כאשר ככל שפורשים מוקדם יותר, כך קטנה קצבת הזקנה בהתאם.

מה צופן העתיד?

המחקר של הבוסטון קולג' בחן כ- 4,000 פורשים על פני 10 שנים ועל סמך הנתונים שנאספו בחן את הסתברות להתממשות האירועים, החל מאבדן העבודה מבלי למצוא מקום עבודה חלופי ועד האפשרות שאחד מהורי החוסכים יעבור לגור איתם בביתם.

אמנם המחקר עוסק בהסתברות אבל עבור החוסך הבודד כל אירוע הוא עולם ומלואו, חוסך שכבר היום מסייע להוריו המבוגרים הסיכוי להתממשות מעבר של אחד ההורים לביתו גבוה יותר מזה של החוסך היתום…

חוסך שחושש לאבד את העבודה ולא למצוא אחת אחרת בגיל הפרישה, צריך להמשיך וללמוד כדי להישאר רלוונטי בשוק העבודה המשתנה. וחוסך שעשוי לאבד את עבודתו ולא למצוא אחת אחרת, צריך להכין קרן חיסכון שתשמש אותו בשנים שיעברו עד הזכאות לקצבת הזקנה מביטוח לאומי.

גורםהשפעה על הקדמת הפרישההסתברות
אבדן עבודה מבלי למצוא אחת אחרתחזקהנמוכה
מעבר של אחד ההוריםחזקהנמוכה מאוד
שינוי מצב בריאותינמוכהגבוהה
פרישה של בן הזוגנמוכהגבוהה

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

כשהחלומות פוגשים את המציאות : פרישה מוקדמת ולא מרצון by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. שלום נדב. תודה על הפוסטים המעניינים.
    השאלה בעקבות טבלת המקדמים שפרסמת – כיצד מקדם של גבר גבוה ממקדם של אישה למרות שאישה בתוחלת תחיה יותר וכמובן אמורה על פניו לקבל קצבה נמוכה יותר מגבר עם אותה צבירה שפורש איתה בדיוק באותו גיל? אותו דבר ראיתי בטבלאות של קרנות פנסיה בחברה הקודמת בה עבדת. אצלי בביטוח מנהלים ישן (קרן י') מקדם של אישה גבוה יותר ממקדם של גבר (שזה לכאורה הגיוני יותר)

    1. מקדם הפרישה של גבר כפי שמופיע בתקנון מניח כי האישה צעירה מהגבר. כך שכאשר הגבר ימות בגיל 83, אשתו הצעירה תקבל קצבה עוד 6 שנים אחריו.
      לעומת זאת המקדם של האישה מניח כי הגבר מבוגר ממנה, וכאשר היא תמות בגיל 86 בעלה יהיה כבר עמוק באדמה.
      בפועל במועד הפרישה מחשבים את המקדם לפי הגיל האמיתי של שני בני הזוג.

  2. האם כדאי לפרוש בגיל מוקדם או מאוחר?
    לפי החישובים אם נפרוש בגיל 67 אז נקבל פנסיה שגבוהה ב-14.6% מאשר במקרה שבו נפרוש בגיל 60.
    אבל יחד עם זאת אם נפרוש בגיל 60 נקבל פנסיה למשך הרבה יותר זמן.
    נניח שמישהו חסך 1100000 ש"ח עד גיל 60.
    מי שפורש בגיל 60 יקבל פנסיה של 5000 ש"ח לחודש יקבל 1800000 ש"ח עד גיל 90.
    מיש פורש בגיל 67 יקבל 14.6% יותר (5730 ש"ח לחודש) אבל סך הכל הוא יקבל רק 1581000 ש"ח עד גיל 90 וגם יתחיל לקבל את הפנסיה מאוחר יותר. זה לא נשמע קצת מוזר? כל שנה שאתה פורש מאוחר יותר תקבל תוספת של רק 2%?

    נניח שבכל זאת אתה רוצה לחסוך כמה שיותר לפנסיה:
    האם לא כדאי לפרוש בגיל 60. לצבור כל חודש 5000 ש"ח במשך 7 שנים בקופת גמל להשקעה. סכ"ה להשקיע 420000 ש"ח. נניח שסכום זה גדל ב-3.5% בשנה שזה בערך עוד 12.5% תוספת כלומר להגיע לסכום של 470000-480000 ש"ח ואז לקבל בגיל 67 פנסיה נוספת של 2300-2400 ש"ח מהסכום הזה?
    כלומר מי שיפרוש בגיל 60 ויכניס את כל הסכומים שקבל בפנסיה עד גיל 67, לקופת גמל להשקעה – יקבל בסוף פנסיה של 7300-7400 ש"ח לחודש במקום 5730 ש"ח.

    האם לא כדאי

    1. אתה צודק ארנון,

      נגעתי בסוגיה הזאת באחד הפוסטים הקודמים https://pensuni.com/?p=5735 צריך לזכור כי קצבה בגיל 60 עדיין חייבת במס. במידה והוא ימשיך לעבוד הוא ידרש לבצע תאום מס על שתי ההכנסות.

      הערה אחת לגבי מה שכתבת, מי שימשיך לעבוד לא יכול להפקיד את הכספים לגמל להשקעה הוא צריך להפקיד למוצר פנסיוני. לגמל להשקעה הוא יכל להכניס חיסכון אישי, אני מניח שבפרישה בגיל 60 יהיה קשה לו להפקיד לגמל להשקעה סכומים מהותיים.

    2. ארנון, אתה טועה בחישוב.
      שכחת לחשב את התשואה על 1.1 מיליון מגיל 60 עד 67.
      בסבירות גבוהה הם יהיו 1.4 מיליון בגיל 67.מה שיתן לך לפי מקדם של פחות מ200 פנסיה של יותר מ7000 בגיל 67. ועד גיל 90 סכום מצטבר של כ 2 מיליון.

      1. גיא צודק. הטבלה של נדב בכתבה מטעה.

        זה לא רק המקדם שמשתנה, זה גם אובדן צבירת ריביות של 7 שנים. בהנחת תשואה של 4% שנתית, זה עוד 30% לצבירה!

  3. נדב יקר,
    זה היה פוסט מאוד מעניין ומסקרן. אפילו לרווק כמוני שרחוק 3 עשורים מגיל הפרישה…
    אכן מפתיע שלפי המחקר שציינת (בהתאם למתודולוגיה הנבדקת) דווקא המצב הרפואי של הפורש העתידי הוא לא הסיבה הראשונה לפרישה מוקדמת.
    ומי בכלל חשב שמעבר של הורה מבוגר לאותו מתחם מגורים משותף עם הפורש העתידי משנה את התמונה…
    דברים שלא חושבים עליהם כלל כשצעירים אני מניח 🙁

    מחזק את מה שנכתב מעליי – בהבדל שבין פרישה מוקדמת בגיל 60 נניח (ומשיכת קצבה) לבין פרישה בגיל 67 כמקובל וכחוק, יש את עניין הריבית התיאורטית שהייתה יכולה להתקבל על החיסכון, ושאותה (לא תיאורטית) כבר לא ניתן להרוויח במהלך אותם 7 שנות משיכת קצבה כשמהוונים את סכום הקרן לקצבה.
    וזאת מלבד עניין המקדם.

    תודה רבה על מחשבות חדשות.
    ומטרידות.

  4. ביולוג צודק לגבי הריבית שאפשר היה לקבל על הקצבה במהלך אותן השנים. מנגד … אם לקחנו את הקצבה אז בזבזנו חלק את החלק מהשכר שפטור ממס עד כ 75000 שח בשנה…
    בין אם אנו ממשיכים לעבוד ומקבלים שכר ובין אם פרשנו לגמרי ואנו מושכים כסף מהתיק הפרטי הממוסה ומנצלים את שיעורי המס על השכר (אפשרי מגיל 60) (0,14,20 ) במקום מס רווחי הון של 25 אחוז.

  5. סיבה נוספת לפרישה שלא מרצון שלא נגעת בה ולדעתי היא אכזרית הרבה יותר מכל הסיבות האחרות היא, "חוק פרישת חובה".
    החוק הזה חל בעיקר על מקומות עבודה ציבוריים, שם אין הנחות והבוס הישיר לא קובע ולא יכול לבקש להשאיר את העובד להמשיך לעבוד גם כששניהם מאוד רוצים.
    וכך העובד הולך הביתה ולוקח איתו את כל הידע והניסיון שצבר כל השנים. אם הוא מוצא עבודה במקום אחר אז מס הכנסה לא מרשה לו להרוויח יותר מידי, כיוון שאז יאבד את קצבת הפנסיה שחסך עבורה כל חייו. גם קצבת הזקנה מביטוח לאומי תיפגע עד גיל 70.
    היות שיש לנו כנסת שעסוקה בדברים חשובים מאוד…. אין לה זמן לחשוב על שינוי חוק הפרישה שלא מתאים להרבה עובדים שגיל 67 שלהם הוא 50 החדש, ולא מתאים לתוחלת החיים שעלתה, כל המשק נפגע מחוק זה כאשר שולחים אזרחים ותיקים הביתה – ושלא יגידו לי שצריך לפנות מקום לצעירים כי זה לא נכון. העובד הטוב לא מוותר ומוצא עבודה חדשה ולא מתייבש בבית. ביטוח לאומי נפגע, עובד בריא הופך לחולה אחרי ישיבה ללא תעסוקה בבית. הכנסתו נפגעת ויורדת כך שלא כולם יכולים להתחיל לחגוג בגיל 67. ועוד סיבות שיש לחשוב עליהם מדוע לבטל את גיל הפרישה בכלל ולקבוע רק גיל מינימום לקבלת הקצבאות.

    1. את צודקת לגמרי,
      בדיבור על דחיית גיל הפרישה (כדי לחסוך בתשלומי הקצבאות) מתעלמים לגמרי מהסוגיה הזאת שמאפשרת למעסיקים לפטר עובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה.

    2. את צודקת מאוד ציפי… יישר כח.
      אלמלא הכותרת של הפוסט הייתה "פרישה מוקדמת ולא מרצון".
      היה אפשר להוסיף סעיף של "פרישה שלא מרצון" על אותם אלו שגם בגיל 67 עמדה להם סבלנותם ולא תש כוחם ולא נס ליחם והם משוועים לעבוד עוד אם מפאת פחד מישיבה בבית וחוסר מעש ואם מסיבות כלכליות.
      גם הנקודה השנייה שהעלית לגבי המשכורת שהיא מוגבלת בעת קבלת קצבה היא דבר מעניין… מקווה שנדב יוכל להרחיב על זה בפוסט נפרד. על מה קורה לאחר הפרישה ולא רק איך מתכוננים אליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button