אני גרושה בת 48, למי באמת ילך הכסף שלי אם אמות?

קרן פנסיה אינה שואלת למי רצית שהכסף יגיע. היא שואלת שאלה אחת בלבד: מי נחשב "שאר" לפי התקנון. קרן הפנסיה מבוססת על תקנון, במקרה של פטירה הכספים שנצברו ישולמו לשאירים כקצבה חודשית. שאירי הקרן נקבעים על ידי התקנון.

למה זה חשוב? לא פעם אנשים שנמצאים בזוגיות שנייה, פרק ב'. רוצים להבטיח שהכספים שצברו בעמל רב בקרן הפנסיה שלהם יעברו לילדים שלהם. אבל אלה לא פעם לא יחשבו כשאירים בקרן הפנסיה.

מי יקבל את הכסף מקרן הפנסיה במקרה של מוות?

זו שאלה שאנשים מעדיפים לא לשאול, אבל מי שנמנע ממנה משאיר את ההחלטה בידי אחרים. במקרה של קרן הפנסיה, האחרים אינם בני המשפחה, לא בית המשפט ולא עורך הדין שערך את הצוואה, אלא תקנון קרן הפנסיה.

גרוש.ה, עם ילדים, שנמצאים בזוגיות חדשה, נוטים להניח שכספי הפנסיה שצברו שייכים להם, ושביום פקודה הם יגיעו לידיהם. ההנחה הזו מובנת, אך ברבים מהמקרים היא פשוט שגויה. בקרן פנסיה לא בודקים מה רצתה העמיתה, אלא מי מוגדר בתקנון כ“שאֵר”.

קצבת שאירים בקרן פנסיה – מה קובע התקנון בפרק ב’

קרנות הפנסיה החדשות נבנו על עקרונות סוציאליים, בדומה לקרנות הפנסיה הוותיקות, ומספקות כיסוי למקרה פטירה באמצעות קצבת שאירים. קצבת שאירים בקרן פנסיה תשולם במקרה של פטירת עמית פעיל או לא פעיל, לפני שהמיר את כספי החיסכון לקצבה.

השאירים בקרן הפנסיה הם בן זוג וילדים עד לגיל 21 אך תקנון קרן הפנסיה כולל בין השאירים גם ידוע/ה בציבור, גם אם מדובר בבני זוג מאותו המין.

בכתבה הזוגיות בפרק ב', הצגנו מספר מקרים שממחישים כיצד באה לידי ביטוי ההכרה בידועים בציבור באופן תשלום קצבת השאירים.

 במידה שישנם שאירים בהתאם לתקנון קרן הפנסיה הם יהיו זכאים לקבל קצבה המבוססת על בסיס השכר המבוטח בקרן או על בסיס הצבירה. רק בהיעדר שאירים יתרת החיסכון בקרן הפנסיה תעבור כסכום חד פעמי למוטבים או ליורשים של החוסך.

הנקודה הזאת היא קריטית. קרן פנסיה אינה קופת חיסכון רגילה. היא פועלת לפי תקנון מחייב, ובו נקבע מי זכאי לקבל קצבה במקרה של פטירת העמית לפני גיל פרישה. גם אם אין נישואין פורמליים, ולעיתים גם אם הקשר אינו ארוך במיוחד, עשוי להיחשב בן זוג כבן זוג לצורך קצבת שאירים. אם הקרן מגיעה למסקנה כזו, היא אינה שואלת שאלות נוספות. במקרה פטירה, היא תשלם קצבת שאירים חודשית לבן הזוג.

ומה יהיה עם הילדים?

כאן נולדת הבעיה. אישה גרושה, במיוחד כזאת עם ילדים בוגרים שחשבה שילדיה יקבלו את כספי החיסכון שצברה במשך שנים, עלולה לגלות או ליתר דיוק, ילדיה עלולים לגלות, שהכסף כלל אינו מחולק כסכום חד־פעמי, אלא משולם כקצבה חודשית לבן הזוג החדש. לא משום שזו הייתה כוונתה, אלא משום שכך קובע התקנון.

במידה שהילדים הם בוגרים, כלומר עברו את גיל 21, הם אינם נחשבים כשאירים בהתאם לתקנון קרן הפנסיה ואינם זכאים לקצבת שאירים מהקרן.

במידה שהילדים הם מתחת לגיל 21 הם יקבלו קצבה חודשית עד שיגיעו לגיל 21 ואז תיפסק הקצבה. בעוד שבן הזוג החדש יקבל קצבה לכל חייו.

המשמעות המעשית היא ברורה: הילדים יקבלו קצבה זמנית בלבד, ואילו בן הזוג החדש יקבל קצבה לכל החיים

בשלב הזה עולה לעיתים הטענה: "אבל יש צוואה". אלא שבקרן פנסיה, לצוואה יש מעמד מוגבל מאוד. התקנון גובר עליה. גם הסכם ממון אינו מבטיח שינוי בתוצאה. קרן הפנסיה פועלת לפי כללים שנקבעו מכוח התקנון, ולא לפי רצונו האישי של העמית, גם אם רצון זה תועד היטב במסמכים משפטיים.

מול המציאות הזו, יש מי שמציע פתרון שנשמע פשוט: להעביר את כספי הפנסיה לקופת גמל. בקופת גמל, בניגוד לקרן פנסיה, העמית רשאי לקבוע במפורש מי הם המוטבים. במקרה פטירה, הכסף מועבר אליהם כסכום חד־פעמי, ללא מושג של "שאירים" וללא קצבה לבן זוג מכוח תקנון. מבחינת שליטה על יעד הכסף, זהו אכן מנגנון פשוט יותר.

אלא שגם כאן חשוב לעצור רגע לפני שמקבלים החלטה. העברת כספים מקרן פנסיה לקופת גמל אינה פעולה טכנית בלבד. היא משנה את מבנה החיסכון, עשויה לפגוע בכיסויים הביטוחיים וכרוכה גם בדמי ניהול גבוהים יותר. במילים אחרות, לא תמיד נכון לפרק את קרן הפנסיה רק כדי לפתור שאלה של מוטבים במקרה פטירה.

>>>לרקוד על שתי החתונות : גם חיסכון בקופת גמל וגם כיסוי ביטוחי בקרן הפנסיה

כאן נכנסת לתמונה חלופה נוספת, שרבים נוטים להתעלם ממנה: ביטוח חיים. לעיתים, במקום להזיז את כספי הפנסיה ממסלולם, ניתן לרכוש ביטוח חיים פרטי בסכום מותאם, ולרשום בו את הילדים כמוטבים. במקרה כזה, אם מתרחש מקרה פטירה, הילדים מקבלים סכום חד־פעמי מוגדר מראש, ללא תלות בתקנון קרן הפנסיה וללא ויכוחים על הגדרת בן זוג.

בגיל 48, במיוחד כאשר מדובר באישה בריאה, עלות ביטוח החיים עשויה להיות נמוכה יחסית, ובדרך כלל נמוכה משמעותית מהמחיר של העברת הכספים לקופת הגמל. כך מתקבל פתרון ממוקד לבעיה האמיתית: הבטחת סכום לילדים במקרה פטירה, מבלי לפגוע בחיסכון שנועד לשרת את העמיתָה בגיל פרישה.

כמה עולה ביטוח חיים?

לצורך הדוגמה נבחן עלות לרכישת ביטוח חיים על חצי מליון ש"ח. לאישה בת 41 שאינה מעשנת. בגיל 41 העלות החודשית היא כ- 31 ש"ח כלומר 372 ש"ח בשנה, לעומת זאת בהעברת הכספים מקרן הפנסיה לקופת הגמל נשלם דמי ניהול של למעלה מ- 3,000 ש"ח בשנה.

גם בגיל מבוגר, עלות הביטוח השנתית זולה יותר מאשר העברת הכספים לקופת גמל. לדוגמה בגיל 55, ביטוח החיים יעלה לנו 120 ש"ח בחודש ובשנה 1,450 ש"ח.

>>>כמה ביטוח חיים לקנות? מחשבון ביטוח חיים

בשורה התחתונה

השאלה אינה האם קרן הפנסיה "טובה" או "רעה" לגרושים, אלא האם היא פועלת כפי שהחוסכת חושבת שהיא פועלת. במקרים של זוגיות בפרק ב’, התשובה לכך לא תמיד נעימה.

מי שלא בודקים מי מוגדר כשאיר בקרן הפנסיה, עלולים להשאיר מציאות שלא התכוונו אליה. אך באותה מידה, מי שממהר לפרק את קרן הפנסיה ולהעבירו לקופת גמל, רק כדי לפתור סוגיית מוטבים, עלול לשלם מחיר מיותר בהגנה הביטוחית, בדמי הניהול ובגובה בפנסיה העתידית.

הפתרון, ברוב המקרים, אינו צעד אחד דרמטי אלא הבנה. להבין את התקנון. להבין למי באמת משולמת קצבת השאירים. ולהבין שלעיתים ניתן להבטיח סכום חד־פעמי לילדים באמצעות ביטוח חיים פשוט וזול, מבלי לפגוע בלב החיסכון הפנסיוני.

קריאה נוספת: קיבלתי קופת גמל בירושה – מה לעשות עם הכספים