מתי צריך להפקיד לעובד שאינו עובד לפנסיה?

האם יש להמשיך בהפקדות פנסיוניות לעובד שאינו בעבודתו כמו עובדת בחופשת לידה, עובד שנפגע בתאונת עבודה או עובדים בחופשה שנתית

צו ההרחבה לפנסיית חובה הגדיר כי יש לבצע הפקדות לחיסכון פנסיוני לכל שכיר במשק. הפקדות אלה יש להתחיל תוך חצי שנה מתחילת העבודה עבור עובד שאין ברשותו חיסכון פנסיוני או תוך שלושה חודשים (או בתום שנת המס) לעובד בעל חיסכון פנסיוני קודם.

האם נדרש לבצע הפקדות אלו גם לעובדים המקבלים ימי מחלה, משרתים במילואים או מקבלים קצבאות מביטוח לאומי?

עובדים הנמצאים בחופשה בתשלום

בחוק חופשה שנתית נקבע : דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.

לכן עובד הנמצא בחופשה זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני. ישנם מקרים בהם השכר הפנסיוני בתקופת החופשה יהיה נמוך יותר מאשר השכר הפנסיוני בתקופת העבודה. מכיוון וימי חופשה לא כוללים עמלות או רכיבי שכר אחרים

האם צריך להפקיד לפנסיה לעובדים הנמצאים בחל"ת

חל"ת היא חופשה ללא תשלום. בתקופה זו העובד אינו מקבל שכר ואינו זכאי להמשך הפקדות לחיסכון הפנסיוני.

http://https://player.vimeo.com/video/404491111

עובדים המקבלים ימי מחלה

בדומה לחוק חופשה שנתית גם חוק דמי מחלה מגדיר את דמי המחלה כשכר לכל דבר : דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.

לכן כל עוד העובד מקבל תשלום עבור ימי המחלה על המעסיק להמשיך להפקיד עבורו לפנסיה.

עובדים המשרתים במילואים

חוק ביטוח לאומי קובע כי במהלך תקופת המילואים זכאי העובד להמשך ההפקדות לקופות בדיוק כמו בתקופה שקדמה למילואים.

מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

עובדת (או עובד) בחופשת לידה

מעסיקים רבים נמנעים מהפקדת כספים לחיסכון פנסיוני לנשים במהלך חופשת הלידה. פעולה זו שגויה ולא חוקית.

תקנות עבודת נשים מגדירות במפורש את האופן שבו יש להמשיך את ההפקדות לנשים במהלך חופשת הלידה.
א. נהגו הן המעביד והן העובדת או העובד לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שהם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

ב. לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד –

(1)   המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור;

(2)   את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור בפסקה (1), ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה; בפסקה זו, "מקדמות על חשבון שכר עבודה" – כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

ג. המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

עובדת בשמירת הריון

בדומה לעובדת בחופשת לידה, גם עובדת בשמירת הריון זכאית להמשך ההפקדות לחסכון הפנסיוני. על העובדת להעביר מידי חודש את חלקה בהפקדות למעסיק. גם במידה והעובדת לא העבירה את חלקה במועד עדיין על המעסיק לבצע את ההפקדות לקופה.

נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימים עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו…. ואולם אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל, כאמור בתקנת משנה (א).

עובדת בשמירת הריון תהייה זכאית למשך הפקדות לחיסכון הפנסיוני בתקופת שמירת הריון רק במידה ועבדה במקום העבודה לפחות 6 חודשים לפני שנכנסה להריון

עובדים שנפגעו בתאונת עבודה

במקרה של תאונת עבודה מקבל העובד דמי פגיעה מביטוח לאומי ולא דמי מחלה מהמעסיק. בחוקי העבודה אין התייחסות לסוגיה האם בעבור תקופה זו של קבלת תשלום מביטוח לאומי יש להמשיך את ההפקדות לקרן הפנסיה ולכן בהעדר הסכם אישי או קיבוצי אחר יש מקום לפרשנות שאין צורך בהמשך ההפקדות לקרן הפנסיה.

מצד שני, בדומה לעובדת בשמירת הריון הזכאית בתקופה בה היא מקבלת גמלת שמירת הריון מביטוח לאומי להמשך הפקדות לפנסיה התקבלה בשנת 2011 פסיקה כי גם בתקופת קבלת דמי הפגיעה בעבור תאונת העבודה מביטוח לאומי וכל עוד נמשכים יחסי עובד מעביד יש להמשיך את ההפקדות לפנסיה. כפי שעולה מפסק הדין תע"א 3488-07 חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ.

משלא קיימת הסכמה ברורה מראש, אימתי מחוייב מעביד להמשיך ולהפריש ל"קרן פנסיה", הדבר ייעשה כל אימת שממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהפסקת העבודה בפועל היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו. כך הוא המקרה של "תאונת עבודה". שכן, הזיקה בין העבודה למחלה, יוצרת ממילא הצדקה למחוייבות המעביד במניעת פגיעה נוספת בעובד.

>>>לקריאה מורחבת לגבי חבות המעסיק בהפקדות בתקופת תאונת העבודה