קרן פנסיה

אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???

לקרן הפנסיה יתרון משמעותי על פני ביטוחי המנהלים, אך למרות היתרון אחד המשפטים, שעושים בו שימוש נרחב, לצורך הצדקת ביטוחי המנהלים, הינו המשפט: אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???

מאמר אורח מאת אלון ספונרו

לקרנות הפנסיה המקיפות החדשות יתרון משמעותי על פני ביטוחי המנהלים שהחלו מחודש 06/2001, ובכלל זה ביטוחי המנהלים המבטיחים את מקדם ההמרה לקצבה. לקרנות הפנסיה המקיפות יתרון כמעט אבסולוטי על פני ביטוחי המנהלים שהחלו מחודש 01/2013. ביטוחי מנהלים אלו אינם מבטיחים עוד את מקדם ההמרה לקצבה, למעט לאנשים שגילם 60 ומעלה.

אך למרות יתרון זה, אחד המשפטים, שעושים בו שימוש נרחב בשנים האחרונות, לצורך הצדקת ביטוחי המנהלים, הינו המשפט: אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???

גם כאשר מוצג ניתוח מקצועי, הממחיש באותות ובמופתים את יתרונן של קרנות הפנסיה, גם אחרי שתוצג הוכחה מתמטית המראה כי גם בתרחיש בו תעלה תוחלת החיים ל- 105, עדיפות קרנות הפנסיה על פני ביטוחי מנהלים המבטיחים את מקדם הקצבה שנוצרו החל מחודש 06/2001, גם בתרחיש בו נדרש כי תוחלת החיים תעלה ל- 130, ואפילו במקרים בהם מוכח כי יש עדיפות לקרנות הפנסיה על פני ביטוחי מנהלים המבטיחים את מקדם הקצבה שנוצרו החל מחודש 06/2001 גם בתרחיש בו יחיו בני האדם לנצח (ויש מקרים כאלו), גם אם מציגים את הפגיעה ותת הביטוח שעלול להיווצר בכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה בביטוחי המנהלים החל מגיל 50 לערך (ולעתים עוד קודם לכן), ובחלק מהמקרים אף בכיסוי הביטוחי למקרה של פטירה, תמיד יציג מישהו את המשפט

"אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???".

משפט זה משמש כמו ג'וקר במשחק קלפים, ומאחוריו מסתתרת ההנחה, שבקרנות הפנסיה צפוי גירעון אקטוארי (ולא זו בלבד שצפוי גירעון – הוא צפוי להיות משמעותי). בשונה מהדיון "מה עדיף – קרן פנסיה או ביטוח מנהלים ?", שהינו דיון עתיק יומין, המשפט "אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???" חדש יחסית.

>>>קריאה נוספת : אלון ספונרו על כמה שווה המקדם המובטח בביטוח המנהלים?

האם צפוי להיות גרעון אקטוארי משמעותי בקרנות הפנסיה?

אם נבדוק את מאזניהן של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות עד לפני מספר שנים, נגלה שכולן הציגו עודף אקטוארי, שנה אחר שנה, ואפילו עודף אקטוארי גבוה.

למותר לציין, שבאותה התקופה, אף אחד לא ערך סימולציה השוואתית בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים, תוך הנחה שצפוי בקרן הפנסיה עודף אקטוארי. ואף אחד לא עשה כן, ממספר סיבות:

  • קרנות הפנסיה היו עדיפות, גם מבלי להידרש למניפולציה זו.
  • אף אחד לא יכול היה להבטיח כי העודף האקטוארי יימשך עשרות שנים קדימה.
  • זה לא חוקי.

אבל יותר חשוב מכך – זו הייתה הנחה שגוייה מיסודה – בדיוק כפי שההנחה שיהיה גירעון בקרנות הפנסיה שגוייה.

מטרתה של רשות של ההון שבמשרד האוצר היא שקרנות הפנסיה החדשות תהנה מאוזנות. מבחינה מקצועית (ולא אכנס להסבר), עודף אקטוארי מובנה, הנובע מתמחור שגוי של הסיכונים בקרן, הינו מצב לקוי, בדיוק כמו גירעון אקטוארי מובנה.

יתרה מכך – המאזן האקטוארי המצטבר של כל קרנות הפנסיה חדשות שקיימות כיום (עד לחודש 04/2020) נע בין פלוס 2.29% לפלוס 9.90% (עודף אקטוארי ממוצע של 5.08%).

במילים אחרות – המאזן האקטוארי המצטבר של כל קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הינו חיובי.

אז מאיפה נולדה ההנחה שקרנות הפנסיה חייבות להציג גירעון אקטוארי ? הסכיתו ושמעו.

עדכון עלויות הכיסוי הביטוחי

עד לחודש 06/2013, תומחרה עלות קצבת הנכות בקרנות הפנסיה ביתר. היות וכך, נוצר בקרנות עודף אקטוארי. במילים אחרות – עלות הביטוח של קצבת הנכות שנגבתה מן העמיתים הייתה גבוהה מדי, והעודף שנוצר חולק בחזרה לעמיתים.

החל מחודש 07/2013, הוזילה רשות שוק ההון שבמשרד האוצר את עלות קצבת הנכות באופן קיצוני. למרות שחברות מנהלות של קרנות פנסיה התריעו בפני הרשות שהתעריפים החדשים שנקבעו נמוכים מדי ויביאו את הקרנות לגירעון אקטוארי, לא שונתה ההחלטה.

מנקודה זו ואילך, תומחרה עלות קצבת הנכות בקרנות הפנסיה בחסר. היות וכך, נוצר גירעון אקטוארי. במילים אחרות – עלות הביטוח של קצבת הנכות שנגבתה מן העמיתים הייתה נמוכה מדי, והחוסר שנוצר נגבה מן העמיתים.

החל מחודש 06/2018, תוקנו תעריפי הנכות בקרנות הפנסיה (התעריפים החדשים יקרים יותר מאלו שנקבעו מ- 07/2013, אך זולים יותר מאלו שהיו עד לחודש 06/2013, כפי שהיה צריך להיות, כנראה, מלכתחילה).

אבל כאן לא נגמר הסיפור : שינוי מנגנון הצמדת הקצבה

עד לחודש 12/2017, חישבו הקרנות את קצבת הזקנה תחת ההנחה שישיגו תשואה ריאלית של 4.00% (בגין ההשקעות שאין בגינן הבטחת תשואה), ומצד שני חשבו את ההתחייבות בגין מקבלי הקצבה, בהתאם לתשואה חסרת סיכון (התשואה הגלומה באגרות החוב של מדינת ישראל), כפי שהייתה בפועל בשוק ההון.

כל עוד הריבית הגלומה באגרות החוב של מדינת ישראל הייתה גבוהה (וכך היה בעבר) – לא נוצרה כל בעיה. למן הרגע בו ירדה הריבית באופן משמעותי, נוצרה בעיה קשה.

במועד בו המיר אדם את הכספים שצבר לקצבת זקנה, נוצר בקרן גירעון. מבלי להיכנס לכך לעומק, אסביר זאת באופן מקורב בלבד באמצעות דוגמה:

נניח והקרן חישבה מהי הקצבה לה זכאי אדם שצבר 1,000,000 ₪ לתקופה של 22 שנים (תוחלת החיים החזויה, לצורך הדוגמה בלבד), בהנחת תשואה של 3.74%.

התוצאה – קצבה בגובה של 5,530 ₪.מיד לאחר מכן, חישבה הקרן את הסכום לו היא נדרשת, לצורך תשלום קצבה זו. אך את החישוב הזה היא ערכה בהנחת תשואה של 1.50% בלבד (ולא של 3.74%). כדי לשלם 5,530 ₪ למשך 22 שנים, כאשר התשואה הינה 1.50% בלבד, הסכום הנדרש הינו 1,244,150 ₪. היות וכאמור, הצבירה שהותיר מקבל הקצבה בקרן עמדה על 1,000,000 ₪, נוצר בקרן גירעון (חוסר) של 244,150 ₪ (24.4% מהצבירה אותה המיר הפנסיונר לקצבה).

זה המון.

גירעון זה הושלם מכספי העמיתים בקרן, ומנע מאנשים לפני גיל הפרישה לעבור בין קרנות הפנסיה (ואל קרנות הפנסיה ממוצרים אחרים), לצורך קבלת קצבאות.

בעיה זו הייתה הגורם לחלק משמעותי מהגירעון שנוצר בקרנות בשנים האחרונות.

החל מחודש 07/2017 קיימת בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות הבטחת תשואה ריאלית בשיעור של 4.86%, בגין 60% מכספי מקבלי הקצבאות. היציבות הרבה שנובעת מהבטחת תשואה זו, אפשרה לשנות את אופן חישוב הקצבאות החל מחודש 01/2018, לאופן שקיים בביטוחי המנהלים כבר שנים רבות, רק עם יתרון מובנה עליהם – הקצבה משתנה בהתאם לפער שבין הריבית על פיה חושבה, לבין הריבית שהושגה בפועל, כמו בביטוחי המנהלים, אך היות ובקרנות הפנסיה יש הבטחת תשואה של 60%, חשופות הקצבאות רק ל- 40% מהתנודות בשוק ההון, בשונה מביטוחי המנהלים, בהם החשיפה עומדת על 100%.

שינוי זה פתר את בעיית הגירעון שיצרו הפנסיונרים באופן מלא ומוחלט, כך שהיא איננה יכולה להתקיים עוד בעתיד.

>>>קריאה נוספת : סקירת הרפורמות והשפעתן על האיזון האקטוארי

כהערת אגב, חשוב לציין כי שינוי זה מקנה לקרנות הפנסיה המקיפות יתרון כמעט אבסולוטי בתשלומי הקצבאות על פני ביטוחי המנהלים שנוצרו החל מחודש 06/2001, ומי שמעוניין להתעמק בסוגיה זו, יכול לצפות בסרטון שהעליתי בנושא.

בשורה התחתונה

עד לחודש 06/2013, התקיים בקרנות הפנסיה החדשות עיוות – מחיר קצבת הנכות היה גבוה מדי. עיוות זה יצר עודף אקטוארי מובנה. אף אחד לא הציג את העודף הזה כיתרון מובנה של קרנות הפנסיה על פני ביטוחי המנהלים.

החל מחודש 07/2013, ועד לחודש 05/2018, התקיימו בקרנות הפנסיה החדשות שני עיוותים:

  • מחיר קצבת הנכות היה נמוך מדי.
  • אופן חישוב קצבאות הזקנה יצר גירעון.

רבים עטו על הגירעון האמור כמוצאי שלל רב, ועשו בו שימוש ציני, לצורך שיווק ביטוחי המנהלים. ולמרות שחלפו כבר שנתיים למן המועד בו עודכנו תעריפי הנכות, ונפתרה לחלוטין בעיית הגירעון שיצרו הפורשים – עדיין "משווקים" לציבור את המשפט:

אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ???

אנקדוטה אחרונה לסיום:

ככל שהשנים יחלפו, ויגדל היחס שבין הצבירות שבקרנות הפנסיה, לבין ההפקדות שבהן, יפחת משקלו של המאזן האקטוארי. בין אם מדובר בגירעון, ובין אם מדובר בעודף, הוא יתפזר על פני צבירה גבוהה יותר, ומכאן ששיעורו ילך ויפחת.

אלון ספונרו הוא המייסד והבעלים של פרישה מוקדמת

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

אבל מה עם האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ??? by

אלון ספונרו

אלון ספונרו הוא המייסד והבעלים של פרישה מוקדמת

תגובות

  1. תודה על הפוסט.
    ושאלה בעניין גירעון אקטוארי – יש הטוענים שלא כדאי לעבור לקרן ברירת מחדל כיוון שבקרן כזו אין חיתום והדבר עלול ליצור גירעון אקטוארי בעתיד.
    אשמח לשמוע מה דעתך בנושא.
    תודה!

    1. הי איילת,

      אני אשמח לשתף אותך בדעתי, כאחד שעבד בשתי הקרנות. גם קרן פנסיה גדולה וגם קרן ברירת מחדל.
      כיום בקרנות הפנסיה (כל קרנות הפנסיה) מרבית העובדים מסיבות מסחריות לא נדרשים למלא הצהרת בריאות. במרבית קרנות הפנסיה, גם אלה שאינן קרנות ברירת מחדל, עובד שכיר שעובר כפעיל מקרן אחת לשניה לא ימלא הצהרת בריאות או עובד שכיר בעסק מפקיד כבר ליותר מ- 5 עובדים יהיה פטור ממילוי הצהרת בריאות. כלומר עובדים שכירים, חולים או בריאים יכולים להגיע לכל קרן פנסיה, קרן ברירת מחדל או קרן פנסיה בבעלות חברת ביטוח.
      נותרנו כעת עם העובדים העצמאים, עובד עצמאי שיש לו בעיה בריאותית יכל לגשת לקרן ברירת מחדל ולהצטרף אליה ללא מילוי הצהרת בריאות ובתום החמש שנים העובד יהיה מכוסה מפני כל בעיה ומחלה.

      מה נדרש ממנו? נדרש מהעובד שני דברים. הדבר הראשון להשלים את תקופת האכשרה שהוא בריא מכיוון ואם יקרה האירוע הביטוחי במהלך החמש השנים הראשונות הוא לא יהיה מבוטח. הדבר השני אליו הוא נדרש זה להפקיד כסף לקרן, אחרת הוא לא יהיה מבוטח.
      כמה כסף הוא צריך להפקיד? התפיסה אומרת שעובד שרוצה לקבל כיסוי ולרמות את הקרן צריך להפקיד כמה שיותר, רק שבמקרה הזה הוא נדרש להפקיד כמה שיותר למשך 60 חודשים.
      לתפיסתי עובד שיכל להפקיד כמה שיותר למשך 60 חודשים, כנראה לא כזה חולה.
      עובד שיפקיד קצת לקרן במשך 60 חודשים ואז יגדיל את ההפקדה שלו, יגלה ששוב הוא נדרש לתקופת אכשרה של 60 חודשים על גידול בשכר (כדי להגן בדיוק מפני התרגיל שתארתי מקודם)

      כעת נדרש לבדוק כמה מכל המצטרפים לקרן הפנסיה נופלים בהגדרה של אנשים חולים וכמה כאלה נכנסים תחת ההגדרה של עובדים שצורפו לקרן מתוקף הסכמי ברירת מחדל. במרבית קרנות ברירת המחדל, מספר המצטרפים בשנה עולה על עשרות אלפים, מבלי להכיר את כולם אני מניח שרובם שכירים שבשנים קודמות היו מצטרפים לקרנות בבעלות חברות הביטוח ולא בעובדים עצמאים שסובלים מבעיה רפואית זאת או אחרת.

      חשוב לציין שכיום קרנות ברירת מחדל מציגות עודפים אקטוארים שעולים על האיזון האקטוארי בקרנות בבעלות חברות ביטוח. ככל ובחרת להצטרף לקרן כזאת ובעתיד היא תיקלע לגרעון אקטוארי (גבוה) את תמיד יכלה לעבור לקרן פנסיה אחרת. לתפיסתי אפשרות זו טובה יותר מאשר להיות כבר היום בקרן באיזון אקטוארי שלילי ולחשוב מה יהיה בעתיד בקרן ברירת מחדל.

      1. תודה על התשובה המושקעת.
        מה שכן – אם בעתיד יהיה גירעון אקטוארי, אוכל לעבור לכל קרן שהיא ללא החרגות רק אם מצב הבריאות שלי יהיה תקין לגמרי, אז בכל זאת יש כאן סיכון כלשהו.

      2. תודה נדב, זאת תשובה מאירת עיניים, בדיוק התלבטתי לגבי זה..
        אישהי משווקת חפרה לי שלא כדאי ללכת על הקרנות ברירת מחדל בגלל אי השאלון הרפואי והגירעון האקטוארי, בניגוד אליהם,ופתאום אלרי שקראתי מה שכתבת, נזכרתי שגם אני, כמו כל חברי בעבודה, לא מילאתי שום שאלון רפואי

      3. שלום נדב,
        תוכל קצת יותר לחדד את הנקודה שציינת לגבי זה שמי שרוצה לרמות את הקרן- שהוא צריך לעבוד מלא 5 שנים, תוכל להסביר למה בדיוק ואיך הם מחשבים את זה?

        זוהי נק' חשובה מפני שכפי שכבר כתבו, משווקים פנסיוניים מקרנות שאינם ברירת מחדל מסמנים דווקא על הנקודה הזאת כנק' תורפה משמעותית שבגללה לא כדאי להיכנס לקרנות אלו, לכן אודה לך מאד אם תוכל להבהיר את העניין טיפה יותר.

        תודה רבה

        1. בוקר טוב שי,

          בקרן הפנסיה קיימת תקופת אכשרה של 60 חודשים. חוסך שסובל מבעיה קיימת לא יכל לתבוע בגין החמרה של אותה בעיה ב- 60 החודשים הראשונים להצטרפות. לדוגמה חוסך שסובל מסכרת במידה והסכרת תחמיר בתקופה הזאת הוא לא יהיה זכאי לתבוע את הקרן. במידה והסכרת תחמיר לאחר שהשלים 60 חודשי חברות הוא מבוטח לכל דבר ועניין.
          לכן חוסך שרוצה להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה צריך להשלים 60 חודשי חברות בתקווה שהמחלה הקיימת לא תתפרץ בתקופה הזאת.
          גם לאחר 60 חודשי החברות, במידה והשכר המבוטח יעלה ביותר מ – 15% או שהוא ירצה להגדיל את ההפקדה לקרן באופן עצמאי. הוא יצטרך לצבור תקופת אכשרה נוספת על הגידול בשכר.

          1. שלום נדב,
            האם בכל ניוד של קרן הפנסיה מחברה לחברה תקופת האכשרה מתחילה להיספר מחדש?

  2. תגובתי:
    א. היום מכירת ביטוח מנהלים הינה פשע ורשע עבור 99% מהלקוחות.
    ב. פסילת המקדם המובטח על בסיס תוחלת חיים של גיל 105 או גיל 236 הינה טעות.
    ההסטוריה הפנסיונית של 30 השנים האחרונות הוכיחה שבכל פעם שהיה "גאון" שהסביר למה תוכנית אחת מעולה ב 100% ותוכנית שניה גרועה ב100% מהמקרים – הלקוחות של ה"גאון" הפסידו כסף.
    ההיסטוריה לימדה אותי כלל בניהול סיכונים – ככל שההחלטה שאני מקבל היא קיצונית יותר, הסיכוי לטעות גדל ביחס ישיר לטווח המימוש. דהיינו, אם אני חושב שביטוח מנהלים מ 2010 הוא נורא ואיום לעומת קרן פנסיה, והפרישה תהיה ב 2050, הסיכוי שטעיתי, גבוה.
    מה שמפתיע אותי כל פעם מחדש הוא קוצר הראיה של הכותבים למיניהם, שלא קלטו שכמו שהעולם הפנסיוני השתנה והחוקים השתנו בעבר, ככה העולם הפנסיוני ישתנה בעתיד.
    מי מבטיח לך שהבטחת תשואה לכספי פורשים תימשך לנצח?
    מי מבטיח לך שתוחלת החיים לא תעלה?
    מי מבטיח לך שדמי הניהול בקרנות הפנסיה ישארו ברמה הנמוכה שלהם היום, כאשר ההתחייבות של ברירות המחדל היא ל 10 שנים, ואנו רואים היום שהקרנות לא מרויחות כסף מהפעילות הזו.
    כל מי ש"יודע" מה התוצאה הנכונה בעוד 20 שנה – הוא בסך הכל מהמר.
    מנהל סיכונים אחראי לא פוסל מוצר קטגורית, אלא בוחן את התאמת המוצר לצרכי הלקוח שיושב מולו.
    אם מישהו פורש השנה לפנסיה – אתה מקבל החלטות בתנאי ודאות גבוהים. אם מישהו פורש בעוד 30 שנה – תיזהרו בקבלת החלטות על בסיס המציאות היום. המציאות תשתנה.

    1. ראשית, אתה סותר את עצמך.
      בסעיף הראשון אתה יוצא באופן נחרץ נגד ביטוחי מנהלים מ- 2013, ובסעיף השני מסביר שמי שיש לו מסקנה נחרצת טועה.

      מאזכור תוחלת חיים לאיזון 105 ומיתר דבריך, אני מבין שאתה מגיב למאמר שלי שעלה גם באתר של נדב לפני מספר ימים, ולא למאמר זה.

      לעניין הפסקת הבטחת התשואה לקרנות – זה לא ישנה את המסקנה לגבי תקופת החיסכון. זה ישנה רק את העדיפות הכמעט אבסולוטית שיש לקרנות הםנסיה על פני ביטוחי מנהלים מ- 06/2001 בשלב קבלת הקצבה. התייחסתי לכך.

      לעניין הבטחת דמי הניהול – אתה טועה. קרנות ברירת המחדל מתחייבות ל- 10 שנים בלבד. לכל הארגונים והלקוחות שאני מלווה יש התחייבות לדמי ניהול עד לגיל הפרישה, ובחלק מהמקרים נמוכים מאשר בברירת המחדל.

      לגבי כל היתר – התייחסתי כבר במאמר.

      1. אני לא סותר את עצמי
        אלה שני דברים:
        ביטוח מנהלים מ 2013 הוא פשע ורשע ל 99% מהאוכלוסיה.
        מצד שני כל המאמרים והנוסחאות ש"מוכיחות" שביטוח מנהלים עם מקדם מובטח הוא עוול צרכני, אינו מקובל עלי.
        כל המסקנות עם החישובים היפים תקפים רק בקרים שבהם הנחות היסוד בנוסא שלך התקיימו.
        יועצים כמוך טעו בעבר, וכנראה יטעו בעתיד כשהם פוסלים קטגורית מוצר ולא בוחנים את הלקוח.
        היגשה שלי היא גישת ההתאמה ללקוח ולא גישת המוצר. הסיבה שאני פוסל קטגורית את ביטוחי המנהלים מ 2013 היא שאין להם שום יתרון על פני קרן פנסיה חדשה, ולעומת זאת חסרונות למכביר.
        אתן דוגמאות ליועצים נחרצים שטעו והטעו בעבר:

        בשנת 1994 שיווקו "יועצים", חלקם יועצים מאוד נחשבים היום, את קרן הפנסיה "עתידית" . הם הציעו לעובדים שהיו עם פוליסות מבטיחות תשואה משנות ה-80, להעביר את תגמולי עובד לקרן הפנסיה.
        המטרה היתה – לתת ללקוח זיכוי בגובה 35% על הפקדה לקצבה לעומת 25% בביטוחי מנהלים.
        אז החוק השתנה – והזיכוי מ 2008 זהה.
        אז עתידית שינתה את התקנון והמקדם היום נחות משל פוליסת עדיף מבטיחה תשואה
        אז בעתידית אין לך מסלולי קצבה
        אבל היה יועץ שחשב לטווח קצר וסינדל את הלקוח.

        אם תרצה עוד דוגמאות לקוצר ראות של יועצים – יש לי מליון. עשיתי עבודה על מודלים של יעוץ והתיקוף שלהם לאורך השנים.
        המסקנה שלי היא שתכנון פנסיוני צריך לקחת בחשבון שהכל יכול להשתנות, ולאפשר ללקוח לתקן במשך השנים. ככל שהטווח בין מועד היעוץ ומועד המימוש גדול מ 15 שנים, אני מאוד נזהר בהמלצות שלי.

  3. דניאל אהבתי את תגובתך, ונשמע הגיוני מאוד

    אגב, אני לא זוכר איפה שמעתי את זה, אבל הבנתי שהבטחת תשואה הולך להיעלם לגמרי בשנות הבאות, באופן וודאי

    1. תודה על המשוב… יש לי דף בפייסבוק "תכנון וליווי משלב הפרישה ועד הירושה". אני מנסה לגרום לאנשים לחשוב קצת אחרת. עולם הביטוח הוא עולם רווי במשתנים בלתי תלויים, ולא ניתן לנהל את כולם בגליון אקסל. פנסיה או חס וחלילה ביטוח נכות ושארים לא נתבע מהאקסל, אלא מהקופות. הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מקביעת כללים אחידים לכל מקרי עולם, אלא לבנות תוכנית מתאימה ללקוח.

  4. האם החסכון בקרנות הפנסיה החדשות הוא מכוח חוזה אישי מול הקרן, כמו בביטוח מנהלים, אן מכוח תקנון שניתן לשינוי על ידי הקרן/ממשלה בתנאים מסויימים, דוגמת קרנות הפנסיה הוותיקות ?

  5. צר לי שאלון ממשיך בהטפה שלו ואני לא רוצה להיכנס לעימות מתמטי , כי הוא חסר חשיבות . אלון מניח הנחות יסוד שלטעמו נכונות אבסולוטית ואין מקום לטעויות מצידו ואין מקום להנחות סותרות . לא רלוונטי שמחוללים אחרים , שלא הוא יצר מראים תוצאות שונות , אך הצדק לצידו …..
    הוא מוצא תשובה לכל דבר , כי הוא יודע ובטוח שלא יהיו גרעונות ולא יהיו שינויים מבניים בתקנון ובקרנות . הוא מבטיח הבטחות בניגוד לתקנון , אך מה הבעיה , להבטיח אפשר לקיים קצת יותר בעייתי . להסתמך על מודל מתמטי , כאשר יש כמות עצומה של משתנים שאינם במודל , זה בדיוק כמו לחזות כלכלה במודלים מתמטיים . זה פשט את הרגל ב- 2008 .
    לסיום , בזמנו היה שיר על הנביא יחזקאל , שהוא בומבה של נביא , אך לא ראיתי את שמו של ספונסרו בין הנביאים .

    1. חממה את לבי תגובתך העניינית והמנומקת.
      התלבטתי רבות כיצד להתייחס אליה, וזו התגובה ההולמת היחידה שמצאתי:

    2. היי יעקב,
      אשמח אם תציין אלו הנחות שגויות, למען אשכיל ואחכים.

      מחשבת כפירה – האוצר מכריח אותנו לחסוך בשתי אלטרנטיבות, וכל עם ישראל שבוי בידי מספר מצומצם של גופים.

    3. אני לא מצליח להבין מה כל כך מפריע לך בחשיבה הגיונית בסיסית שלוקחת בחשבון את הנתונים הקיימים, ומה לעשות הם ברובם מתמטיים. נראה לי שהטענות שהוא אומר הם מאד הגיוניות (אם כי גם אני לא הבנתי את החישוב של גיל 105, אלון אם ייצא לך תסביר:-).
      כמות גדולה של משתנים תמיד תהיה לך ואף פעם לא תוכל לשקלל את כולם, אז בהינתן זה שאתה לא יכול לשקלל אותם ואתה לא יודע אם הם ישפיעו לכאן או לכאן, נראה שההגיון אומר שתשתמש בנתונים הקיימים בבחינת אין ספק מוציא מידי ודאי.

      כרגע הביטוח מנהלים הוא דבר לא משתלם בכלל לעומת האלטרנטיבות, אז לא כדאי בכלל לקחת אותו, מה גם שלא סביר בכלל שהוא יהפוך למשתלם משינויים עתידיים שאינם דמיוניים.

      ככלל, עוד נקודה שצריך להבהיר לציבור זה את החור בכיסוי של השארים בביטוח מנהלים שהוא אחד הדברים המשמעותיים ביותר לרעה וזה חור ענק בכיסוי שלו, בעוד שהקטע של היתרון בכיסוי של האובדן כושר עבודה הוא זניח לדעתי.

      *עוד דבר שלא קשור, אשמח אם משהו מהמומחים יענה: האם יש הבדל מבחינת מבטח חיצוני לחברה בין ביטוח מנהלים לקרנות פנסיה חדשות?

  6. האם הבנתי נכון שכיום יוכל להיווצר גרעון אקטוארי
    רק לאחר שנה – המועד הראשון שבו יחושב ביצועי הקרן לעומת הצפי?
    שאלה נוספת: תשואה של 4.86 גם על 40% זה לא תשואה שניתן להבטיח שיגיעו אליו
    השנה הנוכחית וכן לפני שנתיים יוכיחו

    1. הי ניסן,

      אתה מתכוון לגרעון אקטוארי אצל הפורשים, גרעון זה, גרעון תשואתי מחושב פעם בשנה (בחודש מרץ)
      הקרן נדרשת להעמוד ביעד תשואה של 3.36% על ההשקעות בשוק ההון, 40% וזאת לעומת ביטוח מנהלים שנדרש לעמוד ביעד של 4% על 100% מהנכסים.
      כאמור יתכן והקרן לא תעמוד ביעד, במקרה זה, ככל והגרעון לא עולה על 1% לא תתבצע הפחתה בזכויות מקבלי הקצבה (כנל לגבי עודף).

  7. נדב, תודה רבה על הכותב האורח ואירוח המאמר בבלוג.
    אהבתי את צורת הכתיבה של אלון.
    פשוטה, ברורה, בגובה העיניים. אהבתי גם את ההדגשות בטקסט ואת השפה הברורה והמיודעת.
    נשמע שמדובר באיש מקצוע רציני שלוקח את משלח היד שלו באדיקות.
    מעניין מאוד.
    כיף לקרוא סגנונות כתיבה נוספים בבלוג הנפלא הזה 🙂

    1. תודה רבה, אני בטוח שגם אלון קורא את התגובה

      אלון הוא אחד המומחים הגדולים בתחום, מקווה שהוא יתרום לנו עוד מידיעותיו

  8. אם אין יותר משמעות לאיזון האקטוארי, איך זה מסתדר עם הפוסט "מנגנון איזון אקטוארי" בבלוג?
    https://pensuni.com/?p=1604
    נדמה לי ששם הטענה היתה שיש משמעות לבחירת קרן פנסיה מבחינת האיזון האקטוארי שלה.

    1. לאורך זמן האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה יתכנס לאותה נקודה. בכל נקודת זמן יש כמובן משמעות לעודף או לגרעון שמציגה הקרן.
      כמובן קצת קשה לחזות זאת מראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button