דחיית הפרישה : עברתם את גיל הפרישה ועדיין עובדים? שלוש אפשרויות לשימוש בכספים

אני חוסך בקרן הפנסיה ועדיין עובד, מבחינתי להמשיך לעבוד לנצח. מהן האפשרויות העומדות לרשותי לניצול נכון של החיסכון הפנסיוני שצברתי?

גיל הפרישה כיום בישראל הוא 62 לנשים ו- 67 לגברים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 10.4% מקבוצת הגיל 70 פלוס המשיכו לעבוד למרות שעברו כבר את גיל הפרישה (16.1% מהגברים ו- 6.1% מהנשים).

בנתוני הלשכה המרכזית נמצא קשר ישיר בין רמת ההשכלה לבין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה – ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

בפני חוסכים שבחרו להמשיך לעבוד עומדות מספר אפשרויות לשימוש בכספי החיסכון הפנסיוני שלהם. החלופות השונות תלויות במצב הכלכלי, כללי המיסוי, מצב משפחתי וכמובן המצב הבריאותי שלהם ושל בני הזוג.

אפשרות הראשונה : להמשיך לעשות את אותו הדבר (בקיצור לא לעשות שום דבר)

האפשרות הראשונה היא הנפוצה ביותר, החוסך ממשיך לעבוד, ממשיך את ההפקדות בצורה סדירה לקרן הפנסיה ואינו מודע למשמעות של העדר הבחירה.

היתרונות

אין הרבה יתרונות בפסיביות. החוסך זכאי לתשואה מובטחת בשיעור של כ- 30% על הכספים, וככל הנראה משלם דמי ניהול יחסית נמוכים.

אפשרות זו תהייה אטרקטיבית לחוסכים, שממשיכים לעבוד מספר חודשים אחרי גיל הפרישה ומתכננים לצאת בעתיד הקרוב לפנסיה.

לכל היתר כדאי לקרוא את החסרונות

החסרונות

החסרונות במקרה הזה רבים מהיתרונות.

קצבה שלא נמשכה לא תשולם. קרנות הפנסיה לא מאפשרות קבלת קצבה רטרואקטיבית והגדלת הקצבאות (הקטנת המקדם) לא תפצה על אבדן הקצבאות.

צמצום אפשרויות הבחירה בפרישה. בקרן הפנסיה ניתן לבחור תקופת הבטחה במועד היציאה לפנסיה. תקופת הבטחה היא סוג של ביטוח על הקצבאות. ככל שתפרוש בגיל מאוחר יותר, האפשרויות לבחור בתקופת הבטחה במסגרת קרן הפנסיה, תלך ותצטמצם.

גיל הפורש בתום תקופת הבטחה לא יעלה על 87, לכן פורש שעבר את גיל 67 יוכל לבחור בין תקופת הבטחה של 60,120 או 180 חודשים. פורש שעבר את גיל 72 יוכל לבחור תקופת הבטחה של 60 או 120 חודשי הבטחה.

מוות מוקדם של החוסך, הוא החיסרון הגדול ביותר של הגישה הפאסיבית.

בעוד שפורש יכל לבחור את תקופת הבטחה ואת מסלול הפרישה. במקרה של  מוות, השאר אינו יכל לעשות דבר.

במקרה של מוות של חוסך לא מבוטח בקרן הפנסיה תחושב קצבת השארים בהתאם לשנת הלידה של בן הזוג. בנוסף במידה ובן הזוג מתחת לגיל 67 הוא יהיה זכאי לתקופת הבטחה בת 240 חודשים.

במידה ובן הזוג עבר כבר את גיל 67, הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה ותקופת הבטחה עד לגיל 87.

העדר אפשרות הבחירה תחייב את בן הזוג של החוסך – לקבל קצבה בלבד – קצבה הכוללת תקופת הבטחה. גם אם זאת לא האפשרות הטובה ביותר עבורו.

>>>קריאה נוספת : מסלולי הפרישה בקרן הפנסיה

מסלולי השקעה : כיום מנותבים החוסכים למסלולים השקעה מותאמי גיל, לכן החוסך נמצא במסלול השקעה ברמת חשיפה נמוכה למניות שעשוי למנוע פגיעה בחיסכון הפנסיוני במקרה של משבר בשוק ההון.

מסלולי השקעה מותאמי גיל מוכוונים לגיל הפרישה המתוכנן של הפורש. חוסך שדחה את הפרישה היה יכל "למשוך" עוד מספר שנים במסלול השקעה ברמת חשיפה גבוהה יותר למניות ולהשיג תשואה עודפת על הכסף.

(הערה זו לא רלוונטית לחוסכים שדחו רק במספר חודשים את הפרישה)

אפשרות שנייה : המרת החיסכון לקצבה חודשית

האפשרויות השניה והשלישית משלבות אלמנטים של תכנון פרישה ויש לבחון את מאפייניו של החוסך בטרם קבלת ההחלטה.

באפשרות השנייה, החוסך בוחר להתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה במקביל להמשך העבודה.

היתרונות

החוסך מתחיל לנצל את החיסכון כיום ולא בונה על קצבאות עתידיות שיתכן ולא יזכה לנצל.

ככל שהחוסך פורש בגיל מוקדם יותר, יש לו אפשרות לבחור במסלול הכולל תקופת הבטחה ארוכה יותר.

חסרונות

במידה והחוסך ממשיך לעבוד עליו לבצע תאום מס בין ההכנסות, יתכן ולמרות קיבוע הזכויות, קצבת הזקנה תהייה חייבת במס ולכן יש לבחון את מבנה ההכנסות וההוצאות של משק הבית ולראות האם נדרש לקבל קצבה כעת.

בהנחה שהחוסך לא צריך את קצבת הזקנה למחיה שוטפת הבעיה כפולה, החוסך משלם מס שולי על קצבת הזקנה ומפנה את כספי הקצבה הנותרים לחיסכון החייב במס במועד המשיכה.

קיבוע מסלול הפרישה בהתאם למצב הידוע היום, ככל שהפורש מתכנן לעבוד תקופה ארוכה יותר זה החיסרון המהותי ביותר בחלופה השנייה.

הפורש מקבע את את פנסיית הזקנה בהתאם למצבו המשפחתי והבריאותי כפי שידוע היום. יתכן ובמידה והיה פורש בעוד מספר שנים, השיקולים לבחירת מסלול הפרישה היו משתנים.

לדוגמא,

פורש בן 70, בריא ונשוי מתכנן להמשיך לעבוד לנצח. במידה ובוחר בפרישה כיום הוא יבחר במסלול פרישה הלוקח בחשבון את בת הזוג ואת מצבו הבריאותי הידוע כיום.

יתכן ובעוד שנתיים – שלוש המצב הבריאותי ישתנה או המצב המשפחתי ישתנה ואז יתברר כי עדיף היה לבחור במסלול פרישה אחר.

אפשרות שלישית : העברת הכספים למקור אחר

האפשרות השלישית משלבת את שתי האפשרויות הקודמות, המשך הפקדות ובעתיד המרת הכספים לקצבה. ככל שמצבו הכלכלי של הפורש טוב יותר, כך אפשרות זו הופכת להיות אטרקטיבית יותר עבורו ועבור משפחתו.

באפשרות השלישית הפורש דוחה את קבלת ההחלטה למועד מאוחר יותר וכך ישנם פחות נעלמים לגבי מצבו הבריאותי והמשפחתי ובינתיים החיסכון ממשיך לגדול ולצבור ריבית.

מה כוללת האפשרות השלישית?

החוסך מעביר את הכספים לקופת הגמל וממשיך לבצע אליה הפקדות חודשיות, יש לבחור מסלול השקעה בהתאם למועד הפרישה המתוכנן.

במועד הפרישה מעבודה, החוסך בוחר את הסכום הנדרש להמרה לקצבה ואותו מעבירים לקרן הפנסיה לצורך קבלת הקצבה.

מסלול הפרישה יקבע בהתאם למצב הבריאותי והמשפחתי של הפורש במועד סיום העבודה.

ככל שפורשים בגיל מבוגר יותר, כך מקדם הפרישה נמוך יותר ונדרש סכום חיסכון קטן יותר להבטחה של אותו סכום קצבה

מכיוון והפורש סיים לעבוד, אחוז המס שישלם יהיה נמוך יותר מאשר באלטרנטיבה של קבלת קצבה במקביל להמשך עבודה.

במקרה של מוות מוקדם, המשפחה יכולה לבחור האם לבצע הסבת כספי נפטר מקופת הגמל ולמשוך את הכספים כסכום חד פעמי או ליצר ממנו קצבה חודשית וזאת בהתאם לצרכים של בן הזוג.

במידה ובמועד הפטירה בן הזוג של החוסך ומשפחתו "לא צריכים" את כספי הקצבה למחיה שוטפת, נוצרו כספי תגמולים הפטורים ממס (וממס רוח הון).

בנוסף, במקרה של מוות כאשר החוסך עדיין עובד יהיה ניתן לנצל תקרת פטור כפולה למשיכת הפיצויים בפטור ממס.

>>>קריאה נוספת : כספי מוטבים בקופת הגמל

מה החיסרון?

ככל שהחוסך יעביר את הכספים לקרן הפנסיה בגיל מבוגר יותר יעמדו לרשותו פחות שנות הבטחה. בהקשר הזה יש לזכור מספר חלונות זמן שבהם ניתן לנצל את תקופות הבטחה.

לדוגמא

חוסך שירצה לנצל את האפשרות ל- 180 חודשי הבטחה יצטרך להחזיר את הכספים לקרן הפנסיה עד לגיל 72

מה יעשה חוסך שיעביר את הכספים בגיל מבוגר יותר וירצה לקבל 240 חודשי הבטחה?

במקרה הזה באפשרותו להעביר את הכספים לביטוח מנהלים

>>>קריאה נוספת : הבדל בפרישה בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים

בשורה התחתונה

כשם שהפרישה מחייבת תכנון פרישה הלוקח בחשבון היבטים רבים במצבם של הפורש ומשפחתו כך גם דחיית הפרישה מחייבת תכנון מתאים תוך בחינת מוצר החיסכון הרלוונטי והגדרת פרק הזמן הנדרש עד לפרישה.