לכבוד 4.5 מיליארד טועים

תכירו את רונן יאיר, הוא בן 30, ומתחיל עבודה חדשה.  רונן כבר קרא בלא מעט מקומות שחשוב לבדוק את דמי הניהול בקרן הפנסיה. לכן הוא לא מסתפק בהצעה שקיבל במקום העבודה וממשיך לחפש הצעות לדמי ניהול טובים יותר. רונן לא רוצה לצאת פראייר הוא יודע מה ההשפעה של דמי הניהול על הפנסיה שיקבל בפרישה.

רונן מתלבט כיום בין שתי הצעות בדמי ניהול, בחירה בהצעה הזולה ביותר תגדיל את פנסיית הזקנה שלו בכמעט 100 שקלים בחודש.

לפני שרונן התחיל לעבוד במקום העבודה הנוכחי, הוא משך מקרן הפנסיה כמעט 30,000 שקלים. בכסף הוא סגר את המינוס שהיה לו בבנק ושילם לא מעט כסף למס הכנסה.

אם רונן היה מחליט למצוא דרך אחרת לסגור את המינוס ולהשאיר את הכסף בתכנית הפנסיה שלו, הקצבה החודשית הייתה גדלה בכמעט 700 שקלים מידי חודש.

אותם 30 אלף שקלים היו מגדילים את קצבת הזקנה של רונן ב- 700 שקלים והוא כיום משקיע מאמצים בהגדלת פנסיית הזקנה ב- 100 שקלים.

תשכחו מדמי הניהול, מעמלות ואפילו מהתשואה. הכל כמובן חשוב, אך מה שעתיד לפגוע לכם הכי הרבה בקצבת הפנסיה שתקבלו – זה משיכת כספי הפיצויים. כך, מדי שנה אלפי חוסכים מקצצים בעשרות אחוזים את ההכנסה העתידית שלהם, במו ידיהם.

את הדברים האלה כותב היום אליצפן רוזנברג ב – ynet, השפעה האדירה שיש למשיכת כספי פיצויים על הפנסיה אותה נקבל בפרישה, חוסך שמפקיד בכל חודש 17.5% מהשכר יאבד 34% מהפנסיה שלו בשל משיכת כספי פיצויים ואילו חוסך שמפקיד 18.3% מהשכר יאבד עם משיכת הפיצויים כ- 45% מכספי הפנסיה שלו.

ארבעה וחצי מיליארד שקלים

ארבעה מיליארד שקלים זה הסכום שנמשך מקרנות הפנסיה בשנת 2014, לשם השוואה רק מיליארד וחצי שקלים עברו בין קרנות הפנסיה השונות.

כלומר על כל חוסך שמנסה לשפר את דמי הניהול שלו יש שניים אחרים שמעדיפים לשבור את תכנית הפנסיה שלהם או כפי שראינו במקרה של רונן, קודם שוברים את תכנית הפנסיה ואחר כך מתמקחים על השאריות.

בקרוב באתר האוצר, המחשבון

בשל חשיבותו של החיסכון הפנסיוני כמקור ההכנסה העיקרי של פרטים לאחר הפרישה, ומאחר שלשיעורי התשואה על ההשקעות ולדמי הניהול הנגבים מעמיתים השפעה מכרעת על גובה החיסכון, אנו רואים חשיבות רבה להגברת התחרות בענף. בשנים האחרונות התגברה התחרות על תשואה כפי שבאה לביטוי, בין היתר בפרסומי התשואות של הגופים השונים ובמקביל, יש צורך בהגברת השקיפות בנוגע לדמי הניהול המוצעים למצטרפים חדשים למוצרי החיסכון הפנסיוני. על כן, וכצעד משלים לקביעת תקרת דמי הניהול מוקם במשרד האוצר מחשבון דמי ניהול, שיאפשר לחוסכים להשוות בין שיעורי דמי הניהול המוצעים למצטרפים חדשים לקופות הגמל השונות. חוזר זה מסדיר את דיווחי הגופים המוסדיים אודות דמי ניהול אלו לצורך הצגתם במחשבון דמי הניהול. (משרד האוצר, טיוטת חוזר)

לפי טיוטת החוזר, קרנות הפנסיה ידווחו לאוצר מה הם דמי הניהול המירבים אותם הם מעוניינים לגבות ממצטרפים חדשים לפי קריטריונים כמו : גיל, יתרה צבורה, סכום הפקדה חודשי, מעמד החוסך (שכיר או עצמאי) והאם קיים סוכן.

החוסכים יוכלו להשוות את ההצעות ולבחור בין קרנות הפנסיה השונות.

אם חשבתם להשקיע ולהקים אתר לצורך מכירת לידים לקרנות הפנסיה(לדוגמא כזה), כדאי שתסגרו את העסק. האוצר הולך להוציא אתכם מהשוק.

במקום לתת דגים תתנו חכות

מתוך כוונה טובה משרד האוצר שואף לשפר את מצבם של החוסכים בקרנות הפנסיה ולהגדיל את התחרות, אבל כנראה שגם באוצר לא עוקבים אחרי המספרים. הבעיה של החוסכים היא לא דמי הניהול היא חינוך פנסיוני.

15 אלף גולשים נכנסים מידי חודש לאתר האוצר (האוצר שלי) כדי ללמוד התנהגות פיננסית נכונה. רק 4,000 גולשים צפו בסרטון של משרד האוצר ולמדו שחשוב לא למשוך כספי פיצויים.

80 אלף גולשים בחודש נכנסים לאתר איתור הכספים של משרד האוצר  כדי לבדוק האם יש להם כסף שניתן למשוך.

את הפערים בין הכסף החכם שמחפש לשפר את מצבו אפשר לראות גם כאן בבלוג  על כל גולש שנכנס לקרוא איך להוריד דמי ניהול בקרנות הפנסיה נכנסים 50 אחרים לקרוא איך למשוך את הכסף מבלי לשלם מס.

השוק לא מחכה לאוצר

מנתוני חברת FeeX העוסקת בהשוואת דמי ניהול בחסכונות הפנסיוניים, עולה כי במהלך השנים 2012-2014 ניכרת מגמה של ירידה בגובה דמי הניהול שמשלמים העמיתים בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות, לפי נתוני FeeX, המבוססים על דוחות פנסיה שנתיים ורבעוניים של כ-15 אלף חוסכים, שיעור המשתמשים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים מהצבירה (0.5%) ירד ב-34% תוך שלוש שנים (לכתבה המלאה).

התחרות בדמי הניהול בין קרנות הפנסיה לא ממתינה לאוצר, הדרך להורדת דמי הניהול היא לא במחשבון היא בטלפון שיעשו החוסכים לקרנות הפנסיה.

אמנם זה קשה יותר, אמנם זה מיצר פחות כותרות אבל על משרד האוצר להתחיל להשקיע בחינוך פנסיוני בקרב הציבור. אמנם ייקח יותר זמן עד שנראה תוצאות, אבל בסופו של דבר זה שווה יותר.