כספים לפרישה (לא רק מקרן הפנסיה!)

תיק ההשקעות הוא ידידו הטוב ביותר של הפורש, במיוחד עבור חוסכים שחולמים על פרישה מוקדמת או פורשים שהגיעו לגיל פרישה עם חיסכון פנסיוני קטן במיוחד.

במאמרים הקודמים הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו באמצעות ארבע קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה והון חופשי. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה השלישית – כספים לפרישה.

כספים לפרישה הם כספים שאמורים לשמש אותנו באופן שוטף לאחר הפרישה או אפילו בפרישה מוקדמת. אלה לא עודפים שאנחנו יכולים לתת להם לצמוח מבלי לגעת בהם, ואלה גם לא כספים למטרות ספציפיות שעבורם נצטרך את כל סכום ההשקעה בבת אחת.

כספי פרישה אמורים לשמש אותנו למשיכות שוטפות, במנגנון קצבה או דמוי קצבה. באופן טבעי החיסכון הפנסיוני שלנו מוגדר ככספים לפרישה, זה הייעוד שלו. אבל כספים לפרישה לא חייבים להיות רק החיסכון הפנסיוני, מכמה סיבות:

1. מי שרוצה לפרוש צעיר צריך שיהיו לו כספים פרטיים נוספים מלבד הפנסיה שיוכל להתקיים מהם, ובשאיפה רק מהתשואה שהם ייצרו מבלי "לאכול את הקרן".
2. ייתכן והחיסכון הפנסיוני שלנו קטן יחסית ונרצה להוציא יותר מקצבת הפנסיה הצפויה לאחר הפרישה. לצורך כך נצטרך כספים פרטיים נוספים.
3. מנגנון הקצבה של הפנסיה הוא מנגנון לא יעיל במיוחד. זה אומר שגם אם החיסכון הפנסיוני שלנו גדול כדי לקיים את כל צרכינו לאחר הפרישה, עדיין יותר משתלם לקחת קצבה קטנה יחסית, לנצל כל מיני אופטימיזציות מיסוי, ולהשלים את הקצבה עם משיכות של כספים פרטיים.

האם מלבד החיסכון הפנסיוני, עלינו להגדיר כספים נוספים ככספים לפרישה?

כדי לענות על השאלה, הבנה נבחן 3 מקרים:

• מי שעובד ולא מתכוון להפסיק לעבוד בקרוב, ומשכורתו גדולה מהוצאותיו: במקרה זה אין צורך לעשות שימוש בכספים לפרישה בשלב זה של החיים, ולכן רק החיסכון הפנסיוני שלנו יקוטלג בתור כספים לפרישה.
• מי שפרש  ושהכנסתו שאינה מעבודה (פנסיה/קצבאות) גדולה מהוצאותיו: גם הוא אינו זקוק לכספים נוספים בתור כספים לפרישה.
• מי שפרש  או מתכנן לפרוש בקרוב והכנסתו שאינה מעבודה (פנסיה/קצבאות) קטנה מהוצאותיו, כלומר גם פורשים צעירים שעוד לא זכאים לקצבת פנסיה, וגם פנסיונרים שהקצבה לא מספיקה להם. גם אלו וגם אלו זקוקים להכנסה מחסכונות שאינם חסכונות פנסיוניים, ולכן יקטלגו חלק מכספיהם הפרטיים ככספים לפרישה.

איך נייצר "קצבה" מכספים שאינם פנסיוניים?

בנושא הזה נדון בהרחבה בהמשך, אך בשלב זה נציין שניתן למשוך אחוז מסוים מהתיק הפרטי ולייצר "קצבה עצמאית".

איך זה עובד?

לוקחים את ההון בעת הפרישה, מחשבים כמה זה X אחוז ממנו, מקבלים ערך מספרי, ואז מממשים ניירות ערך מהתיק כל שנה בשווי של אותו ערך מספרי (עם הצמדה לאינפלציה), ללא קשר למה שקורה בשוק. מה אמור להיות ה-x?

לרוב משהו בין 3-4% מההון בעת הפרישה. לפי מחקר טריניטי המפורסם, שיעור משיכה של 4% מההון בעת הפרישה שורד 30 שנה ב-95% מהמקרים, והוא מתאים לפרישה בגיל סטנדרטי (60-67). במרבית המקרים התיק גם גדל יותר מההון בעת הפרישה, למרות המשיכות.

לעומת זאת, פרישה בגיל צעיר יותר עם שיעור משיכה של 4% הופכת להיות מסוכנת, עם חשש שהכסף ייגמר "לפני שאנחנו ניגמר". לכן צריך לכוון לשיעור משיכה של כ-3% מההון בעת הפרישה, שהוכח כשורד אפילו 60 שנה ב-100% מהמקרים.

בואו ניקח דוגמא: שלומי חסך 6 מיליון שקלים. שיעור משיכה של 4% מההון (למשל אם שלומי פורש בגיל 65) אומר משיכה שנתית של 240,000 ₪ שהם 20,000 שקלים לחודש. שיעור משיכה של 3% (למשל אם שלומי פורש בגיל 45) אומר משיכה שנתית של 180,000 ₪ שהם 15,000 ₪ לחודש.

אם שלומי רוצה לפרוש צעיר ועדיין להיות מסוגל לקבל 20,000 ₪ לחודש ללא חשש, עליו לצבור 2 מיליון שקלים נוספים, כי 3% מ-8 מיליון שקלים נותנים 240,000 ₪ לשנה שהם 20,000 ₪ לחודש.

במה להשקיע את הכספים לפרישה?

בואו נעשה הפרדה בין כספים פרטיים שמשמשים לקצבה לבין כספים פנסיוניים. באופן מפתיע, מחקר טריניטי ומחקרים אחרים מראים שכספים (לא פנסיוניים) שמשמשים לקצבה, עם משיכה לפי כלל ה-3-4%, צריכים להכיל לפחות 50% מניות, כיוון שהקצאה מנייתית נמוכה מדי לא מייצרת מספיק תשואה ועלולה לגרום לחיסול מוקדם מדי של התיק.

ככל שההקצאה המנייתית גבוהה יותר כך התיק תנודתי יותר, והמשיכות השוטפות מהתיק מקשות עליו להתאושש ממשברים. אך יחד עם זאת, בשיעורי משיכה צנועים של 3-4%, אין כמעט שום הבדל בסיכויי השרידות של התיק בין תיק של 50% מניות ו-50% אג"ח לבין תיק של 100% מדדי מניות, וסיכויי השרידות גבוהים מאוד בכל מקרה.

לכן ההחלטה החשובה יותר בניצול כספים פרטיים למחייה שוטפת בעת הפרישה צריכה להיות בחירת שיעור המשיכה ופחות משנה הרכב התיק.

חשוב רק שהתיק יכיל לפחות 50% מדדי מניות, וגם 100% מדדי מניות למרבה הפלא זה בסדר גמור. ניתן כמובן להשקיע כספים המיועדים לפרישה באפיקים נוספים מלבד מניות ואג"חים, במיוחד אם הם לא מאוד קורלטיביים לשוק המניות, מה שמקטין את התנודתיות ומסייע בהפחתת הסיכון של התיק.

בחיסכון הפנסיוני לעומת זאת המצב שונה לחלוטין, לאחר הפרישה אין לנו יותר מדי שליטה בבחירת מסלול ואופן השקעת הכספים. נכון להיום 60% מכספי הפנסיה של הגמלאים מושקעים באג"ח מיועדות של המדינה שמספקים תשואה של כמעט 5% עם הצמדה למדד, והיתר בעיקר באפיקים סולידיים, והנחת התשואה הכוללת היא 4.26% צמוד למדד (מה שנקרא הריבית התחשיבית).

שיעור המשיכה של קצבת הפנסיה הוא כ-6-7%, כלומר גבוה כמעט פי שניים מהתשואה, מה שאומר שהכסף מתוכנן להיגמר לפי תוחלת החיים הצפויה. (איך בכל זאת הוא מובטח לכל החיים? בזכות הערבות ההדדית – מי שמאריכים ימים חיים ע"ח מי שנפטרו צעירים).

כאמור המנגנון הזה, שהוא בעצם מנגנון של אנונה, אינו יעיל במיוחד ונרחיב על כך עוד בהמשך.

ובמה להשקיע את החיסכון הפנסיוני עד הפרישה?

גובה הקצבה בפרישה נקבע עפ"י סך הצבירה שלנו במועד הגשת תביעת קצבת פנסיה (שהוא לרוב בגיל הפרישה, אך זה לא מחייב – ניתן לתבוא קצבה מתי שרוצים החל מגיל 60). לכן אנחנו רוצים שיהיה לנו סכום כמה שיותר גדול עד הפרישה, ואם הכסף יושקע באפיקים מנייתיים ויחטוף ירידה של 50% רגע לפני הפרישה, גם הקצבה שלנו תרד ב-50%.

לכן יש היגיון בהקטנה הדרגתית של החשיפה המנייתית בסמוך לגיל הפרישה. כמו שראינו, ב-4 התרחישים הגרועים ביותר בהיסטוריה לקח לשוק 12-14 שנים להתאושש ממשבר, ופחות מכך אם ממשיכים להכניס כספים לשוק בצורה עקבית. לכן הגיוני לומר שעד כעשור לפרישה (כלומר עד גיל 50-57) אין שום בעיה עם 100% חשיפה מנייתית, ובעשור האחרון כדאי להקטין בהדרגה את החשיפה המנייתית. באופן מאוד תמוה "מסלול תלוי גיל" לאלה שמתחת לגיל 50 כולל כ-45% מניות בלבד! (זה נושא נפרד שדנו בו ונמשיך לדון בו במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל).

הפוסט הבא בנושא יעסוק בהון החופשי

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.