האם צריך להפקיד לפנסיה לעובד בתקופת תאונת עבודה?

במקרה של תאונת עבודה מקבל העובד דמי פגיעה מביטוח לאומי ולא דמי מחלה מהמעסיק. האם במקרה זה על המעסיק להמשיך בהפקדות לתכנית הפנסיה במהלך תקופת ימי המחלה?

במקרה של תאונת עבודה מקבל העובד תשלום מביטוח לאומי ולא דמי מחלה מהמעסיק. בניגוד לדמי מחלה המוגדרים לפי חוק כשכר עבודה ועבורם יש להמשיך בביצוע ההפרשות הסוציאליות. בחוקי העבודה אין התייחסות לסוגיה האם בעבור בתקופה שבה העובד נפגע בתאונת עבודה ומקבל תשלום מביטוח לאומי יש להמשיך את ההפקדות עבורו לקרן הפנסיה.

הדעה הרווחת עד כה הייתה כי, מכיוון ואין התייחסות ספציפית בחוק, בהעדר הסכם אישי או קיבוצי אחר אין צורך בהמשך ההפקדות לקרן הפנסיה בתקופת תאונת העבודה.

יש לבצע הפקדות לפנסיה כל זמן שנמשכים יחסי עובד ומעביד

הפקדה לפנסיה במהלך תקופת תאונת העבודה הייתה אחת מהנקודות שעלו במשפטו של חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ.

טענת המעביד הייתה כי אין כל מקור חוקי המחייבו בתשלום הפרשות לביטוח מנהלים, בתקופה בה נמצא העובד בחופשת מחלה בשל תאונת עבודה, ומכאן כי יש לדחות את תביעת העובד בעניין זה.

עובדת הנמצאת בשמירת הריון וזכאית בתקופה בה היא מקבלת גמלת שמירת הריון מביטוח לאומי להמשך הפקדות לפנסיה מתוקף תקנות עבודת נשים. אך בניגוד למקרה זה, אין התייחסות בחוק ביטוח לאומי להמשך הפקדות לעובד הנמצא בחופשת מחלה בשל תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה או גמלת נכות מעבודה.

>>>קריאה נוספת : באיזה מקרים נדרש להמשיך להפקיד לעובד לפנסיה

השופט ד"ר יצחק לובוצקי כותב בפסק הדין : נוצר אפוא מצב, מקומם משהו, שבו עובד שנפגע ב"תאונת עבודה" ומצוי בתקופת החלמה ממושכת, ניזוק כתוצאה מהפסקת רצף תשלומי המעביד לקרן הפנסיה.

שתיקת המחוקק, מחייבת לדעתנו התייחסות פרשנית של בתי הדין לעבודה, גם אם ימצא בה קורטוב של "חקיקה שיפוטית".

לדעת השופט לובוצקי, משלא קיימת הסכמה ברורה מראש, אימתי מחוייב מעביד להמשיך ולהפריש ל"קרן פנסיה", הדבר ייעשה כל אימת שממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהפסקת העבודה בפועל היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו.

כך הוא המקרה של "תאונת עבודה". שכן, הזיקה בין העבודה למחלה, יוצרת ממילא הצדקה למחוייבות המעביד במניעת פגיעה נוספת בעובד.

האם הפקדות המעסיק בתקופת תאונת העבודה מוגבלות בזמן?

גם לסוגיה זו נדרש כבוד השופט לובוצקי בפסק דין אחר, שם הוא קבע כי במידה כי במידה ותקופת היעדרותו של העובד אינה קצרה, היא אינה מצדיקה לכפות על המעסיק לשאת בהפקדות לפנסיה של התובע.

מה היא תקופה שאינה קצרה? סוגיה זו טרם הוגדרה על ידי בתי המשפט.

בשורה התחתונה

השופט פסק כי למרות שבחוק ביטוח לאומי או בחוקי העבודה אין התייחסות להמשך הפקדות לפנסיה על המעסיק לשאת במקרה זה בתשלום דמי הגמולים במהלך התקופה בה נמצא העובד בחופשת המחלה בגין תאונת העבודה כל עוד לא מדובר בתקופה שאינה קצרה

החיסכון הפנסיוני ותקופת תאונת עבודה

חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) כוללים במקרים רבים תשלום של אבדן כושר עבודה ושחרור מפרמיות גם במקרה של אבדן כושר עבודה הנגרם כתוצאה מתאונת עבודה. חשוב לבחון האם הכיסוי הביטוחי הקיים לעובדים כולל הן שחרור מפרמיות, שחרור פירושו הפקדה לחיסכון פנסיוני בתקופת אבדן כושר העבודה, והן פרנציזה, פרנציזה הינה מנגנון פיצוי המאפשר קבלת תשלום מהיום הראשון לפגיעה לאחר מימוש תקופת ההמתנה.

במקרה שהחיסכון הפנסיוני כולל הן פרנצ'יזה והן שחרור מפרמיות המעסיק יכל לטעון שהן במהלך תשלום דמי הפגיעה והן בתקופת גמלת הנכות מעבודה החיסכון הפנסיוני של העובד לא נפגע וההפקדות לחיסכון נמשכו.