בחרתם מסלול מחקה מדד בקופת הגמל שלכם או בקרן ההשתלמות? האם אתם יודעים איך הכספים שלכם מושקעים?
מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית:
חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.
כאשר יש לנו כסף שמיועד להשקעה, אנחנו מצפים שהכסף יושקע. טריוויאלי, לא?
מסתבר שלא כך הוא המצב בכל הקרנות והקופות המנוהלות, כולל במסלולים מחקי מדד מובנים. אז ערכתי בדיקה בפנסיה-נט ובגמל-נט כדי לבדוק את שיעור החשיפה למניות של המסלולים המנייתיים ומחקי מדדי מניות בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה הכלליות (משלימות). בבדיקה שעשיתי לא הכללתי מסלולי השקעה קרנות פנסיה מקיפות כיוון שבהן יש מנגנון הבטחת תשואה על 27% מהכסף, כך שבכל מקרה אין חשיפה מלאה למניות.
מה מסתבר? שגם במסלולים המנייתיים וגם במסלולים מחקי מדד שיעור החשיפה למניות עומד על כ-96% בממוצע! המעוניינים בפרטי הבדיקה ובשיעור החשיפה למניות של כל קופה וקופה, מוזמנים לקרוא כאן.
איך זה פוגע בנו?
בפשטות, ש-4% מהכסף שלנו לא עובד, וזה למרות שגובים עליו דמי ניהול. הסיבה היא ככל הנראה חוסר יעילות שנובע מכך שכספים חדשים (הפקדות וניודים) לא מושקעים מיידית, וכן מהצורך להשאיר רזרבות מזומנים עבור מי שמבקשים לנייד כספים החוצה (הנחיה רגולטורית שמחייבת ניוד מהיר).
המשמעות הכספית היא אובדן תשואה ממוצעת של כ-0.4% לשנה (בהנחת תשואה נומינלית ממוצעת של 10%), בהשוואה להשקעה עצמאית שבה נדאג להשקיע את כל הכסף המיועד להשקעה.
אני חוזר שוב למקרה שזה לא היה ברור מספיק: מדובר על אובדן תשואה ממוצעת של כ-0.4% לשנה!
זוכרים איך התמקחתם והצלחתם להוריד דמי ניהול ב-0.1% והרגשתם מבסוטים על כישורי הבזאר הטורקי שלכם? אז פה מדובר על פי 4 מזה! מדובר בהפסד כספי גבוה מאוד לטווח הארוך, שהוא פשוט סתם, על פארש, על חוסר יעילות.
איפה הפער הזה בא לידי ביטוי:
- בכספים הפרטיים: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל לעומת בקופ"ג להשקעה במסלול מחקה מדד.
- בקרנות ההשתלמות: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל דרך קה"ש IRA לעומת קה"ש במסלול מחקה מדד.
- בחיסכון הפנסיוני: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל דרך קופ"ג IRA לעומת פנסיה במסלול מחקה מדד.
פרט לאחזקת המזומנים המיותרת, ישנן סיבות נוספות של חוסר יעילות עליהן נדון בפוסטים הקרובים.
>>>קריאה נוספת : האם מספיק להשקיע רק במדד S&P500?
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283
תודה על הפוסטים בכלל. מענין מאד
ממה נובע הפער בתשואה על מסלולים מחקי מדד זהה בין החברות השונות ?הרי המדובר באותו מדד.
ההבדל הוא ברמת החשיפה? או שיש הבדל נוסף ?
תודה,
רונן שלום
אצלך באישי התיק מושקע מאה אחוז? כל הזמן?
אין לך מזומן בחשבון? אין לך כסף בצד שמחכה שתתפנה ותשקיע אותו ? אין קאש דראג ?
אתה הרי יודע שאין פתרון אופטימלי מאה אחוז.
אולי תחשוף בפנינו את התיק המושלם שלך ותהיה שקוף על מלא,בדיוק כמו שאתה דורש מבתי ההשקעות.
בינתיים מי שהתפתה והקשיב לקורסים של גוראים כמוך הגדיל סיכון ונמצא בהפסדים משמעותיים, אבל העיקר שחסך עשירית אחוז בדמי ניהול!
נו באמת. קצת צניעות ושקיפות לא תזיק.
היי שמעון,
כמובן שבהשקעה מנייתית אנשים יכולים להפסיד (על הנייר) בשנים מסוימות כמו השנה, אבל השקעה מנייתית מיועדת לטווח ארוך ולכן ירידות זמניות לא אמורות לעניין אותנו.
בנוגע לשאלות שלך – כמובן שיש לי מזומן בחשבון, אבל אני משאיר יתרת מזומן קטנה יחסית וכל חודש-חודשיים מעביר את הכספים שהצטברו לתיק ההשקעות ומשקיע אותם. בנוסף יש לי גם כרית ביטחון סולידית שמושקעת באג"ח קצר טווח, וכל היתר במדדי מניות (כל היתר זה גם החסכונות הפרטיים, גם קרנות ההשתלמות וגם החיסכון הפנסיוני).
בשלב זה אין לי עוד יעדים לטווח קצר, אם היו לי כאלה – גם את הכספים המיועדים עבורם הייתי משקיע באפיק סולידי כמו פק"ם או אג"ח קצר טווח. אתה מוזמן לקרוא כאן בבלוג מס' פוסטים שלי בנוגע לתכנון התיק.
אז אחרי שתכננתי את ההקצאה שמיועדת למניות (מדדי מניות כמובן) – אני מצפה שכל הכסף יושקע ולא רק 96% ממנו.
שמעון, התגובה שלך תוקפנית ולא לצורך.
לא היה לי נעים לקרוא אותה.
היה אפשר לוותר על הפסקה האחרונה…
מה שכותב כאן רונן (וגם נדב טסלר) כן תןרמים לידע שלי וכן תורמים להשקעות שלי.
יחד עם זאת אלו לא מקורות הידע היחידים שלי. אני קורא גם בלוגים אחרים.
נדב טסלר היקר
אני עוקב ומעריך את עשייתך
האם אתה תומך בכל הפרסומים של רונן מרגוליס?
נשמח לשמוע את דעתך המקצועית בנושא
אני מעלה את הפרסומים של רונן לאתר אז אני לא מבין את השאלה,
אם הייתי חושב שהוא טועה מקצועית החומר לא היה עולה לכאן.
יש מקומות שאני חולק על דעתו ואני כותב את זה במאמרים שאני מעלה, לדוג' במאמר שעלה השבוע לגבי הפקדה לקרן השתלמות. בעוד שאני המלצתי להפקיד לקרן השתלמות מעבר לתקרה רונן היה קורא להפקיד את הכספים הנוספים לתיק השקעות.
זה שרונן חושב אחרת ממני לא מאיים עלי, הוא פונה ללקוחות שכנראה צריכים ממני שירותים אחרים ולא שירותי שיווק פנסיוני.
עדיין לטעמי הדרך שלו, עם כל היתרונות שלה, לא מתאימה לכל הלקוחות
1. איך אני יודע אם הקרן המחקה שקניתי עוקבת אחר המדד?
למשל בחרתי קרן מחקה s&p500 איך אני יודע אם היא עוקבת היטב לאחר מדד s&p500 (למעט דמי ניהול)?
מצאתי אתר כזה בביזפורטל:
דוגמאות (אני לא קניתי קרנות אלו. זה סתם דוגמאות):
5117601 הרויחה 50.66% במשך 5 שנים. דמי ניהול 0.4%.
5105531 הרויחה 23.16%. דמי ניהול 1.2%.
s&p500 NTR הרויחה 60.26%.
לכאורה קרנות אלו לא הצליחו אבל חסר כאן נתון. אינני יודע עד כמה השתנה המט"ח. 2 קרנות אלו חשופות מט"ח. יתכן שהיתה לזה השפעה אם שער הדולר ירד. כלומר לא ברוב לי (לפי אתר ביזפורטל) האם העליה של 60.26% במדד S&P500 היא עליה דולרית או עליה שקלית. אם זו עליה שקלית אז הקרן הראשונה (5105531) לא השיגה את המדד. אם זו עליה דולרית של 60.26% והיתה ירידה בשער הדולר אז יתכן וקרן זו השיגה את המדד. אז האם זו עליה דולרית או שקלית?
(הקרן השניה שציינתי נראית לי גרועה בכל מקרה).
2. מה דעתך על השקעות בקרנות של בלאקרוק או וונגראד (טוענים שאתה חוסך את המס על הדוידנדים)?
היי ארנון,
1. התשואות של קרנות סל שנסחרות בארץ בשקלים מוצגות במונחים שקליים. בלי לבדוק, אני משער שאכן הקרנות חשופה למט"ח והשנייה מנוטרלת מט"ח – מכאן הפער. יש עוד כמה גורמים לפער, אבל הם לא מהותיים.
2. הקרנות האיריות (כמו אלה של בלאקרוק, ואנגארד, ספיידר ואחרות) הן בעיניי האפשרות האידיאלית למשקיעים ישראלים כיוון שהן חוסכות מיסוי על דיבידנדים, זולות בדמי הניהול, ולא חשופות למס עיזבון אמריקאי. חלק מהקרנות גם נסחרות בבורסה בארץ בשקלים, ככה שקל יותר וזול יותר לקנות אותן. אתה מוזמן לקרוא בהרחבה על הנושא כאן: https://www.simplifynance.co.il/blog/irish-funds-2021
היי רונן. למה בדקת בצורה כזאת ולא פשוט אל מול מדד ה S&P 500 עצמו בניטרול אפקט התחזקות/החלשות הדולר? לדוגמה אל מול הקרן של בלקרוק בארץ? נניח שהמספרים נכונים שמוצגים בגמל נט נכונים (מה שבכלל לא בטוח), מה לגבי רמת העקיבה של הקרנות? מה שמעניין את הלקוחות זה השורה התחתונה – מה הפער של הקרן עוקבת המדד אל האלטרנטיבה של השקעה בIRA בקרן עוקבת (נניח בלקרוק לצורך החישובים).
אפשר גם לבדוק כפי שהצעת. בנוסף לשיעור החשיפה למניות יש גם עוד גורמים שמשפיעים על התשואות – דמי הניהול (שלא ניתן לראות מהגמל-נט), ומיסוי דיבידנדים.
תודה רבה על המאמר רונן.
לא שלא ידעתי, אבל נתת עוד זווית קטנה על סיבה נוספת למה פחות מפתה אותי מבעבר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה (מלבד הקצבה בגיל 60).
רק נקודה קטנה – אם אני לא מפגר, אז ההפרש של 4% הנ"ל, בגלל החזקת יתרות מזומן במוצרי ההשקעה השונים שציינת, הוא גם לטובה בירידות 🙂
הלא כן?
היי ביולוג יקר 🙂
כמובן שבירידות עדיף להחזיק מזומן על פני השקעה בשוק המניות. עדיף שאפילו 100% מהכסף יהיה במזומן בזמן ירידות, רק שאף אחד לא יודע לתזמן את השוק.
אז בהינתן שאנחנו מדברים על השקעה מנייתית/מחקת מדד מניות, שאמורה להיות השקעה לטווח ארוך, ברור שלטווח ארוך עדיף שהכסף יהיה מושקע ולא מושקע חלקית.
רונן היקר,
די כבר די… חלום שלי שפעם אחת תעלה כאן משהו שלא יוביל לכך שאתה דוחף אנשים להיכנס להשקעות ניהול עצמי, IRA, קרנות סלף מדדים ובקיצור – להיות אנטי גופים פיננסים מנוהלים. אבל אין ספק שהפעם התעלית על עצמך. בהנחת תשואה של 10% לשנה אה? העיקר להגיע לנתון של 0.4% ולבצע דמגוגיה על דמי הניהול. זה נהיה מביך. איפה הגילוי הנאות איפה…
לא הבנתי מה הבעיה… אז על מה אתה רוצה שמר מרגוליס יכתוב?
קשה למי שאשכרה מגיע לבלוג הזה וקורא אותו לפתוח בעצמו קופת גמל להשקעה מנוהלת בדמי ניהול של 0.3-0.8% ולשים בה 70K בשנה?
אתה מכיר אנשים שחוסכים יותר מ- 70K בצד בשנה?
אני לא מכיר אנשים ששמים רבע מזה.
לא הבנתי על מה התלונה.
הוא לא "נגד" מוצרים מנוהלים למי ***שלא*** מעוניין לנהל את הכסף שלו.
הוא בעד מוצרים מנוהלים למי שחושב שיכול לעשות עבודה יותר טובה בניהול הכסף שלו.
ירון היקר,
יש השקעות יעילות – שהן השקעות פאסיביות זולות במוצרים עוקבי מדד, ויש השקעות לא יעילות – שהן השקעות מנוהלות יקרות ע"י הגופים המוסדיים. זאת המציאות וצריך להכיר בה, ולא לטמון את הראש בחול. המציאות הזאת מבוססת על עשרות מחקרים מכל רחבי העולם.
לכל חוסך/משקיע עדיף להשקיע עצמאית כמה שיותר בזול מאשר לשלם דמי ניהול גבוהים ומיותרים למנהלי ההשקעות.
ברור שלא כל אחד יכול לעשות זאת בעצמו כי צריך לפעול ע"ס ידע, אבל כמות הידע שצריך לקבל בשביל לעשות את זה היא קטנה מאוד. אם נשווה את זה למשל ללימודי נהיגה – אז נדרש ללמוד ולהבין הרבה פחות. כמו שאנשים מוציאים רישיון נהיגה ולא תלויים במוניות/תחב"צ כל ימי חייהם, כך אנשים יכולים לעשות גם עם החסכונות שלהם.
לגבי ה-10%, כדאי שתבדוק לפני שאתה סתם מגיב – זה הממוצע ההיסטורי של מדדי מניות גדולות (במניות קטנות זה אפילו גבוה יותר). הנה לינק לדוגמא עם נתונים סטטיסטיים על אפיקי השקעה שונים: https://www.forbes.com/sites/wadepfau/2020/02/12/historical-market-returns-part-one/?sh=12d47f528375
היי למה יש הבדלי תשואה בין החברות במסלולי S&P 500?
תודה רבה על התוכן המופלא!
תודה רבה אבי, כיף לשמוע 🙂
אם אתה מדבר על הפנסיה המקיפה, לדעתי ההבדלים נובעים מההשקעות של 30% מהכסף שזוכה להבטחת תשואה. הכסף הזה מושקע במסלול הנפוץ ביותר (מסלול כללי ככל הנראה), ויש הבדלים בתשואות במסלול הכללי בין קרנות הפנסיה השונות. אחת ל-5 שנים יבוצע איזון ככה שהכסף יזכה בדיוק ל-5.15% צמוד מדד – קרנות שהרוויחו יותר יפרישו לקרן ייעודית אליה גם המדינה מפרישה, וקרנות שהרוויחו פחות יקבלו השלמה מהקרן הייעודית.
רונן,
השקעה בIRA בקרן האירית (1159250) עוקבת S&P500 ב2020 ו2021 (השנים היחידות המלאות עד כה שנסחרה בגירסה השקלית) היתה מסיימת עם תשואה של 35.93%, לפני דמי הניהול של הIRA עצמו.
לעומת זאת ההשתלמות S&P500 של הלמן ומיטב עשתה (אחרי הוצאות ניהול השקעות אבל לפני דמי ניהול, לכן ההשוואה זהה) 9.97% ב2020 ו25.71% ב2021, ביחד זה 38.24%.
אז אמפירית בשנתיים האלה היתרון הוא דוקא למסלול המחקה ולא לIRA.
זאת דווקא לא השוואה כ"כ מדוייקת, כי דמי הניהול הן פער מרכזי.
בנוסף כדאי גם להתסכל על פרקי זמן ארוכים כדי להסיק מסקנות ולא רק שנתיים.
ועוד בנוסף – ב-IRA יש גמישות רבה יותר בבחירת ההשקעות, אפשר להשקיע בפיזור גלובלי במקום רק ב-S&P 500 (ופיזור רחב יותר זה תמיד טוב), ואפשר אפילו להשקיע במדדי מניות קטנות שהיסטורית רווחיות יותר מהגדולות. יש היגיון להשקיע בהן דווקא בחיסכון הפטור ממס, כדי למקסם תשואה פטורה ממס.
ההשוואה היא כן מדויקת כי דמי הניהול הם אינדיבידואליים אז להוסיף דמי ניהול מומצאים יהרוס את ההשוואה. שכל אחד יוסיף את אלה שהוא מסוגל להשיג על גבי ההשוואה שעשיתי. אצלי למשל דמי הניהול הם 0.26% בקה"ש עוקבת מדד וזה מדגים שזה לא נכון להניח שבניהול אישי דמי ניהול תמיד יהיה יותר זולים.
ההשוואה שעשיתי גם מן הסתם רלוונטית לחוסך שמראש החליט שהוא רוצה לעקוב אחרי S&P500. בשביל מי שרוצה משהו יותר אישי, מן הסתם IRA תהיה האופציה היחידה הרלוונטית עבורו, אז את זה נשים בצד.
לדעתי כדאי להתעכב ולנסות להסביר מדוע, על אף כל ההשוואות התיאוריות שחוזות פער של 1%+ בתשואות לטובת ניהול אישי, אנחנו רואים אמפירית פער של יותר מ1% דוקא לכיוון ההפוך במשך שנתיים רצופות.
בעוד חודש אני אבדוק גם את ההשוואה עבור 2022 כך שיהיו לנו 3 שנים רצופות של דגימה.
עפ"י רוב דמי הניהול יהיו גבוהים, ואפילו בצורה לא קטנה, במסלול מנוהל (כולל מחקה מדד מובנה) בהשוואה לניהול אישי.
יכולות להיות כל מיני סיבות למה יש פער לטובת הקרנות האלה, שבמקרה עבדו לטובתן. למשל:
1. שיעור חשיפה למניות לא מקסימלי (96% בהפניקס ו-98% במיטב), שיכל לשחק לטובתן בתקופת הירידות והתנודתיות.
2. תזמוני הפקדת כספים חדשים – בשנים תנודתיות סטייה של כמה ימים לכאן או לכאן בכניסה לשוק יכולה להשפיע מאוד על התשואה.
חוץ מזה ראיתי פערים די גדולים של מס' אחוזים בין קרנות השתלמות שונות שכולן במסלול מחקה S&P 500, וכנ"ל בקרנות הפנסיה. בנוסף כולן סטו לא מעט מהמדד עצמו. בקרנות סל הפערים מול המדד זניחים וקרובים מאוד לפער בדמי הניהול. אני לא יודע להסביר את כל הסיבות לכך שקרנות ההשתלמות השונות סוטות מהמדד (ואחת מהשנייה), אבל אפשר להניח שאופון העקיבה שלהן הוא לא הדבר הכי מדוייק ויעיל שיש.
1. ההשוואה היא ב2020 ו2021. בהחלט לא שנים שבהן מזומן היה עדיף.
2. זה לא משפיע על התשואה. זה השפיע בעבר אבל כבר הרבה שנים שהתשואה המוצגת היא TWR. ואם הכוונה היא שהכספים יושבים על מזומן עד שקונים איתם אז שוב – ההשוואה היא ב2020 ו2021.
אם אתה לא יודע להסביר ממה נובעת התשואה העודפת, אז איך זה שאתה כן יודע להגיד בצורה כל כך נחרצת שקיים פער של כ1% לטובת IRA? (שעדיין לא נצפה במציאות)
אולי צריך לתקן משהו בתיאוריה שעליה ההצהרה המקורית מתבססת.
דרך אגב, אופן העקיבה שלהן הוא לא איזה סוד שמור. פתח רשימת נכסים של למשל מיטב דש השתלמות. היא עוקבת באמצעות רכישת קרנות סל ישראליות.
מה שאני יודע זה שיש פערים גדולים בין קרנות השתלמות מחקות מדד מניות בינן לבין עצמן ובינן לבין המדד + אחזקה לא קטנה במזומן. גם אם בתקופה מסוימת הן עקפו את קרן מחקת מדד, וגם זה בספק כשלוקחים בחשבון דמי ניהול, אני מניח שלטווח הארוך הן תפגרנה בצורה ברורה מול IRA בגלל כל הסיבות שמנינו (אחזקה במזומן, דמי ניהול, עקיבת NTR).
למה שנתיים (או 5 שנים) זה לא זמן מספיק כדי לבדוק את ביצועי הקרן המחקה? קרן מחקה אמורה לקנות את כל המניות במדד (או לנות חוזה עתידי על המניות במדד), לכן היא אמורה להיות צמודה לעליות או ירידות המדד גם תוך שנים ספורות. סטיה גדולה מזה מראה שמצבה לא טוב.
תראה תגובה קודמת שלי לאבי. לא הכל ברור כאן, ויש סטיות לא קטנות בין הקרנות עוקבות S&P 500 לבין עצמן, ובינן לבין המדד. מה שלא קורה בקרנות סל, שם ההבדל ממש קטנים.
לא הבנתי:
קרנות סל וקרנות מחקות אמורות לפי מה שידוע לי לעקוב אחרי המדד המסוים. שתיהן לא מתחיבות להשיג את המדד ולמעשה ההבדל בינהן הוא רק בזמני המסחר. אז למה שאחת תצליח לעקוב אחרי המדד והשניה לא?
אבי תודה רבה לך.
התגובות שלך היו נפלאות, ענייניות, ידעניות ומלמדות המון.
נהנתי לקרוא ולהחכים וללמוד דבר או שניים.
כל הכבוד לך.
אגב, הקרן האירית (1159250) עוקבת S&P500 שנסחרת בשקלים היא עובדת מדד S&P500 NTR.
לא הבנתי:
קרנות סל וקרנות מחקות אמורות לפי מה שידוע לי לעקוב אחרי המדד המסוים. שתיהן לא מתחיבות להשיג את המדד ולמעשה ההבדל בינהן הוא רק בזמני המסחר. אז למה שאחת תצליח לעקוב אחרי המדד והשניה לא?
אני לא משווה בין קרנות סל לקרנות מחקות (שהן קרנות נאמנות בעצם). אני משווה בין קרנות סל לקרנות פנסיה וקרנות השתלמות, שמשום מה לא עוקבות במדויק אחרי המדד (בין היתר בגלל אחזקות במזומן, אבל לא רק בגלל זה).