אלטרנטיבה להשקעה באג"ח – הלוואות חברתיות (P2P)

הלוואות חברתיות, או הלוואות עמית לעמית, מאפשרות למשקיעים להלוות כספים לאנשים פרטיים ולעסקים קטנים, כך שגם הלווה וגם המלווה "ידלגו על הבנק" וירוויחו יותר. המלווה מקבל ריבית גבוהה יותר מאשר בפיקדון בבנק, והלווה משלם ריבית נמוכה יותר בהשוואה להלוואה שייקח מהבנק.

ההלוואות הן לצרכים שונים, כגון: שיפוץ בדירה, רכישת רכב, אירוע משפחתי, פתיחת עסק, התרחבות של עסק קיים, החלפת הלוואה יקרה בהלוואה זולה יותר, ועוד.

מה הסיכונים בהלוואות חברתיות?

הסיכון בהלוואות P2P הוא סיכון שוק התעסוקה – כאשר שוק התעסוקה טוב ויציב, הלווים יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם בצורה טובה, אך בתקופות של אבטלה גואה וממושכת יהיו יותר מקרי default (כשל חוב). קיים אמנם מתאם בין שוק התעסוקה לשוק המניות בכל הנוגע לביצועי הכלכלה: לרוב כאשר הכלכלה משגשגת שוק המניות עולה, וכאשר הכלכלה במיתון שוק המניות מדשדש/יורד.

יחד עם זאת, שוק התעסוקה לא קורלטיבי בצורה ישירה לשוק ההון, ואין מתאם מאוד חזק בין הכלכלה הריאלית לשוק המניות. כפי שראינו בעבר, רוב הזמן שוק ההון מקדים את הכלכלה, ככה שהקורלציה בין האפיקים אינה גבוהה. בשנים האחרונות, קרנות P2P מראות תשואות יציבות, אפילו מדי חודש בחודשו, גם בתקופות של ירידות ותנודתיות גבוהה בשוק המניות, כמו השנה וב-2020.

חשוב לציין שלמרות משבר הקורונה, הקרנות טרם עמדו בפני משבר משמעותי וארוך טווח. יחד עם זאת, "מבחני לחץ" שונים בחנו תרחישי קיצון המדמים משברים משמעותיים כמו משבר הסאב-פריים. במבחנים אלו התשואות אמנם נפגעו אך לא נצפתה כמעט בכלל פגיעה בקרן, כלומר הצפי הוא לרווח בכל תנאי שוק, גם אם הרווח יהיה נמוך מאוד בעת משברים.

כפי שהזכרנו בעבר, ישנם מס' עקרונות חשובים להקטנת הסיכון בהשקעה בחוב באופן כללי, ובהשקעה בהלוואות P2P בפרט:

• הלוואת קצרות : ככל שמשך ההלוואה קצר יותר כך הסיכון נמוך יותר.
• דירוג אשראי גבוה  של הלווים.
• פיזור רחב: כדי להקטין את ההשפעה של כל הלוואה.

נוסף על עקרונות אלה להקטנת הסיכון, נרצה שההשקעה שלנו תהיה כמובן פאסיבית – בלי לבדוק את נתוני ההלוואות, בלי לנתח את איכות הלווים ואת רמת הסיכון, וכיוצ"ב.

חסינות יחסית לאינפלציה ולעליות ריבית

כאשר האינפלציה עולה, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית, אנחנו רואים את זה בחודשים האחרונים בארה"ב ובשאר העולם, ובפרט גם אצלנו בארץ. באופן עקרוני, השקעות מפוזרות ב-P2P חסינות באופן יחסי לאינפלציה ולעליית הריבית, והתשואות מתאימות את עצמן פחות או יותר לשיעור עליית הריבית במשק (ובעקיפין גם לאינפלציה).

למה זה קורה?

בגלל שכאשר הריבית במשק עולה, גופים המספקים אשראי מספקים הלוואות בריבית גבוהה יותר, בהתאם לעליית הריבית במשק. למשל, אם לווה קיבל לפני חצי שנה, לפי מאפייני הסיכון שלו, הלוואה ב-6% ריבית, והריבית במשק עלתה מאז ב-3%, אז אם הוא יבקש הלוואה היום הוא יקבל את אותה הלוואה בכ-9% ריבית.

למה ההתאמה בכל זאת לא אחד לאחד לריבית במשק:

1. בגלל שכאשר הריבית עולה, עולה גם הסיכון לגבי יכולת ההחזר. זה אומר שצפויים יותר מקרי כשל חוב על אותו פרופיל של לווים, מה שיקטין מעט את התשואה.
2. לחילופין, כדי להקטין את הסיכוי לכשל חוב, קרנות המשקיעות ב-P2P יכולות להחליט מראש להקשיח תנאים ולוותר על הלוואות יותר מסוכנות בריבית גבוהה, מה שגם יפגע בתשואה.
3. לוקח זמן לריביות להתעדכן – הלוואות קיימות יישארו בתנאי הריבית הקודמים, ורק הלוואות חדשות יינתנו מראש בריבית גבוהה יותר. במרבית המקרים מדובר בהלוואות מסוג שפיצר, ככה שבהדרגה חלקים מההלוואות הקיימות ייפרעו, ויוסטו להלוואות עם ריבית גבוהה יותר.

לסיכום, בגלל התאמת הריביות לריבית במשק, השקעה מפוזרת ב-P2P חסינה לתרחיש של אינפלציה ועליית ריבית, אם כי לא באופן מושלם.

איך ניתן להשקיע בהלוואות חברתיות (P2P)?

ניתן להשקיע בהלוואות חברתיות בשתי דרכים מרכזיות:

1. השקעה ישירה באמצעות פלטפורמה ישראלית.
2. השקעה באמצעות קרן המשקיעה בהלוואות חברתיות בארה"ב.

אז יאללה, בואו נבחן את שתי הדרכים הללו.

פלטפורמות הלוואות חברתיות, P2P, בישראל

בישראל פועלות 3 פלטפורמות להלוואות P2P: בלנדר, טריא ו-BTB, שתי הראשונות מלוות לאנשים פרטיים והאחרונה מלווה לעסקים קטנים. הפלטפורמות מבצעות בדיקות משלהן להערכת דירוג האשראי של הלווה ואת רמת הסיכון בהלוואה, ולפי הסיכון קובעות את הריבית. בפלטפורמות ניתן להשקיע בהלוואות ספציפיות או לפזר אוטומטית את ההשקעה על פני עשרות עד מאות הלוואות שונות. סקירה יפה על הפלטפורמות ניתן לראות בבלוג "אלון חיסכון".

הריביות בפלטפורמות הישראליות נעות בין 4-6% בשגרה, ונמוך מכך בעיתות משבר, בתקופת הקורונה למשל התשואות ירדו לא מעט. הריביות ב-BTB גבוהות יותר מטריא ובלנדר, אך זה מפני שהלוואות לעסקים קטנים הן הלוואות מסוכנות יותר.

כיוון שהפלטפורמות לא קיימות שנים רבות, הן עוד לא הועמדו במבחן של משבר משמעותי וממושך. המשבר היחיד נמדד בתקופה הקורונה, אז היו דיווחים על עלייה במקרי ה-default, ירידה בתשואות, ונזילות נמוכה יותר של ההלוואות. את הכספים ניתן להנזיל באמצעות מנגנונים שונים כמו מכירת הלוואות בשוק משני (בדומה למכירת אג"חים בבורסה), אך בעת משבר אין בו כ"כ נזילות, כך שנדרש להמתין לפירעון ההלוואות או למכור בדיסקאונט משמעותי.

להלן הסיכונים המרכזיים בפלטפורמות ההלוואות החברתיות P2P הישראליות, מהקל אל הכבד:

• פיזור: בסה"כ הפיזור של עשרות-מאות הלוואות הוא סביר, אך היה עדיף פיזור רחב יותר.
• חשיפה גיאוגרפית: מדובר בשוק המקומי בלבד. ישראל היא מדינה קטנה עם סיכונים גיאו-פוליטיים ייחודיים, שמושפעת ממשברים עולמיים, אבל עשויה להיפגע גם ממשברים מקומיים.
• איכות נתוני האשראי: בישראל אין מאגר גדול של נתוני קרדיט סקור כמו בארה"ב למשל, כך שחסר מידע אמין ומקיף להערכת סיכון. גם מערכות חכמות עם בינה מלאכותית לא יעבדו טוב בלי נתונים טובים ואמינים. בפרט, רבים מהלווים בארץ הם לווים שהבנק לא אישר להם הלוואה, או שאישר להם בריביות גבוהות במיוחד, ובלית ברירה פנו לפלטפורמות ה-P2P. ככה שהסיכון לפחות בחלק מההלוואות די גבוה, וכלל לא בטוח שהתשואה הנמוכה יחסית מפצה על אותו סיכון.
• התבססות על פלטפורמות קטנות: אם הפלטפורמה עצמה תיסגר, הלווים יפסיקו להחזיר ריביות, ואף אחד לא יתעסק עם הגבייה. גם הנאמן, שהכספים עוברים דרכו בין המלווים ללווים ובחזרה, לא יעשה זאת כי זה לא תפקידו. במקרה של סגירה של פלטפורמה ייתכן וחברה אחרת תיקח על עצמה את הפעילות וההלוואות הקיימות של החברה שנסגרה, אך זה אינו ודאי.

אשראי צרכני בארה"ב

האשראי הצרכני בארה"ב מפותח הרבה יותר בהשוואה לישראל, וקיימים מאגרים מקיפים של נתוני קרדיט סקור, שעוזרים לנתח את איכות הלווים. בארה"ב נהוג הרבה יותר לקחת אשראי צרכני, מהסיבה הפשוטה שאין שם פריסה לתשלומים. רוצים לקנות מקרר? שלמו הכל עכשיו או שתיקחו הלוואה/תקנו בקרדיט בכרטיס האשראי. גם הריביות הנהוגות בעולם האשראי הצרכני בארה"ב גבוהות בהשוואה לארץ ועומדות על כ-14% בממוצע, ואף יותר מכך בהלוואות באמצעות כרטיסי אשראי (מן הסתם ללוויים איכותיים הריביות נמוכות מהממוצע).

בנוסף, פלטפורמות ה-P2P האמריקאיות הן גופים גדולים ויציבים הרבה יותר מאשר מקבילותיהן הישראליות, ומפוקחות באדיקות ע"י הרשות לני"ע האמריקאית (ה-SEC), עם רישום פרטני ב-SEC של כל הלוואה והלוואה, כך שקיים ביטחון רב גם במקרה של סגירה של הפלטפורמה עצמה.

מבדיקה (לא מאוד מעמיקה) שערכנו, השקעה ישירה בפלטפורמות האמריקאיות המרכזיות אפשרית רק לאזרחי ארה"ב, וגם לא קיים בהן מנגנון אוטומטי לפיזור הלוואות, כלומר נדרש להשקיע ידנית בכל הלוואה והלוואה. כדי לענות על הצורך, קמו קרנות ישראליות המשקיעות בהלוואות P2P בפלטפורמות בארה"ב, ועושות זאת בפיזור רחב מאוד.

מאפיינים כלליים של הקרנות הישראליות המשקיעות ב-P2P בארה"ב

• התמקדות בלווים בעלי קרדיט סקור גבוה.
• פיזור כמותי רחב מאוד – עשרות אלפי הלוואות בסכומים קטנים יחסית פר הלוואה.
• פיזור גיאוגרפי רחב מאוד – על פני מדינות (states) רבות בארה"ב. זה חשוב כי יש states שנפגעו מאוד בקורונה עם סגרים ואבטלה משמעותית, ויש states שבהן שוק העבודה התנהל כמעט כרגיל.
• תשואות ממוצעות של כ-5-7% בממוצע לשנה, כולל בתקופת הקורונה. לרוב מדובר בתשואה חיובית מדי חודש.
• סטיית תקן נמוכה מאוד.

בהשוואה לפלטפורמות ה-P2P הישראליות, מדובר בהשקעה עם תשואות גבוהות יותר ולטעמי עם סיכון נמוך יותר. מדובר בפיזור גבוה הרבה יותר (כמותי וגיאוגרפי), התבססות על נתוני קרדיט סקור רבים ואיכותיים יותר, השקעה דרך פלטפורמות גדולות ובטוחות יותר, ועם פיקוח הדוק של ה-SEC. יתרון נוסף נעוץ בעצם קיומו של דירוג הקרדיט-סקור: לווים שלא עומדים בחובותיהם חווים ירידה בדירוג וזה יפגע בהם משמעותית בכל הלוואה עתידית, כך שיש ללווים חרב על הצוואר  ואינטרס ברור לעמוד בהתחייבויותיהם. בעיניי הקרנות הללו מהווות חלופה נהדרת לאג"חים עבור החלק הסולידי של התיק.

אז בואו נסקור את האפשרויות המרכזיות בתחום למשקיעים ישראלים.

קרן ה-P2P של הפניקס VALUE (לשעבר הלמן אלדובי הלוואות חברתיות)

קרן ה-P2P של הפניקס מתמחה בהלוואות למשקי בית בארה"ב תוך מנגנוני ניהול סיכונים וחיתום קפדניים, ללווים איכותיים בעלי דירוג אשראי גבוה, ומנהלת יותר מחצי מיליארד ₪.

כמו שהזכרנו בעבר, מרבית הקרנות האלטרנטיביות (בכל התחומים, לא רק קרנות P2P) מוצעות למשקיעים כשירים בלבד. מה שמיוחד בקרן ה-P2P של הפניקס הוא שהיא קרן ציבורית, הפועלת באמצעות תשקיף, ולכן כפופה לפיקוח ורגולציה של הרשות לניירות ערך. כיוון שהקרן ציבורית היא פתוחה להשקעה לכולם, ולא רק למשקיעים כשירים.

הפרטים הטכניים: ההלוואות בקרן ניתנות ללווים בדולרים. ניתן להשקיע ב-Class דולרי (מינימום השקעה $50,000), וכן ב-Class שקלי מנוטרל מט"ח (מינימום השקעה 150,000 ש"ח). צריך לקחת בחשבון את עלות גידור המט"ח (כ-0.5% לשנה), אבל בהשקעות לטווח קצר כנראה שעדיף לספוג את עלות גידור המט"ח כדי להימנע מתנודות המט"ח. לטווח ארוך ככל הנראה עדיף להשקיע בקלאס הדולרי.

בתור קרן לא סחירה, יש התחייבות לפרק זמן השקעה מינימלי של 9 חודשים, ופדיון (מלא/חלקי) אפשרי תוך רבעון מרגע בקשת הפדיון. כלומר פרק הזמן המינימלי להשקעה הוא לכל הפחות שנה. בדומה לפיקדון בבנק אותו אנו סוגרים לתקופה של שנה.

מי שמעוניין/ת לקבל פרטים נוספים על הקרן, מוזמן/ת להשאיר פרטים כאן.

חשוב להדגיש שהקרן עובדת בסבבי גיוס שמתקיימים לרוב אחת לחודש ולעיתים חודשיים, כך שייתכן שיעבור זמן מה (לא ארוך במיוחד) מבקשת ההצטרפות ועד ההשקעה עצמה.

הקרן IBI CCF

הקרן IBI CCF היא קרן הלוואות P2P למשקי בית שדומה מאוד לקרן ה-P2P של הפניקס, בכל ההיבטים שציינו: פיזור גבוה (אפילו יותר מהפניקס), מח"מ קצר וקרדיט סקור גבוה. הקרן ותיקה יותר מהקרן של הפניקס (פעילה מאז שנת 2014), מנהלת היקף נכסים גבוה יותר, וגם התשואות בה מעט גבוהות יותר. לא נוכל למסור פרטים נוספים, ובפרט לא את התשואות של הקרן, כיוון שהיא פועלת ללא תשקיף ומיועדת למשקיעים כשירים בלבד, כך שקבלת הפרטים תינתן לאחר הצהרת כשירות. מינימום ההשקעה בקרן הוא $250,000.

אז מה דעתכם? האם אתם שוקלים לשלב השקעה בהלוואות P2P כחלק מהתיק שלכם, ולאילו מטרות?