מהם השיקולים בעד ונגד למימוש הקצבה המוכרת? קצבה מוכרת היא קצבה הפטורה ממס כקצבה או שניתן להוון אותה תוך תשלום מס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח הנומינאלי.
מאמר אורח מאת : דניאל יעקב
המונח "קצבה מוכרת" מתייחס לכל הכספים שהופקדו בקופות גמל /פנסיה וביטוח – ובעת ההפקדה לא זכה המפקיד לקבלת הטבות מס בגין ההפקדות.
תיקון 190 משנת 2012 גרם לשינוי הגישה של מס הכנסה לכספים אלה (ארחיב על כך בהמשך), והכלל מאז מאוד פשוט: אם לא היית זכאי להטבות המס בהפקדה, תהיה זכאי למשיכת הכספים כקצבה פטורה ממס או לחילופין (ובתנאי שהנך מקבל קצבה מינימלית כחוק), תוכל לבצע היוון קצבה מוכרת ולמשוך את הכספים בניכוי מס רווח הון בשיעור 15% נומינלי.
ובאמת, מי שכבר הפקיד כספים להשקעה במסגרת תיקון 190, למד כבר את הכלל הזה.
>>>קריאה נוספת על היתרונות והחסרונות בהפקדה לתיקון 190
אותם חוקים שחלי על מי שהפקיד לחיסכון חד פעמי בתיקון 190 חלים גם על ההפקדות הפנסיוניות השוטפות של העובדים השכירים, והם רלוונטים במיוחד לבעלי שכר גבוה.
איך נוצרת הקצבה המוכרת?
בעלי שכר גבוה? ראשית נכיר את מהם הסכומים שאנו מפקידים לקצבה מוכרת:
בשנת 2020, עובד שכיר המפקיד מעל 7% משכר ממוצע במשק (שכר העולה על 10,551 ש"ח), לא מקבל הטבת מס בגין ההפקדה ובעצם מגדיל את החיסכון לפרישה על חשבון הנטו השוטף שלו.
זה המקום לציין שמי שחוסך בקרן פנסיה ותיקה, אינו זכאי לקבל "קצבה מוכרת" מקרן הפנסיה.
למי זה נוגע?
לכל עובד שכיר שמרוויח מעל 12,309 ₪ בחודש ומפקיד 6% לתגמולים. כל ההפרש שבין ההפקדה בפועל והתקרה, מוגדר "הפקדה לקצבה מוכרת".
ומה לגבי הפקדות המעביד?
כל הפקדת מעביד לתגמולים + אכ"ע (אובדן כושר עבודה) העולה על סכום חודשי של 1,978 ₪, מהווה הפקדה לקצבה מוכרת, כיוון שלעובד יש זקיפת שווי לתגמולים כבר בעת ההפקדה.
עד לשנת 2016 התקרה היתה ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (קרי 40,000 ₪ בערך), והופחתה ל 2.5 מהשכר הממוצע במשך החל ב 2016.
לדוגמא, עובד שכיר שמרוויח 30,000 ₪ בחודש, ניתן לראות בטלבה מהו הסכום המופנה לקצבה מזכה ומהו החלק שמופנה לקצבה מוכרת (מתוך כספי התגמולים):
העובד מפקיד 6% לתגמולים, המעביד מפקיד 7.5% (5% לתגמולים + 2.5% לביטוח אובדן כושר עבודה)
לגבי הפיצויים ישנה התייחסות נפרדת.
| שכר | חלק העובד לתגמולים | שווי הפקדה בשקלים | חלק המעביד לתגמולים | שווי הפקדה בשקלים | הפקדה לביטוח אובדן כושר עבודה |
| 30,000 | 6% | 1,800 ₪ | 5% | 1,500 ₪ | 750 ₪ |
| הפקדה לקצבה מזכה | 738 ₪ | 1,228 ₪ | 750 ₪ | ||
| הפקדה לקצבה מוכרת | 1,062 ₪ | 272 ₪ | |||
| סה"כ הפקדה לקצבה מוכרת | 1,334 ₪ |
סה"כ ההפקדה החודשית לקצבה מוכרת הינה 1,334 ₪.
בשנה – 16,008 ₪
אתייחס בהמשך למשמעות של המספרים האלה, אך לפני כן ניגע בעוד שני נושאים:
- רכיב הפיצויים כקצבה מוכרת
- הגדרת הקצבה המוכרת לפני תיקון 190 (התייחסות לכספים שנחסכו בין שנת 2000 ועד 2011 וחוייבו במס בעת הפקדתם).
כספי פיצויים היוצרים קצבה מוכרת
ההתייחסות לפיצויים כקצבה מוכרת החלה בשנת 2017, ונוגעת למי שמשתכרים יותר מ 34,900 ₪ (בשנת 2020) והמעסיק מפקיד עבורם לפיצויים 8.33%.
בדוגמא של העובד המרוויח 30,000 ₪ בחודש – אין פיצויים שחויבו במס בעת הפקדתם ולכן כל הפיצויים נכללים בהגדרת "קצבה מזכה".
לבעלי שכר גבוה, המשתכרים מעל 35,000 ₪ בחודש, ישנה זקיפת שווי מס בעת הפקדת הפיצויים.
בעת סיום עבודה יש לקבל אישור מהמעסיק על הפיצויים שחויבו במס, ומס הכנסה יאפשר לעובד למשוך את הפיצויים האלה בכל זמן (ולא רק בפרישה) בניכוי מס רווח הון של 15% או כקצבה פטורה ממס.
ארחיב על כך במאמר נוסף בעתיד.
>>>קריאה נוספת על המקורות הנוספים לקצבה מוכרת
קצבה מוכרת משנת 2000 (לפני תיקון 190)
הגדרת קצבה מוכרת לפני 2012 היתה שונה. עד 2012 העובד יכול היה לבחור האם לנצל את הפטור ממס על הקצבה מוכרת או על הקצבה מזכה ולא יכול היה לזכות בשני מקלטי המס.
יתר על כן, עובד שבוחר לקבל קצבה מוכרת מכספים שנצברו לפני 2012 מפסיד את האפשרות לקבל את הפטור ממס על הקצבה המזכה בגין התקופה הזו (מפסיד את הרובד הראשון של הקצבה המזכה).
חוקי המס נתנו לעובד את האפשרות לקבל את הפטור ממס מבין הקצבה המזכה או המוכרת. כדי לקבל את הפטור על הקצבה המזכה, היית צריך לפנות למס הכנסה רק עם אישורי מס על משיכות פיצויים ב -15 השנים שקדמו לפרישתך, בעוד שכדי לקבל את הפטור על הקצבה מוכרת היית צריך להגיע עם דו"חות וחישובים של הקצבה שנבעה מההפקדות ומשמעות הדבר חישובים מורכבים.
חשוב גם לזכור שמרבית החוסכים עד 2008, בעיקר בעלי שכר גבוה, ניתבו את ההפקדות של המעביד מעל התקרה להון ולא לקצבה. כך יוצא שרוב החיסכון הפנסיוני נובע מהפקדה לקצבה מזכה, וממילא לא ניתן לקבל בגינו הכרה כ"קצבה מוכרת".
>>>קריאה נוספת : מה זה בכלל קצבה מזכה?
קצבה מוכרת – האם שווה להתאמץ?
אז בעצם מה אנחנו מבינים מזה? שאפילו בעלי שכר גבוה, אלה שמרוויחים פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, החלק מהצקבה שהינו הקצבה המוכרת הינו קטן מאוד.
אם ניקח את הדוגמא שלפנינו – בהנחה והעובד פורש היום לגמלאות, כל כספי הקצבה המוכרת שייצר, גם אם חסך בפוליסה מבטיחה תשואה, מגיע ל 1,000 ₪ בחודש (בהנחה ונחשב את כל ההפקדות משנת 2000 ועד היום).
לעובד כזה, המס השולי על הקצבה מגיע בדרך כלל עד 31%.
משמעות הדבר שהעובד שישקיע את מרצו בהוכחת ובקבלת הקצבה המוכרת, יזכה להגדלת הנטו בגובה 310 ₪. חיסכון הנובע מהמרת הקצבה המזכה בקצבה מוכרת.
יש להבין שפניה לקבלת קצבה מוכרת שמקורה לפני שנת 2000 כרוכה בהכנת חומר רב והעלות הממוצעת של קבלת האישור באמצעות איש מקצוע הינה כ 6,000 ₪ ולעיתים יכולה לעלות לסכומים גבוהים יותר, תלוי במורכבות האירוע.
זאת אומרת שההשקעה מחזירה את עצמה אחרי 20 חודשים.
שנית, יש לשקול את הכדאיות לקבלת כל הכספים כקצבה. בחירה בקבלת קצבה, גם אם פטורה ממס, פירושה ויתור על גמישות בעתיד במשיכת הכספים גם על חשבון הודאות של התזרים השוטף.
באופן אישי, אני חושב שצריך לפזר סיכונים בין הודאות של הקצבה ובין גמישות של השימוש בכספים. ככל שהשכר גבוה יותר, כך מן הסתם ישנה אפשרות טובה יותר לחלק את הכספים בין גמישות במשיכה ובין ודאות שבקצבה.
היוון קצבה מוכרת, האם באמת כדאי?
מה תעשו עם הקצבה המוכרת? האם תגדילו את הקצבה החודשית ואז תוותרו על הגמישות, או שתמירו את הכספים לחיסכון הוני?
למי שימיר את הכספים להון – שימו לב על מה אתם מוותרים: אתם מוותרים על השקעה שחייבת במס רווח הון 15% נומינלי (ובמקרה של פטירה חס וחלילה לפני גיל 75 – פטורה מכל המיסים), לטובת חיסכון חייב ב 25% מס רווח הון.
אז אם המטרה שלכם היא הורשת הכספים, הרי שמימוש קצבה מוכרת יכול להוות חיסרון ולא יתרון.
אז בואו נסכם מספר נקודות
- לבקש קצבה מוכרת כדאי רק כאשר החיסכון במס על הפנסיה הינו משמעותי.
- לבקש קצבה מוכרת לצורך היוון הכספים הנו כדאי למי שמתכוון לצרוך את הכספים במהלך חייו או למי שמתכוון להשקיע את הכספים במוצרים שלא נמצאים במסלולי ההשקעה של קופות הגמל.
- קצבה מוכרת יכול לקבל רק מי שחסך כספים בביטוחי מנהלים/קופות גמל וקרנות פנסיה חדשות. לא ניתן לקבל קצבה מוכרת בגין הפקדות לקרנות פנסיה ותיקות.
- הכדאיות למימוש קצבה מוכרת תהיה גבוהה יותר בעתיד (ככל שיעברו יותר שנות חיסכון משנת 2012). נכון להיום, יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי לבחון את הרווח.
- ועוד דבר: החל מ 2016 מופיעים בדו"חות השנתיים הנתונים המדוייקים של ההפקדה לקצבה המוכרת באותה שנה. למי שחוסכים כספים במספר קופות, יש לוודא שחלוקת הכספים בין קצבה מזכה ומוכרת נעשית באופן תקין. במידה ולא, ניתן לפנות לקופות ולבקש התאמת הנתונים (בהתאם לכללים).
>>>עוד בנושא זה : שימושים מעשיים בחוזר מרכיבי חשבון
דניאל יעקב, mba, סוכן פנסיוני בלתי תלוי ומומחה בליווי פורשים לגמלאות.
בעל דף בפייסבוק בשם "תכנון וליווי משלב הפרישה ועד הירושה"
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283
בינתיים, נראה שהקופות לא מסוגלות להתמודד עם העניין למי שמפקיד ל2 מסלולים נפרדים (לדוגמא ביטוח מנהלים ופנסיה), גם באותה קופה, ובודאי בקופות שונות. אשמח לשמוע על מישהו שהצליח. בינתיים אני שבוי של הקופה כיוון שאני חושש לנייד כספים לקופה אחרת לפני שהעניין מוסדר. יתר על כן, בשנת 2019 לדוגמא הפקדתי לפי שכר של 28K שקלים, 14K לכל מסלול וראה זה פלא, בשני המסלולים הקצבה המוכרת היא 0, למרות שאפילו ללא סינכרון בין המסלולים היו אמורים להיות חלק מהכספים מנותבים לקצבה מוכרת בכל אחד מהם. בתור סוכן שמלווה פורשים לגמלאות, מעניין אותי לדעת האם הצלחת אי פעם להסדיר את העניין במקרה של פיצול הפקדות, ואם כן, כיצד מחושבים הרווחים על הקצבה המוכרת שהרי בדוחות מופיעים הסכומים הנומיליים בלבד.
הי.
בחוזר "מרכיבי חשבון בקופת גמל" ישנה הנחיה ברורה לפעולה.
אתה צריך לדווח לקופות את הסכום הנומינלי שהופקד לקצבה מזכה או מוכרת.
החברות יודעות לשערך את הסכום הריאלי.
לא ברור לי מה ההבדל בין קיצבה מוכרת לקיצבה מזכה?
כמו כן הייתי שמח לקבל כמה דוגמאות מ-2 הקיצבאות האלו שיבהירו מה עדיף וביאזה תנאים.
קצבה מזכה, זו קצבה שנצברה מכספים שקיבלת עליהם הטבות מס.
לכן הפנסיה שתקבל ממנה חייבת במס.
אם תרצה למשוך את הכספים כהון, יש לך מגבלות שונות.
קצבה מוכרת נובעת מכספים שהופקדו ושילמת עליהם מס בעת ההפקדה. כיוון שרוצים למנוע ממך תשלום מס כפול, אתה יכול לקבל את הכספים כקצבה פטורה ממס או למשוך אותם במזומן בניכוי מס רווח הון 15%.
הי ארנון,
קצבה מזכה היא למעשה כל קצבה שהיא לא קצבה מוכרת וכפי שדניאל כתב בפרישה היא תהייה חייבת במס כמו הכנסה רגילה.
בקישור הבא יש מידע על הקצבה המזכה ואת הפטור שניתן לקבל עליה https://pensuni.com/?p=1258
יש לי 2 פנסיות:
אחת פנסיה ישנה, פנסיה צוברת (לא פנסיה תקציבית).
השניה פנסיה חדשה (משנת 2007).
בשניהן שילמתי 5.5% ממשכורתי (משכורת לאחר מס) והמעסיק שילם 5.5% תגמולים + 6% פיצויים (אולי על חלק מהפנסיה הוא שילם 8.33% פיצויים).
איזה חלק מהפנסיה פטור ממס?
נניח ש-2 הפנסיות מסתכמות ב-10 אלף ש"ח ו-50% מהפנסיות פטורות ממס אז האם אני משלם כאילו שהכנסתי היא רק 5000 ש"ח? בהתחשב בזה שיש לי 2.5 נקודות זיכוי (בערך לא זוכר בדיוק) אז לא יהיה לי מס כלל (או שיהיה לי מס מאוד נמוך)?
כתבה חשובה. תודה לדניאל ונדב. אכן השיקולים לצביעת הכספים לקצבה מזכה או מוכרת מגוונים. למשל יותר קל להוריש קצבה מזכה (אחרי גיל 75). לעומת זאת יותר קל להתגרש ולחלק חסכון פנסיוני שיש בו כספים לקצבה מוכרת (שאינם נספרים לסכום החייב במס בעת הפיצול).
אני חושב שכדאי לשמור תיעוד של ההפקדות (טפסי 106, דוחות שנתיים וכד') לכל החיים. ולהחליט על תיקוני צביעה במועד מימוש הכספים.
תודה על המאמר המעניין.
האם היוון קצבה מוכרת מפחית את ייתרת ההון הפטורה?
תודה
רון
מצטער על הבורות ואי ההבנה שלי אבל מס שולי של 31% על קצבה מוכרת של 1000 ש"ח מגדילים, להבנתי המצומצמת, 690 ש"ח נטו תוספת לקצבה ולא 310 ש"ח כפי שנכתב. גובה המס השולי של 31% מ-1000 ש"ח יהיה 310 ש"ח.
לפיכך, החזר ההשקעה על תשלום של 6000 ש"ח לאיש מקצוע יהיה תוך 9 חדשים ולא עשרים כפי שמצוין במאמר.
מה אני מחמיץ?
אשמח לקבל תגובה.
שנה טובה!
גם המשפט הבא במאמר אינו מדויק "אתם מוותרים על השקעה שחייבת במס רווח הון 15% נומינלי (ובמקרה של פטירה חס וחלילה לפני גיל 75 – פטורה מכל המיסים), לטובת חיסכון חייב ב 25% מס רווח הון"
תכנית חסכון לא צמודה חייבת בשעור מס רווחי הון של 15% נומינלית ולא 25% (יש לציין ריאלית). מן הצד השני, השקעת הכספים בשוק ההון אכן חייבת במס רווח הון בגובה 25% ריאלית אך תוחלת התשואה בהשקעה כזו גבוהה משמעותית כדי לפצות על המס שייגבה.
כל שרשרת הטעונים פה הם חלקיים ולא מציגים תמונה מספיק מלאה.
הי.
אני אסביר שנית:
כספי גמל קצבתיים שנשארים לירושה (כל כספי תגמולים קצבתיים. לא רק קצבה מוכרת), חייבים בפטירה במס רווח הון 15% נומינלי.
אם לקחת כספים קצבתיים מקופת גמל והיוונת אותם והשקעת אותם מחדש בשוק ההון, הרווחים מההשקעה חייבים במס רווח הון 25%.
אז אם המטרה שלך היא להשתמש בכסף, השיקול הוא אחד. אם המטרה היא להוריש את הכסף, אז היוון קצבה מוכרת יכול להיות חיסרון ולא יתרון.
הורשת תגמולים של קצבה מזכה לא פטורה לחלוטין ממס רווח הון?
תודה על התשובה, דמיאל!
כנראה לא הנתי את הדברים שכן, להבנתי המוגבלת, ההתיחסות בנאמר בסעיף היא בעניון כדאיות הוון קצבה מוכרת ללא כל קשר להורשת הכספים.
הטענה במשפט שצוטט היא שעל ידי פעול ההוון אנו ממירים השקעה שמס רווח ההון עליה הוא של 15% נומנלי בהשקעה שמס רווח ההון עליה הוא 25% ריאלי?
האם הבנתי נכון?
אם הבנתי נכון אז הצהרה זו לא מדויקת.
מס רווחי הון על תכניות חסכון לא צמודות הוא 15% נומינלי. זהה למס שלטענתך נשלם עם לא נהוון.
מס רווחי הון על אג"ח לא צמודות אף הוא עומד על 15% נומינלי.
מס הון על דיבידנד מאג"ח ומרווחים על מניות עומד אמנם על 25% ריאלי.
כלומר, לחוסך ישנה אופציה אלטרנטיבית להשקעת כספו בעת הוון הקצבה ולשלם אןתו שיעור מס ללא הוון.
הבחירה בין האלטרנטיבות צריכה להעשות על פי לתוחלת התשואות האלטרנטיביות נטו בלבד ורמת הסיכון.
אם שוב לא הבנתי אנא הסבר את המשפט "אתם מוותרים על השקעה שחייבת במס רווח הון 15% נומינלי (ובמקרה של פטירה חס וחלילה לפני גיל 75 – פטורה מכל המיסים), לטובת חיסכון חייב ב 25% מס רווח הון"
על איזו השקעה מוותרים פה?
לא הבנתי. אתה אומר "יש מס רווחי הון 15% גם בפיקדונות". זה נכון מאוד.
ואם אתה באופן אישי להשקיע את הכסף בפיקדון, אז אחלה.
היתרון של השארת הכספים בקופת גמל הינו עבור אנשים שרוצים להשקיע את הכספים שלהם בשוק ההון, אבל לשלם פחות עבור דמי הניהול ופחות מס רווחי הון.
במקרה הזה, השארת הכספים בקופת גמל היא יתרון. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור שאנחנו הולכים מהמטרות אל הפעולות.
המטרה שלי במאמר היא לפתוח את הראש ולראות זווית אחרת של הנושא.
הי.
לא. אם חס וחלילה נפטר האדם לפני גיל 75, התגמולים פטורים ממס.
אחרי גיל 75 חייבים במס רווח הון ממועד ההפקדה.
15% נומינלי
גם תגמולי קצבה מזכה חייבים במס רווח הון בהורשת אחרי גיל 75?
לא, הם יהיו פטורים ממס לגמרי
(זה היתרון בהורשה של תגמולים ובשימוש בחוזר מרכיבי חשבון)
תודה על המאמר המלמד ופוקח עיניים, דניאל!
אתה כותב במאמר "אם ניקח את הדוגמא שלפנינו – בהנחה והעובד פורש היום לגמלאות, כל כספי הקצבה המוכרת שייצר, גם אם חסך בפוליסה מבטיחה תשואה, מגיע ל 1,000 ₪ בחודש (בהנחה ונחשב את כל ההפקדות משנת 2000 ועד היום).
לעובד כזה, המס השולי על הקצבה מגיע בדרך כלל עד 31%.
משמעות הדבר שהעובד שישקיע את מרצו בהוכחת ובקבלת הקצבה המוכרת, יזכה להגדלת הנטו בגובה 310 ₪. חיסכון הנובע מהמרת הקצבה המזכה בקצבה מוכרת."
31% מס שולי המנוכים מקצבה של 1000 ש"ח ברוטו מותירים בידי מקבל הקצבה 690 ש"ח ולא 310 ש"ח. 310 ש"ח זה גובה המס שינוכה מהקצבה.
מה אני מפספס?
שנה טובה!
עבור קצבה מזכה ישארו לו ביד 690 ש"ח במעבר לקצבה מוכרת ישארו לו 1,000 ש"ח – כלומר חיסכון של 310 ש"ח
לדברי דניאל, הרווח מאיתור הקצבה המוכרת מלפני שנת 2000 לא שווה את המאמץ
ביחס לכספים שהופקדו בין 2000-2011, האם עדיין נכונה הקביעה שצריך לבחור בין קצבה מוכרת לקצבה מזכה? מה ההיגיון בכך? האם אין כפל מס על כספים ששילמתי עליהם מס הכנסה ולא קיבלתי בגינם הטבת מס (למשל הפקדות עובד מעל השכר הממוצע במשק)?
תודה על המאמר.
ציינת שהפקדה שמעל 7% * השכר הממוצע – תוכר כקצבה מוכרת, משום שהעובד לא זכאי להטבת מס מעל סכום זה.
בפועל הטבת המס לעובד היא עד 8,800 * 7%
מה אני מפספס?
בכותרת "קצבה מוכרת משנת 2000 (לפני תיקון 190)". האם יש כאן טעות דפוס? הכוונה על שנת 2000 או שנת 2012? כי הטקסט מתחת מדבר על 2012…
שלום נדב,
מצטטת מהמאמר:
בעת סיום עבודה יש לקבל אישור מהמעסיק על הפיצויים שחויבו במס, ומס הכנסה יאפשר לעובד למשוך את הפיצויים האלה בכל זמן (ולא רק בפרישה) בניכוי מס רווח הון של 15% או כקצבה פטורה ממס.
איזה סוג אישור המעסיק אמור להוציא על הפצויים שחויבו במס?