דעות

האם באמת כדאי לבטל את ביטוח המנהלים הכולל מקדם מובטח?

האם באמת כדאי לבטל את ביטוח המנהלים הכולל מקדם מובטח? האם במציאות של אי ודאות אנחנו יכולים לקבל היום החלטה מושכלת לגבי פעולה שאת התוצאה שלה נוכל לבחון בעוד שנים רבות?

מאמר אורח מאת : דניאל יעקב

אני פוגש לא מעט אנשים שלא מבינים איך יכולים לטעות בתוכנית פנסיונית או בביטוח אם כל הזמן עושים את הכי טוב שיש.

עולם הביטוח הוא עולם עם מקדם אי ודאות גבוה מאוד. הרי אם מקדם הודאות היה גבוה, לא היינו רוכשים ביטוח…

לכן, החלטות שאנו מקבלים היום צריכות להישען על מספר עקרונות:

  • עקרון הגמישות – מה תהיה היכולת שלי לבצע התאמה של התוכנית הקיימת בעתיד?
  • עיקרון מחיר הטעות – אם ביטלתי משהו היום ואתחרט מחר , האם אוכל לתקן? ואם לא אוכל לתקן, מה הנזק המקסימלי שאוכל לספוג?
  • עיקרון המחיר – כל ביטוח עולה כסף. האם אני מוכן לשלם את המחיר והאם אני יכול לשלם את המחיר.  
שימוש בכספי פיצויים

אני רוצה לתת לכם מספר דוגמאות להחלטות שנהגו לקבל בעבר, את ההגיון שעמד מאחוריהן והנזק שנגרם בטווח הארוך. המטרה שלי היא לגרום לאנשים צעירים בעיקר, ללמוד מטעויות שביצעו אחרים בעבר ולא לבצע החלטות קיצוניות בתכנון הפנסיוני שלהם.

האם כדאי לבטל ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח?

ההחלטה הראשונה שאנשים מקבלים היום – לבטל ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח:

אם תשאלו כל אקטואר או איש קרנות הפנסיה, יסבירו לכם שאין שום כדאיות לביטוח מנהלים עם מקדם קצבה אחרי 6/2001. "מקדם 200" הוא מקדם נחות משמעותית מזה של קרן הפנסיה ודמי הניהול  ועלויות הביטוח בביטוח המנהלים יפגעו בצבירת החיסכון באופן אנוש.

>>>קריאה נוספת : אלון ספונרו על כמה שווה המקדם המובטח בביטוח המנהלים?

לעומת זאת, אם תשאלו סוכן ביטוח "קלאסי", הוא יסביר לכם שהמקדם המובטח זה הדבר הכי חשוב שיש בעולם וזה מה שיוודא שתהיה לכם פנסיה.

והאמת לדעתי, היא שאין תשובה אחת. בואו ננסה ללמוד מהעבר.

בשנת 1995 יצאו קרנות הפנסיה החדשות לעולם ובמקביל היו ביטוחי המנהלים של שנות ה -90. פוליסות "עדיף" משתתפות ברווחים.

בקרנות הפנסיה נגבו דמי ניהול של 7%-9% מההפקדה השוטפת ו 0.1% דמי ניהול מהצבירה. 70% מהכספים היו בתשואה מובטחת , קרנות הפנסיה החדשות התבססו על מקדם 130 בערך לגיל 65.

בביטוחי המנהלים דמי ניהול מהצבירה היו  (ונותרו) 0.6%+15% מהרווחים, עלויות הביטוח היו גבוהות ומקדם הקצבה היה 167 בגיל 65.

אם הייתם יכולים לעשות מסע בזמן, באיזה מוצר הייתם בוחרים אז? כנראה שבקרן הפנסיה, נכון?

עובדה שיש אלפי אנשים בישראל שיש להם קרן פנסיה מאותה תקופה ולא ביטוח מנהלים. כמה אנשים היו רוצים לשנות את בחירתם היום? כנראה שרוב האנשים מאותה תקופה…

ועכשיו השאלה הגדולה – מה ההסתברות שאתם נמצאים באותה דילמה כמו לפני 20-25 שנה היום, ובעוד 20-25 שנה תצטערו אם החלטתם לבטל ביטוח מנהלים?

התשובה שלי היא שהסיכוי לכך מאוד גבוה.

השאלה השניה, האם כולם צריכים להחזיק בביטוח המנהלים הזה? התשובה שלי חד משמעית – ממש לא!

עבור בני דורי, שאמורים לצאת לפנסיה בטווח של 20- 30 השנים הבאות, אני מעריך שכל מוצרי החיסכון הפנסיוני יעברו שינוי דרמטי בדומה למה שקרה לפני 20 שנה.

לחיסכון בביטוח מנהלים יש מחיר

חשוב להבין שרכישת ביטוח מנהלים מלווה בתשלום מחיר.

כדי להמחיש זאת, אני אשתמש בדוגמא: אם ניתן לפועל במפעל לבחור איזו מתנה ירצה לקבל : מרצדס מפוארת או טויוטה קורולה, הוא בודאי ירצה את המרצדס, אבל יבחר בטויוטה בלית ברירה, כיוון שעלויות אחזקה של מרצדס גבוהות משמעותית מכושר ההשתכרות שלו ולא יאפשרו לו להחזיק במכונית לאורך זמן.

בדיוק ככה בנויה התוכנית הפנסיונית שלנו: ביטוח מנהלים מתאים למי שיכול להרשות לעצמו לשלם את דמי הניהול הגבוהים, לרכוש ביטוח חיים באופן פרטי ונהנה מביטוח א.כ.ע בתעריף מפעלי.

מדובר בבעלי שכר בינוני וגבוה, שגם להם הייתי ממליץ לבצע פיזור סיכונים ולנהל את שני המוצרים בשני רבדי שכר שונים.

לבעלי שכר ממוצע ומטה (מתחת ל 10,000 ₪) , למי שהתחיל את החיסכון הפנסיוני בגיל מבוגר (אחרי גיל 40, ואין לו פנסיה תקציבית מהצבא), אינני חושב שביטוח מנהלים מתאים והייתי שוקל בכובד ראש לוותר עליו.

עוד נקודה למחשבה למי ששוקל ויתור על ביטוח המנהלים  היא השאלה – "לכמה פנסיה אגיע אם אמשיך בתוכנית הנוכחית"? למי שצפויה לו פנסיה של עד 6,000 ₪, אינני חושב שמקדם מובטח שווה את מחיר הויתור על כיסוי טוב לשארים או לנכות.

למי שמרויח 20,000 ₪ וצפונה, מציע לכם לשמור על ביטוח המנהלים ולהתאים את המוצר בהתאם לדמי הניהול, המצב המשפחתי, הגיל שלכם ועלויות הביטוח.

למי שמקבל החלטה היום באמצעות גליון האקסל, אני מציע להוסיף את השאלות הבאות, כדי להמחיש כמה דברים יכולים להשתנות :

  • מה הסיכוי שדמי הניהול בקרן הפנסיה ישתנו בעתיד לרעה?
  • מה הסיכוי שהמדינה תבטל את הבטחת התשואה החלקית בקרנות הפנסיה?
  • מה הסיכוי שתוחלת החיים תעלה בצורה משמעותית ב 20 השנים הבאות?
  • מה הסיכוי שתהיה מגיפה שתפגע בהרבה חוסכים לפנסיה ותייקר משמעותית את עלות הביטוח?
  • מה הסיכוי שכל הדברים יקרו  יחד ב 20 השנים הבאות?
  • מה הסיכוי שחוקי המס ואפשרויות משיכת הכספים ישתנו בעתיד, כפי שהשתנו בעבר?

לסיכום

למי שצריך לקבל החלטה היום, אך מדידת ההצלחה תהיה בעוד 20 שנה ויותר, אני מציע לבחון את ההחלטה לפי העקרונות שהצגתי בהתחלה. תזכרו ש"את הכסף סופרים במדרגות" ולא כל חיסכון היום שווה רווח במועד המימוש. בהצלחה.

דניאל יעקב, mba, סוכן פנסיוני בלתי תלוי ומומחה בליווי פורשים לגמלאות.
בעל דף בפייסבוק בשם "תכנון וליווי משלב הפרישה ועד הירושה"

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

האם באמת כדאי לבטל את ביטוח המנהלים הכולל מקדם מובטח? by

דניאל יעקב

דניאל יעקב, mba, סוכן פנסיוני בלתי תלוי ומומחה בליווי פורשים לגמלאות. בעל דף בפייסבוק בשם "תכנון וליווי משלב הפרישה ועד הירושה"

תגובות

  1. תודה רבה לך דניאל על עמדה שונה,

    בדומה אליך אני סבור שעולם החיסכון הפנסיוני הוא עולם ברמת אי ודאות גדולה וסביר להניח שבעתיד תוחלת החיים תעלה ואחוז אגרות החוב בקרנות הפנסיה יקטן.

    אך בניגוד אליך אני מעדיף לגדר את הסיכונים בדמות הגדלת החיסכון, לתפיסתי ככל שאני אגיע עם חיסכון גבוה יותר לפרישה יהיה לי קל יותר להתמודד עם השינויים הצפויים.

    ולכן כאשר אני בוחן היום באיזה מוצר פנסיוני לחסוך אני מנסה לבחון באיזה מוצר פנסיוני יהיה לי את החיסכון הגבוה ביותר בפרישה. אני בכלל לא לוקח בחשבון את המקדם, אני מראש מניח שהוא עתיד להשתנות.

    ונקודה נוספת, הצגת במאמר את היתרון של ביטוחי המנהלים שנמכרו בראשית שנות ה- 90. אין ספק שלביטוחים אלו יש כיום מקדם אטרקטיבי, אבל אנחנו מתעלמים מההמחיר הכבד ששילמו החוסכים לאורך השנים לרכישת ריסק בתעריפים מוגזמים ולרכישת כיסוי לאבדן כושר עבודה.

    מעניין יהיה לראות סימולציה שלקחה שני עובדים שהצטרפו בשנות ה- 90, האחד לקרן פנסיה מקיפה והשני לביטוח מנהלים ולבחון את מצבם כיום. האם באמת במרחק השנים המקדם הנל שווה את המחיר שלו.

    1. הגדלת החיסכון בלבד לא מכריעה את הכף לטובת ויתור על מקדמים מובטחים. בשונה מחיסכון רגיל שבו החוסך קובע את אופן השימוש בכסף, חיסכון פנסיוני יימשך קודם כל בדרך של קצבה בלבד. חוסך שהיע לגיל פרישה לא יכול לעשות עם כל הכסף שחסך ככל העולה על רוחו, אלא מחוייב לפעול לפי כללי משחק מוגדרים, שחריגה מהם כרוכה בתשלום קנס בשווי 35% לכל הפחות על התגמולים. ולכן החוסך (הסביר) מחוייב להמיר לפחות חלק מהכספים לקצבה חודשית. בגין החלק שימיר לקצבה חודשית – למקדם יש תפקיד משמעותי. לכן ויתור על מקדם מובטח פירושו להכניס עוד פרמטר לטבלת המשתנים הבלתי תלויים.
      אני חוזר ומדגיש שאינני מקדש את המקדם, ורק מי שיכול לאפשר לעצמו לרכוש את המקדם כדאי שיעשה זאת.
      מכיוון שלא מדובר בהחלטה של "זה או זה", אחת ההמלצות שלי ללקוחות היא להפסיק / להקטין משמעותית הפקדות לתוכנית עם מקדם מובטח ברגע שהגיעו לקצבת הסף הדרושה להם ולהסיט את החיסכון החדש למוצרים אחרים.
      גם במאמר וגם בחיים אני מנסה להוציא את לקוחותי ועמיתי מתבניות מקובלות של מוצרים "טובים" או "לא טובים" ולכוון לבחינה מותאמת לקוח שתגדיר מה "מתאים" ומה "לא מתאים"

  2. החשיבה הזו בהחלט ראויה אך אני מסכים עם נדב שגם הגדלת חסכון הוא סוג של ביטוח. זה קצת מזכיר את דילמות ההשקעה. האם עדיף להשקיע באג"ח ממשלתי ולא להפסיד או להשקיע בתיק מפוזר עם סיכוי להפסיד אפילו משמעותית אך עם הסתברות גבוהה להרוויח יותר בטווח הארוך. בסוף מדובר בסטטיסטיקה. אני רואה ביטוח עם מקדם מובטח כסוג של אג"ח ממשלתי, כלומר בהתרחש תרחיש חריג סטטיסטית הוא יגן עלי אבל בהסתברות גבוהה ארוויח יותר במוצר אלטרנטיבי. צריך גם לזכור את מרכיב הריבית התחשיבית הנתונה לשינוי בתכניות הביטוח החדשות שקצת מערער את ההגנה המוחלטת על המקדם. שורה תחתונה, כל החלטה של החוסך היא לגיטימית.

    1. יורם יקירי, אני מסכים אתך ב 100%. בסופו של דבר כל החלטה על השקעה במוצר אחד פירושה ויתור על רווחים אפשריים במוצר אחר.
      לגבי השינוי של הריבית התחשיבית – היא אפשרית, אך בעלת סיכויים קטנים לשינוי בשלב זה ולא הייתי נותן ציון גבוה למשתנה הזה. ב15 השנים (לפחות) האחרונות, היו למיטב זכרוני רק שנתיים שבהן הריבית היתה נמוכה מ 4% בממוצע. 2020 תהיה שנה שלישית.
      85% מהזמן התשואה גבוהה מהריבית התחשיבית, ואם הממוצע לא ישתנה, אז גם הנתון הזה לא ישתנה.

  3. רק שכותב המאמר יסביר לי מה ההבדל בינו לבין סוכן ביטוח "קלאסי"
    הוא סוכן ביטוח בלתי תלוי ….. המצאה חדשה ?
    אני סוכן ביטוח ולצערי האתר הזה לאחרונה מתחיל לכתוב דברים נגד סוכנים ללא סיבה מוצדקת

    1. משה שלום וברכה.
      צר לי אם נפגעת או שאתה חושב שהאתר פוגע בסוכנים.
      אני סוכן ביטוח גאה ומדגיש זאת בכל פגישה עם לקוחותי שעל פי חוק אינני יועץ ואין לקרוא לי יועץ.
      עם זאת, העבודה שלי שונה ככל הנראה מהעבודה של סוכן ביטוח "רגיל" או "קלאסי".
      אני סוכן בלתי תלוי – לא מחוייב לאף חברת ביטוח לתפוקה כלשהי ולא משתתף בשום מבצע.
      אני עובד ב 100% שקיפות ונאמנות ללקוח ומסביר ללקוח מאילו פעולות אני מתוגמל ומאילו לא.
      לקוח ששוכר את שירותי משלם לי שכר טרחה עבור השירות הראשוני ואני מחוייב לתוצאות ולסיום התהליך, גם אם מדובר בעוד זמן רב.
      יש הבדלים נוספים ורבים בין העבודה שלי לעבודה של סוכן ביטוח רגיל ולכן כתבתי "סוכן קלאסי". אין באמירה שום כוונת זדון. אני פשוט עובד בצורה אחרת לחלוטין מעבודת סוכן הביטוח (שעושה עבודת קודש בפני עצמה, אך שונה משלי).

      1. דניאל יעקב
        אל תרשום שאתה סוכן ביטוח
        סוכן ביטוח נשמע לא טוב..
        נשמע כמו אחד שרץ על מבצעים , סוכן רגיל כזה שלא עובד בשקיפות מלאה כמוך..
        סוכן ביטוח לא מחוייב לתוצאות כמו שאתה מחוייב.
        אתה משהו אחר 🙂
        חלאס..

      2. לא כל כך מבין, סוכן ביטוח נהנה משני תגמולים:

        1. דמי היקף כלומר בגין סכום הגיוס הראשוני מתוגמל סוכן הביטוח בעמלה חד פעמית.
        2. נפרעים כלומר מתוך דמי הניהול שהמבוטח משלם על הצבירה שלו מקבל סוכן חלק קבוע ולמעשה בלתי סופי.

        עוד לא ראיתי סוכן שמוותר על העמלות האלו, האם אתה מוותר?

        1. אני סוכן. ולא אכפת לי מהעמלות. אני פועל לטובת הלקוח ולא לטובת חברת הביטוח. זה העולם החדש. נעים להכיר.

  4. מלבד זאת שלא התייחסת לחישוב לביטוח מנהלים מ2001, שלא ראיתי שום הצדקה בהינתן דמי הניהול שלו והערכות סבירות לגבי עליית תוחלת החיים בזמן הנותר לחוסכים עד הפנסיה, גם לא התייחסת לסיכון שיש לחברות הביטוח בלשלם את ביטוח המנהלים, ולסעיף המופיע בכל פוליסה "ייתכנו שינויים בחוזה זה בעקבות שינויים רגולטוריים" שדי מעקר את כל הרעיון של חוזה.

    אני מסכים איתך לגמרי שכל אחד צריך לעשות בדיקה, אך מבדיקה של עשרות מקרים אמיתיים שבדקתי, קרן הפנסיה מנצחת בגדול וזה עוד לפני שמורידים את המקדם שלו בעקבות המעבר לדמי ניהול של 0.3% בפרישה במקום 0.5%.

  5. מלבד זאת שלא התייחסת לחישוב לביטוח מנהלים מ2001, שלא ראיתי שום הצדקה בהינתן דמי הניהול שלו והערכות סבירות לגבי עליית תוחלת החיים בזמן הנותר לחוסכים עד הפנסיה, גם לא התייחסת לסיכון שיש לחברות הביטוח בלשלם את ביטוח המנהלים, ולסעיף המופיע בכל פוליסה "ייתכנו שינויים בחוזה זה בעקבות שינויים רגולטוריים" שדי מעקר את כל הרעיון של חוזה.

    אני מסכים איתך לגמרי שכל אחד צריך לעשות בדיקה, אך מבדיקה של עשרות מקרים אמיתיים שבדקתי, קרן הפנסיה מנצחת בגדול וזה עוד לפני שמורידים את המקדם שלו בעקבות המעבר לדמי ניהול של 0.3% בפרישה במקום 0.5%.

    וכמובן שביטוחי מנהלים אחרי 2012 אין להם שום הצדקה, גם לא למי שמפקיד 4,212 לקרן פנסיה.

  6. הכל נכון. אבל כל הבדיקות הן בהווה.
    לגבי העתיד בעוד 20 שנה – בכלל לא בטוח שהתוצאות יהיו דומות, כולל ביטוח מנהלים מ 6/2001.
    לגבי המשפט שהתנאים יכולים להשתנות בהתאם לאישור המפקח – זה משפט שקיים בהרבה פוליסות. זה לא נכון לקבל החלטה שלא לעשות ביטוח בגלל הסעיף הזה.

  7. הבדיקה בהווה נראית ככה: "מה תוחלת החיים שצריכה להיות באוכולוסיה ביום הפרישה על מנת שהקצבאות יהיו שוות (בהינתן פער דמי הניהול בשתי התוכניות)?" אם התשובה היא לא סבירה בהינתן הזמן שנותר עד הפרישה, אז אין שום הגיון להישאר בביטוח מנהלים.

    הפסקה הזאת בחוזה מעקרת את החוזה מתוכן. למה לחתום על חוזה כזה? הרי כל נקודת השיווק של ביטוח מנהלים הוא שמדובר בחוזה פרטי בין החברה למבוטח. אז לא, יש כאן את הרגולטור שהוא צד שלישי. אז אם בכל מקרה יש אי וודאות רגולטורית, עדיף להמר על המוצר שהרגולטור מקדם.

  8. מקדם הקצבה הוא שיקלול של תוחלת חיים צפויה, תשואה חזויה, ודמי ניהול. הנחת העבודה שלי היא שבעוד 20 שנה יהיו פערים מהקיים היום בקרן הפנסיה הן בתשואה התחשיבית והן בדמי הניהול. לא רק בתוחלת חיים. אם שלושה מתוך שלושה פרמטרים צפויים להשתנות, אז השאלה הראשונה היא "מה יהיה" (לא יודע. יכול רק לשער) ושאלה שניה "מה עושים" (קונים ביטוח כנגד השינויים הצפויים). עכשיו כבר זו שאלה של מחיר הביטוח וסכום הביטוח הדרוש, וכאן נכנסת ההתאמה האישית.

    1. אבל הביטוח הוא אך ורק נגד התארכות תוחלת החיים, כל שינוי בריבית התחשיבית תשפיע באותו אופן על קרנות הפנסיה ועל ביטוחי החיים.

      עכשיו שאנחנו יודעים מה מבוטח ומה לא, אנחנו יכולים להשוות בצורה שנבחן רק את מה שמבוטח.

      ולגבי דמי ניהול… בוא נקרא לזה "הימור" שקרן הפנסיה תמשיך להכות את ביטוחי המנהלים שוק על ירך. בתכלס, זה אפילי לא קרוב ולא יהיה קרוב. אם אתה מוכר ללקוחות שלך משהו אחר, יש כאן בעיה.

      1. לא נכון. הריבית התחשיבית של קרן הפנסיה שונה משל הפוליסות בשל האג"ח המיועד ולכן שינוי בהקצאת האגח יוביל לשינוי הריבית התחשיבית בקרן הפנסיה ללא השפעה על ביטוחי המנהלים.
        לגבי דמי הניהול – דמי הניהול בהפקדות השוטפות גבוהים משמעותית בביטוח המנהלים, וסביר להניח שיתייקרו בקרנות הפנסיה – אבל תמיד יהיו זולים מביטוח המנהלים.
        דמי הניהול על הקצבה בפוליסות המנהלים עם מקדם מובטח הם 0.5% וכך גם בקרנות הפנסיה הגדולות…

        1. אוקיי, אבל בהכי גרוע (0% מיועדות) הריבית התחשיבית תהיה זהה בין שתי המוצרים, אז זה לא יתרון לביטוח מנהלים או אי ודאות בקרן הפנסיה שתגרום לה להיות פחות טובה.

          לגבי דמי הניהול, לא יודע אם שמת לב, המגמה היא למטה וחזק (בזכות בין היתר המון חידושים טכנולוגיים), מה שלא קורה ולא יקרה בביטוח מנהלים. גם אם נקבל את טענתך שדמי הניהול מההפקדה של קרן הפנסיה יעלו, שוב הם לא יגיעו למצב יותר גרוע מביטוח מנהלים כך ששוב לא ברור כאן איפה אי הודאות מתבטאת בצורה שיכולה לסכן את התוכנית.

          לגבי דמי ניהול מצבירה, זה כבר מגוחך, אם מישהו משלם 0.5% תשלח אותו אליי לקבל כאפת שטות, כי אף אחש לא משלם 0.5% על קרן הפנסיה, ועכשיו אפילו בעת משיכת קצבה כבר לא (בברירות מחדל אפשר 0.3%, ולדעתי בהמשך גם זה ילך וירד עם התחרות).

          ואם כבר אתה מדבר על דמי ניהול של 0.5% זה כבר ביטוחי מנהלים בלי מקדם, אז בכלל אני לא מבין על מה הויכוח כאן. ביטוח על כלום, סתם משלמים שם יותר.

  9. מבקש להבין את ההבדל בין סוכן ליועץ
    האם לסוכן יש אותה רמת ידע כמו ליועץ??

  10. הי. ההבדל החוקי בין סוכן ויועץ הוא בזיקה שיש להם ליצרנים הפנסיוניים ולחובות שיש להם כלפי הלקוח.
    תהליך הרישוי של סוכן ויועץ זהים. סוכן יכול להפוך ליועץ ויועץ יכול להפוך לסוכן.
    אין בתואר סוכן או יועץ כדי להעיד על המקצועיות של בעל הרשיון.

  11. תודה על המאמר. מספר שאלות:
    1. אני לא עובדת כרגע, יכולה להמשיך ולהפקיד לביטוח מנהלים מסוג עדיף, לקצבה בלבד. האם כדאי? האם כדאי גם אם לא יהי לי הכנסות כלשהן, כך שלא אקבל הטבות במועד ההפקדה.
    2. מה עם אנשים צעירים שצריכים לפתוח היום חסכון פנסיוני? רק קרן פנסיה? אין מה להתלבט לגבי ביטוח מנהלים או קופת גמל?

  12. הי.
    לא ניתן לתת המלצות בלי להבין את כל האירוע: יש המון פרטים חסרים, לדוגמא : בת כמה את? באיזו חברה ? מאיזו שנה? כמה נצבר עד היום? מה סכום ההפקדה החודשי שאת רוצה להפקיד? מה התוכנית התעסוקתית שלך?
    בכמה תגדילי את הפנסיה אם תפקידי את הכסף? מה האלטרנטיבות? ותאמיני לי, יש עוד הרבה שאלות…

    לגבי מי שבא היום להצטרף לתוכנית פנסיונית – חשוב לזכור שתוכנית פנסיונית צריכה לתת מענה לשלושה אירועים שאחד מהם יקרה בודאות: מוות לפני הפנסיה (חו"ח), אובדן כושר עבודה (חו"ח), ויציאה לגמלאות בבריאות טובה (בעז"ה). רכישת הכיסויים הביטוחיים תהיה הזולה ביותר בקרן פנסיה. בביטוח מנהלים מחיר הביטוח יהיה יקר משמעותית (למעט מקרים מיוחדים שבהם יש הסכם לביטוח אכע בתעריף מפעלי) ולכן מלכתחילה ביטוח מנהלים יעלה יותר. איזו סיבה יש לחסוך בביטוח מנהלים? האם ביטוח מנהלים נותן התחייבות לתשואה עודפת? למקדם קצבה טוב יותר? לעלויות ביטוח נמוכות יותר? לא , לא ולא. ולכן זהו מוצר שמתאים למעט מאוד אנשים ולרוב האוכלוסיה היום אין במוצר הזה שום ערך.

  13. האם רמת הידע של סוכן ויועץ אמורים להיות זהים??
    בתכלס. אני מבין שהיועץ מתעסק. לאורך תקופת עבודתו בצורה עמוקה בנושא יעוץ ועבודת הסוכן היא טכנית -המוכתבת ממקום העבודה
    האם לאורך שנים כתוצאה של נסיון שהיועץ רוכש יכולים להיווצר הבדלי רמות ביכולת ייעוץ

    1. הי.
      זו הנחה שגויה. אין בתעודה של יועץ או סוכן להעיד על המקצועיות והידע של האדם.
      בתיאוריה מדובר באותן דרישות סף לקבלת הרישיון.
      מה שבאמת חשוב זה לא סוג הרשיון, אלא הידע והנסיון. יש יועצים טובים יותר וטובים פחות ואותו דבר אפשר לומר על סוכני ביטוח, עורכי דין ומוסכניקים.

  14. דמי ניהול על הקצבה בכלל ביטוחפוליסות עם מקדם מובטח ובמנורה מבטחים פנסיה קרן פנסיה בלי מקדם מובטח (דוגמאות אקראיות) = 0.5%.
    ריבית תחשיבית, אם יבטלו אגח מיועדות – תהיה זהה.
    ואז יכנס לתוקף נושא תוחלת החיים. פוליסה עם מקדם 200 תהיה כנראה חלום רטוב למחזיקי קרן פנסיה בעוד 20 שנה. כבר היום, לבני 67 של היום יש מקדם בפוליסות מ 2007 של 199 ובפוליסה מ 2020 המקדם 213. בעוד 20 שנה אני יכול להעריך שזה מה שנראה בקרנות הפנסיה

  15. שלום דניאל. אני בן 47, בעל קרן פנסיה ובנוסף פוליסת ביטוח מנהלים משנת 99 עם מקדם מובטח של 167. בערך 60 אחוז מהכסף בביטוח מנהלים ו40% בפנסיה.
    אני חולק על הטענה שלך שרוב האנשים מאותה תקופה היו מחליטים כיום לשנות לביטוח מנהלים אילו יכלו מהסיבות הבאות:

    1. דמי הניהול הגבוהים ששילמתי ועתיד לשלם ב20 השנים הבאות וגם לאחר הפרישה.
    2. המקדם נמוך לכאורה אבל מבטיח רק 10 שנים תשלום מפרישה לבת זוג. במסלול זהה לקרן פנסיה (60% לבת זוג עד סוף חייה) הופך המקדם ל 183 (ועוד במקרה שלי בת הזוג היא בגילי!). כבר נראה הרבה יותר קרוב למקדם הצפוי בפנסיה.
    3. אג"ח מיועדות שמבטיחות לי יציבות בעיקר לאחר פרישה.
    4. ביטוח אכ"א שהופך למפלצתי ככל שעולים בגיל, לעומת העלות הסבירה בפנסיה.
    5. חוסר שליטה במסלול ההשקעות בביטוח המנהלים.

    אחרי אינספור חקירות וסימולציות שעשיתי החלטתי שאפילו בשלב זה ולאחר שכבר שילמתי 20 שנה דמי ניהול גבוהים, שווה לי לעשות ניוד חלקי של חצי מהצבירה בביטוח המנהלים לקופת גמל. זה נכון שאמשיך להפקיד לביטוח המנהלים כי ככל שמתקרבים לפרישה כדאיות ההפקדה אליו עולה, אבל את הצבירה לא כדאי לי להשאיר.
    אני מסכים שהעתיד לא צפוי ואי הוודאות גדולה, אבל החלטות צריך לקחת על פי שקלול כל המידע שיש לנו כיום. בעתיד דברים יישתנו, אולי לטובת ביטוח המנהלים ואולי להיפך. לדוגמא, סיכוי גבוה שדמי הניהול בפנסיה לאחר פרישה יירדו.

    1. הי ליאור.
      תסביר לי איך אתה מנייד את מה שכבר צברת בביטוח מנהלים לקופת גמל, אחרי ששילמת את עלויות הביטוח ודמי ניהול של חצי תקופה וממשיך לחסוך בביטוח המנהלים? זו החלטה שמתבססת על ההנחה שתמשיך לעבוד 20 שנה נוספות לפחות באותם תנאים, כדי להחזיר את מה שהעברת.
      אני לעומת זאת, הייתי מציע לך להקטין את ההפקדה העתידית לחברת הביטוח, וזאת בהנחה שתחזית הקצבה מהפוליסה שלך תביא אותך לקצבה הבסיסית הנדרשת.
      כמו כן, אינני יודע כמה אתה מרויח וזה לא הפורום המתאים לבדיקה כזאת, אבל אני הייתי בוחן אפשרות לפצל הפקדות בין התוכניות לפי קצבה מזכה וקצבה מוכרת, ולקבל מהפוליסה פנסיה פטורה ממס ככל שניתן. זו דרך לייעל את הפנסיה.
      בהתאם לשכר ולצבירה הקיימת והעתידית אפשר למצוא יותר מדרך אחת לנהל את החיסכון הפנסיוני.

      1. בוא נשים לרגע בצד את ההפקדות העתידיות ונניח שאני פורש היום.
        עשיתי סימולציה – כמה צבירה תהיה לי בביטוח מנהלים בעוד 20 שנה עם דמי הניהול של 0.6% מהצבירה ו15% מהרווחים, לעומת צבירה שתהיה לי בקופת גמל IRA עם דמי ניהול של 0.2% מהצבירה. הנחתי תשואות זהות ובדקתי הנחות תשואה שונות. אחר כך חילקתי את סכום הצבירה בשני המקרים למקדמים השונים. הנחתי במנהלים מקדם 167 (למרות שכפי שכתבתי יש את החיסרון של 120 משכורות מובטחות בלבד), ויצא לי פחות או יותר מקדם נדרש בפנסיה 200 כדי לקבל אותה קצבה כמו בביטוח מנהלים (נכון להיום המקדם הצפוי לי הוא סביב 193). תוסיף לזה את העובדה שלפני פרישה אוכל להעביר את הסכום לקרן פנסיה ולהנות מ60% אג"ח מיועדות, את הגמישות להשקיע במדדים עולמיים ואת העובדה שהמקדם האמיתי במנהלים ל60% בת זוג במקרה מוות הוא 183 ויצא לי שעדיף לי להעביר את הצבירה לקופת הגמל.

        ללא קשר לנושא, מעניינת אותי ההערה שלך על קצבה מזכה/מוכרת. כיום בגלל הפיצול שלי בהפקדות בין פנסיה/מנהלים, אין חישוב נכון של קצבה מוכרת/מזכה (כיוון שבחברת הביטוח, כל מסלול מחושב בנפרד). האם לדעתך אוכל להחליט בגיל פרישה כאשר אעשה את החישובים עם פקיד המס, היכן תהיה הקצבה המזכה והיכן הקצבה המוכרת? כמובן שארצה במנהלים את המוכרת. או, לחלופין האם עלי להסדיר זאת כבר היום?

  16. א. בגיל 67 המקדם הוא 157.
    ב. ניתן לבחור בקצבה עם הבטחת 60% לבת הזוג. מהזיכרון, המקדם הוא 178 (לא מתחייב. עונה לך בעל פה…). ניתן לחלק את תביעת הפנסיה כך שעל התגמולים תוכל לבקש מקדם 157 ועל הפיצויים מקדם 178 ולפזר סיכוני פנסיה בפוליסה(סתם דוגמא)
    ג. החכמה היא לנהל את הפנסיה כך שאתה משאיר כספים חייבים במס ומשקיע אותם ולא מממש את כולם כקצבה וכך בעצם אתה מנהל עבור עצמך את הביטוח.
    ד. אני מבין את החישוב שלך. פעולות שמבוססות על אקסל לוקות בחיסרון של התעלמות מהמשתנים הבלתי תלויים. מה שנראה היום מאוד רווחי, עלול להתהפך בבוקר בהיר אחד.
    ה. מה שאני אומר זה שאת כל החישובים שאתה עושה, אני מכיר. אבל את מה שאני מכיר אתה לא לוקח בחשבון…כדאי ורצוי לשבת עם איש מקצוע לפני שעושים פעולות בלתי הפיכות.
    ו. חלוקה לקצבה מזכה וקצבה מוכרת ניתן לעשות גם לפני שפורשים, אבל יותר חכם זה לנהל את זה בשוטף ולא לסמוך על התפעול של חברות הביטוח. ככל שהפעולה יותר מורכבת מקצועית, כך היא תהיה יותר מועדת לטעויות.

    1. חוזר מרכיבי חשבון לא מאפשר בפוליסות מלפני שנת 2004 שינוי בדיעבד של כספי הקצבה המוכרת / קצבה מזכה. צריך לעשות זאת כעת במהלך ההפקדות השוטפות.
      הדרך לעשות זאת היא באמצעות דיווח המעסיק.

      1. תודה, נדב. לא בטוח שהבנתי. מה לגבי הפקדות עבר שנשרשמו כקצבה מזכה בגלל פיצול מסלולים? הרי מתישהו צריך יהיה להתחשבן מחדש. נניח שלפי הקופות היום יש לי 10% מהצבירה כקצבה מוכרת, אבל בפועל לפי טפסי 106 מגיע לי 30%. יגיע היום ואבוא עם טפסי 106 לפקיד המס (לא רואה איך אני מסדיר את זה אחרת). עכשיו, על מה ירשום הפקיד את 20% החסרים? על ביטוח מנהלים, על הפנסיה, על מה שאני אבקש או על מה שהוא יחליט?

        1. הסדרת קצבה מזכה / מוכרת לאחר שנת 2012 נעשית ישירות מול חברת הביטוח. יש להציג אישורים לפי דרישתם (נניח טפסי 106, דוחות שנתיים של קופת הגמל וכד')

          1. ומה לגבי הפקדות לפני 2012? דרך פקיד שומה או בלתי אפשרי להוכיח מזה קצבה מוכרת?

              1. תודה רבה.
                האם יש צפי לחוזר של רשות המסים בנושא?
                אין בעיה להגיש את הבקשה להמחלקת המקצועית של רשות, אבל איך לתרגם את התוצאות לפנסיה?
                במקרה שלי, כבר התחלתי לקבל פנסיה גם מפוליסה ישנה(1994) ומקרן חדשה (1999). הסיכוי היחיד שלי זה להפנות כל החישוב (לפני 2012) של קצבה מוכרת לכיוון קרן פנסיה. נראה לי שסיכוים להצלחה לא גדולים.

                1. הי.
                  עשיתי פרוייקט כזה בעבר. זה ממש פרוייקט ושווה להיכנס אליו רק אם אתה משוכנע שתצליח לייצר קצבה מוכרת בסכום משמעותי

    2. תודה דניאל. צודק, כמובן מקדם 157, לפי זה גם עשיתי את כל החישובים. המקדם לפי 60% בת זוג אצלי הוא 174. כמו שכתבתי, הפכתי את זה מכל הצדדים כולל פגישה עם אנשי מקצוע. מבין לגמרי את הטיעונים שלך לגבי שינויים וסיכונים. לכן גם החלטתי לא לנייד את כל הצבירה אלא רק את חלקה כך שבוספו של דבר יהיה לי שליש בקרן פנסיה, שליש במנהלים ושליש בקופת גמל. אבל זה בגלל שהמקדם שלי טוב יחסית ולכן אין לי בעיה לשלם את המחיר תמורת הפיזור. בפוליסות יותר חדשות הפרמיה על "הביטוח" הזה גבוהה מעבר לכל פרופורציה בעיני.

      1. הגישה שלי שמרנית יותר. אני מעדיף להקטין שכר להפקדות חדשות בפוליסה ל 5000 שח ואולי אפילו להקפיא את הפוליסה, ולא להוציא כסף שנצבר.
        בדרך כלל כשמישהו עובר ל iraמהסיבות האלה, הוא קונה etf ומשכיב את הכסף ללא תנועה. מי שמנהל את הכסף באופן אקטיבי, גם משלם עמלות על הפעולות, וגם צורך זמן עבודה יקר על ניהול הכסף. לא בטוח שזה כלכלי לעומת קופת גמל בבית השקעות טוב.

        1. אני רואה את זה אחרת. ככל שמתקרבים לפרישה, כדאיות ההפרשה לביטוח מנהלים עולה כיוון שנשאר פחות שנים לשלם את דמי הניהול על הכסף הזה. קח לדוגמא את השנה האחרונה לפני הפרישה בהנחה שעדיין עובדים – כמעט ולא נשלם על הסכום הזה דמי ניהול (עד פרישה) ולכן היתרון של המקדם הופך להיות משמעותי מאוד.
          לגבי דמי הניהול לאחר פרישה: בביטוחי מנהלים ישנים, השד קצת פחות נורא כי הריבית התחשיבית נמוכה יחסית ולכן בהנחת תשואה של 4% זה יוצא די דומה לקרן הפנסיה.

  17. ליאור, דניאל,
    רואה שאתם מדברים על מקדם במקרה 60% לבת זוג , איך יודעים מקדם מדוייק ??
    אצלי פוליסת עדיף של מגדל, 1999, ומגדל לא מוכנים להגיד מה יהיה מקדם במקרה 60% לבת זוג, אומרים שיגידו רק לקראת פרישה בפעול, לא מוכנים לעשות סימולציה

    1. היי איגור. להבנתי המקדם אמור להיות ידוע כבר היום. אני פניתי לשירות לקוחות של הפניקס שהפנה אותי לסוכן. הסוכן לא הצליח לקבל את הנתונים. בסוף הגשתי פניה אונליין לממונה על הביטוח ורק אז קיבלתי תשובה וגם היא לא היתה מספקת כי נתנו לי מקדמים לפרישה בגיל 60. פניתי שוב לחברה למי שענתה את התשובה, וביקשתי תשובה נוספת הנוגעת למקדם בגיל 67. בסופו של דבר, קיבלתי את מבוקשי.

      1. תודה !
        דניאל ענה לי בפרטי ושלח טבלה של מקדמים לפי גיל שלי\בת זוג, זה חסך לי את הדרך ארוכה שאתה עשית 🙂

  18. המאמר כרגיל באתר זה מעניין מאוד ומנומק. מה שאני מוצא עוד יותר לנכון זה לציין ולשבח את כותבי התגובות וביניהם נדב ואת המענה המנומק והמכובד של כולם אחד לשני. השיח הזה מאוד מאיר עיניים, ברמה מאוד גבוהה ולפחות עבורי אין מקום נגיש יותר לקריאת טענות מומחים בנושא כל-כך סבוך, מורכב וספקולטיבי.
    אציין כי השאלות שהוצגו בסוף המאמר לגבי דמי ניהול עתידיים, ביטול האגח המובטחות, שינוי מהותי בתוחלת חיים, מגפה קטלנית משמעותית והשינוי במדיניות המס – כולם לדעתי ברמת סבירות די נמוכה, אם כי איש לא יכול לדעת וכל מי שטוען שיש לו הידע והיכולת לחזות את המענה לשאלות אלו נמצא בבעיית אמינות. מדובר אמנם בשאלות ראויות אך כאלה שמראש אין עליהן תשובה וייתכן ותפקידן הרטורי הוא לחזק את אלמנט הפחד במבקש הביטוח שונא הסיכון.

  19. יקירי, יש לך 20 שנה עד הפנסיה.
    האם אתה יודע עד מתי תעבוד? האם אתה יודע כמה תרויח? מצב משפחתי? בריאותי?
    לעשות ביטוח פירוש הדבר שאתה מעביר את הסיכון למישהו אחר תמורת תשלום. במקרה הזה החלטת שאתה לוקח את כל הסיכונים האלה עליך ומניח שאתה יודע מה העתיד צופן לך.
    זו החלטה לגיטימית, אולם יש לבחון מספר תרחישים ואת מחיר הטעות.
    נראה לי שעשית זאת, מקווה שחשבת על הכל לעומק.

  20. בן 56, עצמאי, יש לי ב"מ מ-1998, כ-400 אלף היום.
    אכ"ע יקר נורא,
    אני שוקל להפסיק להפקיד לב"מ, ולהמשיך רק לקרן פנסיה.
    האם יש דברים שאני מפספס?

    1. הי ויטלי,

      בפוליסות מלפני שנת 2001 עשוי להיות מקדם מאוד נמוךץ מעבר לקרן הפנסיה עשוי להקטין לך את פנסיית הזקנה.
      עליך לבדוק איזה פוליסה יש לך, במידה ויש לך פוליסת עדיף או גמלא מעבר שכזה לא מומלץ. (שים לב עשויים לקרוא לפוליסה גם בשמות אחרים, נניח מניב וכד')

  21. תודה, נדב.
    הס וחלילה, לרגע לא חשבתי להעביר כסף מהפוליסה.
    אני מתלבט אם להמשיך להפקיד.

  22. מה לגבי ניוד ביטוח מנהלים תוך שמירת המקדם ? אני מבין שהיתה רפורמה אך לא רואה לכך כל אזכור בפרסומים השונים של החברות (שרוצות למשוך לקוחות מן הסתם)
    הבעיה העיקרית היא שביטוח מנהלים הוא שבי. ובסופו של יום, מה שמשפיע על גובה הקצבה הוא לא רק המקדם אלא גם הסכום הצבור.
    אז אם יש מסלולים אטרקטיביים לטווח ארוך, שחברת הביטוח לא מציעה (ומציגה תשואה נחותה ביחס למסלולים אחרים)- זה לבדו צריך לגרום לעזיבת ביטוח המנהלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button