אקדמיה

בנק ישראל : מרוויחים פחות, חולים ומתים יותר

מחקר של בנק ישראל בחן את הקשר בין מצב חברתי כלכלי למצבם הבריאותי של העובדים. בישראל, בדומה למדינות אחרות, האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי- חברתי גבוה. ואיך כל זה קשור לפנסיה שלנו?

הקשר בין המצב החברתי כלכלי לבין מצב בריאותי (תמותה או תחלואה) חזק, עתיק יומין ונצפה במדינות עשירות ועניות כאחד. מגוון מחקרים ונתונים מראים כי הכנסה רבה, השכלה גבוהה ומעמד חברתי גבוה מתואמים עם תוחלת חיים ארוכה יותר ובריאות טובה יותר, וכי קשר זה קיים לכל אורך הסולם החברתי- כלכלי. המצב הזה קיים גם בישראל.

https://www.youtube.com/watch?v=kFnbnW5eDLY

ערן פוליצר, כלכלן חטיבת המחקר בבנק ישראל מתאר את הממצאים, למחקר המלא

כך, למשל, התושבים ביישובים חזקים מבחינה חברתית-כלכלית נהנים משיעורי תמותה נמוכים. הסיכון לתמותה של בעלי השכלה נמוכה גבוה במידה רבה מזה של בעלי השכלה גבוהה ותוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה בכ-3 שנים מתוחלת החיים של נשים יהודיות, 84.1 שנים, אמנם המתאם בין המצב החברתי-כלכלי לבריאות ברור, אך אופי הקשר, כיווני ההשפעה והמנגנונים שדרכם הקשר מתקיים אינם ברורים לגמרי. החוקרים הצביעו על כמה מנגנונים שעשויים להסביר כיצד השכלה נמוכה והכנסה מועטה עשויות להיות הסיבה למצב בריאות ירוד. בין אלה:

  • נטייה חזקה יותר להתנהגויות המזיקות לבריאות למשל עישון, שתיית אלכוהול ותזונה לא מאוזנת.
  • עבודה במקצועות מסוכנים למשל בניין ותעשייה (ראו פירוט בהמשך).
  • נגישות פחותה לשירותי בריאות מתקדמים בגלל מגבלות פיננסיות או מגבלות אינפורמציה.
  • עובדים בעלי השכלה נמוכה סובלים יותר מלחץ וממתח.
  • מגורים בשכונות וביישובים נפרדים בסביבה עתירת סיכונים לבריאות למשל זיהום והעדר שטחים ירוקים.

תאונת עבודה

מקור אתר הארץ

הפסקה- דוח משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי תאונות עבודה בישראל
כפי שעלה במחקר של בנק ישראל, עבודה בענפי התעשייה והבינוי הם בין הגורמים לסיכוני התמותה והתחלואה הגבוהים בקרב אוכלוסיה שמצבה החברתי כלכלי נמוך. נתונים אלו מקבלים אישור גם מנתוני משרד הכלכלה והביטוח הלאומי כפי שעולה מתוך הדוח השנתי לתאונות עבודה בישראל:  בשנת 2014 נהרגו 62 עובדים בתאונות עבודה – כמחציתם בענף הבינוי, כ-50 אלף עובדים נפצעו בתאונות עבודה. בחינה של מקבלי דמי פגיעה בשנים 2013-2010 מעלה כי מרבית תאונות העבודה התרחשו אצל מעסיקים המסווגים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: תעשייה, מסחר ואחריו ענף הבינוי.

אולם, בחינה מעמיקה של שיעורי ההיפגעות בענפים אלה, מביאה למסקנה כי ענף הבינוי הוא בעל השיעור הגבוה ביותר של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שלאורך השנים ענף הבינוי הוא המסוכן ביותר (גם לעובדים הישראלים), הן מבחינת סיכוי העובדים להיהרג בתאונות עבודה והן מבחינת הסיכוי להיפצע במהלך העבודה בתחום הבינוי. בשנת 2014 נהרגו 31 עובדים בענף הבינוי, שהם 50% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה. 43% מכלל תאונות העבודה הקטלניות בישראל – כתוצאה מנפילה מגובה.

מרוויחים מעט? כדאי שתלכו להיבדק

ישנם עדויות לקשר בין הכנסה והשכלה לבין שינוי במצב הבריאות אצל מבוגרים בישראל. קיים קשר בין גובה הכנסה לבין הסיכון לפגיעה בבריאות בתוך תקופה של שנתיים ואף תוך שלוש שנים. למעשה כל תוספת להכנסה השנתית ב- 10,000 שקלים מקטינה את ההסתברות להרעה בבריאות. הסיכוי להרעה בבריאות אצל עובד בעל השכלה של יותר מ-12 שנות לימוד נמוכה ב-2.7 נקודות אחוז מן הסיכוי של בעל השכלה נמוכה יותר.
בכל האומדנים הסיכוי שערבים יחוו הרעה בבריאות על פני התקופה של שנתיים, שלוש גבוה בכ-7 נקודות אחוז מזה של שאר האוכלוסייה.

רוצים לחיות יותר? כדאי שתעברו דירה

המחקר בחן גם את המתאם בין המצב החברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעורי הפטירה. מצב חברתי-כלכלי נמוך מתואם עם תמותה מוגברת הן בישראל והן במדינות מפותחות אחרות. בחינה פשוטה של שיעורי התמותה ב- 119 היישובים הגדולים בישראל מלמדת כי שיעורי התמותה בכל שנה ביישובים חלשים גבוהים יותר מאשר ביישובים חזקים. מתאם זה מאפיין הן יישובים ערביים והן יישובים בעלי רוב יהודי.

שיעור_פטירה

מנתוני התרשים ניתן לראות כי קיים פער ניכר בשיעורי התמותה לאורך תקופת העבודה בין הישובים החלשים בישראל לבין הישובים החלשים. כאשר השיעורים עולים במיוחד בקבוצת הגיל 55 עד 64 ו- 65 עד 74. בקרב פרטים שעברו את גיל 75 לא קיים פער ניכר בשיעורי התמותה בקרב הישובים.

בעלי השכלה תיכונית ומטה? הסיכוי שלכם להיות באבדן כושר עבודה גבוה יותר

לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס (2012) כ- 1.7% מהאוכלוסייה הבוגרת אינה עובדת בגלל מחלה, כלומר מגבלה פיזית, נכות או מחלה ממושכת. כרבע מתוכם מובטלים המחפשים עבודה באופן אקטיבי והשאר לא משתתפים כלל בכוח העבודה.
שיעור הלא-עובדים בגלל מחלה בקרב בעלי השכלה תיכונית ומטה 2.3% גבוה פי שניים משיעור זה בקרב בעלי השכלה על-תיכונית או אקדמית 1.1%. הבדל זה גדול אף יותר בבחינה של פרטים בגילים 25 עד 54 נובע בעיקר מפערים בין גברים בעלי השכלה שונה.

תחלואה

ואיך כל זה קשור לפנסיה שלנו?

קרנות הפנסיה מתבססות על ערבות הדדית בין החוסכים, המחקר של בנק ישראל תומך בהנחות שעובדים חלשים המרוויחים פחות חשופים יותר הן למקרה מוות והן לאבדן כושר עבודה.

מצב בריאות ירוד של קבוצת אוכלוסייה רחבה עשוי לגרום עלויות למשק ולשחקנים הפועלים בתשלום נוסף של קצבאות נכות ומוות עקב התחלואה העודפת וכנגד זאת – חיסכון בתשלום קצבאות זקנה עקב התמותה המוקדמת.

המחקר בשיתוף מחקרים קודמים של ביטוח לאומי ממפה את מפת המקצועות המסוכנים בישראל ולצידם את רשימת הישובים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה ומקרי מוות.

תמונה צולמה על ידי Claus Rebler

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283

בנק ישראל : מרוויחים פחות, חולים ומתים יותר by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. מאד מעניין, אבל המסקנה לא ברורה: "מצב בריאות ירוד של קבוצת אוכלוסייה רחבה עשוי לגרום עלויות למשק ולשחקנים הפועלים בתשלום נוסף של קצבאות נכות ומוות עקב התחלואה העודפת וכנגד זאת – חיסכון בתשלום קצבאות זקנה עקב התמותה המוקדמת."

    אז איזה כיוון מושך יותר, החסכון בתשלום בקצבאות או התשלום הנוסף של קצבאות נכות ומוות? במילים אחרות, האם שכבות אלה יוצרות מאזן אקטוארי חיובי או שלילי (האם מי שלא שייך לשכבות האלה "מפסיד" או "מרוויח")?

    1. בוקר טוב,

      אחת הביקורת על קצבת הזקנה היא שהקצבה לא באמת אחידה לכולם. אמנם הקצבה החודשית זהה לכולם, אבל העשירים יקבלו אותו להרבה יותר שנים.
      נדמה לי שזה עונה לשאלה שלך, כמובן עדיף להיות עשיר ובריא

      1. הי נדב,

        מסכים עם המסקנה הסופית שלך 🙂

        עם זאת השאלה שלי היא קצת אחרת. אני מנסה להבין האם אדם "עשיר ובריא" יקבל קצבה יותר קטנה או יותר גדולה כתוצאה מ"מצב בריאות ירוד של קבוצת אוכלוסייה רחבה" והשפעתה על האיזון האקטוארי.

        המחקר שהבאת אומר שהמצב הנ"ל "עשוי לגרום עלויות למשק ולשחקנים הפועלים בתשלום נוסף של קצבאות נכות ומוות עקב התחלואה העודפת וכנגד זאת – חיסכון בתשלום קצבאות זקנה עקב התמותה המוקדמת" כלומר יש שתי השפעות מנוגדות לאיזון האקטוארי ולא ברור לי מי יותר חזקה. האם בסופו של יום אותו אדם בריא יראה מינוס או פלוס בדוחות שלו בעמודת האיזון האקטוארי?

        שוב תודה.

        1. הערכה היא שקליטה של אוכלוסיות חלשות לקרן הפנסיה עשויה להגדיל את הגרעון האקטוארי שלהן. יש מחקר שנעשה בנושא על ידי דר עדו קאליר מהמרכז האקדמי קריית אונו.
          ככל הנראה השפעה של גרעון זה גדולה יותר מהשפעת המוות המוקדם של אותם חוסכים.

          1. הי נדב,

            תודה על ההבהרה. האם יש תכנית כלשהי לאזן את ההשפעה הזו (אם בכלל אפשר)?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button