דף הבית / חדשות / תיקון חוק פיצויי פיטורים : הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס

תיקון חוק פיצויי פיטורים : הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס

במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנה הקרובה יעלו הצעות לתקן את חוק פיצויי פיטורים ואת פקודת מס הכנסה. בין ההצעות לשינוי: העברת כספי הפיצויים לרשות העובד בסיום העבודה וזקיפת הכנסה לעובדים המרוויחים מעל לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק.

תשלום כספי פיצויים לקופת גמל לקצבה יבוא במקום פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד זכאי לפיצויים של משכורת עבור כל שנת עבודה. השכר שישמש בסיס לחישוב הפיצויים הוא השכר האחרון של העובד.

כלומר עובד שעבד במשך שנתיים במקום עבודה, ושכרו בשנה הראשונה עמד על 8,000 שקלים ובשנה השנייה על 10,000 שקלים זכאי לקבל במקרה של פיטורים, פיצויים בגובה של 20,000 שקלים.

גם במידה והמעסיק הפקיד לעובד את כספי הפיצויים חודש בחודשו לקרן הפנסיה הוא עדיין יהיה חייב בהשלמת פיצויים בהתאם למשכורת האחרונה. מצד שני, עובד שהתפטר לא יהיה זכאי לקבל את כספי הפיצויים והמעסיק יהיה ראשי לדרוש אותם חזרה מהקופה.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי במידה ונקבע בדין או בהסכם כי כספי הפיצויים שהופקדו לקרן הפנסיה יבואו במקום כספי הפיצויים שישולמו בסיום עבודה יהיה המעסיק פטור מהשלמת הפיצויים לעובד, ומצד שני המעסיק מוותר מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר הכספים מתוך תשלומיו.

ההסכמי העבודה שנחתמו לאורך השנים קידמו את סעיף 14. בהצעה שעולה הפעם לדיון מציעים לקבוע כי כספי הפיצויים שיופקדו לקופה לקצבה יבואו במקום כספי הפיצויים שישולמו בסיום עבודה גם אם עד כה לא חל עליהם סעיף 14. האישור הכללי לסעיף 14 שהיה קיים היום היה קשיח במבנה ההפקדות לקרן הפנסיה ולביטוחי המנהלים ואינו עומד בכללי הגדלת ההפקדות בחיסכון הפנסיוני. שינוי חוק פיצויי פיטורים יטפל גם במעמד כספי הפיצויים בהפקדות לאחר יולי 2016.

מה היתרונות לעובד ממהלך זה?

  1. המעסיק חייב להעביר באופן שוטף כספי פיצויים לקופה
  2. כספים אלו יהיו שייכים לעובד בין אם יפוטר ובין אם יתפטר.
  3. אם השכר החודשי קבוע, בסיום העבודה יהיה בקופה סכום מספיק לכיסוי מלוא הפיצויים.
  4. בנוסף, הכספים  צפויים להרוויח בקופה תשואות ואם אלו תהיינה חיוביות יתכן ואף יישאר בקופה סכום הגבוה יותר מזה המגיע לעובד.

מה החסרונות לעובד מהמהלך?

  1. בחתימה על סעיף 14, מוותר העובד על זכותו לחישוב הפיצויים לפי המשכורת האחרונה
  2. אם התשואות של הקופה תהיינה שליליות המעסיק לא ידרש לבצע השלמת פיצויים.

מלבד שחרור הכספים בעתיד, הצעת החוק משחררת את כספי הפיצויים גם עבור יתר העובדים במשק.

  1. סיום עבודה לפני כניסת החוק לתוקף: במקרה וחלפו שנתיים ממועד סיום העבודה והמעסיק לא דרש חזרה את כספי הפיצויים יהיו הכספים שייכים לעובד.
  2. סיום עבודה לאחר כניסות החוק לתוקף: במידה וחלפו שלושה חודשים ממועד סיום העבודה והמעסיק לא דרש חזרה את כספי הפיצויים יהיו הכספים שייכים לעובד.

המצב היום : סיימת לעבוד יכל להיות שאתה חייב כספים למס הכנסה

סיימת לעבוד, מגיע לך לקבל כספי פיצויים אבל החלטת שלא למשוך אותם. יכל להיות שאתה עדיין חייב כסף למס הכנסה. תקנה של מס הכנסה קובעת כי במידה וכספי הפיצויים שלך חייבים במס, ואפילו אם השארת אותם בקופה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) אתה עדיין חייב כסף למס הכנסה.

כיום בסיום עבודה כל עובד נדרש למלא טופס 161א. באמצעות הטופס מודיע העובד למס הכנסה מה הוא מתכנן לעשות עם כספי הפיצויים, למשוך אותם או לשמור אותם למשיכה עתידית כסכום הוני או קצבתי. במצב שקיים היום, גם במידה והעובד לא משך את הכספים מס הכנסה רואה אותו כמי שקיבל אותם לידיו.

מרבית העובדים לא מודעים לתקנה ולא ממלאים את הטופס והם מגלים את הבעיה כאשר הם מבקשים למשוך את הכספים או מגישים דוח שנתי למס הכנסה.

הצעת החוק מבקשת למנוע עיוות זה באמצעות יעו של כספי הפיצויים לרצף קצבה אלא אם העובד יבקש אחרת באמצעות טופס 161א.

לראשונה זקיפת הכנסה על כספי הפיצויים

לצד הגזרים שמציע האוצר מסתתר גם מקל. לראשונה עובדים שמרוויחים מעל שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, כ – 28,392 שקלים, ישלמו מס הכנסה וביטוח לאומי על הפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים.

כיום קיימת זקיפת הכנסה לרכיב תגמולים על הכנסה העולה על פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק, 23,660 שקלים, וכיום מתכנן האוצר להוסיף זקיפה נוספת על רכיב הפיצויים.

תקרה עבור כספי תגמולים תקרה עבור כספי פיצויים
23,660 שקלים 2,8392 שקלים

כספי פיצויים שעולים על התקרה, 12,230 שקלים, חייבים במס שולי במועד המשיכה. כספי פיצויים עליהם נזקפה הכנסה יהיו חייבים במועד המשיכה רק במס רווח הון (וזאת מכיוון ושולם עליהם מס במועד ההפקדה).

הצעות אלו יעלו לדיון במסגרת הדיונים על תקציב המדינה ויתכן שיהיו שינויים בהחלטות הסופיות או בגובה התקרות.

עדכון אחרון : התנגדות עזה בוועדת הכספים למיסוי פיצויי פיטורין (15/11/2016)

דיון סוער הבוקר (ג') בוועדת הכספים בעת שהוועדה דנה בהצעת חוק מתוך חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, שנועד לשנות את מדיניות המס על פיצויי פיטורין. עפ"י ההצעה  תהיה תקרה להטבת המס על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורין לקופת גמל עד לשלוש פעמים השכר הממוצע ומעל לתקרה זו ישולם מס בהתאם למדרגות מס. כמו-כן, קובעת הצעת החוק, כי המעביד לא יוכל למשוך חזרה כספים שהופרשו לצורך פיצויי פיטורין במקרה של התפטרות העובד או בנסיבות שאינן מזכות בתשלומי פיצויים. עוד  בהצעה; כספי הפיצויים המופרשים לקופת גמל יבואו במקום פיצויי הפיטורין של העובד והמעסיק לא יהיה מחויב בתשלום נוסף. שינוי משמעותי אחר, הינו הטלת מס על ריבית ורווחים שנצברו על פיצויי פיטורין שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו. חברי ועדת הכספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הביעו התנגדות נחרצת להצעת החוק כפי שהיא. רובם דרשו לפצל את ההצעה מחוק ההסדרים. חברי כנסת, נציגי ההסתדרות וגופים שונים: "יש כאן התערבות תקדימית באמצעות מס ביחסי עובד-מעביד. הדבר יוביל לעיוותים ולא יניב הכנסות נוספות למדינה". תוספת הכנסות למדינה בעקבות המהלך המוצע: 680 מיליון ₪ בשנה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, כי החוק לא ייצא מחוק ההסדרים, אך יתכן שכל החלק הראשון יירד ויישאר אולי מיסוי על למעלה מ- 50 אלף ₪. ההצבעה לא עכשיו כי לא נעשו מספיק בדיקות בחוק הזה והוא מורכב מאוד ולא רואים את כל ההקשרים. מן הדין לשבת עם כל הגופים כי יש כאן שינוי סדרי בראשית ביחסי עובד-מעביד. תהיה ישיבה יחד עם יו"ר הקואליציה להגיע להסכמה. החוק הזה במתכונתו הנוכחית אין לו רוב בוועדת הכספים, אפילו אני אצביע נגדו. אני רוצה שהוא יעבור עם הסכמות. אם לא יפוצל ונמשיך לדון בו אחרי התקציב". (להודעה המלאה)

מקורות

  1. חומר לדיון בועדת הכספים : הצעה לתיקון חוק פיצויי פיטורים
תיקון חוק פיצויי פיטורים : הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

23 comments

  1. לא הזכרת את סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורין שמתיר כבר היום לעובד שמתפטר לייעד את כספי הפיצויים להמשך צבירה לקצבה וזאת גם אם הוא לא חתום על סעיף 14, המעסיק לא יכול למשוך את הכספים באופן עצמאי אוטומטי ואף אסור לחברת הביטוח לתת לו את הכספים עד אשר היא יודעת בוודאות שהעובד לא מעוניין לייעד את הכספים לרצף קצבה (דבר שסביר להניח שלא יקרה).

    • ערב טוב ירון,

      במצב הקיים היום החברות מאפשרות למעסיקים לקבל חזרה את כספי הפיצויים בכפוף לכתב שיפוי. הצעת התיקון החדשה תמנע את השאלה הבלתי נמנעת למי שייכים כספי הפיצויים והאם העובד חתום על סעיף 14.
      אני מניח שהתיקון הבא בחוק יהיה שלא יהיה ניתן למשוך את כספי הפיצויים גם בסיום עבודה ויש להשאיר אותם לגיל פרישה.

      • אם העובד הודיע מפורשות לחברה על ייעוד לקצבה וגם כך ביקש בטופס 161א,
        המעסיק עדיין יכול למשוך את הכספים חזרה על ידי כתב שיפוי?

  2. הכיוון נכון רק חייבים לנסות לפשט את המערכית. אם כספי פיצויים הופכים לחסכון פנסיוני לכל דבר (שזה טוב) אז אולי כדאי פשוט להפסיק לקרוא להם פיצויים. למה שלא יאוחדו הפיצויים עם התגמולים ויפושטו התקנות והנהלים וכך אולי עוד כמה אנשים יבינו את החסכון הפנסיוני שלהם.

  3. "האישור הכללי לסעיף 14 שהיה קיים היום היה קשיח במבנה ההפקדות לקרן הפנסיה ולביטוחי המנהלים ואינו עומד בכללי הגדלת ההפקדות בחיסכון הפנסיוני"
    – האם זה אומר, שבמקרה של סעיף 14 המעביד לא חייב להגדיל את הפרשות ל-5.75/6.25% וזה נשאר 5/5% כמו שהיה?

  4. אם עובד החתום על סעיף 14 התפטר לאחר שנה פחות כמה ימים, האם עדיין מגיעים לו פיצויים מלאים (8.33%)?
    האם המעסיק אמור לשחרר לו בנוסף ל- 6% שבקופת הפנסיה, גם את ה- 2.33% שבקופת הגמל?
    אני שואל זאת מכיוון שבמקרה הזה המעסיק שחרר לו את ה- 6% ואת ה- 2.33% לא שחרר בטענה שהוא התפטר ושזה לא מגיע לו גם מפני שלא השלים שנת עבודה.

  5. שלום נדב,

    אני מועסקת כ-5 שנים (שכר שעתי) ומבוטחת בביטוח מנהלים,
    איך אוכל לדעת אם אני חתומה על סעיף 14?
    בפועל, מתוך תדפיסי הדוחות השנתיים אני רואה שמרכיב הפיצויים עומד על המינימום הנדרש בחוק (6% לשנה האחרונה ופחות מכך בשנים האחרות).
    בזמן פיטורים מרצוני עם הצדקה (לידה מתוכננת ורצון לטיפול בתינוק) , מה עלי לעשות על מנת להוכיח את זכותי לקבלת דמי הפיצויים (השלמה ל8.3%) ?

    תודה רבה!

    • שלום לאה,

      סיום עבודה בשל לידת תינוק היא סיבה המזכה בכספי פיצויים. במקרה שלך המעסיק יצטרך להשלים לך את ההפקדה לפיצויים עבור החלק שלא הופקד לקופה.

  6. האם השינוי מתייחס גם לאפשרות של רף לקצבה? הרי מטרת הפקדת דמי הפיצויים הינם לתת אזישהוא בטחון כלכלי עד למציאת עבודה אחרת! במקרה שהכספים מיועדים רק לרצף קיצבה אז הביטחון הכללי מתערר בתקופה שבין עבודות.

  7. האם השינוי מתייחס גם לאפשרות של רצף פיצויים? הרי מטרת הפקדת דמי הפיצויים הינם לתת בטחון כלכלי עד למציאת עבודה אחרת! במקרה שהכספים מיועדים רק לרצף קיצבה אז הביטחון הכללי מתערר בתקופה שבין עבודות.

    • ערב טוב רוברט,

      גם במקרה של רצף קצבה ניתן לבצע משיכה של כספי פיצויים. התיקון הנוכחי נועד לטפל בעיוות היסטורי שלפיו כל מי שלא מילא טופס 161א בסיום עבודה נחשב כאילו משך כבר את כספי הפיצויים. כמובן שהעובד יוכל להחליט האם לבצע רצף קצבה או למשוך את הכספים בסיום העבודה.

  8. היי נדב. מה המשמעות של החלת החוק על עובדים שכבר נמצאים במקום עבודה מספר שנים ואינם חתומים על סעיף 14?
    האם אין כאן פגיעה רטרואקטיבית בכך שהם מאבדים את חוב ותק הפיצויים שהיה להם?

    • שבוע טוב ערן,

      את סעיף 14 ניתן להחיל רק מעכשיו ולא ניתן להחיל אותו רטרואקטיבית. להבנתי מעסיקים ידרשו לשלם את חוב הוותק עבור התקופה שהסעיף לא היה בתוקף 14.
      חשוב לזכור כי עדיין מדובר בהצעות הנוסח הסופי כנראה יתפרסם לקראת נובמבר.

  9. שלום נדב,
    האם לאור העובדה שאתמול אושר בועדת הכספים התיקון לחוק היית נכון לדעתך לשקול לבקש מהמעסיק הפחתה של שיעור ההפרשה מ-8.33% ל-6%? היתרון הוא כמובן להמנע ממס בשלב זה (למי שעובר את התקרה המוטבת). האם יש איזשהם חסרונות למהלך שכזה?

    • בוקר טוב אילן,

      האם אתה מתכוון למקרה שבו נזקפת הכנסה לעובד על הפקדת רכיב הפיצויים? לא בטוח שהמעסיק יסכים לבקשה שלך.
      1. יכל להיות שחל עליו צו הרחבה שמחייב אותו להפקיד 8.33 לפיצויים
      2. הוא ידרש בעתיד לבצע השלמת פיצויים בהתאם לגידולים בשכר שיהיו לך

      • בא נניח שהמעביד יסכים, בין השאר כיוון שחל סעיף 14 והוא לא יידרש לבצע השלמה גם אם יהיו גידולים בשכר. האם אין זו דרך אידיאלית לחמוק מזקיפת הכנסה במקרה שבו עוברים את תקרת הפיצוי? האם אתה רואה חסרונות נוספים מנקודת מבטו של העובד? תודה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים