איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם?

מס רווחי הון בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי. כיצד נבצע מיקרו אופטימיזציה לחיסכון במס רווחי הון באמצעות בחירת קרנות השקעה.

מאמר אורח מאת רונן מרגוליס

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה?

לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו.

ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה. וברוח החזרה לשגרה מהקורונה – יש גם מודלים היברידיים להשקעה 

בפוסט הזה אני רוצה לדון בסוגייה חשובה מאוד שנשאלנו מס' פעמים בקהילת המשקיעים הפאסיבים של ישראל, וגם ע"י מס' בוגרים שלנו, וראוי לתת לה פוסט ייעודי. אז יאללה, מתחילים.

כאשר אנחנו מוכרים ניירות ערך ברווח אנחנו משלמים מס רווחי הון, בין אם הוא מנוכה לנו אוטומטית כמו בבית השקעות ישראלי או שנצטרך לדווח ולשלם את המס אם יש לנו חשבון בבית השקעות זר.

מס רווחי ההון מחושב על הרווח הריאלי, בהתאם לבסיס ההצמדה שלו, ויש כמה אפשרויות שונות לחישוב בסיס ההצמדה.

בסיס ההצמדה לצורך מס רווחי הון – האפשרויות השונות

1. ניירות ערך ישראלים שעוקבים אחרי מוצר שקלי (כמו מניות בארץ, מרבית האג"חים בארץ, מדדי מניות של הבורסה בת"א) צמודים למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון. זה אומר שאם למשל מימשתי ני"ע ברווח של 10% והאינפלציה בארץ ממועד הקנייה עד המכירה היתה 2%, אז הרווח לצורך מס רווחי הון הוא רק 8%, כלומר שילמתי פחות מס.
2. ניירות ערך שנסחרים בארץ ועוקבים אחרי נכסים זרים (כמו קרנות סל ישראליות על מדדי מניות בחו"ל) אמורים להיות צמודים למטבע המרכזי אחריו הם עוקבים. כלומר קרן עוקבת S&P 500 תהיה צמודה לדולר, קרן עוקבת MSCI Europe תהיה צמודה ליורו וקרן עוקבת מדד עולמי תהיה אף היא צמודה לדולר (כי הדולר מהווה כ-60% מהמדד העולמי).
   
   אבל למה "אמורים"? כי מסתבר שמסיבה כלשהיא שלא ברורה לי, זה לא קורה בפועל לכל הקרנות. חלק מהקרנות שנסחרות בארץ צמודות משום מה למדד המחירים לצרכן ולא למטבע המרכזי שאחריו הן עוקבות. בפרט, זה המצב לגבי 4 מהקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים.
3. ניירות ערך זרים, כלומר כאלה שנסחרים בחו"ל, צמודים למטבע בו הם נסחרים, ללא קשר למטבע המרכזי אחריו הן עוקבות. זה אומר שאם הקרן שרכשתי נסחרת ביורו אבל מחזיקה מניות אמריקאיות בלבד, היא תהיה צמודה ליורו ולא לדולר. אני מניח שהסיבה לכך היא שרשות המיסים רצתה להקל על הבנקים ובתי ההשקעות בארץ שלא יודעים מה אמור להיות בסיס ההצמדה של כל קרן זרה.

קרן אחת, 3 חישובים שונים למס רווחי הון

לאחרונה ביררתי מול מיטב דש טרייד מהו בסיס ההצמדה של 4 מהקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, הקרנות המרכזיות שרלוונטיות להשקעה למשקיעים פאסיביים ישראלים:

 CSPX שעוקבת אחרי ה-S&P 500 (מס' נייר 1159250), SMEA שעוקבת אחרי MSCI Europe (מס' נייר 1159094), EIMI שעוקבת אחרי השווקים המתפתחים (מס' נייר 1159169) ו-SSAC שעוקבת אחרי כל העולם (מס' נייר 1159235). 

התשובה שקיבלתי ממיטב היתה שבסיס ההצמדה של כל הקרנות הללו לצורך מס רווחי הון הוא מדד המחירים לצרכן. פרסמתי בעבר מדריך מקיף בנוגע לקרנות איריות. כל הקרנות הללו הן קרנות דואליות שנסחרות במקביל במס' בורסות שונות ובמטבעות שונים.

לצורך הדוגמא נסתכל על הקרן CSPX, ונראה איך גרסאות שונות של אותה קרן בדיוק ימוסו בצורה שונה:

1. קנינו את הקרן בבורסה בארץ בשקלים: הצמדה למדד המחירים לצרכן.
2. קנינו את הקרן בבורסה בלונדון בדולרים: הצמדה לדולר.
3. קנינו את הקרן בבורסה באמסטרדם ביורו: הצמדה ליורו.

לצורך הדוגמא, נניח שממועד הקניה ועד המכירה המדד עלה (במונחים דולריים) ב-10%, האינפלציה בישראל היתה 2%, הדולר נחלש מול השקל ב-4% והיורו התחזק מול השקל ב-3%. התקנה אומרת שכאשר קרן צמודה למט"ח אז המיסוי יהיה לפי הנמוך מבין התשואה השקלית הנומינלית לבין התשואה במט"ח. במקרה הזה המיסוי יהיה כדלקמן:

1. הקרן שנסחרת בארץ בשקלים תמוסה על 3.5% רווח (התשואה השקלית בניכוי האינפלציה).
2. הקרן שנסחרת בלונדון בדולרים תמוסה על 5.6% רווח (שזה הרווח השקלי הנומינלי, לוקחים את הנמוך מבין הרווח השקלי הנומינלי והרווח הדולרי).
3. הקרן שנסחרת באמסטרדם ביורו תמוסה על 2.5% רווח (10% תשואת המדד פחות השינוי ביורו מול הדולר. כיוון שהרווח ביורו נמוך מהרווח השקלי הנומינלי לוקחים את הרווח ביורו).

להורדת אקסל קטן לחישוב המיסוי. תודה ל Yaacov Rothman על הסיוע בהבנת דקויות המיסוי ובסיס ההצמדה.

אז ראינו שאותה קרן בדיוק (וזאת ליטרלי אותה קרן!) ממוסה ב-3 דרכים שונות. מרגישים מבולבלים? בואו ננסה למצוא פתרון.

מה כדאי לצפות בנוגע לאינפלציה

ההיסטוריה בישראל ובכל העולם המערבי מראה שתמיד יש אינפלציה ברמה כזו או אחרת, ולמעט תקופות מסוימות עם אינפלציה גבוהה (למשל שנות ה-70' בארה"ב ושנות ה-80' אצלנו), הבנקים המרכזיים מצליחים לשמור על יעד אינפלציה של 1-3% לשנה, לרוב סביב ה-2%.

נכון, יש שנים עם אינפלציה נמוכה יותר ואפילו דפלציה מסוימת (קרי, ירידת מחירים), אבל לטווח הארוך הגיוני לצפות לאינפלציה חיובית ונמוכה. המשמעות מבחינת מס רווחי הון היא שיש יתרון להצמדה למדד המחירים לצרכן, כיוון שהוא מקטין לנו את הרווח לצרכי מס.

כמה נחסוך במס רווחי הון?

אם נלך לפי אינפלציה ממוצעת של 2%, אז על אותם 2% לא נשלם מס רווחי הון, כלומר נחסוך 0.5%, וגם על אינפלציה של 1.2% בלבד נחסוך 0.3% לשנה. כשלוקחים בחשבון כמה אנחנו מתאמצים לחסוך כל עשירית האחוז בדמי ניהול, ברור שחיסכון של 0.5% לשנה הוא מאוד משמעותי.

זה לא רק 0.5% חד פעמי, כי 0.5% כל שנה לאורך שנים רבות עם ריבית-דריבית מצטבר לסכום מאוד גבוה.

אם הקרן שבה נשקיע צמודה למטבע זר ואותו מטבע התחזק מול השקל, אז בדומה להצמדה לאינפלציה נשלם פחות מס.

מצד שני, אם המטבע הזר נחלש מול השקל, לא נזכה להקטנה במיסוי, ונמוסה על כל הרווח השקלי הנומינלי.

בעצם, המצב היחיד שבו נשלם פחות מס רווחי הון בקרן שצמודה למט"ח לעומת קרן שצמודה למדד המחירים לצרכן היא במידה והמט"ח התחזק יותר מהאינפלציה בארץ, כמו באפשרות השלישית בדוגמא.

השקל אמנם התחזק מול הדולר (ומול סל המטבעות העולמי) ב-18 השנים האחרונות, אבל יש מס' סיבות לצפות למה לא יהיה שינוי משמעותי בין השקל למטבעות זרים מרכזיים בעולם המפותח, בוודאי לא בצורה משמעותית, לטווח הארוך. זה נושא לדיון נפרד, אבל כן נציין כי הסיבה המרכזית היא שבין צמדי מטבעות מהעולם המפותח אין כמעט שום מגמה ארוכת טווח של התחזקות מטבע אחד על חשבון האחר לטווח הארוך (יש כל הזמן תנודתיות אבל לא מגמה ארוכת טווח). בתקופה שהשקל התחזק ישראל היתה מדינה מתפתחת ונכנסו לארץ הרבה השקעות זרות (בעיקר הייטק) שהעלו את ערך השקל. אבל מאז הפכנו לאחת מ-23 המדינות המפותחות, נכנסנו ל-OECD, ובנק' הזו אני סבור שאין סיבה לצפות להמשך התחזקות של השקל.

בכל מקרה, מי שחושב שהשקל ישתנה משמעותית, צריך להבין שמדובר בספקולציה. האינפלציה לעומת זאת, בסבירות גבוהה תלווה אותנו לעתיד.

מה המשמעות של ציפיות המט"ח והאינפלציה?

אם נצא מנק' הנחה שהשקל לא ישתנה בצורה משמעותית לטווח הארוך מול מטבעות אחרים, לפחות לא יותר מהאינפלציה בישראל, המשמעויות מבחינת המשקיעים הפאסיביים הן אלה:

1. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים על פני הגרסא שלהן בבורסות אחרות, ועל פני קרנות איריות דומות בבורסות אחרות. בהיעדר שינוי מט"ח ובהנחת אינפלציה ממוצעת של 2%, מדובר על יתרון של 0.5% לשנה.
2. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים גם על פני קרנות אמריקאיות, אפילו לפרקי זמן קצרים. במדריך המקיף הרחבתי על היתרון של הקרנות האיריות מול האמריקאיות בהיבטי חיסכון במיסוי על דיבידנדים (שמגדיל את התשואה עם ריבית-דריבית) מול כפל המס על דיבידנדים שקיים בהן.
   בהשוואה יוצא שהקרנות האיריות משתלמות יותר מהאמריקאיות לתקופות השקעה של יותר מ-20 שנה. אבל כשלוקחים בחשבון את החיסכון במיסוי על האינפלציה – הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים הופכות להיות עדיפות על האמריקאיות כבר מהשנה הראשונה!
3. למי שמתכוון להשקיע בעיקר בקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים, יש יתרון להשקיע דרך בית השקעות ישראלי על פני ברוקר זר כמו IB, כי ב-IB ובבתי ההשקעות הזרים תושבי ישראל לא יכולים לקנות ני"ע שנסחרים בישראל.

שילוב חשבונות מסחר + מודלים היברידיים

הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים מאפשרות להיחשף למניות גדולות-בינוניות מכל העולם או ממרביתו, כלומר החלק המרכזי של האפיק המנייתי בתיק. אבל מה לגבי קרנות נוספות שלא נסחרות בארץ בשקלים? בפרט קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות (small cap) ובמיוחד מניות ערך קטנות (small cap value)?

ישנן מס' אפשרויות איך לשלב אותן בחשבונות מסחר שונים:

• קרנות בלאקרוק בארץ בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IRA: מי שיש לו קה"ש ו/או קופ"ג בניהול אישי יכול לרכוש את הקרנות הזרות בחשבונות הללו. בחשבונות ה-IRA הקרנות תהיינה פטורות ממס רווחי הון במכירה, כך שאין משמעות לבסיס ההצמדה שלהן לצורך מס רווחי הון. יתרון נוסף לרכוש אותן דווקא ב-IRA הוא הרצון למקסם תשואות באפיק הפטור ממס, כיוון שהיסטורית למניות קטנות יש תשואה עודפת על מניות גדולות.
• גם קרנות בלאקרוק בארץ וגם קרנות זרות בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי: כיוון שהמיסוי על קרנות זרות בכל מקרה לא יוצמד למדד המחירים לצרכן, בהיבט מס רווחי הון לא משנה לנו אם נרכוש אותן בבית השקעות ישראלי או זר. את הקרנות בארץ ניתן לרכוש בזול בבתי השקעות ישראלים, אבל עלות הרכישה והמרת המט"ח תהיינה מעט יותר גבוהות בבית השקעות ישראלי מול בית השקעות IB.
• שני חשבונות מחסר פרטיים – קרנות בלאקרוק בארץ בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IB: במודל הזה פותחים שני חשבונות מסחר פרטיים ונהנים מכל העולמות: עלות רכישה זולה ללא המרת מט"ח לקרנות בארץ, המרת מט"ח ועלות רכישה זולה לקרנות הזרות ב-IB, ומי שרוצה יוכל גם לקבל מינוף זול ב-IB. לא מזמן IB ביטלו את דמי ניהול החשבון לחשבונות מתחת ל-$100,000, ככה שאין עלות נוספת על החזקת חשבון נוסף ב-IB למי שכבר יש חשבון בבית השקעות ישראלי.

אני מחזיק את הקרנות של בלאקרוק בגרסתן הזרה, האם אוכל בכל זאת ליהנות מהמיסוי המופחת של גרסתן הישראלית?

מי שהשאלה הזאת מתייחסת אליו (בעיקר משקיעים שכבר היה להם מט"ח בחשבון ולכן רכשו את הקרנות במט"ח במקום בשקלים ו/או שכבר היה להם חשבון ב-IB), אל תאמרו נואש. המשמעות של המיסוי המופחת שצמוד למדד המחירים לצרכן היא רק במכירה, ולכן כאשר תרצו למכור תוכלו להעביר את ניירות הערך לבנק או בית השקעות ישראלי, להמיר אותן לגרסתן הישראלית, ולמכור אותן כקרנות "ישראליות".

הדולר ומטבעות נוספים נחלשו מול השקל ככה שאני חושב שמכאן יש להם רק לאן לעלות. באילו קרנות כדאי לי להשקיע?

כאמור מי שחושב שהשקל צפוי דווקא להיחלש צריך להבין שמדובר בספקולציה, וכמשקיעים פאסיביים אנחנו משתדלים להימנע מספקולציות. Having said that, מי שמשוכנע שמטבעות אחרים יתחזקו מול השקל, ושההתחזקות שלהן תהיה גבוהה מהאינפלציה בארץ, צריך להעדיף דווקא את הקרנות שנסחרות במט"ח.

זהו להפעם. מכירים משקיעים פאסיביים, או כאלה שרוצים ללמוד על השקעות פאסיביות, שעדיין לא הצטרפו לקהילה? שתפו איתם את הפוסט והזמינו אותם להצטרף – לכניסה

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.