שוק ההון

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם?

מס רווחי הון בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי. כיצד נבצע מיקרו אופטימיזציה לחיסכון במס רווחי הון באמצעות בחירת קרנות השקעה.

מאמר אורח מאת רונן מרגוליס

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה?

לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו.

ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה. וברוח החזרה לשגרה מהקורונה – יש גם מודלים היברידיים להשקעה 

בפוסט הזה אני רוצה לדון בסוגייה חשובה מאוד שנשאלנו מס' פעמים בקהילת המשקיעים הפאסיבים של ישראל, וגם ע"י מס' בוגרים שלנו, וראוי לתת לה פוסט ייעודי. אז יאללה, מתחילים.

כאשר אנחנו מוכרים ניירות ערך ברווח אנחנו משלמים מס רווחי הון, בין אם הוא מנוכה לנו אוטומטית כמו בבית השקעות ישראלי או שנצטרך לדווח ולשלם את המס אם יש לנו חשבון בבית השקעות זר.

מס רווחי ההון מחושב על הרווח הריאלי, בהתאם לבסיס ההצמדה שלו, ויש כמה אפשרויות שונות לחישוב בסיס ההצמדה.

בסיס ההצמדה לצורך מס רווחי הון – האפשרויות השונות

  1. ניירות ערך ישראלים שעוקבים אחרי מוצר שקלי (כמו מניות בארץ, מרבית האג"חים בארץ, מדדי מניות של הבורסה בת"א) צמודים למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון. זה אומר שאם למשל מימשתי ני"ע ברווח של 10% והאינפלציה בארץ ממועד הקנייה עד המכירה היתה 2%, אז הרווח לצורך מס רווחי הון הוא רק 8%, כלומר שילמתי פחות מס.
  2. ניירות ערך שנסחרים בארץ ועוקבים אחרי נכסים זרים (כמו קרנות סל ישראליות על מדדי מניות בחו"ל) אמורים להיות צמודים למטבע המרכזי אחריו הם עוקבים. כלומר קרן עוקבת S&P 500 תהיה צמודה לדולר, קרן עוקבת MSCI Europe תהיה צמודה ליורו וקרן עוקבת מדד עולמי תהיה אף היא צמודה לדולר (כי הדולר מהווה כ-60% מהמדד העולמי).

    אבל למה "אמורים"? כי מסתבר שמסיבה כלשהיא שלא ברורה לי, זה לא קורה בפועל לכל הקרנות. חלק מהקרנות שנסחרות בארץ צמודות משום מה למדד המחירים לצרכן ולא למטבע המרכזי שאחריו הן עוקבות. בפרט, זה המצב לגבי 4 מהקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים.
  3. ניירות ערך זרים, כלומר כאלה שנסחרים בחו"ל, צמודים למטבע בו הם נסחרים, ללא קשר למטבע המרכזי אחריו הן עוקבות. זה אומר שאם הקרן שרכשתי נסחרת ביורו אבל מחזיקה מניות אמריקאיות בלבד, היא תהיה צמודה ליורו ולא לדולר. אני מניח שהסיבה לכך היא שרשות המיסים רצתה להקל על הבנקים ובתי ההשקעות בארץ שלא יודעים מה אמור להיות בסיס ההצמדה של כל קרן זרה.

קרן אחת, 3 חישובים שונים למס רווחי הון

לאחרונה ביררתי מול מיטב דש טרייד מהו בסיס ההצמדה של 4 מהקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, הקרנות המרכזיות שרלוונטיות להשקעה למשקיעים פאסיביים ישראלים:

 CSPX שעוקבת אחרי ה-S&P 500 (מס' נייר 1159250), SMEA שעוקבת אחרי MSCI Europe (מס' נייר 1159094), EIMI שעוקבת אחרי השווקים המתפתחים (מס' נייר 1159169) ו-SSAC שעוקבת אחרי כל העולם (מס' נייר 1159235). 

התשובה שקיבלתי ממיטב היתה שבסיס ההצמדה של כל הקרנות הללו לצורך מס רווחי הון הוא מדד המחירים לצרכן. פרסמתי בעבר מדריך מקיף בנוגע לקרנות איריות. כל הקרנות הללו הן קרנות דואליות שנסחרות במקביל במס' בורסות שונות ובמטבעות שונים.

לצורך הדוגמא נסתכל על הקרן CSPX, ונראה איך גרסאות שונות של אותה קרן בדיוק ימוסו בצורה שונה:

  1. קנינו את הקרן בבורסה בארץ בשקלים: הצמדה למדד המחירים לצרכן.
  2. קנינו את הקרן בבורסה בלונדון בדולרים: הצמדה לדולר.
  3. קנינו את הקרן בבורסה באמסטרדם ביורו: הצמדה ליורו.

לצורך הדוגמא, נניח שממועד הקניה ועד המכירה המדד עלה (במונחים דולריים) ב-10%, האינפלציה בישראל היתה 2%, הדולר נחלש מול השקל ב-4% והיורו התחזק מול השקל ב-3%. התקנה אומרת שכאשר קרן צמודה למט"ח אז המיסוי יהיה לפי הנמוך מבין התשואה השקלית הנומינלית לבין התשואה במט"ח. במקרה הזה המיסוי יהיה כדלקמן:

  1. הקרן שנסחרת בארץ בשקלים תמוסה על 3.5% רווח (התשואה השקלית בניכוי האינפלציה).
  2. הקרן שנסחרת בלונדון בדולרים תמוסה על 5.6% רווח (שזה הרווח השקלי הנומינלי, לוקחים את הנמוך מבין הרווח השקלי הנומינלי והרווח הדולרי).
  3. הקרן שנסחרת באמסטרדם ביורו תמוסה על 2.5% רווח (10% תשואת המדד פחות השינוי ביורו מול הדולר. כיוון שהרווח ביורו נמוך מהרווח השקלי הנומינלי לוקחים את הרווח ביורו).

להורדת אקסל קטן לחישוב המיסוי. תודה ל Yaacov Rothman על הסיוע בהבנת דקויות המיסוי ובסיס ההצמדה.

אז ראינו שאותה קרן בדיוק (וזאת ליטרלי אותה קרן!) ממוסה ב-3 דרכים שונות. מרגישים מבולבלים? בואו ננסה למצוא פתרון.

קרן בבסיס שקליקרן בבסיס דולריקרן בבסיס יורו
3.5%5.6%2.5%

מה כדאי לצפות בנוגע לאינפלציה

ההיסטוריה בישראל ובכל העולם המערבי מראה שתמיד יש אינפלציה ברמה כזו או אחרת, ולמעט תקופות מסוימות עם אינפלציה גבוהה (למשל שנות ה-70' בארה"ב ושנות ה-80' אצלנו), הבנקים המרכזיים מצליחים לשמור על יעד אינפלציה של 1-3% לשנה, לרוב סביב ה-2%.

נכון, יש שנים עם אינפלציה נמוכה יותר ואפילו דפלציה מסוימת (קרי, ירידת מחירים), אבל לטווח הארוך הגיוני לצפות לאינפלציה חיובית ונמוכה. המשמעות מבחינת מס רווחי הון היא שיש יתרון להצמדה למדד המחירים לצרכן, כיוון שהוא מקטין לנו את הרווח לצרכי מס.

כמה נחסוך במס רווחי הון?

אם נלך לפי אינפלציה ממוצעת של 2%, אז על אותם 2% לא נשלם מס רווחי הון, כלומר נחסוך 0.5%, וגם על אינפלציה של 1.2% בלבד נחסוך 0.3% לשנה. כשלוקחים בחשבון כמה אנחנו מתאמצים לחסוך כל עשירית האחוז בדמי ניהול, ברור שחיסכון של 0.5% לשנה הוא מאוד משמעותי.

זה לא רק 0.5% חד פעמי, כי 0.5% כל שנה לאורך שנים רבות עם ריבית-דריבית מצטבר לסכום מאוד גבוה.

אם הקרן שבה נשקיע צמודה למטבע זר ואותו מטבע התחזק מול השקל, אז בדומה להצמדה לאינפלציה נשלם פחות מס.

מצד שני, אם המטבע הזר נחלש מול השקל, לא נזכה להקטנה במיסוי, ונמוסה על כל הרווח השקלי הנומינלי.

בעצם, המצב היחיד שבו נשלם פחות מס רווחי הון בקרן שצמודה למט"ח לעומת קרן שצמודה למדד המחירים לצרכן היא במידה והמט"ח התחזק יותר מהאינפלציה בארץ, כמו באפשרות השלישית בדוגמא.

השקל אמנם התחזק מול הדולר (ומול סל המטבעות העולמי) ב-18 השנים האחרונות, אבל יש מס' סיבות לצפות למה לא יהיה שינוי משמעותי בין השקל למטבעות זרים מרכזיים בעולם המפותח, בוודאי לא בצורה משמעותית, לטווח הארוך. זה נושא לדיון נפרד, אבל כן נציין כי הסיבה המרכזית היא שבין צמדי מטבעות מהעולם המפותח אין כמעט שום מגמה ארוכת טווח של התחזקות מטבע אחד על חשבון האחר לטווח הארוך (יש כל הזמן תנודתיות אבל לא מגמה ארוכת טווח). בתקופה שהשקל התחזק ישראל היתה מדינה מתפתחת ונכנסו לארץ הרבה השקעות זרות (בעיקר הייטק) שהעלו את ערך השקל. אבל מאז הפכנו לאחת מ-23 המדינות המפותחות, נכנסנו ל-OECD, ובנק' הזו אני סבור שאין סיבה לצפות להמשך התחזקות של השקל.

בכל מקרה, מי שחושב שהשקל ישתנה משמעותית, צריך להבין שמדובר בספקולציה. האינפלציה לעומת זאת, בסבירות גבוהה תלווה אותנו לעתיד.

מה המשמעות של ציפיות המט"ח והאינפלציה?

אם נצא מנק' הנחה שהשקל לא ישתנה בצורה משמעותית לטווח הארוך מול מטבעות אחרים, לפחות לא יותר מהאינפלציה בישראל, המשמעויות מבחינת המשקיעים הפאסיביים הן אלה:

  1. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים על פני הגרסא שלהן בבורסות אחרות, ועל פני קרנות איריות דומות בבורסות אחרות. בהיעדר שינוי מט"ח ובהנחת אינפלציה ממוצעת של 2%, מדובר על יתרון של 0.5% לשנה.
  2. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים גם על פני קרנות אמריקאיות, אפילו לפרקי זמן קצרים. במדריך המקיף הרחבתי על היתרון של הקרנות האיריות מול האמריקאיות בהיבטי חיסכון במיסוי על דיבידנדים (שמגדיל את התשואה עם ריבית-דריבית) מול כפל המס על דיבידנדים שקיים בהן.
    בהשוואה יוצא שהקרנות האיריות משתלמות יותר מהאמריקאיות לתקופות השקעה של יותר מ-20 שנה. אבל כשלוקחים בחשבון את החיסכון במיסוי על האינפלציה – הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים הופכות להיות עדיפות על האמריקאיות כבר מהשנה הראשונה!
  3. למי שמתכוון להשקיע בעיקר בקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים, יש יתרון להשקיע דרך בית השקעות ישראלי על פני ברוקר זר כמו IB, כי ב-IB ובבתי ההשקעות הזרים תושבי ישראל לא יכולים לקנות ני"ע שנסחרים בישראל.

שילוב חשבונות מסחר + מודלים היברידיים

הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים מאפשרות להיחשף למניות גדולות-בינוניות מכל העולם או ממרביתו, כלומר החלק המרכזי של האפיק המנייתי בתיק. אבל מה לגבי קרנות נוספות שלא נסחרות בארץ בשקלים? בפרט קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות (small cap) ובמיוחד מניות ערך קטנות (small cap value)?

ישנן מס' אפשרויות איך לשלב אותן בחשבונות מסחר שונים:

  • קרנות בלאקרוק בארץ בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IRA: מי שיש לו קה"ש ו/או קופ"ג בניהול אישי יכול לרכוש את הקרנות הזרות בחשבונות הללו. בחשבונות ה-IRA הקרנות תהיינה פטורות ממס רווחי הון במכירה, כך שאין משמעות לבסיס ההצמדה שלהן לצורך מס רווחי הון. יתרון נוסף לרכוש אותן דווקא ב-IRA הוא הרצון למקסם תשואות באפיק הפטור ממס, כיוון שהיסטורית למניות קטנות יש תשואה עודפת על מניות גדולות.
  • גם קרנות בלאקרוק בארץ וגם קרנות זרות בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי: כיוון שהמיסוי על קרנות זרות בכל מקרה לא יוצמד למדד המחירים לצרכן, בהיבט מס רווחי הון לא משנה לנו אם נרכוש אותן בבית השקעות ישראלי או זר. את הקרנות בארץ ניתן לרכוש בזול בבתי השקעות ישראלים, אבל עלות הרכישה והמרת המט"ח תהיינה מעט יותר גבוהות בבית השקעות ישראלי מול בית השקעות IB.
  • שני חשבונות מחסר פרטיים – קרנות בלאקרוק בארץ בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IB: במודל הזה פותחים שני חשבונות מסחר פרטיים ונהנים מכל העולמות: עלות רכישה זולה ללא המרת מט"ח לקרנות בארץ, המרת מט"ח ועלות רכישה זולה לקרנות הזרות ב-IB, ומי שרוצה יוכל גם לקבל מינוף זול ב-IB. לא מזמן IB ביטלו את דמי ניהול החשבון לחשבונות מתחת ל-$100,000, ככה שאין עלות נוספת על החזקת חשבון נוסף ב-IB למי שכבר יש חשבון בבית השקעות ישראלי.

אני מחזיק את הקרנות של בלאקרוק בגרסתן הזרה, האם אוכל בכל זאת ליהנות מהמיסוי המופחת של גרסתן הישראלית?

מי שהשאלה הזאת מתייחסת אליו (בעיקר משקיעים שכבר היה להם מט"ח בחשבון ולכן רכשו את הקרנות במט"ח במקום בשקלים ו/או שכבר היה להם חשבון ב-IB), אל תאמרו נואש. המשמעות של המיסוי המופחת שצמוד למדד המחירים לצרכן היא רק במכירה, ולכן כאשר תרצו למכור תוכלו להעביר את ניירות הערך לבנק או בית השקעות ישראלי, להמיר אותן לגרסתן הישראלית, ולמכור אותן כקרנות "ישראליות".

הדולר ומטבעות נוספים נחלשו מול השקל ככה שאני חושב שמכאן יש להם רק לאן לעלות. באילו קרנות כדאי לי להשקיע?

כאמור מי שחושב שהשקל צפוי דווקא להיחלש צריך להבין שמדובר בספקולציה, וכמשקיעים פאסיביים אנחנו משתדלים להימנע מספקולציות. Having said that, מי שמשוכנע שמטבעות אחרים יתחזקו מול השקל, ושההתחזקות שלהן תהיה גבוהה מהאינפלציה בארץ, צריך להעדיף דווקא את הקרנות שנסחרות במט"ח.

זהו להפעם. מכירים משקיעים פאסיביים, או כאלה שרוצים ללמוד על השקעות פאסיביות, שעדיין לא הצטרפו לקהילה? שתפו איתם את הפוסט והזמינו אותם להצטרףלכניסה

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמהלחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? by

רונן מרגוליס

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. ב-2018 ייסד את Simplifynance ומאז צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים של החברה, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה. רונן בוגר שני תארים במדעי המחשב בהצטיינות מאונ' בר-אילן, הוא בעל ניסיון של כ-18 שנים במחקר ופיתוח, ובעל ידע נרחב, מעשי ותיאורטי, בשוק ההון, לרבות נתונים ומחקרים סטטיסטיים בתחום.

תגובות

  1. תודה על המאמר המעניין רונן.
    מה דינה של השקעת נדל"ן בחו"ל בהקשר זה, האם גם כאן אפשר לקחת בחשבון אינפלציה בארץ ושינוי היחס בין השקל לדולר?
    למשל בדוגמאת השקעה של 100000$ ל- 5 שנים. נניח שלאחר תשלום המס בחו"ל נותר לשלם כל שנה 10% על רווח של 10,000$ ואילו הדולר ירד אל מול השקל ב- 2% כל שנה והאינפלציה היתה 1% כל שנה.

    1. אני לא בטוח לגבי העניין, יש כל מיני ניואנסים וסוגיות בהשקעה בחו"ל, במיוחד בארה"ב. ההיגיון אומר שעפ"י אמנת המס לא אמור להיות כפל מס על מס שנוכה במקור בארה"ב, והאמריקאים בוודאי לא יתחשבו במדד המחירים לצרכן הישראלי, אבל כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בתחום.

  2. בשאלה התכוונתי להשלמת המס הנדרשת בארץ, בהתאם לאמנת המס (ברור לי שאין מה לדבר על זה עם רשויות המס בארה"ב).

  3. פוסט מעולה רונן!
    בדיוק שקלתי להעביר את התיק מהברוקר הישראלי ל-IB ובזכות הפוסט שלך כנראה שלא אבצע זאת (לעת עתה).

  4. הי רונן,
    פוסט מעולה, כרגיל!
    1. האם ניתן לקנות מ IB: את קרנות בלקרוק: CSPX/EIMI/SMEA ולמשל אחרי 5 שנים בעת המכירה לבדוק מה משתלם יותר: מכירה מ IB (בקיזוז שער מט"ח) או ניוד לבית השקעות (קיזוז אינפלציה) וכך בעצם לשמור על אופציה של מינוף זול למי שמעוניין ב IB. והאם החישוב של האינפלציה יקוזז למשך 5 שנים ? (לפי מחיר קניית המדד המקורי של השנה הראשונה)
    2. במידה והתשובה חיוביות בסעיף 1, האם ניוד מ IB לבית השקעות ישראלי מחייב דוח שנתי? (במידה שלא – אולי זה יתרון נוסף למהלך)

    תודה מראש,
    ירון

  5. היי ירון,
    1. כן, ניתן להחליט לקראת המכירה מה יביא לחבות מס נמוכה יותר – הצמדה למט"ח או למדד המחירים לצרכן. בכל מקרה ההצמדה היא לפי השינוי במדד/מט"ח ביום הקניה מול יום המכירה, כך שהקיזוז הוא לכל התקופה.
    2. עצם הניוד לא מחייב הגשת דו"ח מס שנתי, אבל בשנה שבה תמכור ב-IB כן תצטרך להגיש דו"ח מס.

    1. רונן – תודה!
      רק מחדד את השאלה: בסעיף 2 הכוונה זה לבצע ניוד מ IB לבית השקעות ישראלי ולבצע מכירה מבית השקעות ישראלי. (לא מ IB) האם במהלך זה ידרש דוח שנתי?
      תודה מראש!!
      ירון

  6. קודם כל, פשוט שאפו. נושא מעניין וכתיבה סופר מקצועית. נהנתי מאוד לקרוא.

    בגדול אני מאוד בעד הקרנות האיריות של בלקרוק פה בישראל שמהוות דה פקטו כנראה את הפיתרון הכי מושך למשקיע הסולידי.
    כמה שאלות שאשמח אם תוכל לענות עליהן:

    – מה קורה אם בלקרוק סוגרת פעילות בארץ? הרי בסוף זה גוף השקעות ענקי שנכנס לפה וכמובן מקבל כתף קרה מהגופים הישראלים (כבר אין לו משווק ישיר באמת רק לפוליסות חיסכון שלו) ֿוספק אם ישאר פה במידה והגיוסים שלו קטנים.
    זה יותיר אותנו משקיעי הקרנות הנל עם חשש מאירוע מס.
    האם אנחנו יכולים להיות בטוחים מעבר לכל ספק (!) שנוכל ״לנייד״ את האחזקות לקרנות המקבילות שרשומות בלונדון (נגיד ב cspx במקרה של sp500) ללא אירוע מס בשל העובדה שמדובר בקרן דואלית?
    יתרה מזאת במקרה ונעבור לcspx ונסחור בבורסה בלונדון לפי מה שאתה כותב בעת אירוע המס, המס יהיה צמוד לשינוי בשער המטח בזמן שכמו שכתבת כנראה עדיף לכל הדיעות שהוא יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (לא רואה את הדולר צומח יותר מהאינפלציה)
    משמע מדובר בסיכון גדול(!) שיתממש אם בלקרוק יפסיקו פעילות פה .

    אגב לאחר שיחה עם יועץ השקעות של הבנק נאמר לי שגם השקעה ישירה ב cspx בגדול אמורה להיות צמודה למדד המחירים לצרכן בשעת אירוע מס (בשונה ממה שכתבת פה, נורא מתסכל שקשה למצוא מידע חד חד ערכי בנושא אפילו לאחר קריאת תשקיפי הקרן)

    – לגביי הגידור לשקל – ברור שבסוף אתה מושקע במוצר ״דולרי״ לדוגמא שאתה מושקע בקרן שעוקבת על sp 500 – אבל גידור לשקל בסופו של יום לוודא שעלייה בעשר אחוז תהווה עלייה ב10 אחוז שקלי עבור המשקיע – כך שגידור בעצם עוזר למשקיע שבאמת ובתמים מאמין שהשקל יתחזק מול הדולר בטווח ההשקעה שלו.

    אני אגב מסכים איתך שאיזה מטבע יתחזק שקל/דולר זה ספקולציה ולכן אעדיף לא לגדר ולקחת בלקרוק וליהנות ממס דיבידנדים עדיף ודמי ניהול בעלי פחות סיכוי לשינוי (כלפי מעלה) בנוסף לאחזקה פיזית של מניות.
    אולי היה שווה לחדד את החלק הזה במאמר.

    מגיק תוכנה / פיננסי אחד לאחר , תודה 🙂

    1. היי אבי, תודה רבה! 🙂
      לגבי החשש שלך – כאשר קרן דואלית מפסיקה להיסחר בבורסה מסוימת אבל עדיין נסחרת בבורסות אחרות (כלומר לא נסגרת), בוודאות אין כאן פדיון של הקרן ואירוע מס, וניתן יהיה להמיר את הקרן לסימול שלה בלונדון או בבורסה אחרת.
      אני מקווה שבכל מקרה החשש הזה לא יתממש, כי אמנם הקהל הרחב לא מכיר את היתרונות של הקרנות האיריות, אך יש בכל זאת קהל קטן ונאמן, שגם גדל בהדרגה עם הזמן, שמשקיע בקרנות האלה בעקביות.
      לגבי מה שאמר יועץ ההשקעות בבנק – לא ברור לי ע"ס מה הוא אמר את זה. אבל בוא נקווה שלא נגיע לשם כדי לברר אם הוא צודק 🙂

      1. רק לחדד עניין מסויים:
        – במידה ובלקרוק תישאר פה – עדיין התשקיף של הקרן המקבילה ל cspx אומר שהמיסוי יהיה צמוד לדולר ולא למדד המחירים לצרכן (בניגוד למה שנאמר לך על ידי מיטב דש)
        ניתן לראות זאת כאן – בעמוד 17 – https://maya.tase.co.il/reports/details/1244042/2/1

        אגב התשקיף של הקרן שמחקה את SSAC אומר בפירוש בתשקיף שהצמדה תהייה למדד המחירים לצרכן.
        ניתן לראות זאת בתשקיף – https://maya.tase.co.il/reports/details/1244039/2/1
        בעמוד 16…

        כמו שציינת כל צידוד בהתחזקות מטבע אחד על. פני האחר זה בגד ספקולציה ועל. כן נעדיף הצמדה למדד המחרים לצרכן ואני מסכים איתך מאוד.

        השאלה שלי היא במידה ובסופו של יום המס ילקח לפי היצמדות לדולר (כמו שכתוב בתפקיד) האם עובדה זו בעלת משמעות מספיק גדולה שצריכה לגרום למשקיעים האם לבחור בקרן ישראלית (קסם או תכלית) במקום אירית (על אף יתרון האירית במיסוי דיבדנדים אחזקה פיזית וכו׳)

        יכול להיות שמדובר פה בהרבה כסף (ברור לי שככל שהתיק מורכב יותר מרווח ופחות מקרן אז ההבדל הזה קטן)

        ניתן להסביר זאת בדוגמא הבאה:

        בא נניח שפתחנו תיק של מליון שקלים:
        לאחר 10 שנים התשואה הייתה 80 אחוז והאינפלציה הייתה 40 אחוז כאשר שער הדולר שקל נשאר זהה
        בתיק הצמוד לדור ברווחי ההון נשלם 200 אלף מס
        בתיק צמוד למדד המחירים לצרכן נשלם 100 אלך מס

        מה דעתך?

        1. אני מסכים, יש פה (ככל הנראה) יתרון מיסויי. יש אגב קרנות איריות נוספות עוקבות S&P 500, כמו של אינווסקו, ששם ההצמדה היא למדד המחירים לצרכן. ל-Invesco יש אפילו יתרון מיסויי נוסף, אבל מנגד קיים לה סיכון מנפיק. עוד מידע כאן: https://www.facebook.com/groups/israel.passive.investors/permalink/721474418872282/

  7. רונן, תודה על המאמר המאלף – עשית סדר באחד הנושאים הסבוכים. הייתי שמח אם התובנות שעלו בתגובות גם ישולבו במאמר. אם הבנתי נכון – ניתן לנייד את 1159250 ל CSPX או הפוך לקראת משיכה כדי לשלם מס אופטימלי לפי הכדאיות באותו הרגע.

    עוד רציתי לשאול – ניסיתי לפתוח את הקישור לאקסל של הרה"ג רוטמן – והבנתי שהוא במקום אחר עכשיו – תוכלו בבקשה לבדוק ולעדכן?

    תודה רבה

    גיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button