כיצד משפיעים אירועים ביטחונים על שוק ההון בישראל

לישראל סיכונים גיאופוליטים רבים, האם לסיכונים אלו השפעה מיוחדת על שוק ההון אותה יש לבחון כאשר בוחרים על האם להשקיע בשוק המניות הישראלי?

מאמר אורח מאת : פרופסור זיו רייך

מיום הקמת המדינה, ישראל מעורבת במספר רב של מלחמות, מבצעים ופעולות טרור מול מדינות ערב. אירועים ביטחוניים הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים במדינה עקב הסכסוך הישראלי-פלסטיני שנמשך שנים רבות. השפעתם של אירועים אלו בתחום שוק ההון המקומי אינה חד משמעית מכיוון ששוק ההון תלוי בגורמים רבים שחלקם לא נשלטים על ידי המדינה, אלא באירועים בינלאומיים החל מנתונים מאקרו כלכליים כמו גובה הריבית, הצמיחה והאינפלציה ועד לאירועים גאופוליטיים (כגון בחירות במדינות מפתח ארה"ב, סין, רוסיה), משברים בריאותיים ואפילו אסונות טבע.

שוק ההון המקומי מושפע גם מאופן קבלת ההחלטות שלנו כבני אדם הפועלים בצורה ריאלית ורציונלית לצד קבלת החלטות אמוציונליות. כסף מעורר רגש אצל מרבית האנשים אולם אצל המשקיעים בשוק ההון מדובר בהשפעה פסיכולוגית שונה המעוררת פחד וחרדה שגורמים לפעולות לא רציונאליות בעיקר כשמדובר באנשים בעלי השכלה פיננסית נמוכה.

המשתנים הפסיכולוגיים אצל בני האדם תופסים כיום מקום רחב בתחומי הכלכלה ושוק ההון ומלמדים רבות על דרכי הפעולה של אנשים שונים במצבים שונים לצד הסתכלות על נתונים מתמטיים כגון: גרפים, אלגוריתמים לחיזוי השוק, דוחות כספיים וכדומה.

ניתן לראות כי משקיעים שאינם מנוסים בתחום הכלכלה ושוק ההון יתקשו להבין את התנודתיות ביחס לתקופה שבה הם נמצאים.

התנהגות המשקיעים נמדדת גם בתקופות משבר וכיצד הם מתנהגים ומגיבים בזמן אמת לשינויים בתיק ההשקעות. מלחמות ומשברים פוליטיים יכולים להשפיע רבות על השוק המקומי והעולמי, מצב ביטחוני לא יציב גורם לתחושה של חוסר וודאות במשק. כאשר מדובר במצבע ארוך ויקר הוא עלול לפגוע במגזר העסקי ולגרום לירידות בשערי המניות המקומיות ואגרות החוב ומחד גיסא הצלחה במערכה ותמיכה ע"י הציבור המקומי והבינלאומי עשויה לאזן את הנזק הכלכלי שנוצר, לכן חשוב לציין כי פעולת הלחימה ותוצאותיה בעלות חשיבות רבה בשוק ההון המקומי.

הירידה בשערי המניות מתבטאת בעיקר כשהפירמות נפגעות בצורה ישירה או עקיפה מהלחימה לדוגמא: פגיעה ישירה בפירמה, ירידה בתפוקת ייצור (בעיקר ביישובי הדרום\הצפון שנמצאים בגבול עזה\סוריה ולבנון), ירידה בהיקף המכירות לציבור, חסימה של ייבוא וייצוא שמוביל לפגיעה ברורה ברווחי החברה.

בנוסף, רמת הסיכון של החברה עולה בכך שלא ניתן לצפות או לאמוד את הנזקים של האירוע הביטחוני ולמה הוא עלול להוביל עד לסיומו למשל: סנקציות בינלאומיות, חרמות, זמן התאוששות המשק וכדומה. כמו כן, ברמה המאקרו כלכלית הפירמה עלולה להיפגע מהטלת עלויות נוספות אותה המדינה תשית על החברות בעקבות משבר תקציבי בשל אירועים ביטחוניים כגון: מס חברות, מס הכנסה, מע"מ, מס מלחמה ועשויים לפגוע ברווחי החברה העתידים.

יציבות ביטחונית מובילה להמשך השקעות מצד משקיעים זרים והזרמות כספים שניתן לנתב אותם למישורים אחרים אשר יועילו בצמיחת הכלכלה.

השפעת אירועים מלחמתיים על שוק ההון המקומי בשנים 2000-2014

השאלה היא האם בעת מתיחות ביטחונית הבורסה המקומית יורדת? האם קיים קשר בין מלחמה להשקעה? ניתן לבדוק זאת בהקשר של מספר אירועים ביטחוניים משמעותיים שהתרחשו במדינה:

האינתיפאדה השנייה שהחלה בשנת 2000, היתה אירוע מתמשך שכלל פיגועי התאבדות ודקירות על רקע לאומני, התבצע לינץ' בראמללה כאשר באותו היום ירד המדד של ת"א 25 בכ-8% ובסיכום כל ימי האינתיפאדה הייתה נפילה של הבורסה הישראלית של כ-40%. חשוב לזכור אירוע נוסף שקרה בחופף לתקופת האינתיפאדה הוא "משבר הדוטקום"- שחל בין השנים 1995 ל-2001, בתקופה זו הוקמו חברות הייטק וטכנולוגיה חדשות שהעריכו את עצמן בשווי גבוה ביחס לשווי שוק כך שערכן הריאלי היה נמוך בהרבה מערכן הנקוב והחלו לגייס כספים ממשקיעים. החברות נמכרו בסכומי עתק ולכן משקיעים נוספים רצו להשקיע את כספם כדי לזכות בתשואות גבוהות שעלו בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שבפועל החברות לא הרוויחו והיו שוות על הנייר בלבד. כאשר יש תמחור יתר לאורך זמן זה מתבטא בקריסה של החברות שנקלעו לחדלות פירעון ומשם ההשפעה הייתה פסיכולוגית על כל השוק.

ישראל הושפעה גם היא מ"התפוצצת הבועה" שהביאה לנפילתם של מאות חברות והוסיפה רבים למעגל האבטלה ובכך צמצמה את מס' ההשקעות במגזר הטכנולוגי והובילה לירידה בשוק המניות במשך כ-4 שנים.

חומת מגן בשנת 2002, היום הראשון של חומת מגן החל בירידה חדה של 5.3% והמשיך עם ירידה גדולה יותר כשלושה חודשים אחר כך של 11%. הירידה בבורסה בחודשים אלו הייתה נגזרת של משבר הדוט קום העולמי אשר השפיע תקופה ארוכה.

אחד המקרים הידועים התרחש בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 (34 ימי לחימה), כאשר הרמטכ"ל בזמנו דן חלוץ מכר את תיק המניות שלו ביום היציאה למבצע. ואכן ניתן היה לראות כי מדד ת"א 100(כיום נקרא מדד ת"א 125) ירד בכ-8% בימים הראשונים של הלחימה ולאחר חודשיים עלה בכ-16%, כבר ביום הרביעי ללחימה החלה עלייה במדד מה שהוכיח כי משקיעים סבלניים זכו ברווח לטווח הארוך (מאחר והם האמינו בבסיס הכלכלי הקיים בישראל). הרמטכ"ל זכה לביקורת רבה בציבור על המהלך ולטענו טען שפעולת המכירה לא היתה קשורה לעיתוי היציאה למבצע, אך ללא קשר לעיתוי נראה כי גם לרמטכ"ל היה כדאי להישאר בשוק ההון.

במבצע עופרת יצוקה בשנת 2008 קרה מצב דומה בשוק המקומי מדד ת"א 100 ירד בכ-10% ועלה לאחר כמה שבועות בכ-20%.

במבצע עמוד ענן בשנת 2012, בורסת ת"א הייתה מתונה וללא שינויים חדים. בצוק איתן שנת 2014, לאחר 29 ימים של לחימה נרשמו מחזורים נמוכים אך הבורסה שמרה על יציבות ומדד המעו"ף עלה ב1.2%, מדד ת"א 25 עם עלייה של 1.1%, מדד ת"א 100 0.2%, מדד הבנקים 3.5% והשקל שמר על עוצמתו אל מול הדולר 3.4 ואף בהשוואה לבורסות בעולם בורסת ת"א שמרה על יציבותה לעומת מדד הדאו ג'ונס שירד בכ-3.5% ומדד הדאקס שירד ב7.3%.

בשורה התחתונה

נוכחנו לדעת כי בשנים עברו אולי היה החשש גדול יותר מהיום של המשקיעים מפני משברים ביטחוניים ודרכי התגובה של המשקיעים היתה מכירה של המניות גם אם נמכרו בהפסד ולכן השוק נטה לרדת בעקבות תופעת העדר. ניסיון העבר מלמד אותנו כי לפי הנתונים הסטטיסטיים מאירועים ביטחוניים נוספים שהתקיימו במהלך השנים מעידים על חוסר תלותיות של השוק המקומי במצבי הסלמה ושהדבר הנכון לעשות הוא לחכות עם ביצוע השינויים בתיק עד לימים מתונים ורגועים מכיוון שבסופה של תקופת מסחר לא יציבה השוק חוזר לאיזון.

ישראל חוותה לא מעט מכות בשוק המקומי אך עם זאת ניתן לראות כי מי שהמשיך להשקיע, לא ביצע פעולות פזיזות וידע להסתכל על התמונה בכללותה לטווח הארוך הרוויח והשינויים היו לטווח הקצר. מדובר בעיקר על חברות שהיו עם בסיס כלכלי איתן והשינויים היו פסיכולוגיים בעיקר.

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה