פנסיית חובה לאחר 2014

בשנת 2016 עומדות ההפקדות בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה על 5.75% תגמולי עובד, 6.25% תגמולי מעסיק ו-6% אותם נדרש המעסיק להפקיד לרכיב הפיצויים. במדריך לחיסכון פנסיוני הצגנו את החובה הקיימת להפקיד לפנסיה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה. פרטנו את מועדי ההפקדה, האחוזים הנדרשים ומועד תחילת ההפקדות לעובד עם חיסכון פנסיוני קודם.

אך עדיין נותרה שאלה אחת פתוחה בקרב העובדים והמעסיקים.

בצו ההרחבה לפנסיית חובה נקבע כי החל מינואר 2014 יעלו אחוזי ההפקדה לפנסיית חובה ויעמדו על 5.5% תגמולי עובד, 6% תגמולי מעסיק ו – 6% לרכיב הפיצויים (סה"כ 17.50%).
למרות זאת מעסיקים רבים ממשיכים להפקיד לפי שיעורי הפקדה מקובלים של 18.33% (5% תגמולי עובד, 5% תגמולי מעסיק ו-8.33% לפיצויים). השאלה שעולה תמיד  מצד העובדים  מצד המעסיקים.

האם אחוזי הפקדה אלה עומדים בדרישות הצו?

הפקדת אחוזי הנמוכה מהאחוזים שנקבעו בצו,  יחשבו להפרה של הצו. כפי שנכתב בסעיף 5א:

"….למען חסר ספק, מובהר, כי במקרה שבו שיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה שבסעיף 6ד' לצו זה, ההגדלה של שיעורים אלה, תעשה בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. האמור יחול גם במקרה שבו שיעור ההפרשות לפיצויי פיטורים נמוך מהקבוע בטבלה."

כלומר במידה והאחוזים אותם מפקידים המעסיק או העובד קטנים מהאחוזים שנקבעו בצו על המעסיק ועל העובד להגדיל את אחוזי ההפקדה כך שיעמדו בדרישות הצו.

לכאורה הפקדה של 18.33% עולה על הפקדות אשר נקבעו בצו ההרחבה, 17.5%, אך כאשר בודקים את מרכיבי ההפקדות רואים כי הפקדות המעסיק לרכיב התגמולים נמוכות יותר מאלה שנקבעו בצו, האם מדובר כאן בהפרה של הצו?

תמונה צולמה על ידי ssalonso

הבעיות בישום פנסיית החובה מאז 2014

צו הרחבה (לקריאה) חל על מעסיקים במשק שלא חל עליהם הסכם מיטיב בנושא החיסכון הפנסיוני. אך למעט השורה בסעיף 4 "לא יראו בשיעור הפרשות לקופת גמל, הנמוך מ 17.5% משכר העובד, כהסדר פנסיה מיטיב." הקובעת מה אינו הסדר פנסיה מיטיב, הצו אינו עוסק כלל בשאלה, מה הוא הסדר פנסיה מיטיב?

האם אלה הסדרים מיטבים?

• צו הרחבה מחייב להפקיד משכר העובד ועד לשכר הממוצע במשק, הנמוך מבין השניים. אני מרוויח שכר של 12,000 שקלים ומעסיקי מפקיד לי על כל השכר. האם חל עלי הסדר מיטיב?
• המעסיק שלי מפקיד לי לקרן הפנסיה 17.5% מהשכר ו-2.33% נוספים מכספי הפיצויים לקופת הגמל. האם זה הסדר מיטיב?
• המעסיק מעביר לביטוח מנהלים תשלום בשיעור 18.33% וכן השלמות לאובדן כושר עבודה בשיעור הגבוה מ- 1%. האם זה הסדר מיטיב?
• המעסיק מפקיד 18.33% לביטוח מנהלים משכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק. האם זה הסדר מיטיב?

מה אומרים המומחים?

עו"ד אלון זילברשץ שהיה שותף לכתיבת צו ההרחבה מפרש את הצו באופן הבא:

כמי שהיה מעורב בעריכת ההסכם הקיבוצי, כוונת הצדדים שחתמו על ההסכם היתה למיטב הבנתי שהפרשה בשיעור של 18.33% היא הסדר מיטיב מובהק. אין הגיון ביצירת שתי קבוצות עובדים – האחת זכאית להפרשות בשיעור כולל של 17.5%, ואילו השניה זכאית להסדר נדיב יותר בשיעור של 18.33% בתוספת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ובכל זאת מחויב עתה המעביד להגדיל את חלק התגמולים באחוז על ידו ובחצי אחוז על חשבון העובד, וביחד ההפרשה תגיע לשיעור של 19.83% בתוספת אובדן כושר עבודה. היעלה על הדעת שחיוב הרחבת ההפקדות יושת דווקא על המעביד הנדיב? (עדיף , 2014)

כלומר להבנתו של עו"ד זילברשץ, מעסיקים המפקידים לעובדיהם שיעור הפקדות של18.33% (שיעור הפקדות המקובל בביטוחי המנהלים) ורוכשים עבורם גם אבדן כושר עבודה עומדים בדרישות הצו.

אך מה לגבי מעסיקים המפקידים שיעור הפקדות  זה לקרן הפנסיה?

מה יהיה ביום הדין

עורכי דין העוסקים בנושא, בוחנים את ההפקדות לפנסיה מכיוונו של העובד. האם העובד נפגע כתוצאה מהפקדות אותם ביצע עבורו המעסיק לקרן הפנסיה במהלך התקופה לעומת ההפקדות להם היה זכאי במסגרת צו ההרחבה? במידה וכן, ככל הנראה יש עילה לתביעה. נבחן זאת באמצעות מספר דוגמאות.

מקרה ראשון- עובד שלא חל עליו הסדר פנסיוני אחר

עובד התחיל לעבוד בשנת 2007, אצל מעסיק שלא חל עליו צו לביטוח פנסיוני. שכרו החודשי של העובד 7,000 שקלים. מעסיקו הפקיד לו בכל השנים לקרן הפנסיה לפי אחוזי הפקדה של 18.33%.

בשנת 2014 העובד סיים את עבודתו מרצונו, האם העובד זכאי לדרוש את השלמת ההפקדה לקרן הפנסיה?

נחשב את הכספים שהפקיד המעסיק לעובד במשך כל השנים ואת הכספים שנדרש היה המעסיק לשלם במידה והיה מפקיד לפי השיעורים שנקבעו בצו ההרחבה.

בדוגמא זו, מכיוון ובמשך השנים המעסיק העביר הפקדות העולות על אלו שנקבעו בצו והעובד סיים את עבודתו בנסיבות שלא מזכות בפיצויי פיטורים שיעור הפקדות המעסיק עלה על השיעורים שנקבעו בצו ההרחבה. למעשה, העובד קיבל במשך 8 שנים הפקדות העולות ב 60 אלף שקלים מאלה להם היה זכאי מתוקף צו ההרחבה.

מקרה שני- עובד שמסיים את עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים

העובד התחיל בעבודתו בשנת 2013 והשתכר כ- 7000 שקלים בחודש. בדצמבר 2014 העובד פוטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. במהלך התקופה הפקיד המעסיק לקרן הפנסיה אחוזי הפקדה של 18.33%.

במקרה זה, מכיוון והעובד עזב בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים, כלומר העובדה שהמעסיק הפקיד במשך השנים את מלא כספי הפיצויים לקרן הפנסיה לא עומדת לזכותו.

במידה והמעסיק היה מפקיד לפי שיעורי ההפקדה שנקבעו בצו ההרחבה העובד היה מסיים את עבודתו עם מלא כספי הפיצויים ועוד 840 שקלים אותם נדרש המעסיק לשלם לפי שיעורי הצו (הגדלת הפקדה מ-5% ל-6% משכר של 7,000 שקלים על פני שנה)

מקרה שלישי- עובד שמרוויח מעל השכר הממוצע במשק

בשנת 2014 השכר הממוצע במשק היה 9,089 שקלים. לפי צו ההרחבה נקבע כי הפקדות במסגרת הצו יהיו שכר העובד או השכר הממוצע במשק, הנמוך מבין השניים. עובד שסיים את עבודתו והשתכר שכר של 12,000 שקלים עליהם מעסיקו הפקיד לו שיעורי הפקדה של 18.33.

במקרה זה, מכיוון והמעסיק הפקיד לעובד על מלא השכר לקרן הפנסיה הוא זכה להפקדות הגבוהות ב- 30% מאלה שנקבעו בצו.

לסיכום

על המעסיק לשאול את עצמו, האם אני עומד בתנאי הצו. ובמידה ולא, האם אני מיטיב עם העובד.

במידה והתשובה לשתי השאלות היא לא. עשויה לצוץ בעיה בעתיד.

הערה משפטית חשובה : אני (נדב טסלר) בעל רישיון משווק פנסיוני ולא עורך דין, הדברים שמופיעים בכתבה מתבססים על דבריהם של עו"ד אלון זילברשץ לעדיף ועו"ד רועי פוליאק לכל עובד ושיחות שקיימתי עם עורכי דין שעוסקים בנושא בשנה האחרונה. אין לראות בכתוב כאן המלצה או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בנושא.