דעות

פנסיה לעוזרת בית? הגיע הזמן שהיא תפקיד לעצמה

משנת 2008 משקי הבית בישראל חייבים להפקיד לפנסיה לעובדי משק הבית, אלה שלא יעשו זאת יהפכו לעבריינים. הפתרון – להפוך את עוזרת הבית לעסק זעיר ולחייב אותה להתחיל להפקיד לעצמה.

המעסיק לא הפקיד לעוזרת הבית לפנסיה ואחרי מותה ממחלת הסרטן חוייב לשלם לשאיריה 94 אלף ש"ח בגין אבדן קצבאות נכות ושאירים להם היו זכאים לו היתה מבוטחת בקרן הפנסיה. תביעות הדומות לזאת ניתן למצוא מפעם לפעם באתרי האינטרנט ומאחרי כולן עומדת אותה הטענה – המעסיק לא הפקיד לעוזרת לפנסיה ולכן עליו לשלם.

משנת 2008 ישנה חובה להפקיד לכל שכיר בישראל לפנסיה, אך בניגוד לגנן שמגיע אלינו פעם בשבוע ועליו לדאוג לעצמו לפנסיה – הפסיקה בישראל רואה בעוזרת הבית עובדת שכירה ולא כעצמאית וככזאת על מעסיקה לדאוג לביצוע התשלומים החודשיים.

על המעסיקים לנכות משכרה של העובדת את חלקה בביטוח לאומי ובחיסכון הפנסיוני ולהעביר את התשלומים למוסדות השונים. אך בניגוד למעסיקים אמיתים שהפקדה לחיסכון לפנסיה ופיצויים נחשבת להם כהוצאה מוכרת ומקטינה עבורם את חבות המס על העסק, משקי בית שמפקידים לעוזרת הבית לפנסיה לא מקבלים כל הטבת מס על ההפקדה.

יתרה מכך, במקרים רבים משלם המעסיק מכיסו גם את חלקה של העוזרת בתשלומים לביטוח לאומי ולקרן הפנסיה.

טבלת השוואה בין הגנן לבין עוזרת הבית

עצמאי – גנןשכיר – עוזרת בית
חובת הפקדהעל העובדעל המעסיק
מועד תחילת התשלוםחצי שנה ממועד פתיחת התיקחצי שנה מתחילת העבודה לעובד ללא הסדר פנסיוני, שלושה חודשים לעובד עם הסדר קיים
תשלום לביטוח לאומיעל העובדעל המעסיק

הפסיקה בישראל רואה בעוזרת הבית עובדת מוחלשת שאינה יכולה להתנהל בעצמה מול המוסדות השונים, לפתוח תיק במס הכנסה או בביטוח לאומי וזאת בניגוד לעצמאים אחרים. למרות שלא פעם עובדי משק הבית מודעים לא פחות לזכויותיהם ודורשים בסיום עבודה את השלמת ימי החופשה, הבראה והפיצויים.

גם במקרה שלפנינו בית המשפט מצא כי "יש לייחס אשם תורם מסוים על המנוחה", שהוגדרה על ידו כ"מי שעסקה בהעדפת ההווה המיידי ביותר על פני העתיד הרחוק", יצרה מצג לפיו אין היא מעוניינת בביטוח פנסיוני והפרה את חובתה להתריע בזמן אמת תוך הפרת חובת תום הלב.

כמו כן עמד בית הדין האזורי על האחריות האישית המוטלת על כל אזרח לביטוחו הפנסיוני, שאחד מהיבטיה הוא גם הגנה על החברה כולה תוך הסרת נטל עתידי כלפי מי שמשכן את העתיד לטובת ההווה. עוד הובאו בחשבון העובדה לפיה הפיצוי עתיד להיפסק בסכומים חד פעמיים ובכך סוכלה חלקית מטרת הביטוח הפנסיוני וכן הזמן הקצר יחסית בו לא קוימה החובה. במכלול השיקולים הורה בית הדין "כי יש להפחית מהפיצויים להם זכאית המנוחה שיעור של 20%" (מקור).

הפתרון הפיכת עוזרת הבית לעסק זעיר

במקום להפוך את משקי הבית בישראל לעבריינים, הפתרון הוא להפוך את עוזרת הבית לעצמאית. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2024 נכנסה הגדרה חדשה של עסק זעיר, עסק שמחזור ההכנסות שלו עומד על 120 אלף ש"ח בשנה. הייחוד של העסק הזעיר בניגוד לעוסק הפטור (הישן) או העוסק המורשה הוא:

  • הכרה ב- 30% מהכנסות העסק כהוצאות שנתיות ללא צורך בהצגת קבלות
  • דוח שנתי מקוצר שעשוי לחסוך התנהלות מול רואה חשבון

היצירה של עסק זעיר נועדה להקל על הבירוקרטיה של פתיחת עסק בישראל ויכולה להקל גם ציבורים מוחלשים כמו עוזרות הבית.

המעבר של עוזרות הבית לעסק זעיר לא יהיה פשוט, אבל כך גם הפיכתם של משקי הבית למעסיקים. מהלך שביצעה המדינה בשנת 2008 וכפי שאנו רואים מהפסיקות – עדיין לא הסתיים.

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283

פנסיה לעוזרת בית? הגיע הזמן שהיא תפקיד לעצמה by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. עצה / רעיון.
    לסכם עם העוזרת בחוזה עבודה, "המעסיק" ישלם את חלקו של העובד ב ביטוח לאומי ו בקרן הפנסיה,
    וכנגד זה ה"עובדת" משק בית לא תקבל חופש והבראה.
    ובמידה והעובדת תידרוש את כספי החופש וההבראה, יהיה ניתן לבקש מבית המשפט שהיא תחזיר ל"מעסיק" את הכספים שהוא שילם במקומה.

  2. מסכימה לגמרי שהגיע הזמן לפתור את העניין הזה. מעבר לזה שאכן לא כל המנקים הם אוכלוסיה חלשה גם לא כל המעסיקים הם אוכלוסיה חזקה, או לפחות כזאת שיודעת להתמודד יפה עם הבירוקרטיה המעיקה.
    ואגב, אם רשויות המדינה כל כך רוצות שעוזרי בית לא יחשבו כעצמאים, שיתכבדו ויקימו אתר שבו כל מי שמעסיק עוזר בית ידווח בסוף כל חודש מה השכר השעתי שסוכם עליו וכמה שעות המנקה עבד בפועל (ואם היה חולה, על כמה שעות דילג), ולפי זה האתר יאמר כמה בדיוק על המעסיק לשלם (כולל בטל, פנסיה, נסיעות ומה שזה לא יהיה), יגבה את התשלום באשראי ויעביר את הכסף במרוכז למנקה.

  3. זה לא כל כך פשוט לגרום לעוזרת בית להפוך לעוסק זעיר. היא צריכה לרוץ למס הכנסה ולמע"ם – לפתוח תיק ולסגור תיק (כאשר היא רוצה להפסיק להיות עצמאית), אולי לשלם מקדמות וכו'. אני פעם רציתי להיות עוסק זעיר בהוראה והדרכה. פתחתי תיק, לא יצא לי לעבוד בזה ואחרי חודש רציתי לסגור וזה היה די מסובך.
    בנוסף אם עוזרת בית עובדת 5 שעות ביום 20 ימים בשבוע (סכ"ה 100 שעות בחודש) ומקבלת 90 ש"ח לשעה (שזה כולל זכויות סוציליות, דמי הבראה, פנסיה וחופשות) – היא עלולה כבר לההפך לעוסק מורשה ולשלם מע"ם.
    לא נראה לי שזה ימצא חן בעיני עוזרות הבית ובהתחשב בכך שיש מחסור בעוזרות בית קשה לי להאמין שמישהו יצליח לגרום להן להסכים לתנאים אלו.

    1. שלום
      עד איזה גיל מטפלת באדם סיעודי מחוייבת להפקיד לקרן פנסיה ולביטוח לאומי
      ומה עם המעסיק שלה ?
      תודה

      1. כל עוד אתם מעסיקים את העובדת אתם מחוייבים להפקיד עבורה לפנסיה, למעט מקרה שבו קלטתם את העובדת שהיא לאחר גיל 67 וכבר מקבלת פנסיית זקנה (שלא מביטוח לאומי)

  4. העניין הזה עם עוזרות הבית (הן דווקא וממש לאו דווקא) – פשוט מעיק ומציק ומקשה מאוד על כולם להתנהל בצורה אזרחית ישרה ונגישה.

    במקום לפתוח עוסק זעיר, או שממש לא ואז לתבוע "מעסיקים" (שבמקרה הנ"ל הם פשוט אנשים ששמחים לשלם לאנשים אחרים שינקו להם את הבית) – מדוע אין באמת איזה אתר רציני, שמקושר למערכת המיסים, לביטוח לאומי ומס הכנסה, שאליו מזינים ת.ז. של המנקה, ת.ז. של "המעסיק", השכר לשעה וכו', פרטים מלאים, ומשם כבר כל מה שצריך לדעת – ידוע.
    אתר מסודר שאליו מזינים נתונים, ומשם במקרה של תביעה – יש מוצא ו"הוכחות".
    צריכים להנגיש את העניין הזה כמו שצריך אם המנקה לא נותנת קבלות.
    לא רואה מנקות הולכות ופותחות שום עסק זעיר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button