איך ישפיע עליך השינוי בגיל הפרישה?

בעקבות השמועות על כך שבאוצר מקימים ועדה שתדון שוב בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל עולה השאלה, מי עשוי להרוויח ממהלך שכזה.

איך מכינים את הציבור לכך שגיל הפרישה הולך לעלות? קודם כל יוצאת הכרזה של כלכלן שמעולם לא שמענו את שמו על כך שתוחלת החיים הולכת לעלות בצורה דרמטית לדוגמא בשנת 2059 תוחלת החיים בישראל לגברים תעמוד על 88.7 שנים ותוחלת החיים לנשים תעמוד על 94.9 שנים. למה? זה לא משנה, העיקר שבכנס יהיו עיתונאים שיסקרו את הדברים. לאחר מכן כדאי שיגיעו הכרזות על כך שביטוח לאומי עתיד לפשוט רגל בשנת 2040 ועל כך שהתחיבויות המדינה לפנסיה התקציבית ולקרנות הותיקות שוברות את כל השיאים.

כיצד יעלה גיל הפרישה?

אחרי שהכנו את הקרקע, מגיע הרגע להכריז על העלאת גיל הפרישה בשירות הציבורי, בעוד בעבר דיברו על העלאת גיל הפרישה לגברים ל- 70 ואת גיל הפרישה לנשים ל- 64  בצורה הדרגתית ב- 4 חודשים בכל שנה עד שיגיע למדרגה האחרונה לגברים בשנת 2023 ולנשים בשנת 2020.

כיום מדברים על כך שגיל הפרישה יוצמד לגידול בתוחלת החיים ויעלה בהדרגה לפי מנגנון שיקבע בהתאם לגידול בתוחלת החיים. על פי סקירה של ארגון ה־OECD שישראל חברה בו, מודל כזה כבר  נהוג בדנמרק, שבדיה, יוון, צ'כיה, ובמידה מסוימת גם באיטליה ובצרפת. בדנמרק הועלה גיל הפרישה בבת אחת ל־67 ומאז הוא זוחל באטיות למעלה, בכפוף לאישור הפרלמנט, לפי בדיקה של שינוי תוחלת החיים שאמורה להיערך כל חמש שנים. באיטליה קיים מנגנון דומה, הבוחן את תוחלת החיים בכל שנתיים־שלוש.

מה המשמעות של העלאת גיל הפרישה?

להעלאת גיל הפרישה ישנם שתי משמעויות עיקריות בצד המדינה ובצד הפורשים:

המדינה

המדינה, תחסוך תשלומי ביטוח לאומי ותדחה תשלומי קצבאות זקנה לתקופה של שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים. פורשים בשירות המדינה המבוטחים בקרנות פנסיה תקציביות או ותיקות. ידחו את שנות הפרישה שלהם ויחסו למדינה מאות מליוני שקלים. הטבות המס על קצבה מזכה גם הם מתחילות מגיל הפרישה הרשמי, חוסכים שיבקשו לפרוש קודם יגלו שהם חייבים בתשלום מס על הקצבה שלהם.

הפורשים

נבחין בין מספר סוגי פורשים, לפי מידת ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על הפנסיה שלהם.

המסודרים, אלה שמבוטחים בקרנות פנסיה ותיקות או פנסיה תקציבית, יאבדו שלוש שנים של קצבאות מפנקות. חוסכים שיפרשו במסגרת פנסיה מוקדמת יגלו לראות שהפנסיה שיקבלו עבור אותם שנים תהייה קטנה יותר.

המסודרים פחות, אלה שעובדים במשרדי הממשלה ומבוטחים בקרנות פנסיה צוברות או ביטוחי מנהלים, הם נהנים מקביעות בעבודתם ולא חוששים שיפוטרו בגיל 55. פורשים אלה יגדילו את החיסכון לפנסיה ויזכו בפנסיה גבוהה יותר מקרן הפנסיה שלהם. פורש זה, יגלה שבעקבות דחיית גיל הפרישה בשלוש שנים, פנסיית הזקנה שלו גדלה ב- 27%.

לדוגמא, עובד מדינה בן 30 עם שכר של 7,500 שקלים בחודש וקצב גידול בשכר של 2% בשנה.

כל השאר, בצד של כל השאר נמצא את כל העובדים במגזר הפרטי, אלה שלא זוכים לקביעות ולא יודעים האם ימשיכו לעבוד במקום עבודתם גם לאחר גיל 60. במידה והם ימשיכו במקום העבודה עד לגיל הפרישה החדש הם יזכו בפנסיה גבוהה יותר. אחרת הם יאלצו למשוך קצבה מקרן הפנסיה בגיל מוקדם ולהמתין לקבלת הקצבה מביטוח לאומי עד לגיל הפרישה האמיתי.

הבעיה האמתית בהעלאת גיל הפרישה

כאשר קרנות הפנסיה הפכו להיות קרנות פנסיה צוברות, איבד למעשה גיל הפרישה את המשמעות האמיתית שלו. היום כל אחד יכל לפרוש בכל שלב החל מגיל 60 ולקבל קצבה מקרן הפנסיה. כל אחד יצטרך להסתדר עם הצרה שלו ולחיות מהפנסיה אותה חסך. גיל הפרישה קובע את הגיל הרשמי ממנו ניתן להתחיל לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי. כאשר החיסכון לפנסיה כל כך נמוך יש משמעות למועד קבלת הקצבה מביטוח לאומי.

הסכנה, העלאת גיל הפרישה לגיל 70 תיצור מציאות של ציבור נכבד של עובדים שנפלטו משוק העבודה בגיל 60 ומצד אחד מתקשים לגמור את החודש מפנסיית הזקנה אותה חסכו  ומצד שני הם עדיין לא הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבה מביטוח לאומי.

האם אתם סבורים שהפעם יצליח האוצר לעלות את גיל הפרישה או שארגוני הנשים ובראשם נעמת יטרפדו זאת שוב? ספרו לנו בתגובות.

(הפוסט פורסם במקור ב- 26/2/2014 בדיוק באותה שעה. חלפו שנתיים וכמו שעון המדינה שלפה את התכניות מהארון)