איך תחשבו את גובה ההכנסה החודשית אותה תצטרכו לפרישה?

כולם רוצים לחיות בנוחות בפרישה, להגשים את החלומות שלא הספיקו להגשים במהלך שנות העבודה.

אבל מה שקורה בדרך כלל הוא שאנשים בונים תכניות על סמך קצבת הזקנה מביטוח לאומי ועל הקצבה מהחיסכון הפנסיוני כך יוצא שהכנסה בתקופת הפרישה היא בדרך כלל מה שיש.

אבל ההכנסה בגיל הפרישה לא צריכה להיות "מה שיש", הפרישה צריכה להראות כפי שאתה רוצה שהיא תראה. כדי לעשות את זה אתה צריך להכין תכנית כלכלית לפרישה ולקבוע יעדים עבור ההוצאות בגיל הפרישה. ללא יעדים ברורים לפרישה אתה לא מוציא כסף אתה פשוט מבזבז.

לתכנן את ההוצאות לפרישה זה משהו שקל לדבר עליו אבל הרבה יותר קשה לבצע. למרבית האנשים אין בכלל מחשבה על מה הם הולכים להוציא את הכסף בפרישה, ואין להם בכלל קצה חוט של מחשבה איפה להתחיל בחישוב.

מקור inove manore

איך לחשב את ההכנסה הנדרשת בגיל פרישה?

גישת התקציב

הגישה הראשונה היא גישת התקציב, בגישה הזאת מנסים לבצע הערכה גסה של העלויות של המוצרים והשירותים להם נזדקק. בגישה זו מקבלים הערכה כללית של ההכנסה לה נידרש בפרישה אבל זה בהנחה שאנחנו יודעים איך אנו רוצים לראות את הפרישה שלנו בעתיד.

לא צריך להעריך את עלויות הלחם השחור במכולת, אבל צריך לזהות את התמונה הגדולה. האם אתה מתכנן לטוס לחו"ל? פעם בשנה, פעמיים בשנה? איך הטיולים שלך יראו? סוף שבוע באירופה או קרוז באנטרטיקה?

גישת התקציב תאפשר לך גם לזהות את הדפוסים בהוצאות לאורך השנים, סביר להניח שבגיל 75 תבלה יותר זמן בבית ופחות תטוס לחול.

גישת שיעור התחלופה

מרבית האנשים מתחת לגיל 60 לא יכולים לתאר איך תראה הפרישה שלהם, כמובן שאנחנו רוצים לשמר את רמת החיים אליה התרגלנו ולבלות קצת זמן עם הנכדים אבל עדיין העתיד הזה מעורפל. במקרה הזה אפשר להיעזר בתכנון בשיעור התחלופה.

בדרך כלל שמדברים על שיעור התחלופה, מדברים על היחס בין השכר האחרון לפנסיית הזקנה.  בגישה זו משערים מה יהיו ההוצאות בפרישה על בסיס ההוצאות הקיימות לפני הפרישה.

אין תשובה מוחלטת בגישה זו, עבור כל אחד שיעור התחלופה הנדרש עשוי להיות שונה בגלל שכולנו מוציאים כספים בצורה אחרת.  לפי נתוני ה OECD שיעור התחלופה (על ההכנסות) במדינת ישראל עמד בשנת 2014 על 69% מהשכר שקדם לפרישה.

מקור

אבל לא צריך להתחיל ולדאוג, בגישת שיעור התחלופה אנחנו לא בוחנים את ההכנסה שקדמה ליציאה לפנסיה אלא את ההוצאה. ואנחנו לא צריכים להגיע לשיעור תחלופה של 100%. בתקופת העבודה לצד ההוצאות השוטפות חלק לא קטן מהככנסה הופנה לתשלומי מס ולחיסכון בפרישה. בפרישה, נגדיל את צד ההכנסות עם קצבת הזקנה מביטוח לאומי, נקטין את שיעורי המס וכמובן לא נצטרך עוד לחסוך לפנסיה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2013) שיעור התחלופה (על ההוצאות) של משק בית ממוצע של קשישים בישראל עמד על 75%. אבל הדבר היפה בפרישה הוא שלא צריך להמשיך להוציא כמו בתקופת העבודה. הפסקת העבודה גורמת לירידה בהוצאות על ביגוד וגם ההוצאות על תחבורה. והכי חשוב לא צריך עוד לחסוך לפנסיה…

אך מצד שני, הוצאות הבריאות עולות בצורה משמעותית.

כאשר בוחרים להיערך לפרישה באמצעות גישת שיעור התחלופה יש לבחון שתי נקודות:

• כמה כסף אתם מוציאים בחודש על סעיפי תקציב שלא תצטרכו להוציא בפרישה.
• בהערכה גסה כמה אתם מעוניינים להוציא בפרישה ביחס למה שאתם מוציאים כיום.

ככל שמתקרב מועד הפרישה ומתעסקים בתכנון הפרישה סביר להניח שתמצאו את עצמכם עוברים מהגישה הכללית של שיעור התחלופה לגישת התקציב.

את הפרישה חייבים לתכנן

לא תקבלו כאן מספר סופי, לכל אחד יש את המספר שלו והכל תלוי באיך שתרצו לראות את הפרישה שלכם.

שתי הגישות האלו פשוטות מספיק כדי לתת לכם הערכה לסכום אותו תדרשו להוציא בפנסיה. לא משנה באיזה גישה תבחרו חשוב שתגדירו לעצמכם את היעדים לפרישה. ללא יעדים ברורים אתם לא יכולים לדעת האם יש לכם מספיק כסף כדי להגשים את החלומות.