מי בכלל רוצה להגדיל את ההפקדות לפנסיה?

גם עובדים המרוויחים שכר מינימום  מחוייבים להפקיד לפנסיית חובה. האם החובה לחסוך לפנסיה והגדלת ההפקדות האחרונה במשק אכן תורמת לעובדים אלו?

בחודש יולי האחרון גדלו ההפקדות לפנסיה של השכירים ברבע האחוז ויגדלו ברבע אחוז נוסף בינואר הקרוב. למרות שהגדלת ההפקדות מצד השכירים לוותה בהגדלה בשיעור זהה מצד המעסיקים, לא בטוח שהיא נחוצה לכל השכירים בישראל.

לפי נתוני בנק ישראל למעלה מ- 640 אלף ישראלים מרוויחים שכר מינימום או שכר חודשי הנמוך ממנו, גם עובדים אלו מחוייבים משנת 2008 להפקיד לפנסיה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה. האם החובה לחסוך לפנסיה והגדלת ההפקדות האחרונה במשק אכן תורמת גם להם?

למה חשוב כל כך לחייב את העובדים לחסוך לפנסיה?

מרבית העובדים מעבר לגיל הפרישה אינם עובדים והם נדרשים ליצירת תזרים הכנסות שיחליף עבורם את הכנסת העבודה. במרבית המקרים, הפתרון לכך הוא הסדר פנסיוני המתבסס על חיסכון לאורך שנות העבודה ובתמורה לחיסכון יקבל ההעובד קצבה מגיל הפרישה ועד לתום חייו.

החלק הראשון של המערכת הפנסיונית מורכב מקצבת הזקנה של ביטוח לאומי, החלק השני מתבסס על החובה לחסוך לפנסיה. במקרים מסויימים מעמיד הביטוח לאומי תוספת השלמת הכנסה למקבלי קצבת זקנה שאין להם הכנסות מלבד קצבת הזקנה של ביטוח לאומי.

מראשית שנות ה- 70 נעשו ניסיונות לקדם בחקיקה פנסיית חובה בישראל, לניסיונות אלו היו בתקופות שונות מתנגדים שונים ובהם נציגי האוצר וההסתדרות. חובת הפנסיה היא פתרון פטרנליסטי שלא משאיר את אפשרות החיסכון לשוק ולשיקול דעתם של העובדים והמעבידים, אלא מכריח אותם להפריש סכום מינימלי מהכנסתם לקרן פנסיה.

יתכן שקיים צורך בחובה שכזו במיוחד לאור מחקרים המראים כי עובדים אינם מעריכים כראוי את הצרכים העתידים שלהם בגיל פרישה ולכן אינם חוסכים מספיק לפנסיה. טיעון דומה הוא כי עובדים בגיל צעיר הם פסיביים ביחס לחיסכון הפנסיוני שלהם. פסיביות זו נובעת, על פי הטענה, הן משיקולים התנהגותיים והן מכיוון שהסדרי חיסכון פנסיוניים הם מוצרים מורכבים ש"עלות העיסקה" להצטרפות אליהם ולמימושם לאורך חיי העבודה גבוהה.

כתוצאה מכך, עובדים מגלים רק בשלב מאוחר יחסית של חייהם כי חסכו מעט מדי, אך באותו שלב תיקון הטעות הוא כבר קשה, שכן צבירת חיסכון מספיק החל מאותו שלב  מחייבת הפקדת סכומים גבוהים לפנסיה שמשמעותם פגיעה ניכרת ברמת החיים השוטפת בהווה.

על בסיס טיעונים אלה, התערבות ממשלתית שתחייב את העובדים לחסוך לפנסיה, תבטיח שיעמדו לרשותם מקורות מספקים לצרכיהם לאחר הפרישה, ובכך תשתפר רווחתם היא הכרחית.

האם פנסיית חובה טובה לכל אחד?

קצבת הזקנה הבסיסית היום מביטוח לאומי עומדת על 1,531 שקלים בחודש, אין ספק שלאור התארכות תוחלת החיים והסכומים המגוכחים שמעמידה המדינה לרשות הפורשים ישנה חשיבות רבה לחיסכון לגיל פרישה. אך האם חיסכון זה תורם גם לעובדים המרוויחים את שכר המינימום?

חיסכון לפרישה על חשבון צריכה נוכחית

מחקרים שבחנו את פנסיית החובה מצאו כי ההסדר פוגע בחלק ניכר מהעובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני הפעלתו. זאת משום שההסדר מפחית את שכרם בשנים שבהן הוצאותיהם גבוהות והכנסתם (מותאמת לגודל משק הבית) נמוכה, ומאידך גיסא הוא מוסיף להם הכנסות מפנסיה בגיל שבו הכנסתם גבוהה יחסית מלכתחילה.

שכר המינימום היום עומד על 4,825 שקלים בחודש. משכר זה יש לנכות לעובד את הניכויים הבאים:

שכר הנטו של העובד יסתכם ב- 4,378 שקלים, כאשר ההוצאה הגדולה ביותר לעובד היא ההפקדה לפנסיה.

לעומת זאת בגיל הפרישה יקבל העובד קצבת זקנה מביטוח לאומי בסך 2,296 שקלים (כולל תוספת ותק) ופנסיה חודשית. בהנחה שהעובד חסך מגיל 30 ועד גיל פרישה משכר מינימום, קצבת הפנסיה שלו תעמוד על 4,118 שקלים ושיעור התחלופה שלו יהיה 150% משכרו

החיסכון לפנסיה מגיע על חשבון תשלומים אחרים שיכל העובד לקבל מהמדינה

הביטוח הלאומי משלם תוספת השלמת הכנסה למקבלי קצבת זקנה שאין להם הכנסות מלבד קצבת הזקנה. ועדת עבודה ורווחה אישרה השבוע מתווה להעלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים ואת תוספת הותק לקצבת זקנה.

במידה ויש לעובד או לבן זוגו הכנסה נוספת מפנסיה, אך סכומה (ברוטו לחודש) אינו עולה (או עולה רק במעט) על  1,230 ש"ח (החל ב- 01.01.2016) ליחיד או  1,940 ש"ח (החל ב- 01.01.2016) לזוג. הוא יאבד את הזכאות להשלמת הכנסה.

מלבד הפגיעה בצריכה הנוכחית, המשך ההפקדות לפנסיה יפגעו בזכאות של העובד בעתיד לקבל תשלומי הבטחת הכנסה. כלומר אותו עובד יכל היה להגיע לאותה קצבת זקנה גם מבלי לפגוע כיום בהכנסה הפנויה שלו.

הפקדת המעסיק לפנסיה באה על חשבון גידולי שכר עתידים של העובד

אחד היתרונות של החיסכון הפנסיוני הוא הפקדת המעסיק לפנסיה לצד הפקדת העובד, אמנם העובד מפקיד 5.75% משכרו אך המעסיק מוסיף לו לחיסכון הפנסיוני עוד 6.25%. אך מתברר שדוקא בקרב העובדים החלשים, אלה שלא הפקידו בעבר לפנסיה, הפקדות המעסיק הגיעו בסופו של דבר משכרו העתידי של העובד.

מחקר של בנק ישראל בחן את השפעת הגדלת אחוזי ההפקדה בפנסיית החובה לאורך השנים על הגידול בשכר של העובדים. הממצאים מלמדים כי פנסיית החובה התבטאה בכך שקצב הגידול בשכר העובדים שהיוו את קבוצת היעד של ההסדר – העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפניו – האט בשיעור של כ-4% עד 4.5%; שיעור ההאטה דומה לתוספת ההפרשה של המעסיקים לפנסיה 4.16% בשנת 2012. כלומר הנטל של תוספת ההפרשה לפנסיה – הן הפרשות העובד והן הפרשות המעסיק – התבטא בירידה בקצב הגידול של הכנסתם הפנויה של העובדים.

עוד כדאי להעיר כי כאשר משווים את שיעור העברת הנטל מהמעסיקים לעובדים לממצאים העולים ממחקרים על השפעתם של מסים ותשלומי חובה על השכר לעובד, מתברר שהוא גבוה במידת מה מהטווח שנמצא בספרות – בין 50% ל-80%. פירוש הדבר שהעובדים שלא הפרישו לפנסיה ב-2007, אך המשיכו לעבוד עד 2014, ספגו בעקבות ההסדר הפחתה של כ-11% בהכנסתם הפנויה, ונראה כי הדבר תקף גם לגבי עובדים בעלי תכונות דומות שהצטרפו לשוק העבודה אחרי 2007. (מקור בנק ישראל)

מבט צופה עתיד : צמצום קצבאות הזקנה

בדוח שפרסם בעבר ביטוח לאומי הוא מתריע על כך שהתשלומים לציבור צפויים לגדול, בקצב מהיר יותר מהתקבולים כך שבשנת 2024 קרן הרזרבה האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי תקטן, עד שבשנת 2042 היא תתאפס והביטוח הלאומי ימצא במצב גרעוני, המשמעות היא שהביטוח הלאומי יוכל לשלם רק אחוז מסוים של הקצבאות לציבור.

הבעיה העיקרית באיזון המוסדות לביטוח לאומי היא הגידול המהיר של האוכלוסייה המבוגרת ביחס לאוכלוסייה הצעירה. מגמה זו ידועה זה זמן רב והמצב ברוב המדינות המערביות קיצוני יותר מאשר במדינת ישראל . בחלק מהמדינות כבר החלו לטפל בבעיה לפני שנים רבות ודאגו שבמקביל למחויבויות המוסד יהיה קיים בטחון שהתוכנית העדכנית תוכל לעמוד בתשלומים הנדרשים. בעשור האחרון, גם במדינת ישראל היו כמה צעדים לטפל בבעיה,  כמו הצמדת הקצבאות למדד במקום לשכר ודחיית גיל הפרישה.

הצעה דרמטית בכנסת: לבטל קצבאות לבעלי הכנסות גבוהות – "יש להם מספיק כסף" (מקור)

לצד הקפאת קצבאות הזקנה עולות מפעם לפעם הצעות לצמצום (או ביטול) קצבאות הזקנה. כפי שראינו, בפרישה דוקא מצבם של העשירונים התחתונים מתחזק וההכנסה שלהם בפרישה עולה על ההכנסה שלהם במהלך תקופת העבודה.

יתכן ובעתיד לאור מצבו האקטוארי של ביטוח לאומי תעלה ההצעה לצמצם את קצבאות הזקנה דוקא של אוכלוסיות אלו.

בשורה התחתונה

בין רבע לשליש מהעובדים בישראל מאופיינים ברמת שכר התחלתית נמוכה, בתוואי שכר העולה במתינות לאורך שנות העבודה, ובכך שבני זוגם אינם עובדים במשך רוב חייהם. ניתוח השיקולים של עובדים אלה האם לחסוך לפנסיה העלה כי:

• חיסכון פנסיוני יגרום להם להפסד כספי – בגין קיזוז קצבת הפנסיה שלהם מהגמלה להשלמת ההכנסה לה הם זכאים.
• החיסכון הפנסיוני יפגע בהחלקת ההכנסה שלהם על פני החיים, בעיקר משום שקצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי הן ברמה דומה לשכר הנטו שלהם לפני הפרישה, בעוד שחלק ניכר מתקופת החיסכון יהיה בשנים בהן ההכנסה לנפש סטנדרטית של משפחותיהם נמוכה בהרבה מאשר בתקופת הפרישה.
• הגידול בהפקדות המעסיק לחיסכון הפנסיוני פוגע בגידול עתידי בשכר העבודה של עובדים אלו.
• בעתיד קצבאות הזקנה של העובדים עשויות להיפגע מהגרעון הצפוי בביטוח לאומי.

מקורות

1. השנה הראשונה להפעלת הסדר פנסיית החובה-עדי ברנדר, בנק ישראל
2. פנסיית החובה בישראל – המוטיבציה, הבעיות הקיימות בה וכיוונים לפתרון. אביה ספיבק
3. החלת החובה להפריש כספים לפנסיה והשפעתה על השכר – מקור בנק ישראל