דף הבית / צרכנות / האם כדאי להתרחק מפוליסות החיסכון?

האם כדאי להתרחק מפוליסות החיסכון?

יקרות מידי? ניהול ושקיפות בעייתים? האם כדאי להתרחק מפוליסות החיסכון של חברות הביטוח ובתי ההשקעות או שמדובר במכשיר השקעה מצויין?

מאז שפרסמתי את הפוסט, מה זה פוליסת חיסכון, קיבלתי הרבה שאלות מגולשים לגבי המוצר. חלק מהשאלות התייחסו לכתבה שהתפרסמה בעבר בבלוג של הסולידית, פוליסות חיסכון 4 סיבות להתרחק.

באותו הקשר, התפרסמה השבוע בכלכליסט כתבה של רחלי בינדמן כתה שסקרה אף היא את פוליסות החיסכון והמליצה להימנע מהן (לקריאה).

מגדלור

בתמונה מגדלור ברישיון שימוש CC צולם על ידי Dennis Jarvis

בפוסט השבוע נבחן את התנגדויות שעלו כלפי פוליסות החיסכון ונראה האם עדיין מדובר במכשיר השקעה טוב כל כך.

מה אומרים המתנגדים?

  • דמי ניהול גבוהים
  • ניהול אקטיבי
  • שקיפות בעייתית

דמי ניהול גבוהים

בפוסט הקודם (לקריאה) עשינו השוואה בין פוליסת חיסכון לבין קרן נאמנות מניתית, ראינו שדמי הניהול בקרנות המניתיות עשויים להגיע עד לכמעט 4% בשנה לעומת דמי הניהול המקובלים בפוליסות החיסכון שעומדים על 1.2% בשנה.

בכלכליסט בחרו לעשות את השוואה מול קרנות הנאמנות המשקיעות באגרות חוב, שם דמי הניהול נמוכים יותר מאשר בפוליסות החיסכון.

המסקנה : פוליסת חיסכון היא מכשיר השקעה המתאים לרמת סיכון ממוצעת ומעלה, כאשר רמת הסיכון גבוהה ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר על הכסף ודמי הניהול פוגעים פחות בתשואה. חוסכים שמחפשים אפיקי השקעה סולידים במיוחד כדאי שיבחנו מוצרי השקעה אחרים.

יתרון חשוב שקיים בפוליסת החיסכון הוא האפשרות למעבר בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס רווחי הון. כך שגם חוסך שהשקיע כל השנים במסלולים ברמת סיכון גבוהה מעוניין לעבור למספר חודשים למסלול סולידי הוא לא צריך לשלם מס רווחי הון ועמלות קנייה ומכירה על המעבר.

ניהול אקטיבי

כותבת הסולידית בפוסט שלה (לקריאה), "רוב פוליסות החיסכון מנוהלות באופן אקטיבי, כלומר, מנהל ההשקעות בוחר באופן סלקטיבי ניירות ערך שלהערכתו עשויים להשיג ביצועים גבוהים יותר ממדד הייחוס (בנצ'מרק)."

לטענתה של הסולידית לא קיים יתרון בניהול אקטיבי מצד מנהלי ההשקעות והחוסכים צריכים להעדיף ניהול הצמוד למדדי השקעה.

פוליסת החיסכון היא מוצר חדש יחסית, כל חברת ביטוח מנהלת כתשעה מסלולי השקעה, יתכן והתחרות בתחום תוביל לפתיחת מסלולים חדשים בהם מסלולים צמודי מדדים.

חשוב לזכור, כי גם בתעשיית קרנות הנאמנות מרבית הכספים מושקעים בקרנות בניהול אקטיבי ולא בקרנות הצמודות למדדים השונים. כלומר הביקורת של הסולידית הייתה זהה במקרה הזה גם כלפי קרן הנאמנות.

שקיפות בעייתית

בניגוד לקרנות הנאמנות המפרסמות תשקיף, המתפרסם בעיתונות היומית, מתנהלות פוליסות החיסכון לפי מדיניות ההשקעה של החברה. כותבת הסולידית "קשה מאוד לדעת בכל רגע נתון אילו ניירות ערך רכש מנהל ההשקעה בכספכם היקר. רוב החברות לא מפרסמות זאת, ואלה שכן מצטטות רק את האחזקות העיקריות על בסיס חודשי. הערפל הרגולטורי סביב מדיניות הדיווח של הפוליסות הוא בעיני נקודה מהותית לרעתן."

אך גם התשקיף של קרנות הנאמנות לא נותן מענה מספק לנושא השקיפות, הנה רק בחודש האחרון 33 קרנות נאמנות החליטו לשנות את שמם או את מדיניות ההשקעה שלהן. האם קראתם על כך בעיתון? (פאונדר)

חשוב לזכור כי פוליסות החיסכון הן מוצר המפוקח על ידי הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ובמרבית המקרים מסלולי ההשקעה של פוליסות החיסכון הם אותם מסלולי השקעה של פוליסות הביטוח שהופקו לאחר שנת 2004.
גם כאן עומד הוותק של פוליסות החיסכון עומד לרעתן, בעוד שלקרנות הנאמנות יש אתר יעודי כמו פאונדר ואפשר לעקוב אחר ביצועיהם באתרי הכלכלה השונים אחרי תשואות פוליסות החיסכון אפשר לעקוב רק במחשבונים ייעודים באתרי חברות הביטוח (אפשר למצוא כאן) אם תרצו להשוות בין החברות השונות תאלצו להסתפק באתר הביטוח.נט.

מה חשוב לזכור?

  1. פוליסת חיסכון היא מוצר השקעה נוסף לצד מוצרי ההשקעה הקיימים בשוק : קרנות נאמנות, תעודות סל, חסכונות בבנק וכד' תמיד יש לבחון את כדאיות ההשקעה ביחס למוצרים האחרים.
  2. פוליסת החיסכון היא כיום המוצר היחידי שמאפשר לחוסך לדחות את תשלום מס רווחי ההון למועד הפדיון.

 

האם כדאי להתרחק מפוליסות החיסכון? by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כסמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי פנסיה וגמל, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה

8 comments

  1. חוץ מהתמונה הלא קשורה 🙂 זה באמת יופי של טור. חשוב שיותר ויותר אנשים יכירו ויבינו את המוצר הזה

  2. נדב איני מבין את התועלת בדחית תשלום מס רווחי הון
    בסוף תקבל בדיוק את אותו הסכום לדעתי אין לי פנאי להכין אקסל להדגצת העניין

    יש תועלת משמעותית בפוליסות אלו זאת האפשרות למכירה תיאורטית
    וקבלת זעכוי במס הכנסה עד סכום מסויים

    נדב אם תוכל להרחיב בנקודה זאת יהיה נחמד מאוד מצדך

    • בהנחה שאתה באמת בכל פעם מוכר את קרן הנאמנות וקונה אחת אחרת באותו הסכום ולא משלם עמלות קניה ומכירה אין משמעות לדחיית מס רווחי ההון לסוף תקופה.

      אבל אנחנו יודעים שבמציאות זה לא כך. תמיד משאירים חלק מהרווח בעו"ש כדי לסגור את הפינה ובדרך כלל משלמים עמלות קנייה ומכירה בדרך ואז מגיעים לתום תקופת החיסכון עם פחות כסף ממה שתכננו.

  3. בנוסף למה שכתבת
    עשיתי אקסל ואכן תשלום מס בסוף מניב תשואה יותר גבוהה מאשר תשלום מס בתחנות הביניים
    וזה נותן עדיפות מסויימת לפוליסות חיסכון של חלקי אחוז לפוליסות חיסכון
    אני מוכן לצרף את האקסל איני יודע כיצד
    תוספת הרווח נובעת מכך שבמקום לשלם את המס הכסף ממשיך לעבוד בשבילך
    במקום לשלם את המס המס עובד בשבילך ומזה תקבל 75%

  4. הבעיה העיקרית עם המוצר היא שיש מידה מסוימת של הטעיה צרכנית בכל הנוגע לאופן שבו הוא משווק. פוליסות החיסכון הן ביסודו של דבר קרנות נאמנות אקטיביות, לא שקופות ולא זולות, העטופות באצטלות של "חיסכון" כדי לפתות את הצרכן הפיננסי הנבער.

    באשר לפטור ממס רווח הון במעבר מסלול — למה שמשקיע לטווח ארוך בכלל יטרח לעבור ממסלול למסלול? בעיני זה ניסיון פסול לתזמן את השוק — דבר שלאורך זמן בני תמותה אינם מסוגלים לבצע ביעילות.

    למותר לציין כי אני סבורה שגם קרנות נאמנות אקטיביות הן מוצרים גרועים ויקרים – אך כאן אין לפחות נסיון להסוות את מה שהן באמת.

    לעומת זאת, בקרנות מחקות / פסיביות אני יודעת שמנהל הקרן מוכרח להיצמד למדד, ולא למדיניות השקעה אמורפית שנותנת לו יד חופשית. בנוסף, הוא גובה משמעותית פחות כסף, מה שמאפשר לי להיצמד ככל האפשר לתשואת השוק. אני סבורה שמוצרים עוקבי מדד מתאימים יותר לציבור הרחב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
%d בלוגרים אהבו את זה: