אריכות ימים – ברכה או קללה?

תוחלת החיים בישראל עומדת היום על 84.2 לנשים ו – 80.7 לגברים והיא בין הגבוהות בעולם. כאשר פורשים היוצאים לפנסיה בימים אלו צפויים לחיות אפילו יותר. האם בשורות אלו הן ברכה או קללה עבור הפורשים בישראל?

נדמה שמדובר בשאלה פילוסופית, הרי רובנו מעדיפים לחיות חיים ארוכים באיכות חיים טובה.

רק שיתכן שקיימת סתירה בין שני המושגים שהזכרתי "חיים ארוכים" ו-"איכות חיים טובה".

חלק ניכר מהסתירה יכול לנבוע ממצבנו הכלכלי, במידה והמצב הכלכלי שלנו טוב (כל אחד יכול להגדיר זאת לעצמו), כנראה שגם איכות החיים שלנו תהיה טובה יותר.

קיים חלק שהשליטה שלנו בו היא חלקית וזה מצב הבריאות. המצב הבריאותי מושפע ממספר גורמים בהם גנטיקה, תזונה, זיהום אויר וסביבה, פעילות גופנית ועוד, אולם במחקרים שונים, בהם זה של בנק ישראל, הוכח שמצב כלכלי יכול להשפיע לטובה על מצב הבריאות שלנו, הן כמניעה לפני הדרדרות בריאותית כמו גישה לרפואה טובה יותר, מגורים בסביבה "בריאה יותר", ועוד והן כשיש בעיות בריאות שכן היכולת הכלכלית משפיעה מאוד על בחירת הרופאים, תרופות, בתי חולים ועוד.

מלבד המצב הבריאותי גם החיים השוטפים מושפעים מהיכולת הכלכלית הן מבחינת הלחץ הנפשי שקיים כשאין מספיק יכולת לממש מאוויים שונים והן על החיים השוטפים ממש כמו מזון, תחבורה, עזרה בבית, חיי חברה ועוד.

ידוע שתוחלת החיים הולכת ועולה במאה השנים האחרונות בקצב שלא היה כמוהו בהיסטוריה האנושית, תוחלת החיים משפיעה מאוד על הזמן בו נחיה מחסכונות לאחר שנות העבודה, כך שלאורך החיים יש השפעה משמעותית מאוד על היכולת שלנו לממן תקופה כזו.

לשם ההבהרה אביא דוגמא להשפעה של הגידול בתוחלת החיים על הצורך בהגדלת החסכונות שלנו.

במידה ואנו זקוקים ל-10,000 ש"ח בחודש, תהיה ההוצאה השנתית כ-120,000 ש"ח, במידה ותוחלת החיים תעלה ב-10 שנים מדובר בכ-1,200,000 ש"ח נוספים (זו לא דוגמא מדויקת כיון שאינה מהוונת – אלא להמחשה בלבד), סכום גבוה מאוד לכל הדעות.

אז מה צריך לעשות כדי להיות בצד של ה"ברכה" ולא של ה"קללה"?

1.      כמובן שהשלב הראשון הוא לחסוך לפרישה כבר מגיל צעיר ככל שניתן ולא למשוך כספים פנסיוניים הן כספי פיצויים ואף לא קרנות השתלמות.

2.      שלב חשוב מאוד הוא לתכנן קדימה את הפרישה ברמת תא משפחתי (בדרך כלל זוג אך לא תמיד) לפחות 5-12 שנים לפני הפרישה.

3.      להתכונן כלכלית גם למקרים בלתי צפויים כמו בעיות בריאות שונות או מקרה סיעוד. ניתן להתכונן באמצעות קרן מיוחדת או ביטוח בריאות פרטי או ביטוח סיעוד. ביטוחים כאלה מומלץ לרכוש הרבה לפני גיל הפרישה עצמו שכן הם יקרים מאוד בגיל זה.

4.      בעת הפרישה יש תכנן היטב את ההוצאות וההכנסות השוטפות ברמת התא המשפחתי ולוודא שרובן מכוסה בתכניות קצבה לכל החיים, כמו כן לבדוק את התכניות הפנסיוניות על מנת לוודא שהפרישה תהיה האפקטיבית ביותר, לדוגמא: מועד משיכת הקצבה מהתכנית, מאיזה תכנית קיימת הכדאיות הגבוהה ביותר למשיכה כקצבה, האם כדאי להעביר את היתרה לתכנית אחרת שתאפשר קצבה גבוהה יותר ועוד.

5.      את ההשלמה להוצאות השוטפות במידה ולא כולן מכוסות בתכניות קצבה לתכנן בעזרת מכשירים פיננסיים שונים כמו אנונה או הכנסות כמו שכר דירה.

6.      לוודא שיש מקורות גם להוצאות שאינן שוטפות כמו נסיעות לחו"ל, החלפת רכב, עזרה לילדים וכו'.

7.      לתכנן היטב את נושא המס בעת הפרישה שכן יש לו השפעה על ההכנסות השוטפות.

8.      למצות את כל ההטבות שמגיעות למי שהגיע לגיל הפרישה כמו הנחות בארנונה, בזק, תחבורה ועוד וגם אפשרויות ליהנות מהטבות מס על רווחי הון.

9.      להשקיע כספים פנויים באופן נבון וברמת הסיכון הנכונה (תיקון 190 הוא אלטרנטיבת השקעה העומדת לרשות הפורשים).

מאחל לכולנו שנהנה מתקופת הפרישה.