חצי הכוס הריקה, האם יש סיכוי שתהייה לכם פנסיה?

הרבה זמן אני רוצה להתייחס לסרטון של שאול אמסטרדמסקי שרץ ברשת, למה אין שום סיכוי שתהייה לכם פנסיה. לצערי הדיונים באוצר האם לשנות את הריבית התחשיבית, ובעיקר אופן ההתנהלות באוצר, הפכו את הסרטון לרלוונטי יותר מתמיד. בפוסט הבא אני רוצה להתייחס לנקודות שמעלה אמסטרדמסקי. הפוסט ארוך יחסית, אבל אם יש 40 אלף אנשים שראו את הסרטון של אמסטרדמסקי מהתחלה ועד הסוף אני מניח שימצאו כמה שיקראו את הפוסט הזה. גם הפעם מי שממהר יכל לגלול עד למטה ולקרוא את המסקנות.

מי שחושב שהסרטון, למה אין שום סיכוי שתהייה לכם פנסיה, מדכא או פסימי מידי אז אני לא מתכנן להעניק לו הנחות. נשים את הפופוליזם בדמות טייקונים ודמי ניהול בצד ונדבר נטו על כך שלא הולכת להיות לכם פנסיה.

הנחה ראשונה : שתעבדו בלי הפסקה 40 שנה

כאשר יושבים עם משווק פנסיוני (או אם סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני) הוא מבצע עבורכם תחזית, סימולציה. במידה ותמשיכו לעבוד  כך וכל שנים, מה תהייה פנסיית הזקנה שלכם. כמובן שהסימולציה לוקחת בחשבון אינספור הנחות אבל תרשו לי לחדש לכם, זה לא מעניין אף אחד. לא את סוכן הביטוח, לא את קרן הפנסיה ולא את המדינה. את מי זה צריך לעניין? אותך. הפנסיה היום מחושבת לפי החיסכון הצבור בתכנית. תצבור יותר תקבל יותר, תצבור פחות תקבל פחות. אין נוסחת קסמים. לא משנה כמה שנים תעבוד, עשרים, שלושים או ארבעים שנים, כמה שתצבור ככה תקבל. מה הפתרון? לחסוך יותר כל עוד יכולים. היום אתה עובד והשכר שלך גבוה? תפקיד מעבר לתקרה כי יכל להיות שמחר לא יהיה לך כסף להפקיד. (לקריאה נוספת – המסע אל פנסיית הזקנה)

הנחה שנייה : שלא תמשכו את כספי הפיצויים שלכם גם כשתפוטרו

בפסקה הקודמת דיברנו על כך שהפנסיה מורכבת מחיסכון, חלק עיקרי מהחיסכון הוא כספי הפיצויים. משיכה של כספי הפיצויים תקטין לפי שאול את הפנסיה החודשית בשליש עד חצי. אז תרשו לי לחדש לכם משיכה של כספי הפיצויים תקטין לכם את הפנסיה החודשית הרבה יותר. אתם תקבלו כמעט חמישים אחוזים פחות אם תמשכו את כספי הפיצויים שלכם בסיום העבודה.

ניקח לדוגמא עובד בחברת הי טק, שם נוהגים להפקיד את מלא הפיצויים לתכנית החיסכון הפנסיוני. אותו עובד התחיל לעבוד בגיל 27 עם שכר של 10,000 שקלים (סביר בהחלט).

מה המסקנה, אסור למשוך כספי פיצויים בסיום עבודה. אפשר לקחת הלוואה מהקרן, אפשר לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, במצב הגרוע ביותר למשוך רק חלק מכספי הפיצויים אבל חשוב לזכור משיכה של כספי הפיצויים פוגעת לכם בפנסיה.

 הנחה שלישית : שהמעסיק שלכם יפריש לפנסיה על בסיס כל השכר שלכם, ולא רק על חלק ממנו

המעסיק חייב להפקיד לפנסיה עד השכר הממוצע במשק. ועדיין גם אנשים שמשתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק מגלים שישנם סעיפים רבים שהם לא סעיפים פנסיונים לדוגמא: עמלות, שעות נוספות וכד'.

הפתרון הטוב ביותר כמובן היה שהמעסיק יפקיד עבורנו לפנסיה עבור אותם חלקים, אך במידה והמעסיק לא מפקיד נצטרך לחזור להנחה ראשונה ולהפקיד בעצמנו. אחרת הפנסיה שלנו תהייה נמוכה בצורה משמעותית לעומת השכר האחרון.

הנחה רביעית : שתוחלת החיים תפסיק לעלות

הגרף מתאר את הגידול בתוחלת החיים בישראל ביחס לנתונים (הטובים) של מדינות ה OECD, כפי שכולנו יודעים תוחלת החיים של הגברים והנשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. ולכן השיטה היחידה להתמודד עם הבעיה היא להבין שנצטרך לחסוך יותר (הרבה יותר) כדי לממן את החיים שלנו בפנסיה. למעשה אישה שיוצאת לפנסיה, צפויה לחיות שנה בפרישה על פני כל שנתיים אותם בילתה בעבודה.

הנחה חמישית : שהאנשים שמנהלים לכם את הכסף יגדילו אותו ב- 4% בשנה

כדי להסביר את ההנחה הנל נחלק את תקופת החיסכון לשניים. התקופה עד ליציאה לפנסיה והתקופה שלאחריה. עד ליציאה לפנסיה המטרה שלנו כחוסכים היא להשיג את התשואה הגבוהה ביותר על הכסף שלנו כדי להפוך את השקל האחד שחסכנו לארבעה שקלים. בשנים האחרונות התשואה בשוק ההון היא נמוכה והפתרון להגדלת התשואה היא הגדלת הסיכון בחיסכון הפנסיוני, ככל שאנו צעירים יותר אנחנו יכולים להגדיל את רמת הסיכון בתיק מתוך מחשבה שגם אם יגיעו שנים כמו 2008 או 2011 עדיין יישארו מספיק שנים טובות כדי לתקן את הירידות. האפשרויות שעומדים בפני החוסכים שמעוניינים להגדיל את רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני הם מגוונות החל במסלולי השקעה ייעודים במניות שקיימים במרבית קרנות הפנסיה ועד הפתרון של מנורה מבטחים, מסלולי השקעה שבהם רמת הסיכון בתיק החיסכון מותאמת לגילו של החוסך.

ואכן למרות התשואה הנמוכה בשוק ההון ולמרות התספורות של הטייקונים התשואה אותה משיגות קרנות הפנסיה עולה על 4% בשנה. (מקור הנתונים דוח הממונה לשוק ההון לשנת 2011 פורסם בשנת 2012)

לאחר היציאה לפנסיה הבעיה מורכבת יותר. הקצבה החודשית שאנו מקבלים מחושבת לפי ההנחה שגופים הפנסיונים ישיגו תשואה של 4% במידה והם לא ישיגו את התשואה הנל הקצבאות שלנו יקוצצו. אך בעוד שכחוסכים צעירים היינו מוכנים לקחת סיכון על  תיק החיסכון הפנסיוני שלנו במחיר תשואה גבוהה יותר כפנסיונרים אנו רוצים לשמר את המצב הקיים.

הנחה שישית : שדמי הניהול לא יהיו גבוהים מידי

כולנו אוהבים לבוא בטענות לדמי הניהול שאנחנו משלמים, הם גבוהים מידי. הם חותכים לנו בחיסכון, מרוויחים על גבינו. אבל כמה באמת אנחנו משלמים? המספרים שאמסטרדמסקי זורק מדברים על בין רבע לשליש מהחיסכון הפנסיוני שהולך לטובת דמי הניהול, באמת לא נעים. אבל אם ניקח את הדוגמא הקודמת שלנו של השכיר שמרוויח 10,000 שקלים בחודש. נגלה שבדמי ניהול מלאים הוא יאבד 10% מהחיסכון לטובת דמי ניהול ובדמי ניהול ממוצעים הוא יאבד רק 6% מהחיסכון. לא נעים, אנחנו לא אוהבים לשלם, אבל גם לא נורא. רוצים לחסוך עוד יש אפשרויות נוספות פה ופה.

הנחה שביעית : שהשכר שלכם יעלה ב 1.1% בשנה בממוצע

אני מחזיר אתכם שוב להנחה הראשונה, אנחנו לא מניחים כלום. במידה ויש כסף היום חוסכים כי אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. יתכן שמחר השכר שלנו לא יעלה ואפילו אולי ירד.

הנחה שמינית : שהאוצר לא יעשה יותר מידי רפורמות בפנסיה

ההנחה החשובה מכולם כי היא למעשה עשויה לבטל את כל מה שעשינו עד עכשיו. רק בשנה האחרונה יצאו שלוש רפורמות משמעותיות ממשרד האוצר ודיברו על אחת נוספת. ביטול המקדמים המובטחים בביטוחי המנהלים, עדכון המקדמים בקרנות הפנסיה, שינוי הריבית התחשיבית לפורשים ושינוי רפורמת המס בחיסכון הפנסיוני. הבעיה המרכזית של כל הרפורמות שהן מקטינות את הודאות בשוק החיסכון הפנסיוני. בחיסכון לטווח כל כך ארוך מה שכן היינו רוצים למצוא זאת ודאות, ודאות שיכולה לעזור לנו לדעת לחשב היום כמה כסף יהיה לנו בפנסיה.

הנחה תשיעית : שהטייקונים לא יעשו יותר מידי תספורות

כמו דמי ניהול גם טייקונים זאת מילה שחוזרת על עצמה בהקשר של פנסיה. בכמה התספורות של הטייקונים באמת פוגעות בנו? לעולם לא נדע אבל זה לא ימנע מאיתנו מלקטר. למעשה בעולם שבו רמת התשואה יורדת ורמת הסיכון עולה תמיד יהיו טייקונים שנלווה להם כספים, רובם יחזירו חלקם הקטן לא (זה לא נעים) אבל זה חלק מהסיכון (שמגולם בתשואה) שהקרן לוקחת. (קריאה נוספת)

הנחה עשירית : שאחרי 40 שנות חיסכון תדעו איפה הכסף

החלפתם מקום עבודה? פתחתם קרן חדשה? תזכרו לאחד את הכספים בכל המקרים זה עוזר לכם. מקטין לכם דמי ניהול, מקטין עלויות כיסוי ביטוחי ואפילו שומר לכם על הזכויות. לעזרתכם הקים גם האוצר מנוע לאיתור כספים אבודים, כאלה שחסכתם בעבר ושכחתם מהם או אולי כאלה שהורים שלכם חסכו עבורכם.

מה עושים עכשיו?

בניגוד לשאול, שסבור שהפתרון לבעיה צריך להיות ממשלתי ולנבוע מלחץ קולקטיבי אני מציע לא להמתין לממשלה שתעשה צעדים שיתמכו בפנסיה שלנו אלה ישר לאמץ את הצעד הראשון ולהתעורר.

עלינו להבין שבכל הצעדים אותם מובילה הממשלה בשנים האחרונות היא מעבירה את האחריות לגורל הפנסיה הצוברת לידי הציבור. הממשלה מבחינתה פועלת להקטנת המעורבות בשוק החיסכון הפנסיוני, מצמצמת את אגרות החוב המיועדות, מעודדת את הגדלת החיסכון ומאותתת לצבור ברפורמות שהיא מובילה שאת הבעיות בפנסיה עליו לפתור בעצמו.

מה ניתן לעשות?

הפעם אין שיר, היה מספיק ארוך גם ככה.

תמונה ברישיון CC מכאן

About the author

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני במנורה מבטחים פנסיה. משמש כמנהל מוצר הפנסיה במנורה מבטחים פנסיה והעורך הראשי של אתר פנסיוני.