איך נממן את המחיה עד גיל 67, הפער בעתיד יכל להגיע ל – 3.9 מליון ש"ח

בגיל 60 אפשר כבר לקבל קצבה מהחיסכון הפנסיוני. האינסטינקט של רוב הפורשים הוא להמתין עם הקצבה עד לגיל פרישה. חישוב על פני 27 שנה מראה תמונה קצת שונה. החלופה הטובה ביותר מראה שדווקא שילוב בין קצבה לתיק השקעות יניב את ההון הגבוה ביותר בסוף הדרך.

רן חוגג החודש 60, הוא לא עובד כבר כמה שנים. עד עכשיו הוא חי מתיק ההשקעות שלו. יום הולדת 60 היה הטריגר עבורו לבוא ולבחון האם כדאי להמיר את ההכנסה מתיק ההשקעות בקצבה חודשית מהחיסכון הפנסיוני. אצל רוב הלקוחות התשובה האינטואיטיבית היא כן, הכסף כבר שם והם זכאים לו, הרי תיק ההשקעות הוא כסף אמיתי שניתן לנצל בדרכים שונות והקצבה היא כסף על הנייר שניתן להמיר לקצבה או להוריש. מנגד פורשים אחרים חושבים על מקדם ההמרה שהולך ופוחת עם השנים.

זהו למעשה המשך של מאמר קודם שכתבתי על הדילמה של פרישה מוקדמת, הפעם עם תיק מלא, חמש חלופות אמיתיות, בהתאם לנתונים האישי של רן (שם בדוי).

מה האפשרויות שעומדות בפני רן?

לרן יש כ-6 מיליון ש"ח בתיק השקעות, מתוכם 4 מיליון ש"ח פטורים ממס שנמצאים במוצרים פנסיונים כמו קופות גמל או קרנות השתלמות. ההוצאה החודשית הנדרשת שלו היא כ-17,000 ש"ח נטו. והוא יכל לממן אותה במספר דרכים:

1. קצבה מלאה כבר עכשיו – 17,000 ש"ח ברוטו מגיל 60. הפיכת החיסכון הפנסיוני שלו בקרן הפנסיה וביטוח המנהלים פיצויים ותגמולים לקצבה חודשית.
2. קצבה רק מהפיצויים – קצבה של 8,000 ש"ח בלבד מכספי הפיצויים, השלמת שאר הצריכה מהחיסכון הפנוי, והשארת 1.9 מיליון ש"ח תגמולים כהון להורשה פטורה ממס.
3. מסלול ביניים – קצבה של 8,000 ש"ח עד גיל 67, ואז המרה של היתרה לקצבה של 16,000 ש"ח, עם השארת 800 אלף ש"ח נוספים להורשה.
4. חיים מהתיק בלבד עד גיל 67 – ואז קצבה של 17,800 ש"ח, עם השארת 1.1 מיליון ש"ח להורשה.
5. קצבה חלקית שגדלה בגיל 67 – המרת חלק מהפיצויים לקצבה של 4,600 ש"ח כבר מגיל 60, והמרת היתרה בגיל 67 לתוספת של 6,700 ש"ח, כך שמגיל 67 הקצבה כולה עומדת על 11,300 ש"ח. כספי התגמולים, 1.9 מיליון ש"ח, נשארים להורשה ולא מומרים לקצבה כמו בחלופה 2.

*בחלופה 4 נוספים עד גיל 67 דמי הביטוח המינימליים למי שאין לו כל הכנסה, כיום 266 ש"ח בחודש (143 ש"ח דמי ביטוח לאומי + 123 ש"ח דמי ביטוח בריאות).

לפני שנבחן את השווי הכלכלי של כל אפשרות, נכיר כמה עקרונות חשובים:

1. קצבה היא הכנסה החייבת במס הכנסה וביטוח לאומי – עד לגיל 67 פנסיית הזקנה היא הכנסה שחייבת במס הכנסה בהתאם למדרגות המס ונקודות הזיכוי. בנוסף גבר נשוי, רווק ואישה רווקה חייבים בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על הקצבה עד לגיל הפרישה.
2. כספי תגמולים בחיסכון הפנסיוני הם כספים שניתן להוריש בפטור ממס רווח הון ולכן במידה שאנו צופים שנגיע ל – 120 עם יתרת הון שלא ניצלנו ואנו מעוניינים להעביר אותה לדור הבא כדאי שהכספים יהיו פטורים ממס.
3. כספי פיצויים בחיסכון הפנסיוני יהיו חייבים במס השולי של המנוח במקרה פטירה ולכן כאשר אנחנו בוחנים כדאיות בהמרה לקצבה אנו נמיר קודם לכן את כספי הפיצויים.
4. לאחר גיל 60 אנו נשלם מס רווחי הון בהתאם להכנסה שלנו מיגיעה אישית ולא 25% באופן אוטומטי. בנוסף, יהיה ניתן להשתמש בנקודות זיכוי שלא נוצלו כדי להפחית את המס.
5. במידה שלא נקבל קצבה ונחייה רק מתיק ההשקעות נצטרך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות בסך 266 ש"ח בכל חודש.

בינתיים מה קורה בתיק ההשקעות

תיק ההשקעות של רן הוא לא תיק קלאסי, הוא מורכב בחלקו ממוצרים פטורים וחלקו ממוצרים חייבים. כמעט בכל אחת מהחלופות אנו צריכים להיעזר בו כדי להגדיל את הקצבה עד גיל 67 ובחלק מהמקרים גם לאחר מכן

בהנחת תשואה של 6% לשנה על כל הכספים שלא נמשכים, כך נראה התיק שבע שנים קדימה, בגיל 67:

המחיר של דחיית הקצבה לחלוטין (חלופה 4) אינו שהתיק "נשרף" לגמרי. בזכות התשואה, גם בחלופה הזו התיק ממשיך לגדול, מ-6 ל-7.24 מיליון ש"ח. הוא פשוט נמוך בכ-1.43 מיליון ש"ח מהחלופה של קבלת הקצבה המלאה כבר בגיל 60. וכאן מגיע החלק המעניין באמת, מה קורה עוד עשרים שנה קדימה.

ומה קורה בגיל 87?

לכאורה האופציה של קבלת הקצבה המלאה כבר היום היא האופציה הטובה ביותר לתיק ההשקעות, אנחנו מגיעים עם הון גבוה יותר בכמעט 1.5 מליון ש"ח כעבור 7 שנים. אבל בואו נבחן מה יהיה בגיל 87.

הסכומים "להורשה" בעמודה השנייה הם הכספים הפנסיוניים שלא הומרו לקצבה, כשהם ממשיכים לצבור 6% לאורך 27 שנה. 1.9 מיליון ש"ח הופכים לכ-9.16 מיליון, 800 אלף ש"ח לכ-3.86 מיליון, ו-1.1 מיליון ש"ח לכ-5.30 מיליון.

בעוד שבגיל 67 החלופה של קבלת קצבה מלאה היום נראתה האופציה הטובה ביותר, כעת בסוף הדרך אפשר להבין שהאופציות שמשלבות קבלת קצבה והורשה טובות בהרבה.

שתי החלופות הפשוטות ביותר, קבלת קצבה בגיל 60 או המשך מחייה מתיק ההשקעות עד גיל הפרישה הן החלופות "הרעות" ביותר עבור הפורש. דווקא השילובים של בין תיק השקעות לקצבה יובילו להון משמעותי יותר עבור הדור הבא.

למה דווקא הקצבה הנמוכה ביותר מנצחת?

לכאורה חלופה 2 נראית הכי פחות אטרקטיבית. רן מקבל רק 8,000 ש"ח ונאלץ למשוך מהתיק כמעט 10,000 ש"ח בחודש עד גיל 67, ועוד 9,000 ש"ח בחודש אחרי כן. אבל ההסתכלות הזו מפספסת את מחיר האלטרנטיבה של המרת 1.9 מיליון ש"ח מכספי התגמולים לקצבה.

בתשואה של 6%, 1.9 מיליון ש"ח שנשארים כהון במשך 27 שנה הופכים ליותר מ-9 מיליון ש"ח. תוספת הקצבה שהייתה מתקבלת מהמרת אותו כסף פשוט לא מפצה, עד גיל 87, על אובדן ההון הזה.

זה גם מסביר מדוע חלופה 3 עדיפה על חלופה 4. בחלופה 3 מתחילים לקחת לפחות את קצבת ה-8,000 ש"ח כבר מגיל 60, וזה חוסך משיכות משמעותיות מהתיק במשך שבע שנים. למרות שבחלופה 4 נשארים 1.1 מיליון ש"ח להורשה לעומת 800 אלף בלבד בחלופה 3, בגיל 87 חלופה 3 עדיין מקדימה אותה בכ-425 אלף ש"ח.

האם כדאי לקבל קצבה חלקית עכשיו, ולתת לה לגדול בגיל 67?

אחרי שראינו שחלופה 2 מנצחת את חלופה 1, עולה שאלה נוספת. אם אולי כדאי לקחת קצבה נמוכה יותר, ולקחת רק את החלק מהפיצויים כקצבה כיום ולהמיר את שאר הפיצויים לקצבה רק בגיל 67?

מכיוון שהפנסיה חייבת במס הכנסה וביטוח לאומי, אולי כדאי להפחית את הקצבה. להפסיק את תשלומי מס הכנסה ולהקטין את תשלומי ביטוח לאומי.

זו בדיוק חלופה 5. במקום להמיר את כל הפיצויים לקצבה של 8,000 ש"ח כבר בגיל 60, ממירים רק חלק מהם לקצבה של 4,600 ש"ח, ואת היתרה ממירים בגיל 67, מה שמוסיף עוד 6,700 ש"ח ומעלה את הקצבה הכוללת ל-11,300 ש"ח. בכספי התגמולים, 1.9 מיליון ש"ח, אין שינוי והם נשארים להעברה בין דורית כמו בחלופה 2.

איפה היתרון בין החלופות?

יש כאן שני מנגנונים שפועלים יחד, ושניהם קשורים לאופן שבו מחושבים מס הכנסה וביטוח לאומי על הקצבה.

נקודות הזיכוי לא מנוצלות בקצבה נמוכה. נקודת זיכוי שווה 242 ש"ח, ולגבר עם 2.25 נקודות זה זיכוי של 544.5 ש"ח בחודש. על קצבה של 4,600 ש"ח, מס ההכנסה לפני זיכוי הוא כ-460 ש"ח (מדרגה ראשונה של 10%), כך שהזיכוי מכסה אותו במלואו והמס בפועל הוא אפס.

המדרגה המופחתת בביטוח לאומי. עד 7,703 ש"ח החיוב הוא 4.25% בלבד, מעל לכך הוא קופץ ל-11.96%. קצבה של 4,600 ש"ח נשארת כולה במדרגה הזולה.

כתוצאה מכך, כשעוברים מ-8,000 ש"ח ל-4,600 ש"ח, הנטו קרוב יותר לברוטו, אין בכלל מס הכנסה וגם ביטוח לאומי נמוך יותר. בגיל 67 שמגדילים את הקצבה לקצבה כוללת של 11,300 ש"ח משלמים רק מס מזערי, רוב הסכום מכוסה בין הפטור של קיבוע הזכויות (5,422 ש"ח לפי ערכי היום) לבין נקודות הזיכוי.

הגרף מראה את התמונה המלאה. אמנם עד גיל 67 חלופה 5 דורשת השלמה גבוהה יותר מהתיק, כ-12,596 ש"ח בחודש לעומת 9,658 ש"ח בחלופה 2, פער של כ-2,938 ש"ח. אבל מגיל 67 היחס מתהפך, ההשלמה הנדרשת בחלופה 5 יורדת ל-5,743 ש"ח בלבד, לעומת 9,000 ש"ח בחלופה 2, כלומר חיסכון של כ-3,257 ש"ח בכל חודש למשך 20 שנה.

זה בדיוק היתרון שגרם לחלופה 5 להוביל בטבלת גיל 87 למעלה. משיכה גבוהה יותר מהתיק בשבע השנים הראשונות "משלמת את עצמה" בעשרים השנים שאחריהן, ובגלל שהתשואה של 6% פועלת על שני הצדדים לאורך זמן ארוך, התוצאה הסופית יוצאת לטובת החלופה הזו.

חשוב להדגיש נקודה מעשית, החישוב אצל רן מתבסס על המוצרים הקיימים אצלו היום, על השינוי במקדמי המרה בעתיד ועל העובדה שהיו לו שני מוצרים פנסיונים.

הון מול קצבה? מתי נחליט אחרת

אצל רן המלצנו לפצל את הכנסה בפרישה בין תיק השקעות לבין המוצרים הפנסיונים. המסקנה למעלה נכונה למקרה הזה, עם תיק גדול משמעותית מהצורך החודשי. יש כמה מצבים שבהם דווקא ההפך נכון, וכדאי לממש את הקצבה המלאה כבר בגיל 60.

התיק קטן ביחס לצורך החודשי. ככל שהיחס בין ההון לצורך השנתי קטן יותר, כך המשיכה החודשית "אוכלת" נתח גדול יותר מהתיק, וזה חושף את הפורש לשני סיכונים שלא נכנסו בחשבון במודל שלמעלה. סיכון רצף תשואות, משיכה קבועה מתיק קטן, בדיוק בשנה שבה השוק יורד, עלולה לפגוע ביכולתו להתאושש, גם אם התשואה הממוצעת לאורך זמן חיובית. סיכון אריכות ימים, תיק קטן שנשחק עלול פשוט להיגמר לפני הפורש, בעוד קצבה משולמת עד סוף החיים בכל מקרה. ככל שיחס ההון לצורך השנתי מתקרב ל-15 עד 20, שווה לבדוק ברצינות את המסלול השמרני יותר, ולא רק את מקסום ההון הצפוי.

עזרה כספית לילדים, מתנה חד פעמית, למשל עזרה בדירה, דווקא מחזקת את הטיעון נגד הפיכת החיסכון להכנסה בפרישה. הון נזיל בתיק נשאר גמיש בדיוק למטרה כזו, ואי אפשר "לשבור" קצבה חודשית כדי לתת מתנה חד פעמית. לעומת זאת, תמיכה שוטפת קבועה, למשל השלמת שכר דירה כל חודש, היא בפועל תוספת קבועה להוצאה החודשית. היא מגדילה את קצב השחיקה של התיק ומחזירה את השיקול בדיוק לנקודה הקודמת, יחס בין ההון לצורך.

קצבת שארים משמעותית לבן או בת הזוג, אצל פורש נשוי ששני בני הזוג נהנים מכיסוי משמעותי במסלול הקצבה (במיוחד שקיים פער גילאים גדול בין בני הזוג), יש לשווי הזה משקל כלכלי אמיתי שלא נכלל בהשוואה ההונית הטהורה.

תוחלת חיים נמוכה מהצפוי. כל המודל כאן בנוי סביב חיים עד גיל 87. ככל שהתחזית האישית קצרה יותר, פוחתת הכדאיות של המרה לקצבה, כי יש פחות שנות תשלום לאורך זמן, וגובר היתרון של השארת הכסף כהון גמיש.

בשורה התחתונה

קצבה גבוהה בגיל 60 לא בהכרח שווה יותר בטווח הארוך. לפני שממירים כספים פנסיוניים לקצבה, בדקו:

• כמה נטו נכנס בפועל לכיס אחרי מס הכנסה וביטוח לאומי, לא רק את הסכום הברוטו.
• מה שווה ההון שנשאר בתיק אם לא ממירים אותו לקצבה, בהינתן הנחת תשואה סבירה לאורך זמן.
• את מסלול השארים והבטחת התשלומים בכל חלופה, לא רק את סכום הקצבה החודשית.
• את הגמישות שנשארת לכם אם אתם דוחים המרה לקצבה לעומת המרה מיידית שאין ממנה חזרה.
• את היחס בין ההון בתיק לצורך החודשי. המסקנה שקיבלנו כאן מתאימה לתיק גדול משמעותית מהצורך. ככל שהתיק קטן יותר ביחס לצורך, כך גדל משקלם של סיכון רצף התשואות וסיכון אריכות הימים, וכדאי לבדוק ברצינות רבה יותר את מסלול הקצבה המיידית.

>>>קריאה נוספת : אנונה, דרך נוספת להגדיל את הקצבה