דף הבית / דיני עבודה / ביטוח אבדן הכושר במסגרת בחירת העובד את מוצר הפנסיה שלו

ביטוח אבדן הכושר במסגרת בחירת העובד את מוצר הפנסיה שלו

בחודש אוגוסט 2018 ניתן פסק דין תקדימי בבית הדין הארצי לעבודה שדחה את ערעורה של עובדת
שצורפה להסדר פנסיוני במסגרת עבודתה בביטוח מנהלים ללא ביטוח אכ"ע ונגרם לה אירוע נכות.

בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לפסיקת בית המשפט שפסק כי עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, ועל המעסיק חל איסור להתערב בבחירה זו.

עורך הדין יניב גל, סבור אחרת

להלן סקירה של אחד משינויי הדין החשובים והבולטים בדבר חובת ההפרשה לפנסיה, ומרכיב ביטוח אבדן כושר העבודה הדרוש על פי צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011 ("צו פנסיה חובה" או "הצו"), מאז פרסומו לראשונה בשנת 2008, וזכויות העובד לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ח-2005 ("חוק הגמל").

לאחרונה (20/08/18) ניתן פסק דין תקדימי מפי השופטת ורדה וירט-לבנה בבית הדין הארצי לעבודה (בהסכמת השופטים איטח וסופר, ונציגי הציבור נתן מאיר ודורון קמפלר), בעניין לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ ואח' (ע"ע 7243-10-15), בו דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עובדת שצורפה להסדר פנסיוני במסגרת עבודתה בביטוח מנהלים ללא ביטוח אכ"ע ונגרם לה אירוע נכות (אשר אילו הייתה מבוטחת בביטוח הכולל רכיב אכ"ע, הייתה ככל הנראה זכאית לתגמולי ביטוח).

בעניין זה, אשר צורפה לו גם עמדת היועמ"ש לממשלה, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הארצית, פסק בית הדין כי "…עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, ועל המעסיק חל איסור להתערב בבחירה זו…", וכן אף העביר ביקורת על בחירת העובדת שלא לרכוש ביטוח אלא מסלול מוטה חיסכון במילים הבאות: "…לאחר שהמערערת העדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה, הרי שהמערערת אינה יכולה להבנות מהטענה כי על החברה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה" (כל ההדגשות כאן ובהמשך אינן במקור).

בשולי הדברים, פסקי דין של בית הדין הארצי ניתנים, ככלל, לערעור ב'גלגול שלישי' במסגרת בג"ץ, אולם בשל מתן העמדות ופניית בית הדין לגורמים קובעי המדיניות, נראה על פניו כי פסק דין זה אינו נתון לבחינה מחודשת, לפחות לא בעת הקרובה.

יודגש, כי באותו עניין ההסדרים החוקיים שחלו על הצדדים ליחסי העבודה נקבעו להיות על פי הדין הכללי (חוק הגמל ובפרט סעיף 20 לו בדבר זכות בחירת העובד, וכן צו פנסיה חובה, כפי שחל מיום 01/01/08); אף על פי כן, וככל שהמקרה הנדון שם התרחש לפני תיקוני הצו האחרונים (בשנים 2014 ו-2016), צוין כי אין באותם תיקונים כדי לשנות מקביעתו העקרונית והתקדימית של פסק דין זה. לעניין הוספת סעיף 20(א3) לחוק הגמל לאחר התרחשות האירועים נשוא פסק הדין.

בית הדין הדגיש את שינויי החקיקה בכל הנוגע לאפשרות של העובד לקבל ייעוץ מקצועי מבעלי רשיון, ובתוך כך לקבל החלטה מושכלת אודות מסלול הביטוח הפנסיוני שייערך עבורו במסגרת עבודתו ובכלל, לרבות החובה של בעלי הרשיון להתאים את הייעוץ או השיווק הפנסיוני לנתוני ומטרותיו של אותו לקוח (סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005), ומצא כי "למעשה ישנו הסדר מאזן שיצר המחוקק, כך שלצד האחריות והבלעדיות שהועברה לידי העובד בבחירת המוצרים הפנסיונים, הקנה המחוקק במסגרת חוק הייעוץ את הכלים שיאפשרו לעובד בחירה מושכלת המתאימה לנסיבותיו".

לאחר שסקר בית הדין הארצי את ההיסטוריה החקיקתית של חוקי הפיקוח מאז שנת 2005 (חוקי 'רפורמת בכר'), וכן את צו פנסיה חובה על גלגוליו השונים, מצא בית הדין לנכון כי מדובר בעניין שבבחירת העובד באופן מוחלט (וכלשון פסק הדין: "…עקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו הוא עקרון יסוד בדיני הפנסיה"), ואילו כל מעורבות מצד המעסיק פסולה כל שכן "…בעצם המעורבות של המעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו"; וממשיך שם: "…לעובד אין סיבה לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה נראית לו".

לדברי בית הדין, מרגע שהעובד בחר את בחירתו לגבי סוג המוצר הפנסיוני, "…למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת 'שגר ושכח'".

כך נפסק בעניין תקדימי זה, ובשונה מעמדת ההסתדרות הכללית הנחרצת (לפיה, כמובן, לא ניתן לוותר על כיסויים ביטוחיים למקרה אבדן כושר או מוות אף ברצון העובד), כי סעיף 20 לחוק הגמל אשר גובר על הוראת הצו, מקנה לעובד זכות בחירה להצטרף להסדר של ביטוח מנהלים (ולא קרן פנסיה מקיפה) אף בהיעדר רכישת מרכיב ביטוחי המשולם מתוך כספי התגמולים, ואילו "…אין לקבל מצב שבו מעסיק מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד" מכוחו של סעיף 20 הנ"ל.

בית הדין ציין בשולי הדברים, כי הוראתו של סעיף 20 לחוק הגמל גוברת על צו פנסיה חובה, הן בשל האמור בסעיף-קטן (א) שבו ("…והכל אף אם נאמר אחרת בדין או בהסכם") והן בשל היותו בעל אפיק אכיפה פלילי לפי סעיף 49(א) לאותו החוק בגין הפרת זכות הבחירה של העובד; עוד ציין בית הדין, כי במקרה שבו החובה לבטח את העובד במסלול פנסיוני הכולל ביטוח אכ"ע מנוגדת לבחירת העובד, אין בצו כדי ללמד מהו הדין הקובע.

לקראת סיום אציין, שבמקום אחד בפסק הדין הוזכר כי סעיף 20 לחוק הגמל תוקן פעם נוספת ביום 05/02/16 (תיקון מס' 16 לחוק הגמל) מספר שנים לאחר קרות האירועים נשוא פסק הדין – או אז נוסף סעיף-קטן (א3), אשר חוקק בהתאם להסכם הקיבוצי שהורחב בצו הרחבה נוסף משנת 2016 בדבר הגדלת ההפרשות לפנסיה. נכון להדגיש באותו הקשר, כי משמעות התיקון בענייננו לא הובהרה די הצורך במסגרת פסק הדין, ואף לא נאמר בו (כפי שמקובל במקרים דומים) כי יש להותיר את הסוגיה לגבי מקרים שלאחר חודש פברואר 2016 בצריך עיון.

במסגרת אותו תיקון נקבע כי אם קיימת חובה לפי הסכם קיבוצי או אישי (קרי, "בדין או בהסכם") לרכוש לעובד גם ביטוח להבטחת שכרו בשיעור 75% או עד 2.5% ('ביטוח מועדף' כלשון הסעיף), שאז "לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסוים של קופות…" לפי סעיף 20(א) לחוק הגמל, ובלבד שהעובד יהיה זכאי להפרשה בשיעור 6.5% לפחות מתגמולי מעסיק (החל מיום 01/01/17)

אולם סעיף-קטן זה חוקק רק לאחר קרות האירועים נשוא הערעור שביסוד פסק דין זה, ואילו למעט אותו איזכור בית הדין לא התייחס כלל לשאלת חלותו או למתח שבין אותו סעיף-קטן לבין זכות הבחירה הכללית שבסעיף 20(א) לחוק הגמל; כך שכל שקיים בפסק הדין בעניין זה (בדבר העתיד, וחובות המעסיק לאחר תיקון מס' 16 לחוק הגמל), היא אותה אמירה כללית בדבר סעיף 20 לחוק הגמל אשר לדידו של בית הדין נועד "…לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, ללא שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו", הא ותו לאו.

בשורה התחתונה

משמע, בכל הנוגע להפקדות לפנסיה לעובדים נכון להיום, ולאחר כניסתו של סעיף 20(א3) לחוק הגמל לתוקף, מאמרו הנחרץ של בית הדין בפרשת לנדסברג אינו מסויג, כך שעל פניו ידה של זכות הבחירה של העובד, בכל הנוגע לבחירת האפיק הפנסיוני ומסלולי החסכון, על העליונה; וזאת על אחת כמה וכמה שבית הדין טרח להזכיר כאמור את תיקון החקיקה, אך לא מצא לנכון ללמוד או להשליך הימנו על פסק דינו, או לסייג בו את מסקנותיו לגבי הבאות כלל.

נראה על כן, כי עניין זה לא תם ועוד לא נשלם, כך שבכל הנוגע ליישום פסק הדין כיום ולאחר כניסתו של תיקון 16 הנ"ל, ובהיעדר כל תימוכין אחרים או סותרים בפסיקת בית הדין הארצי המאפשרים לערוך פרשנויות כאלו ואחרות, ניאלץ להמתין לפסיקות שתבואנה בהמשך.

נכתב על ידי עו"ד יניב גל, יועץ המשפט ללשכת היועצים הפנסיונים בישראל (ע"ר)

ביטוח אבדן הכושר במסגרת בחירת העובד את מוצר הפנסיה שלו by

אודות עו"ד יניב גל

יניב גל הוא עורך דין המתמחה בדיני ביטוח ורגולציה, כולל מיקוד בתחום הפנסיה. בעל המשרד גל ושות' מקבוצת קן-דרור & הראל ושות' ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת היועצים הפנסיונים בישראל. המשרד מספק, בין היתר, ניהול וייצוג במו"מ, התנהלות מול הרשויות ורגולציה בתחום הביטוח, הפנסיה ושוק ההון, סיוע שוטף למעסיקים, ותכנון ועריכת צוואות. טל' 03-635-0202 ; נייד 054-458-3977

9 comments

  1. היי יניב.
    ברשותי ביטוח מנהלים משנת 1999 ומקדם מובטח של 157 שעל פניו נראה אטרקטיבי.
    מה עושה חברת הביטוח? לוקחת לי כרגע 2.5% מהשכר על אובדן כושר אבל בלוח העתידי הסכומים הולכים ועולים עד שמגיעים ל6% בגיל 60 וכל זאת עוד לאחר הנחה, מה שבעצם דוחק אותי לעבור ולהפריש את המשכורת בשלב מסוים לקרן פנסיה במקום לביטוח המנהלים.
    כרגע אני מחויב ע"י העבודה להפריש לאובדן כושר עבודה. האם לדעתך בעקבות ההחלטה שציינת ובהנחה שאני מוכן להסתכן בויתור על ביטוח אובדן הכושר, אוכל לדרוש מהעבודה ומביטוח המנהלים שכל ההפרשה תופנה לחסכון וע"י אשמור על הפרשות לתוכנית ביטוח המנהלים עם המקדם האטרקטיבי?

  2. ליאור, אתה לא חייב לרכוש ביטוח אכע במסגרת תכנית המנהלים. אתה יכול לקנות אותו בנפרד ולבקש מהמעסיק לשלם אותו. מצד שני המעסיק אינו חייב להפקיד לך במקרה כזה יותר מ 5% לתגמולים. ביטוח אבדן כושר בקרן הפנסיה אכן יותר זול.

  3. תודה יורם. השאלה היא האם לאור ההחלטה כפי שמתואר בכתבה אני יכול פשוט לפנות סוכן הביטול ולומר לו שמהיום אני מבקש שכל ההפרשה ממקום העבודה תגיע לתגמולים ואת ביטוח אכע אני אשלם מכיסי בנפרד במקום אחר אם ארצה. שהרי לפי המתואר אין זכות לעבודה להכריח אותי לשלם זאת.

    • הי ליאור: אני בדיוק מתעסק בזה בשנה אחרונה לעצמי . על פי מה שאמרו לי בפיקוח במשרד האוצר התשובה היא כן , ההחלטה בידי העובד אבל בפועל יש מעסיקים ועורכי דין שעושים עם זה בעיות. לצערי מה שראיתי שלמרות התמיכה שלהם בקיום של סעיף 20 ולמרות מה שהם כותבים באתר שלהם שהם מוכנים לעזור לעובדים בנושא הם משחקים אותה מאוד ראש קטן.אם יש לך בעיות מציע שנדבר, אני מנסה לגרום לכך שמשרד האוצר יותר יעזרו במקרים כאלו (לעצמי , אני לא עורך דין, אבל כמובן אשמח לשתף את מה שאני עושה אם יש עוד אנשים וליצור קבוצות לחץ).

      • היי עמי, האמת שכרגע אין לי בעיה. אחרי משא ומתן עם חברת הביטוח, הוסכם שאשלם בביטוח המנהלים 1.7% מהשכר לאובדן כושר עבודה שזה סביר בעיני בגיל 46. הבעיה תתחיל רק עוד 7 שנים (בהנחה שתהיה לי עבודה), שם מתחיל התשלום לגדול בהדרגה מ 2.5% ועד ל6% בגיל 60. כרגע העיסוק שלי בנושא הוא בעיקר תיאורטי.

        • יש אכן בעיה גדולה לעובדים בערך בגיל 50 פלוס כאשר תקציב המעביד אינו מספיק לרכישת אבדן כושר מלא. ישנם מעסיקים שיש להם הסדר קבוצתי לכלל העובדים וכך בעצם העלות מתחלקת על כל הקבוצה. אני מעריך שהרגולטור יידרש לנושא כי זו בעיה שהולכת ומחריפה. עם זאת, בקרן הפנסיה הבעיה לא קיימת. כך שזה כרגע הפתרון לעובדים בגיל מבוגר שרוצים כיסוי א.כ.ע מלא.

  4. הי יורם, מה שקרן פנסיה מספקת אינו ביטוח אבדן כושר עבודה אלא ביטוח נכות שזה משהו פחות מכיל. למי שבוחר קרן פנסיה ורוצה פתרון שמשתווה לביטוח אבדן כושר עליו לרכוש מוצר בשם "מטריה" בנפרד. ממה שאני מבין כיום רק מנורה-מבטחים מוכרים פתרון זה כרגע אבל נדמה לי לא חייבים להיות מבוטחים בקרן פנסיה של מנורה כדי לרכוש אותו (נדב יכול לאשר או להכחיש). העלות די נמוכה אז למי שזקוק לפתרון דמוי אכע ואין לו מחלות קודמות זה ממש פתרון טוב. (הערה – הזכאות לרכישה תלוי באיזה מקצוע הלקוח עובד בו) מצד שני כדאי לכל בן-50 פלוס לחשוב אם הוא באמת זקוק לאכע. נכון שהסיכוי לאירוע אכע גדל עם השנים אבל הנזק קטן (פחות שנים לפנסיה) ולמי שיש לו חסכונות לגשר על השנים עד הפנסיה, יתכן שכדאי לו לשקול אם כדאי לו לממן את המשכורת של בכירי חברות הביטוח…חומר למחשבה (הערה – אינני בעל רשיון או בעל אינטרס…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
%d בלוגרים אהבו את זה: