דעות

מבחן המרשמלו והפנסיה שלך

מבחן המרשמלו הוא ניסוי פסיכולוגי מפורסם העוסק בדחיית סיפוקים. יתכן שככל שזה נוגע להחלטות כלכליות יכולות השליטה העצמית שלנו, המבוגרים, לא שונה מזו של הילדים?

מכירים את מבחן המרשמלו? מבחן המרשמלו הוא ניסוי פסיכולוגי מפורסם העוסק בדחיית סיפוקים.

חוקרים טוענים שהצלחה בדחיית סיפוקים בילדות היא אינדיקטור להצלחה בלימודים (ובחיים) בעתיד.

במהלך הניסוי מושיבים ילד מול מרשמלו בודד ואומרים לו (או לה) שבאפשרותם לאכול את המרשמלו עכשיו, אך במידה והם יתאפקו רבע שעה ולא יוכלו את המרשמלו עד שהחוקר יחזור הם יקבלו מרשמלו נוסף.

צפייה בילדים בסרטון נאבקים בעצמם כדי לא לאכול את המרשמלו יכולה להיות משעשעת (או מתסכלת) עבורנו ההורים. הרי לנו ברור שכדאי לילד להמתין כדי לקבל ממתק נוסף.

אבל האם יתכן שככל שזה נוגע להחלטות כלכליות יכולות השליטה העצמית שלנו, המבוגרים, לא שונה כל כך מזו של הילדים?

בדיוק כמו במבחן המרשמלו, צריכה היום פירושה פחות כסף בעתיד. או בהקשר שלנו, משיכת כספי הפנסיה היום משמעותם פנסיה קטנה יותר בעתיד.

במקרים רבים, המרשמלו הוא הדוח השנתי מקרן הפנסיה הלא פעילה או הודעה מקרן ההשתלמות על כך שהיא הגיעה לסוף תקופה.

כאשר אנו רואים את הכסף שמונח על השולחן ומתחילים לדמיין מה ניתן לעשות איתו, אנחנו בדיוק כמו אותם ילדים שאוחזים את המרשמלו ביד ומנסים להתאפק עד שהבוחן יחזור.

כיצד נתמודד עם המרשמלו?

אולי הבוחן לא יחזור ואולי לא יישאר עוד מרשמלו בשבילי, אלה כנראה המחשבות שעולות במוחם של הילדים בשעה שהם מביטים במרשמלו שניצב מולם.

זאת בדיוק הבעיה של המרשמלו, הוא כאן ועכשיו.

הוא נמצא מולנו על הצלחת, בעוד שהמרשמלו השני יגיע אולי עוד רבע שעה. במונחים של ילד זה כמעט נצח.

מרשמלו

זה כמעט כמו הזמן שעלינו להמתין עד הפנסיה שלנו כדי שנוכל להשתמש בכספים שנצברו לזכותנו.

חלק מהילדים מתקשים להמתין והם מתחילים לנגוס במרשמלו בביסים בלתי נראים שהולכים וגדלים ככל שחולף הזמן. בעיני רוחם, המרשמלו נשאר שלם.

אבל הם כמובן לא יהיו זכאים למרשמלו נוסף שהחוקר יחזור.

ילדים אלו שקולים לחוסכים שנגסו בחיסכון הפנסיוני שלהם לאורך השנים ומשכו את הפיצויים. זה לא משנה האם הם משכו את הפיצויים לאט לאט לאורך השנים או משכו אותם במכה אחת ערב הפרישה.

בשני המקרים התוצאה זהה, פנסיה נמוכה יותר.

האם אתם הייתם נוהגים אחרת?

אחת הדרכים לעודד אנשים לחסוך היא להגדיר מטרה לחיסכון.

באמצעות הצמדה של מטרה, החיסכון הופך להיות ממשי והויתור על הצריכה הנוכחית הופך להיות קל יותר.

האם בצורה דומה ניתן לדמיין את הפנסיה שלנו? כנראה שזה יהיה קשה יותר.

ניקח לדוגמה חוסך בן 30 שברשותו חיסכון לא פעיל בגובה 30 אלף שקלים.

הוא קיבל כעת דוח שנתי מקרן הפנסיה ורואה שעומדת לרשותו קרן פנסיה לא פעילה עליה הוא משלם דמי ניהול מלאים.

החוסך שלנו רואה לנגד עיניו שני תרחישים, בתרחיש הראשון הוא מקבל היום 20 אלף שקלים במזומן (לאחר מס) שיסייעו לו לסגור את המינוס בבנק או יאפשרו לו לצאת לחופשה עם המשפחה.

בתרחיש השני הוא מעביר את הכסף לחשבון הפנסיה הפעיל שלו, מקטין את דמי הניהול ומקבל קצבה גבוהה יותר בעתיד.

30 אלף שקלים בגיל 30 משמעותם כ- 120 אלף שקלים בגיל 67. זה פי ארבע מהסכום שיש לו היום!

בנוסף, אותם 30,0000 שקלים שקולים לקצבה חודשית נוספת בגובה 600 שקלים.

בכנות, באיזה תרחיש הייתם בוחרים?

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

מבחן המרשמלו והפנסיה שלך by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button