בלי שנשים לב – המהפכה בקרנות הפנסיה כבר כאן

נראה שהשיח הנוגע לקרנות הפנסיה משתמש תמיד במושגים עלומים – "גרעון אקטוארי", "וקטור הריבית", "סבסוד צולב" וכו'.

מושגים אלה משמשים חלק מסוכני הביטוח כמרגליות בתהליך מכירת ביטוחי מנהלים.

האם פנסיה היא באמת שוודית מתקדמת? בוא נעשה סדר וננסה להבין מהי קרן פנסיה.

תשואה מובטחת על חלק מהכסף

קרן הפנסיה היא אפיק החיסכון היחידי שניתן להצטרף אליו ומקבל סובסידיה מהמדינה באמצעות אג"ח מיועדות בלתי סחירות, בתשואה שנתית של 4.86%, צמודת מדד.

30% מכספי כל קרן פנסיה מושקעים באופן הזה. נכון לעכשיו, נכסי קרנות הפנסיה עומדים על 283.5 מיליארד ₪, כלומר, המדינה מסבסדת 85 מיליארד ₪, והסכום עוד יגדל עד סוף השנה.

כל העמיתים ערבים זה לזה

קרנות הפנסיה הנן גופים המבוססים על ביטוח הדדי.

כמו קיבוץ של פעם. כל החברים ערבים זה לזה, כמעט כמו משנתו של קרל מרקס.

התרחשות של אירועי ביטוח בהיקף גדול מהתחזיות של האקטוארים של קרן הפנסיה (מומחים המשלבים את מדע הסטטיסטיקה עם טבלאות תמותה ונכות), מקטין את זכויות שאר העמיתים, ולהיפך.

כיוון שקרן הפנסיה אינה מרוויחה משום גורם הקשור בה, למעט דמי הניהול בלבד. זאת גם הסיבה שעלות הכיסויים הביטוחיים, למקרה מוות ואבדן כושר עבודה, זולים בהרבה מכיסויים אלה במוצר המקביל – ביטוחי מנהלים.

אילה אבני

למה זה טוב?

עלויות ביטוחיות נמוכות מגדילות את החלק מההפקדה שמנותב לחיסכון, ויומר לקיצבה בגיל הפרישה.

עד ינואר האחרון, גם הרווחים שהשיגה הקרן היו על עיקרון ההדדיות.

מה הכוונה? בקרן הפנסיה קיימים שני  חשבונות נפרדים לגמרי: חשבון עמיתים (חוסכים שעדיין לא מקבלים קיצבה) וחשבון פנסיונרים (מקבלי הקיצבה).

ביום שבו התחלת לקבל את קיצבת הפנסיה, יכולת לשכוח למעשה מכל הסכום שצברת – הוא אינו קיים. קיימת רק ההתחייבות מקרן הפנסיה לקבלת קיצבה.

איך חישבו את קצבת הפנסיה "לפני המהפכה"?

קרן הפנסיה חישבה את היחס בין סכום החיסכון הנצבר במועד קבלת הקיצבה בהנחה שהתשואה על הכספים שהיא מנהלת, להוציא את הכספים המובטחים בתשואה של 4.86%, יניבו 4% בשנה.

הנחת התשואה המשוקללת היא 4.26%, ואם נפחית את דמי הניהול לפנסיונרים: 0.5%, אזי התשואה נטו המחושבת היא 3.76%.

ולמה זה מעניין בכלל? כיוון שעד ינואר 2018, נתנו לפנסיונרים קיצבה לפי הנחת חישוב זו.

ביום קבלת הקיצבה התבצע חישוב להמרת הסכום שצבר העמית בקרן לקיצבה לכל החיים לפי הנחת התשואה הזו.

ועכשיו, אם הקרן השיגה את התשואה הזו בחשבון הפנסיונרים, נהדר. אם השיגה פחות – החשבון המשותף של העמיתים והפנסיונרים נחלץ לעזרה, כדי שהפנסיונר ימשיך לקבל קיצבה קבועה, זו שהתבססה על הנחת תשואה של 4%.

מאיפה ההנחה שהקרן משיגה פחות מ 3.76%? הרי התשואה השנתית היום, נכון לפרסום האחרון עומדת בממוצע על 7.47%, אז מה הבעיה בדיוק?

מאוד פשוט. כי זו התשואה על כספי העמיתים.

זוכרים שמדובר בשני חשבונות נפרדים לגמרי?

בחשבון הפנסיונרים הקרן משקיעה בריבית חסרת סיכון, למשל אג"ח מדינה, שנניח שהקרן קונה לכל שנות קבלת הקיצבה הצפויה, נניח אג"ח ל- 22 שנה.

הריבית בעולם נמוכה מאוד כבר כמעט עשור, ולכן התשואה על אג"ח כזה לא תהיה כנראה גבוהה מ- 1.5%.

בינתיים קצבת הפנסיה בביטוחי המנהלים עשויה לקטון, בכל שנה

בואו נסטה רגע לעולם ביטוחי המנהלים.

הקיצבה המתקבלת מביטוחי המנהלים תמיד היתה תנודתית, למעט פוליסות ישנות שהופקו עד שנת 1989 בתשואה מובטחת על מלוא הצבירה.

בפוליסות שהופקו עד 12/2003, היתה ריבית תחשיבית של 2.5%. כלומר הקיצבה של המבוטח הוצמדה לרווחים שהשיגה חברת הביטוח בקרן י' , פחות 2.5% ריבית תעריפית.

אם הפוליסה השיגה תשואה של 2.5%, הקיצבה לא זזה. במידה והפוליסה השיגה פחות מ-2.5%, הקיצבה פחתה.

לעומת הפוליסות שהופקו עד 12/2003, ביטוחי מנהלים מהז'אנר של 01/2004 צפונה, הם כבר מבוססי הנחת תשואה של 4%.

כלומר – הקיצבה למבוטח לא תשתנה, רק אם התשואה בפועל של חברת הביטוח תעמוד על 4%, אך אם היא תהיה נמוכה יותר – תקטן הקצבה בביטוחי המנהלים בכל שנה, בהתאם.

מה המצב בקרן הפנסיה "אחרי המהפכה"?

מיולי 2017 השתנה אופן הקצאת האג"ח המיועדות: 60% מחשבון הפנסיונרים יקבל אג"ח מיועדות בתשואה של 4.86% לשנה, ומה שיישאר יינתן לעמיתים.

כרגע, מכיוון שחשבונות הפנסיונרים הרבה יותר נמוכים מחשבונות העמיתים, עדיין לעמיתים יש תשואה מובטחת על כ- 27% מכספיהם (תלוי באיזו קרן פנסיה).

החל מינואר 2024 גם העמיתים בני ה-50 ומעלה יקבלו תשואה מובטחת בגין 30% מכספי הצבירה, כמו עד לפני השינוי האחרון.

מה הרציונל?

החוסכים בקרן הפנסיה משקיעים לטווח ארוך, ולכן יכולים להשקיע באפיקים מסוכנים יותר, שיצרו סיכוי גבוה יותר לתשואה גבוהה.

התשואות בגמל ובהשתלמות באפיק מנייתי נשקו בשנה האחרונה ל- 20%!!. לכן הם אינם זקוקים להבטחת תשואה מהמדינה.

החל מינואר 2018 גם הקיצבה של הפנסיונרים תהיה צמודה לתשואה בפועל, בדומה לביטוחי המנהלים.

אך יש הבדל חשוב בין חישוב הקצבה בקרן פנסיה ובביטוח המנהלים – קרן הפנסיה צריכה להשיג תשואה של 3.36% על 40% מכספי החיסכון המנוהלים בה (יש לה הרי 60% מהכספים בתשואה קבוע של 4.86%) כדי להשאיר את הקיצבה קבועה לפנסיונר.

חברות הביטוח מאידך, צריכות להשיג עדיין תשואה של 4%, על כל כספי החיסכון, כדי שהקיצבה תהיה קבועה.

>>>לקריאה נוספת על השינוי באגרות החוב בקרנות הפנסיה

חשבתם לחסוך בביטוחי מנהלים? חישבו שוב

שני השינויים האלה גורמים למציאות חדשה לגמרי.

אז מה היתרון לביטוחי מנהלים?

פוליסות ביטוח המנהלים שהופקו עד 12/2012 עדיין מתהדרות במקדם המרה קבוע לקיצבה, כזה שמגן על המבוטח מגידול שהנו מעבר לתחזיות הגידול בתוחלת החיים.

גם פה, כדאי מאוד להכיר את המספרים ולבדוק, כמה שווה לי המקדם הקבוע הזה?

ככל שהקיצבה הצפויה בקרן הפנסיה גבוהה מזו שתתקבל מביטוח המנהלים, זה אומר שאנחנו משלמים יותר בשביל מקדם הסיכון הזה של העלייה בתוחלת החיים.

ומה בעניין ביטוחי המנהלים החדשים? אלה שהופקו מ- 2013?

חפרתי וחפרתי, וחוץ מהשוני בקבלת הביטוח למקרה פטירה (יתרון או חיסרון- בעיני המתבונן) , לא מצאתי.

אז כל עוד השכר שלכם הוא מתחת ל- 19,050 ₪, והתשלום לחיסכון הפנסיוני הוא לפי החוק, הבחירה די ברורה.

מה לגבי בעלי שכר גבוה יותר?

על כך בסיפורנו הבא.

מאמר אורח מאת אילה אבני – יועצת פנסיונית ברשיון משרד האוצר סיטרין ייעוץ פנסיוני