אקדמיה

מנגנון איזון אקטוארי – תמונת מצב

השבוע פורסמה בכלכליסט כתבה שעסקה בגרעון האקטוארי בקרן הפנסיה המשלימה של מקפת. הכתבה עסקה באחד ממרכיבי המאזן האקטוארי, הפורשים החדשים.

קיבוץ שהפקיד בקרן הפנסיה המשלימה עשרות מיליוני שקלים ביצע משיכת קצבאות גדולה לחבריו, וגרם לגירעון של 2.67%  על חשבון יתר החוסכים בקרן.

בשל הפערים, הקיימים היום, בין הריבית המגולמת במקדם הפרישה לבין הריבית המשמשת לצורך חישוב ההתחייבות העתידית לפורשים, במקרה פרישה מקרן פנסיה נוצר גרעון אקטוארי.

על מי משפיע האיזון האקטוארי?

האיזון האקטוארי משפיע על כל החוסכים בקרן הפנסיה, עמיתים פעילים ומוקפאים. פנסיונרים ומקבלי קצבאות.

מה הם הגורמים לגרעון האקטוארי?

מלבד הפורשים החדשים, המאזן האקטוארי מורכב משורה של גורמים נוספים בהם, מקרי מוות של עמיתים, מקרי נכות וכד' בטבלה שלפנינו ניתן לראות את נתוני המאזן האקטוארי, בקרנות הפנסיה הגדולות, ברבעון הראשון של השנה.

מאזן אקטוארי

מנתוני המאזן אפשר לראות כי בארבעת קרנות הפנסיה הגדולות עיקר הגרעון האקטוארי נגרם מתשלומי קצבאות אבדן כושר עבודה.

מדוע הגרעון האקטוארי למקרי נכות כה גבוה?

בחודש יולי 2013 הוזלו, בהתאם להנחיות האוצר, התעריפים לעלויות הכיסוי הביטוחי למקרה אבדן כושר עבודה בשיעור ממוצע של 60%, המשמעות היא שעמיתי קרן הפנסיה משלמים היום על אותו כיסוי ביטוחי פחות ממה ששילמו בשנת 2013.

מבוטח בן 25 עם שכר של 8,600 שקלים שילם עד ליולי אותה שנה עבור כיסוי ביטוחי מלא של 75%,  53 שקלים ובגיל 60 הוא היה משלם על אותו הכיסוי 310 שקלים.

בעקבות הוזלת הכיסויים הביטוחים, המבוטח ישלם כעת רק 8.8 שקלים ובגיל 60 הכיסוי הביטוחי יעלה למבוטח 94 שקלים.

עלות כיסוי ביטוחי

שיעור הוזלת התעריפים נקבע על ידי אקטואר האוצר מתוך כוונה להגיע לגרעון / עודף אקטוארי שנע מסביב לאפס.  הוזלת תעריף הכיסוי לאבדן כושר עבודה הקטינה את העודפים שנותרו בקופות, עודפים שחולקו במשך שנים למבוטחים.

בפועל, החלטת האוצר גרמה לגרעון אקטוארי.

האם ביטוח משנה פותר את בעיית האיזון האקטוארי?

הוראות הממונה מחייבות קרנות פנסיה חדשות לרכוש ביטוח משנה לקרן פנסיה שמספר עמיתיה אינו עולה על 1,500, אך בפועל גם קרנות פנסיה עם מספר גדול יותר של עמיתים בוחרות לרכוש ביטוח משנה.

ברכישת ביטוח משנה, מעבירה קרן הפנסיה את תשלומי הכיסויים הביטוחים שהיא גובה לידי מבטח המשנה וזה בתמורה לוקח על עצמו את הסיכון ולשלם את התביעות העתידיות.

קרן הפנסיה יכולה לבחור לרכוש ביטוח משנה על 100% מהתביעות, 90% מהתביעות וכד' ולשאת בתשלום יתר התביעות.

אך לצד היתרונות הקיימים בביטוח משנה, קיימים גם לא מעט חסרונות.

אלטשולר שחם

מכיון ומבטח המשנה לוקח על עצמו את סיכוני קרן הפנסיה הוא לוקח לעצמו גם חירות בקביעת מדיניות החיתום של הקרן. מבטח המשנה יכל להגדיר שורה של עיסוקים אותם הוא לא מוכן לבטח, להגביל את השכר המבוטח בקרן או את היקף התביעות אותם הוא ישלם במקרה אסון.
כך לדוגמא גילו פתאום שוטרים במזרח ירושלים שקרן הפנסיה של אלטשולר שחם מסרבת לבטח אותם בשל הנחיה של מבטח משנה היושב בשוויץ.

>>>קריאה נוספת : על מבטח המשנה בקרנות הפנסיה

מבטח המשנה לא נושא בסיכוני הפרישה בקרן הפנסיה

קרן הפנסיה גובה תשלומים מהעמיתים בעבור כיסוי ביטוחי למקרי נכות ושארים. במקרה שקיים בקרן מבטח משנה תשלומים אלו יועברו אליו והוא זה שישלם את התביעות למקרים אלו. אך מבטח המשנה אינו מבטח את קרן הפנסיה בעבור הפורשים החדשים או בעבור התארכות תוחלת החיים של מקבלי הקצבאות הקיימים בקרן.

בקרן הפנסיה המשלימה של מקפת, היה מבטח משנה, Partner Re ireland, מבטח המשנה נותן כיסוי ל- 90% ממקרי הנכות או המוות של העמיתים בקרן. אך כפי שקראנו בכלכליסט הוא לא נתן מענה בעבור הפרישות של חברי הקיבוץ.

מבטח המשנה גורם לבעיה נוספת. המאזן האקטוארי מורכב מהכנסות והוצאות, כאשר 90% או 100% מהכנסות הקרן מועברות לידי מבטח המשנה היא נותרת עם הוצאות בלבד. כלומר במידה וקרן הפנסיה תידרש לשלם בעבור פרישות חדשות, מי שישא בתשלום יהיו יתר העמיתים בקרן ולא מבטח המשנה. כפי שהבעיה תקפה את קרן הפנסיה המשלימה של מקפת, היא יכולה לתקוף את יתר קרנות הפנסיה הקטנות המשתמשות בשירותי מבטח משנה.

לדוגמא בקרן הפנסיה של פסגות המנהלת קצת יותר ממיליארד שקלים  10% מהעמיתים הפעילים ו-20.2% מהעמיתים המוקפאים חצו כבר את גיל 60.

מה הם הפתרונות לגרעון האקטוארי שנגרם בשל הפרישות החדשות?

בשונה מהנחת התשואה הגלומה במקדמים, חישוב שווי ההתחייבות לפנסיונרים במאזן האקטוארי נעשה על ידי היוון הקצבאות הצפויות לפי הריביות ביום החישוב. שווי ההתחייבויות מחושב על פי הריביות משום שאלו מייצגות באופן מיטבי את התשואה על נכסים המתאימים לאופי ההתחייבויות לפנסיונרים ואת הרצון לשמור על יציבות תשלומי הפנסיה לאורך זמן.

כתוצאה מהפער בין הריביות, לפיהן מחושב המאזן האקטוארי, ובין הנחת התשואה, לפיה מחושבים המקדמים, היתרה הצבורה של עמית במועד פרישתו שונה מהנכסים שקרן פנסיה נדרשת להעמיד עבורו במאזן האקטוארי. לכן, במועד הפרישה, עמית יוצר גרעון (או עודף) אקטוארי לקרן. פער כזה, שנוצר בשל עמית פורש, מושת על כלל העמיתים בקרן ויוצר סבסוד ביניהם.

לדוגמא:

פורש בעל מליון שקלים היוצא לפנסיה זכאי לקבל לפי מקדם של 200 פנסיית זקנה של 5000 שקלים בחודש. אך מכיוון והריבית לצורך חישוב ההתחייבות נמוכה מהריבית במקדם, נדרשת קרן הפנסיה לרשום לצורך כך התחייבות בסך מליון ומאה אלף שקלים.

 מהיכן מביאה קרן הפנסיה עוד 100,000 שקלים עבור הפנסיונר?

את הכספים הנוספים עליהם מתחייבת קרן הפנסיה, משלמים מידי חודש יתר העמיתים בקרן שעדיין לא פרשו.

שינוי הנחת התשואה במקדמי ההמרה

מאחר שבשנים האחרונות, באופן עקבי, הריביות נמוכות משמעותית מהנחת התשואה במקדמים, עמית שפורש יוצר לקרן גרעון אקטוארי בשיעור של למעלה מ- 10% מסך הנכסים שצבר.

כאמור, גרעון זה מושת על כלל עמיתי הקרן. אם מצב זה יימשך, לאור העלייה החדה הצפויה במספר הפורשים בקרנות הפנסיה החדשות, עלול להיווצר סבסוד משמעותי ומתמשך של עמיתים פורשים על ידי עמיתים הממשיכים לחסוך. סבסוד זה חורג מעיקרון הערבות ההדדית העומד בבסיס פעילותה של קרן פנסיה.

כיצד באוצר מתכננים להתמודד עם הבעיה?

הפורשים החדשים מהווים רק חלק קטן במאזן האקטוארי, אך הם חלק מתכנית הרבה יותר גדולה של האוצר. בתפיסה של משרד האוצר התחרות בין קרנות הפנסיה צריכה להימשך עמוק אל תוך הפרישה ולא רק בשלב החיסכון.
לכן במשרד האוצר מעדיפים להשקיע מאמצים בפתרון הגרעון האקטוארי שנגרם בשל היציאה לפנסיה ולא בגרעון הנגרם בשל מקרי הנכות.

אחד הפתרונות לבעית הפורשים החדשים נמצא בועדת באב"ד. הוועדה קראה להגדלת אחוז אגרות החוב המיועדות בקרב החוסכים מעל לגיל 60. כיום כל החוסכים בקרנות הפנסיה זכאים להבטחת תשואה של 4.86% בשנה על 30% על הנכסים שלהם. בכוונת האוצר להגדיל בעתיד עבור חוסכים מעבר לגיל 60 את הזכאות לאגרות חוב אלו ל- 60% מהנכסים.

מלבד הגדלת אחוז אגרות החוב מבטיחות התשואה מוביל האוצר מהלך לעדכון קצבאות הפורשים. כיום מתעדכנות קצבאות הפורשים באופן הבא:

  • פעם בחודש הקצבה מתעדכנת בהתאם למדד
  • פעם ברבעון הקצבה מתעדכנת בהתאם למאזן האקטוארי של הקרן ושל יתר מקבלי הקצבאות

בכוונת האוצר לעדכן את הקצבה פעם נוספת, פעם בשנה באמצעות מקדם עדכון מיוחד שיקזז את התוספת שקיבלו הפורשים מיתר העמיתים בקרן.

בעיה

פתרון

עמידה ביעד תשואה של 3.74% כפי שמוצג במקדם הגדלת הזכאות לאגרות חוב מבטיחות תשואה של 4.86%
פער בין ריבית לצורך חישוב ההתחייבות לבין הריבית לצורך חישוב הקצבה מקדם עדכון שיקזז את הפער בין הריביות

בשורה התחתונה

  • האיזון האקטוארי משפיע על כל החוסכים בקרן הפנסיה, עמיתים פעילים ומוקפאים. פנסיונרים ומקבלי קצבאות.
  • עיקר הגרעון האקטוארי נגרם בשל מקרי נכות ואבדן כושר עבודה.
  • היציאה לפנסיה היא רק גורם אחד במאזן האקטוארי.
  • באוצר מגבשים שורה של צעדים לפתרון בעיית הפורשים החדשים.

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

מנגנון איזון אקטוארי - תמונת מצב by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. אבל קרן משלימה היא לא מקיפה ואין לה אגח מיועדות
    וגם לפי מה שכתבת יש עדיין סיבסוד בין חוסכים ופורשים בתחום הקצבה ? אני זכרתי שבמקיפה יש הפרד. בין הפורשים לחוסכים

    1. ערב טוב,

      כפי שכתבתי האיזון האקטוארי חל על כל החוסכים בקרן, פעילים מוקפאים ומקבלי קצבאות. בנוסף מקבלי הקצבאות נושאים גם בפער האקטוארי בין הגידול בהתחייבויות לגידול בנכסים.
      רוב הכתבה מתייחסת לקרן המקיפה, הקרן המשלימה של מקפת היתה כנראה טריגר שהזכיר לעיתונאים לבחור שוב את הבעיה. כמובן שהגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות לא תמנע את הבעיה בקרנות המשלימות.

      1. כלומר האוצר ביטל את ההפרדה בסיבסוד הצולב בתחום הריבית התחשיבית ברגע שהפעיל את ההקצאה הדינאמית ?

  2. תודה על הפוסט!

    בקרן פנסיה מקיפה רגילה, האם ישנה הפרדה בין הכספים שנועדו לכסות גרעונות שנוצרים עקב ביטוחים ובין הכספים שנועדו לכסות גרעונות שנוצרים עקב עקב פרישה (בגלל ריבית תחשיבית)?

    ואם יש הבדל, האם קיים סבסוד צולב בין פורשים לחוסכים בשניהם ?

    1. בוקר טוב לירן,
      זה מאזן, כפי שאפשר לראות בטבלה, רכיב אחד עוזר לכסות על חברו. במידה ובאחד הרכיבים יש עודף, בדרך כלל במקרי מוות, זה עוזר לסייע בסגירת הבורות.

      קיים סבסוד של הפורשים בשתי הקרנות, במשלימה הוא יותר גדול מכיוון ושם אין הבטחת תשואה.

  3. עוד הוכחה לפיקציה הזאת שנקראת קרן פנסיה.
    חוסר שקיפות בהשקעות, חוסר וודאות בקצבאות, ומנגנון איזון הזוי.
    כל אחד צריך לעשות לעצמו טובה ולהעביר את הכספים שלו לקופת גמל במהירות האפשרית. אפשר גם להגיע שם ל0.4%-0.5% שזה בערך מה שמשלמים בדמי ניהול בקרן פנסיה לאחר שמוסיפים את הגרעון האקטוארי בכל שנה.
    לגבי ביטוחים, משלמים כמה שיעלה (ואפשר לחפש הנחות דרך מועדונים כמו בכל מוצר אחר), לא צריך להישאר בקרן פנסיה רק בגלל שהביטוחים זולים. מה שזול לא בהכרח הכי טוב.

  4. תודה נדב!
    לפי הטבלה המפרטת את רכיבי הגרעון אפשר להסיק שדווקא לעניין הריבית התחשיבית אין השפעה על המאזן האקטוארי שכן רואים שהגרעון נובע ברובו ממקרי הנכויות כפי שציינת..
    אז לא ברור לי למה בכל מקום "מפילים" את הגרעון בקרנות על נושא הריבית התחשיבית?

    1. בוקר טוב טל,

      אפשר לנסות ליחס את זה לחוסר הבנה או מהצד השני מישהו מאכיל את התקשורת שהבעיה היא הפנסיונרים כדי שאחרי שיטפלו בפנסיונרים ישווקו לציבור שהבעיה טופלה.

  5. הי נדב,
    האם אתה יודע להסביר מה הבסיס החוקי לסבסוד הצולב הזה?
    הרי לפי התקנונים והחוזרים האיזון האקטוארי עבור עמיתי הקרן שאינם מקבלי פנסיה אמור להיות בשל גירעון אקטוארי שמקורו בשינויים דמוגרפיים בלבד.
    כל איזון אקטוארי שנובע נובע מתשואות ושיעורי ריבית להיוון אמור להיות מושת רק על מקבלי הפנסיה.
    אז מאיפה נוצרה הפיקציה הנוכחית שבה בפועל החוסכים מסבסדים את ריביות ההיוון של הפורשים?
    באיזו תקנה/חוזר זה מופיע?
    איך זה מסתדר עם התקנונים?

    1. בוקר טוב דוד,

      ראה את החוזר : הוראות דיווח כספי לקרנות פנסיה חדשות
      זה מופיע שם במפורש בנספח 5, העודף (הגירעון) שנגרם מהגורמים המפורטים בתקופת הדיווח
      ז. פרישות במהלך השנה

  6. במידה ופנסיונר, שחסך נגיד מיליון שקל, נפטר אחרי חודש בודד של פנסיה.
    אותו אדם הוא ערירי כך שאין שארים.
    מה קורה עם אותם מיליון שקלים? (פחות הקצבה הראשונה)
    האם "הרווח" של קרן שפנסיה, נכנס לאיזון האקטורי?

  7. נדב שלום,
    מאמר נהדר! שאלה:
    האם חוסכים בקרן פנסיה מקיפה במסלולים ביטוחים שונים (מסלול פנסיה מקיפה/מסלול נכות מוגברת/מסלול עתיר חסכון וכו') משתתפים בנטל הסבסוד של האיזון האקטוארי באותה מידה? בתנאי כמובן שיתר הפרמטרים שלהם (גיל, משכורת, וותק וכו') זהים.
    תודה.

    1. ערב טוב גליה,
      העמיתים משתתפים באיזון האקטוארי בהתאם לחלקם היחסי בקרן (כלומר גובה הצבירה), לאחר שנקבע האיזון, נניח 0.18%, כל אחד ישלם את חלקו בהתאם לצבירה היחסית שלו.
      לגיל העמית או למסלול הביטוחי אין השפעה על גובה האיזון אותו ישלם (או יקבל) העמית.

      1. נדב שלום ותודה על תשובתך המהירה.
        אז אפשר לומר שחוסך במסלול נכות מוגברת שחלק יותר משמעותי מההפקדה שלו הולך לביטוח אובדן כושר עבודה (ולא לצבירה) משתתף פחות בנטל הסבסוד של האיזון האקטוארי.
        ובעצם החוסך שחשב שהוא "החכם מכולם" ובחר מסלול עתיר חסכון מסבסד יותר את האיזון האקטוארי?

        1. לא הייתי מגדיר את זה בצורה הזאת. האיזון האקטוארי לא מחושב בהתאם לחלק של העמית בכיסוי הביטוחי. צריך לזכור כי גם עמיתים מוקפאים ללא כיסויים ביטוחים לוקחים חלק באיזון זה.

  8. שלום נדב

    מה שמוזר זה שהאוצר יודע כבר שנים שהתעריפים שלו באובדן כושר לא ראלים ואם הגביה היתה ראלית לא היה סיבה לאיזון (שאמור להיות מאופס) ובכל זאת אף אחד לא מעדכן את הטבלה, נותנים "הנחה" בצד אחד ולוקחים מבעלי צבירה גבוהה מהצד האחר, החיבור הזה בן ביטוח קולקטיבי לחסכון זו עוולה.
    נושא הביטוחים בקרן הפנסיה הוא לא יותר משיטה להוזלת עלויות כמו שבציי רכב מוותרים על ביטוח מקיף, לתכנו את זה כך שבכוונה ההפרשה לא תספיק ותפגע בבעלי צבירה זה העדפת צעירים בעלי צבירה נמוכה ולא "תהליך אקראי שיתמצע"

    1. עד 2013 האוצר "ניחש" כלפי מעלה וחילק עודפים אקטוארים, כל עוד השורה הסופית הייתה בפלוס אף אחד לא עצר לשאול האם התעריפים הגיונים. מאז יולי האוצר מנחש כלפי מטה וובשורת הכיסוי משלמים פחות ובשורת האיזון יש מספר שלילי וכולם קופצים.
      אני מניח שהאוצר יחכה עוד שנה שנתיים כדי לתקן שוב את "הניחוש" שלו, רק כדי לתת לו איזה משמעות מדעית.

      1. אני לא מבין באיזו אוניברסיטה לנד האקטואר של האוצר ? לטביה ?
        מה זה ניחושים ? אין חס וחלילה נתונים ….

  9. נדב בוקר טוב
    לא הבנתי את הבעיה בהפרשי הריביות
    על מה משפיעה הריבית התחשיבית ?
    הרי הצבירה שלי בקרן מושפעת ממסלול ההשקעה שבחרתי והתשואה שהקרן השיגה בבורסה
    אז על מה משפיעה הריבית של 4%
    אם אני משקיעה במסלול מנייתי מה אכפת לי סביבת ריבית אפס ?
    מרגישה ממש מבולבלת
    תודה ושבת שלום

    1. מכיוון וקרן הפנסיה מבוססת על ערבות הדדית, מעבר לתשואה שהקרן משיגה בבורסה יש את המאזן האקטוארי שמתקיים בכל רבעון.
      אחד הרכיבים במאזן, הפרישות החדשות, מתבסס על הפער בין הריבית התחשיבית 3.74 לווקטור הריביות, נניח 1.5. הפער הזה יוצר את הגרעון עליו הרחבנו כאן.

  10. נדב שלום ,
    אז נניח ודמי הניהול דומים , וגם התשואות לא שונות מהותית – האם נכון להעדיף קרן אשר מצויה בגרעון אקטוארי נמוך יותר ?
    ע"פ גלובס , ממאי האחרון : במבטחים החדשה נרשם גירעון אקטוארי של 0.51%; במקפת נרשם גירעון של 0.43%, בהראל / גלעד נרשם גירעון של 0.42%, בכלל פנסיה גירעון אקטוארי של 0.36%, ובהפניקס גירעון אקטוארי של 0.03%

    1. שלום אופיר,

      הנתונים בגלובס לא מעודכנים והם מתייחסים לשנת 2015, נתונים עדכניים אפשר לראות בקישור הזה https://pensuni.com/?p=1604

      בעיקרון יש היגיון בדברים שאתה כותב, וכמבוטח נרצה לשלם כמה שפחות עבור גרעון אקטוארי. בפועל אפשר לראות בקישור שהדברים עשויים להשתנות בכל רבעון.

      1. אודה לך אם תוכל לשים כאן קישור לכתבה הבאה שלך כאשר זו תצא.
        למדתי הרבה מהכתבה הזו וכן מתשובתיך לתגובות.

  11. שלום רב

    האם ערך האיזון האקטוארי המופיע בדו"ח באתר פנסיה נט כלול כבר בתחשיב התשואה השנתית הרשומה או שמא צריך להוסיף או להוריד את האחוז הזה מסך התשואה השנתית

להגיב על נדב טסלר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button