צרכנות

חצי הכוס הריקה או למה אנחנו קונים ביטוח

השבוע יצא לי לבלות כמה ימים בבית החולים איכילוב. לבן הקטן שלי היה חום ומסתבר שכאשר יש לילדים מאוד קטנים חום צריך לאשפז אותם. לעובדי בית החולים תהליך האשפוז היה מאוד ברור, יש צורך לבצע שלל בדיקות, החל בדיקת דם ועד לדיקור מותני ועד שיתקבלו תוצאות הבדיקות לא משתחררים מבית החולים.

לא משנה שהחום ירד כבר אחרי 24 שעות, הרופאים לא שינו את הפרוטוקול שלהם. אנטיביוטיקה לווריד שלוש פעמים ביום והמתנה לתוצאות הבדיקות. כל התהליך לווה בהכרזה שבמרבית המקרים מדובר בוירוס פשוט אבל כדי לשלול הימצאות של חיידק חייבים להמשיך בתהליך.

חצי כוס

תמונה ברישיון שימוש CC מקור Helen Taylor

אנחנו שונאים סיכון ואנחנו מוכנים לשלם כדי למנוע אותו

הפחד מהסיכוי הקטן שיקרה לנו משהו לא ייחודי לבתי החולים או לרופאים למעשה אנחנו יכולים לראות את הפחד מלווה אותנו בכל החלטה שאנחנו מקבלים בחיים. הפסיכולוגים מייחסים את הפחד הזה למשקל שאנו נותנים להסתברויות הנמוכות וליוריסטיקת הזמינות.

את העובדה שאנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי להקטין את הסתברות הנמוכה שיקרה משהו מכיר כל זוג שהתחיל לבצע בדיקת הריון. שלל הבדיקות שעוברים במהלך תשעת חודשי ההיריון נועדו כולם כדי להקטין את מפלס החרדה ולהקטין את ההסתברות שמשהו קרה לעובר שלנו.

אבל האם תמיד נהייה מוכנים לשלם כדי להקטין את רמת הסיכון שבה אנחנו נמצאים?

נניח שהסתברות ללקות באבדן כושר עבודה היא 5% האם תהיו מוכנים לשלם כסף כך שבמקרה של אובדן כושר עבודה תהיו מוגנים?
אני מניח שכולנו היינו מבקשים להוריד את רמת הסיכון מ-5% ל-0% ונרכוש ביטוח אבדן כושר עבודה. אך האם היינו מוכנים לשלם את אותו המחיר כדי לרכוש ביטוח שיוריד את רמת הסיכון לאבדן כושר עבודה מ-35% ל- 30% בלבד? אני מניח שלא.

למרות שבשני המקרים מדובר בסיכון של 5% אנחנו מתמחרים אותו בצורה שונה.

אנחנו מוכנים לשלם הרבה כדי לבטל את הסיכון אבל לא נרצה לשלם קצת כדי להפחית אותו

ביטוח עולה כסף, בביטוח אנחנו מעבירים את הסיכון שלנו לידי חברה חיצונית כך שבמידה ויקרה לנו אירוע קיצוני אותה חברה תדאג לצרכינו. בחלק מהמקרים ביטוח יעלה הרבה כסף, האם הייתם מוכנים לשלם פחות כסף עבור ביטוח שידאג רק ל- 50% מהרמת הסיכון שלכם?

נניח שאתם רוצים לרכוש ביטוח דירה, אך התעריף של חברת הביטוח יקר מידי עבורכם. האם תרכשו ביטוח דירה רק לימים האי זוגיים של השבוע?

לכאורה היה זה אמור להיות הפתרון המושלם. המבוטח מקטין את רמת הסיכון ומקטין את התעריף אותו ישלם או שהמבוטח יכל לרכוש ביטוח עבור סיכונים מסויימים, לדוג' ביטוח למקרה מוות מתאונה במקום ביטוח חיים.

למרות זאת מחקרים מראים שאנשים ממעיטים מאוד בערך של של הפחתת הסיכון לעומת הערך של ביטול הסיכון לחלוטין ומעדיפים שלא לרכוש פוליסות מסוג זה.

כנראה שאת המחקרים שעוסקים בביטוח הסתברותי לא קראו במשרד הבריאות. ברפורמת ביטוחי הבריאות שמקדם המשרד שואפים לפצל את פוליסות הבריאות. כיום נמכרים ביטוחי הבריאות בחבילות הכוללות מגוון רחב של כיסויים, במטרה להוזיל את עלויות ביטוחי הבריאות הפרטיים ימכרו החל מינואר הקרוב ביטוחי הבריאות כפוליסה בסיסית וכיסויים נוספים ימכרו בנפרד.

סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2013 – סרטן ואחריה מחלות לב

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הגורמים למקרה המוות בישראל, מספיק לקרוא את הכותרת כדי לרוץ ולרכוש ביטוח בריאות. אבל כיצד משפיעה עלינו השורה השנייה בדוח? שיעורי התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ- 80% מאמצע שנות ה – 70. האם אנחנו נרגעים כרגע בכיסא?

לבעיה הזאת קוראים יוריסטיקת הזמינות, הזמינות מחליפה בפעמים רבות את היכולות שלנו להאריך סטטיסטית את הסתברות לקיומם של אירועים שונים, לדוגמא מחלות לב או סרטן. במקום לפנות למקורות סטטיסטים אנו נישען על זכרונות קודמים הקשורים למחלה לדוג' כתבות בתקשורת או מקרים שהתרחשו בקרב בני משפחה או עמיתים לעבודה.

מה הורג אותנו?

מה הורג אותנו

נניח שאתם בני 30, אפילו 35. סרטן הוא הדבר שהכי מטריד אתכם? מנתוני הלשכה המרכזית מתברר שבין הגילאים 15 ל- 44 גורם המוות העיקרי הוא בכלל סיבות חיצוניות, נניח תאונות דרכים ולא מחלות. אמנם סרטן מהווה את גורם המוות השני עם כמעט 25%. אבל האם כדי להתמודד עם הסרטן יש לקנות את כל הפרה?

מה הורג אותנו עד גיל 44

בשורה התחתונה

ליוריסטיקת הזמינות ולפחד שלנו מסיכון אין פתרון, גם אני מבוטח בביטוח לאבדן כושר עבודה, יש לי ביטוח בריאות וגם אני רכשתי ביטוח חיים אבל כדאי להיות מודעים להם ולנסות לתחום את הסיכונים אותם אנו מבטחים. כפי שכותב יואב, אחד המגיבים לפוסט שהעליתי בפייסבוק.

למה לעשות ביטוח

לדברי יואב, וככל הנראה הוא צודק, הסיכוי שיקרה לנו משהו הוא נמוך מאוד. ולכן אולי כדאי לקחת את הכסף שאנו משקיעים על ביטוחים ולשמור אותו בחיסכון? מבחינה הגיונית צעד זה הוא הצעד הנכון. כאמור ביטוח נועד לטפל בסיכון שאנו לא יכולים לטפל בו לבד.
אבל אם חשובים בצורה הגיונית אנשים עשירים לא היו רוכשים ביטוח והעניים היו עומדים בתור כדי לקנות אחד. אבל, כפי שראינו, אנחנו לא עוסקים כאן בהגיון.

אני רוכשת ביטוח רק כהגנה מפני מצב שבו לא אוכל להכיל את פוטנציאל הנזק הכספי.

את המשפט הנהדר הזה כותבת הסולידית בפוסט שלה שעוסק בביטוחי בריאות, לדבריה, מרגע שהביטוח משלב בבתוכו כיסויים שירותיים שהמבוטח יכול לממן מכיסו, הוא הופך מצורך למותרות.
מכאן שביטוח יקר יותר הוא לא בהכרח טוב יותר ובוודאי שלא משתלם יותר במונחים של עלות-תועלת.

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

חצי הכוס הריקה או למה אנחנו קונים ביטוח by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. המשפט של הסולידית נכון אבל לא לגמרה מדוייק, היא ביטלה את כיסויי הסיעוד
    בגלל שהיא לא רוצה להיות סיעודית ומעדיפה למות לפני , וגם הכיסוי הביטוחי בתחום הבריאות הוא מצומצם כי היא מאמינה שלפי אורח חייה וההיסטוריה המשפחתית היא אינה זקוקה לביטוחים יקרים

    בקיצור היא מאמינה שמצבה בגיל 35 ימשך לנצח, ושהיא יכולה לחזות את העתיד בדיוק גבןה מבחינת מצבה הבריאותי, זו אשליה מאוד יפה של צעירים.

    מאחר והיא רמזה שהיא כנראה תתאבד לפני שתהיה סיעודית הרי שלא רק שהיא מאוד נחרצת אלא גם יודעת שתהיה לה שליטה על ההחלטה כשחס וחליליה יגיע הרגע הנ"ל.

    בקיצור המשפט יפה האסטרטגיה נמצאת על הספקטרום האוטיסטי

  2. מה שיואב כתב מדויק לחלוטין – סטטיסטית, לכל האוכלוסיה לא משתלם לקנות ביטוח.
    אבל יואב, וגם אני, כפרטים בודדים או משפחה, לא מדגם מספיק גדול בשביל שהטטיסטיקה תתיישר. כמו שאמר לי המדריך שלי בכל תחום הביטוח – כשיש לך סרטן זה לא ב30% אלא ב100%. רוצה לומר – אני משלם כדי להעביר את הסיכון ולכן תיק השקעות הוא רעיון נחמד אבל לא ישים כיוון שביום הראשון לביטוח אתה יכול לשים אולי 100,000 ₪ בחיסכון אבל הביטוח הדרוש לך הוא 1,000,000 ₪ לצורך הדוגמה. ברור שהשילוב בין שניהם הוא הדבר הנכון.

    1. למרות שהסיכון שלנו למות הוא לחלות קטן אני מסכים איתך שכל הסיכון נופל עלינו ועל המשפחה שלנו. ולכן גם רכשתי את הביטוחים האמורים.
      למזלי רכשתי אותם כחלק מקולקטיב, אני לא יודע כיצד הייתי מגיב כאן אם הייתי צריך לרכוש אותם בעלות רגילה.

  3. יואב – כמו גם הסולידית – צודקים במאה אחוז.
    יוסי, הטעות שלך היא שאתה חושב שלאנשים אין מיליון שקל במקרה הצורך.
    לכל מי שיש דירה להשקעה יש בפועל מיליון שקל למקרה הצורך – ומכאן השאלה חוזרת להיות כלכלית (תשואה ואיפה כדאי לשים את הכסף) מה שמוליך חזרה לנקודת ההנחה – התשואה של הביטוח היא שלילית ברמה של 40-50%.

    אגב, 30-40 אחוז זו הערכה פראית,
    אם למישהו כאן יש ידע כמה אגורות מכל שקל שהצרכן שם חוזר אליו בפועל (על פי סוגי ביטוח: אני מניח שתאונות אישיות הוא ביטוח הרבה יות' 'הפסדי' מאשר ביטוח רכב..) זה יהיה מעניין מאוד לשתף את הציבור

    1. אהוד, אם הייתה לי דירה להשקעה לא הייתי כותב כאן 🙂

      אבל כמו שכתבתי, ביטוח זה לא עסק לעשירים, הם לא צריכים אותו. אבל בפועל הם הראשונים שקונים.

  4. גם אנשים עם 100,000 שקל פנויים עדיין עושים ביטוח מקיף לרכב.

    זה שיש לאנשים קצת כסף בצד לא אומר שהם רוצים לאבד אותו בשביל צרה כזאת או אחרת.

    בגלל זה עבור ביטוח משלמים קצת יותר מהסתברות שהוא עשוי להתרחש.

    נניח עבור ביטוח בריאות, לא שווה לשלם שני שקלים ביום במקום לסכן את הדירה להשקעה? לא שווה לוותר על קפסולה אחת של קפה כדי לישון בשקט או שחס וחלילה אם נצטרך יהיה מי שיביא את הכסף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button