מאמר אורח מאת פרופסור זיו רייך
מהי פנסיה
הפנסיה , כפי שהיא מוכרת לנו היום , היא חלק מתפיסה תרבותית וחברתית מקובלת בעולם שלפיה לגמלאים שעבדו כל חייהם יש זכות בסיסית לשמור על רמת חיים סבירה גם כשכבר אינם מסוגלים עוד לפרנס את עצמם. הפנסיה היא סוג של חלוקה מחדש של משאבים למען השגת רמת קיום בסיסית לגמלאים, צמצום פערים בין קבוצות החברה, פחות היררכיה בשוק העבודה, עידוד לרעיון החסכונות לגיל הצעיר.
העיקרון הבסיסי של הפנסיה: סכום כסף שמשולם בתדירות קבועה, מדי חודש או מדי שנה. ברוב המדינות המפותחות בעולם מערכת הפנסיה בנויה על בסיס של שלושה רבדים:
- רובד ראשון – מתחלק לשני סוגים פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת
- רובד שני – קצבאות זקנה של ביטוח לאומי
- רובד השלישי – יוזמה פרטית
מערכות הפנסיה בישראל
הרובד הראשון
צו הרחבה לפנסיית חובה מחייב לחסוך לעת זקנה, מערכת זו מכסה את העובדים השכירים, בישראל ישנם שני מסלולים לפנסיה מסוג זה : הפנסיה התקציבית שזכויות הקצבה ממומנות מתקציב המדינ , כל עלותה על המעסיק ומשכרו של העובד לא מנוכה כספים. הסוג השני הוא הפנסיה הצוברת המבוססת על הפרשות מצטברות של עובדים ומעבידים. סוג זה תלוי בכמה גורמים כמו תוחלת חיים, שכר מבוטח , הצלחה בשוק ההון. בפנסיה הצוברת האחריות והסיכון לאחר הפרישה מוטלת על הפרט עצמו.
הרובד השני : קצבאות זקנה
קצבאות הזקנה של הביטוח לאומי מכסות את כל תושבי המדינה ולא תלויות בגורם אחר. הזכויות ידועות מראש לפי החוק של הביטוח לאומי. בסיס הקצבה הוא 16% מהשכר הממוצע במשק , לקבלת זכות צריך 60 חודשי ביטוח מתוך 10 השנים שקדמו לגיל הקצבה. לחלק מהקשישים אין הכנסה נוספת לקצבת הזקנה לכן יש עבורם משולמת קצבת השלמת הכנסה , קצבה הניתנת לפי תנאים מסוימים ומבחן הכנסות ומטרתה היא השלמת הכנסה בנוסף לקצבה .
מטרת השלמת ההכנסה היא למתן רמת חיים סבירה, ובכך כל קשיש מגיע להכנסה מינימאלית של 26.57% מהשכר הממוצע ליחיד. בנוסף על כך למבוטח עם ותק של 35 שנה ומעלה יש זכות ל 24% ממה שמכונה " הסכום הבסיסי ". כיום חוק ביטוח לאומי הגדיר גם את גיל הפרישה שלגברים זה 67 ולנשים זה 62 והגיל המוחלט הוא 70.
לדוגמה : גובה הקצבה הנכון לינואר 2018 הוא 1,535 ₪
הרובד השלישי : יוזמה פרטית
יוזמה פרטית לתוספת הכנסה אחרי הפרישה , מחסכון וביטוח. סוג זה כולל את כל הסדרי החיסכון והביטוח לטווחים ארוכים שהפרט בוחר ליצור אותם. הצורות שנהוגות בישראל הן, ביטוח חיים , קופות גמל , קרנות השתלמות, ביטוחים שאינם לקצבה.
לדוגמה : לפי הסקר החברתי , כ 2.1 מיליון איש שהם כ 53% מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל ( בני 20 ומעלה ) מכוסים על ידי אחד לפחות מארבעת סוגי תכניות הפנסיה .
מערכות הפנסיה במדינות המפותחות בעולם
מערכות הפנסיה במדינות העולם התפתחו בשני דפוסים :
- דפוס ראשון – פנסיה תלוית אמצעים לקשישים עניים וקצבה אחידה קבועה לכל האזרחים המבוססת על גיל , שיטה זו אומצה במדינות כמו דנמרק , בריטניה , שוודיה והולנד.
- דפוס שני – פנסיה תלוית הכנסה המבוססת על שילוב של הפרשותיהם של העובד והמעביד ולפעמים ישנה גם השלמה ממשלתית , שיטה זו אומצה באוסטריה , צרפת , גרמניה ואיטליה.
לאחר מכן עברו תוכניות הפנסיה אתגרים ,משברים וקשיים שהמדינות מנסות להתמודד איתם שבעיקר הם תוצאה של שיעורי ילודה נמוכים ועלייה בתוחלת החיים שגרמו לשינויים משמעותיים בכל הדפוסים : הצעד הראשון שהשתנה בחלק מהמדינות הוא השוואה בגיל הפרישה של נשים וגברים , הגדלת שיעורי ההפרשה לפנסיה. גידול בתוחלת החיים הכריחה את הממשלות להעלות את גיל הפרישה המינימאלי.
שילוב תכניות הפנסיה : מדינות עם קצבה קבועה הוסיפו קצבה תלוית הכנסה , מדינות עם קצבה תלוית הכנסה הוסיפו קצבה מינימאלית , מעבר מדינות לתכניות של הפרשה קבועה , הרחבת מקורות תשלומי הפנסיה ושיווק קרנות פנסיה פרטיות .
פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה