כספים שטוב שיהיו בצד – כרית ביטחון

כרית הביטחון אמורה לשמש אותנו לכל צרה שלא תגיע. ככל שנגדיר את כרית הביטחון בצורה טובה יותר נוכל להגדיר את הסכום הסולידי בתיק ההשקעות בצורה יעילה יותר.

ככל שההקצאה המנייתית בתיק ההשקעות גבוהה יותר כך התשואה הצפויה תהיה גבוהה יותר (עם תנודתיות גבוהה יותר). כמובן שלא כל התיק חייב להיות מושקע במדדי מניות – עלינו להתאים את התיק לצרכים שלנו. בפרט, כספים שנרצה להשתמש בהם תוך פרק זמן קצר פחות מתאימים להשקעה מנייתית, וכספים שמיועדים לטווח ארוך מתאימים מאוד להשקעה מנייתית. בדרך כלל מבצעים את חלוקת הנכסים בתיק באמצעות אחוזים. נניח 70% חשיפה למניות ו- 30% לנכסים סולידים יותר. היום אני רוצה להציע חלוקה מעט שונה – קביעת סכומים אבסולוטיים בהתאם לצרכים שלנו להקצאה סולידית, וכל היתר להקצאה מנייתית, ולא משנה כמה "כל היתר" מהווה באחוזים מהתיק. זה יכול להיות 5% מהתיק, זה יכול להיות 95% מהתיק, או כל מספר אחר.

את הסכומים האבסולוטים נקבע בהתאם למטרות החיסכון. ניתן לחלק את כל כספי החסכונות שלנו, מכל הסוגים, לארבע קטגוריות שונות:

1. קטגוריה ראשונה – כרית ביטחון: כספים שצריכים להיות זמינים למשיכה מיידית למקרה בלתי צפוי, כגון: פיטורין, צורך רפואי, טיפול יקר במוסך וכיוצ"ב.
2. קטגוריה שניה – מטרות ספציפיות: כספים משמעותיים שאנו יודעים שנזדקק להם לצורך מוגדר בעוד זמן קצר-בינוני (שנים ספורות), כגון: רכישת דירה, רכישת רכב, שיפוץ, בת מצווה, חתונה, סיוע לילדים.
3. קטגוריה שלישית – כספים לפרישה: כספים עבור מחייתנו השוטפת בעת הפרישה.
4. קטגוריה רביעית – הון חופשי: כספים שלא נכללים תחת הקטגוריות הנ"ל. אלו כספים שאנו לא זקוקים להם כלל בעתיד הנראה לעין (5-10 שנים לפחות), וגם לא לתשואה שיניבו. בעתיד הם יוכלו לשמש אותנו למטרות ספציפיות, לפרישה, ועוד.

ניתן (וכדאי) לקטלג את כל הכספים שלנו מכל הסוגים (פרטיים, פנסיוניים, קרנות השתלמות וכו') באחת מארבע הקטגוריות האלה. הכספים שמיועדים לקטגוריה הראשונה והשנייה יושקעו באפיקים סולידיים, כספי הקטגוריה השלישית יושקעו בשילוב נכסים (עם חשיפה מנייתית גבוהה לצעירים, ובחלק מהמקרים גם למבוגרים), וכספי הקטגוריה הרביעית יושקעו במדדי מניות.

בסדרת הפוסטים הבאים נרחיב על כל אחת מהקטגוריות והיום נתחיל עם הקטגוריה הראשונה – כרית ביטחון.

למה נועדה כרית הביטחון?

כרית הביטחון אמורה לשמש אותנו לכל צרה שלא תגיע. אם בשגרה ההכנסות שלנו גבוהות מההוצאות (הרי אם לא – מאיפה הכסף להשקעות?), לעיתים עשויים להיות מצבים בהם המצב מתהפך. דוגמאות שניתן לציין: פיטורין (אובדן הכנסה), צורך רפואי, טיפול יקר במוסך וכו'.

מיד נדון בסכום הכסף שכדאי להגדיר ככרית ביטחון, אך עוד לפני כן צריך להדגיש שמלבד סכום כספי, כרית הביטחון שלנו כוללת גם מעגלי הגנה  נוספים שחשוב לקחת בחשבון (וליישם). המרכזיים שבהם הם:

• כיסוי ביטוחי: בישראל הרפואה הציבורית מכסה את מרבית הצרכים הרפואיים, וישנם ביטוחים רפואיים משלימים  שכדאי לרכוש, בעיקר כאלה המכסים קטסטרופות רפואיות – תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות בחו"ל, וכיוצ"ב.
  ביטוחים חשובים נוספים הם ביטוחי חיים וא.כ.ע (שלא בהכרח צריך לרכוש בנפרד כי קרן הפנסיה מספקת אותם) וכן ביטוח סיעודי. במקום להקצות למשל חצי מיליון ₪ (אם בכלל יש לנו סכום כזה) ככרית ביטחון סולידית עבור אפשרות של ניתוח חירום או רכישת תרופה שאינה בסל התרופות, אפשר לרכוש פוליסת ביטוח זולה ולפנות את הסכום הזה להשקעה רווחית יותר, כמו מדדי מניות.
• דמי אבטלה: הביטוח הלאומי מספק דמי אבטלה בגובה חלק מהמשכורת למשך מס' חודשים (התנאים משתנים בהתאם לגיל, מצב משפחתי, גובה ההכנסה ועוד). דמי האבטלה לא מהווים תחליף מלא להכנסה מעבודה, אך הם בהחלט מהווים חלק מכרית הביטחון.
• התאמת הוצאות להכנסות: משקי בית שמתנהלים בצורה אחראית יכולים להקטין את הוצאתם באופן זמני ולהתאים אותה לרמת ההכנסה במידת הצורך. לעיתים זה אף קורה באופן כפוי ולא מבחירה: למשל בתקופת הקורונה רבים איבדו את עבודתם/הוצאו לחל"ת והכנסתם נפגעה (למרות דמי האבטלה שקיבלו), אך מצד שני ההוצאות על חופשות ובילויים ירדו משמעותית בתקופת הסגרים.

כמה כסף צריך להקצות לכרית הביטחון?

ככלל אצבע, מקובל לומר שכרית הביטחון צריכה לכסות 3-6 מחייה. שימו לב שמדובר בהוצאה החודשית הממוצעת ולא בהכנסה החודשית, מי שמרוויח 50,000 בחודש ומוציא 10,000 יקצה לכרית הביטחון 30,000-60,000 ₪ ולא 150,000-300,000 ₪. יחד עם זאת, ישנן מס' שאלות מנחות שכדאי שתשאלו את עצמכם, שהתשובות אליהן עשויות להגדיל/להקטין את הסכום לכרית הביטחון:

• העריכו בכנות את משך הזמן הסביר עבורכם למציאת עבודה חדשה בהתבסס על הדרישה למקצוע שלכם, גילכם, השכלתכם וניסיונכם המקצועי.
• בכמה תוכלו להקטין את ההוצאה המשפחתית במידת הצורך באופן זמני?
• האם דמי האבטלה שתקבלו במקרה של פיטורין יספיקו לכם (ניתן לעשות סימולציה באתר הביטוח הלאומי)? במידה ולא – מה התוספת שתזדקקו לה?

בסופו של דבר קביעת הסכום לכרית הביטחון היא מאוד אינדיבידואלית. בחרו בסכום שייתן לכם לישון בלילה בשקט, אבל גם אל תפריזו כדי שתוכלו לשחרר יותר כספים להשקעה מנייתית לטווח הארוך.

במה להשקיע את כרית הביטחון?

רגע, רגע, מה זאת אומרת להשקיע? את כרית הביטחון לא צריך לשמור במזומן בצד? אז זהו, שממש לא. העצה המקובלת היא אמנם החזקה של כרית ביטחון במזומן כדי לא "לסכן אותה בהשקעות". זה נכון שבכל השקעה יש סיכון מסוים, אבל לא כל ההשקעות זהות. ישנם אפיקי השקעה מאוד סולידיים, שאמנם לא ירוויחו יותר מדי, אבל גם פוטנציאל ההפסד שלהם נמוך מאוד. צריך לזכור שאת כרית הביטחון אנחנו עשויים להחזיק שנים רבות עד שנזדקק לה, וגם אחרי שנזדקק לה "נמלא אותה מחדש" להמשך.

להחזיק מזומן במשך שנים רבות זה רעיון רע מאוד, קודם כל בגלל שחיקת ערך הכסף כתוצאה מהאינפלציה, וגם בגלל אובדן תשואה פוטנציאלית.לכן יש מס' אפיקים שבהם ניתן להשקיע את כרית הביטחון. אפיקי ההשקעה צריכים להיות נזילים (ניתנים למימוש מיידי, למשל תוך יום עסקים אחד) ורצוי שיהיו כמה שפחות תנודתיים, כדי שלא נחטוף ירידות חזקות רגע לפני שנצטרך את הכסף.

• מזומן: ציינתי את החסרונות בהשארת כרית הביטחון במזומן, אבל זאת גם אפשרות.
• פק"ם/פח"ק בבנק*: פיקדון בבנק שניתן לפדות אותו במהירות.
• מק"ם*: מלווה קצר מועד של המדינה.
• אג"ח קצר טווח*: כפי שראינו בעבר, אג"חים קצרים (בניגוד לארוכים) לא מושפעים כמעט משינוי הריבית במשק והתנודתיות שלהם נמוכה. האפשרויות לבחירת אג"ח ככרית ביטחון הם אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני בדירוג גבוה, או קרן אג"חית עם מח"מ ממוצע נמוך יחסית.
• מדדי מניות: רגע, מה? מדדי מניות הם ממש לא אפיק סולידי, אז איך זה הגיוני שכרית הביטחון תושקע במניות?! זה יכול להיות הגיוני במידה וסך החיסכון שלכם גדול באופן יחסי, כך שלא מפריע לכם לממש בהפסד. למשל – מי שיש לו מיליון ₪ חסכונות פרטיים והגדיר לעצמו כרית ביטחון של 50,000 ₪, יכול להרגיש שלם עם להשקיע את כל הכסף במדדי מניות.
  נניח והתרחש משבר, שוק המניות ירד ב-50%, ולפי חוק מרפי דווקא באותו זמן הוא היה זקוק לכרית הביטחון שלו (שזה דווקא הגיוני – משבר כלכלי הוביל לפיטורין למשל). במקרה הזה, כדי להשתמש בכרית של 50,000 ₪ עליו לממש מניות שלפני רגע היו שוות 100,000 ₪. אבל כיוון שזה בסה"כ 10% מההון הפרטי שלו, אולי זה לא מטריד אותו יותר מדי.

* היום הריבית במשק אפסית ולכן הריבית שנקבל על פיקדון בבנק, על מק"ם וגם על אג"חים קצרי טווח נמוכה מאוד, כך שאין כמעט הבדל ממזומן. אבל גם תשואה נמוכה עדיפה על כלום, ובמידה והריבית תעלה בעתיד היתרונות של האפיקים האלה יעלו.

בשורה התחתונה

בנייה של כרית הביטחון תסייע לנו לקבוע אבסולוטית את גובה הסכום המיועד לחיסכון סולידי בתיק ותאפשר לנו להקצות סכום גבוה יותר לחיסכון מנייתי, מה שעשוי להניב תשואה גבוהה יותר.

בפוסט הבא בסדרה נדבר על הקטגוריה השניה : השקעה למטרות ספציות.

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.