השפעת הקורונה על הקצבה מקרן פנסיה ותיקה

השכר הממוצע במשק משפיע על השכר הקובע לפנסיה בקרנות הפנסיה הותיקות. כיצד השפיע נגיף הקורונה על השכר הממוצע במשק ויחד איתו על החוסכים בקרנות הפנסיה הותיקות

מאמר אורח מאת אלישע קליימן

בתקופת הקורונה השכר הממוצע במשק קפץ בעקבות ירידה בשיעור העסקת עובדים בשכר נמוך. יש לכך השפעה מהותית על קצבת הזקנה שתתקבל מקרן פנסיה ותיקה.

בקרנות הותיקות קג"מ ומקפת, הקצבה מחושבת בשיטת יחסי השכר באופן הבא : השכר הקובע שווה לממוצע יחסי השכר לאורך כל תקופת הביטוח, מוכפל בממוצע של השכר הממוצע במשק ב- 12 החודשים לפני הפרישה, וידועים באותו המועד.

הקצבה שווה לשכר הקובע מוכפל בשיעור קצבת הזקנה באחוזים שצבר המבוטח בקרן.                            

ניקח דוגמה של מבוטח פעיל בשם רפי עם הפרמטרים הבאים :

רפי אמור לפרוש בחודש 12/20 ויצבור 60% שיעור קצבת זקנה, ממוצע יחסי שכר של 0.9.

השכר הממוצע במשק במחירים קבועים :        

נניח כי אילו לא הייתה פורצת מגפת הקורונה השכר הממוצע בחודש 4/20 היה זהה לחודש 3/20. אך בעקבות הקורונה והיציאה לחל"ת של כחצי מליון שכירים השכר הממוצע במשק נסק בכ- 1,500 ₪ ל- 11,842.

מכיוון שחודש אפריל 2020 הוא אחד מתוך 12 חודשים הנלקחים לתוך הממוצע של השכר הממוצע במשק, קפיצה זו מעלה את הממוצע השנתי ב- 125 ₪ (1500/12).

כיצד הזינוק בשכר הממוצע במשק משפיע על הפנסיה של רפי?

כדי לבחון את ההשפעה של השינוי בממוצע השנתי על הפנסיה של רפי, נכפיל את הגידול (125 ש"ח) בממוצע יחסי שכר של 0.9 ו- 60% שיעור קצבה, נקבל גידול בקצבה של 67.5 ₪.

כלומר הודות לחודש אחד בלבד אפריל 2020, זכה הפורש לגידול בקצבה. כמובן גם שיתר החודשים גם מגדילים משמעותית את הקצבה.

הקצבה צפויה לגדול לא מעט לאור העליה בשכר הממוצע במשק.

מה צפוי להיות בעתיד? האם כדאי לדחות את הפרישה?

נדמה כי נגיף הקורונה יהיה איתנו גם בחורף הקרוב, ועל כן כדאי לרפי לשקול לדחות פרישתו במידה ויכול להמשיך במקום עבודתו. מדוע ?

אם יפרוש בחודש 12/20 הממוצע של 12 החודשים יהיו של 10/19 עד 9/20, זאת מכיוון שלוקח ללמ"ס זמן של כחודשיים וקצת לפרסם את השכר הממוצע במשק בחודש מסוים, ונלקחים בחשבון החודשים הידועים באותו המועד של הפרישה.

אם יפרוש בחודש 1/21 הממוצע של 12 החודשים יהיו של 11/19 עד 10/20, וכך יילקח בחשבון חודש 10/20 במקום חודש 10/19, מה שצפוי להגדיל בעשרות שקלים את קצבתו של רפי.

חודש עבודה נוסף אף יגדיל את שיעור קצבת הזקנה באחוזים שיצבור בקרן.

כלומר חודש עבודה נוסף בתנאים אלו של שכר ממוצע במשק 'אסטרונומי' יגדיל פעמיים את הקצבה, גם מבחינת ניצול חודש נוסף של תנאי קורונה, וגם עליה בשיעור קצבת הזקנה מהשכר הקובע.

למעשה, כדי לנצל עד תום את המצב הנוכחי, כדאי לרפי אף לשקול לפרוש בחודש 6/21 בו השכר הממוצע במשק הידוע האחרון הוא של חודש 3/21, וכך ילקחו בחשבון 12 החודשים מ- 4/20 עד 3/21 מאז החלה קורונה.

גם בכיוון ההפוך, מי שמתכוון לפרוש בחודש 7/21 ראוי לבחון כדאיות הקדמת הפרישה בחודש אחד ל- 6/21 על מנת לא לפספס את ממוצע השכר במשק של חודש 4/20 הבומבסטי.

נקודות נוספות שיש לקחת בחשבון

1. בקרנות הותיקות מבטחים, בנין, חקלאים, נתיב, אגד והדסה, שיטת יחסי השכר רלוונטית לתקופה החל מחודש אוקטובר 2003, כך שההשפעה קטנה יותר מאשר בקרנות הותיקות קג"מ ומקפת.

2. אמנם קיימת תקרת עליה ריאלית של השכר הקובע, אך היא לא אפקטיבית ולא משפיעה.

3. הדבר נכון כל עוד הלמ"ס לא ישנו את שיטת החישוב של ממוצע השכר במשק.

4. במאמר זה לקחנו לדוגמה את רפי, אך לכל מבוטח יש פרמטרים שונים ומומלץ לקבל יעוץ מקצועי.

הכותב הינו יועץ פנסיוני לא ניטרלי ולא אוביקטיבי, תמיד בצד הלקוח ! אני מקבל שכר טרחה אך ורק מהלקוח, ואף לא שקל ממקור אחר. אלישע קליימן 050-2325525

>>>קריאה נוספת בנושא זה: חוסכים בקרן ותיקה, 6 דברים שעליכם לזכור